"הכיבוש הערבי יביא לשלום ושגשוג"

ההיסטוריון והוגה הדעות האיטלקי החשוב בנדטו קרוצ'ה, 1866-1952, קבע, שכל היסטוריה היא 'היסטוריה בת-זמננו'. תפקידה העיקרי של ההיסטוריה הוא לראות את העבר מבעד לעיניים של ההווה ולאור בעיותיו.

והנה במסגרת הקמפיין של בעלי ההון הקפיטליסטיים האדונים עמוס שוקן, אלפרד נוון דומונט (הנאצי לשעבר), וליאוניד נבזלין, בעלי עיתון "הארץ" – לעשיית דה-לגטימיזציה למדינת היהודים, ומאבקם להקמת מדינה ערבית-מוסלמית במקומה, הם מפרסמים ב"הארץ" מאמר הרגעה ליהודים המודאגים, מאמר המראה ש"מחקר" היסטורי קובע שבעצם הכיבוש הערבי לא כל כך גרוע. "בניגוד לדימוי האכזרי, המוסלמים היו דווקא כובשים נוחים", ("הארץ", ניר חסון, 5.12.14)

http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2504709

החוקרים "הציונים" עיוותו את ההיסטוריה, קובע חוקר בשם ד"ר גדעון אבני, כאשר טענו שהכיבוש הערבי היה אלים. למשל החוקר "הציוני" יהושע פרוור כתב: "לימים נתרגשה פורענות כלכלית ודמוגרפית בכיבוש הארץ על ידי הערבים מיד השלטון הביזנטי (...) עתה ניטש האזור הזה (דרום הארץ, נ"ח), חולות נודדים כיסו את היישובים העתיקים, עפר סתם את הבארות ואת תעלות ההשקייה (...) רק בימינו נחלצה אוכלוסייה חדשה, נלהבת ומסורה, קנאית באהבתה לארצה ולעברה, לשוב ולהחיות את המדבר ולגאול את הנגב משממונו".

למזל מחקר ההיסטוריה, טוען אבני, יש כעת חוקרים "אנטי-ציונים" שמספרים סוף סוף את האמת ההיסטורית:

"בהיסטוריה הארוכה של כובשי הארץ היה הכיבוש הערבי אחד מאירועי הכיבוש השלווים והנאורים ביותר. כיבוש שהביא לתקופת שגשוג כלכלית וחברתית". הארץ נפתחה לסחר הבינלאומי. "הכובשים המוסלמים, כמו הסינים שכובשים היום את העולם. הסינים לא מפחידים. הם לא עורפים ראשים בכיכר העיר, הם חכמים. מה שקובע זו הכלכלה, הם לא הורסים את מה שמייצר להם רווחים."

ומסכם אבני, "לראשונה בהיסטוריה מתקיימת בארץ חברה רב-תרבותית – מוסלמים, נוצרים ויהודים."

הנה התגשמות החלום של "הארץ" – הכיבוש הערבי (וחיסול מדינת היהודים), יביא להקמת חברת מופת רב-תרבותית בארץ, חברה שתביא רווחים לבעלי ההון הקפיטליסטים – בעלי עיתון "הארץ".

נרגענו.

בשורה רעה: נפתלי רז לא הצליח למצוא ערבי-מוסלמי

שאינו גזען – מבין "פעילי השלום הערביים"

למרבה הצער, למרות מאמציו, לא הצליח נפתלי רז שהלך לחלות את פניהם של מה שהוא כינה "ערביי השלום" – למצוא אפילו ערבי-מוסלמי שאינו גזען ושאינו רואה בדברי מוחמד באמנת החמאס ובדברי המופתי של אש"פ, לפיהם יש לחסל את ישראל ולהשמיד את היהודים גזענות ולא מופת מוסרי.

כזכור, עמיתו דודו אמיתי, גם הוא לא הצליח ולמרות מאמציו למצוא ערבי מוסלמי שאינו גזען מבין ערביי ה"דו קיום" של גבעת חביבה.

למרות כשלונם אנחנו מאמינים שיש נם ערבים מוסלמים שאינם גזענים ונמשיך לחפש אותם. אם אתם מכירים, אנא הודיעונו.

הדרשן במסגד הקצה – יש לשחוט את היהודים ע"פ תורת מוחמד

http://rotter.net/forum/scoops1/161710.shtml

תדע כל אם ערבייה

אימא ערבייה מתפארת ברצח יהודים שהתפללו בבית הכנסת:

http://rotter.net/forum/scoops1/160755.shtml

בזכות רעיון בית הספר הדו-לשוני

שריפת הכיתה בבית הספר הדו-לשוני בירושלים היא מעשה גזעני ונפשע שיש להעניש את האחראים לו בכל חומרת הדין.

רעיון בית הספר הדו-לשוני הוא רעיון הומניסטי נפלא והלוואי שיצליח, דא עקא למרבה הצער, בניגוד למורים היהודיים ההומניסטיים והאידיאליסטיים, השואפים באמת לבער את הגזענות ברחוב היהודי, המורים הערביים של בתי הספר אוחזים בדעות גזעניות אנטי יהודיות.

למרבה הצער, ד"ר חסן אגבריה – מנהל בית הספר "קשר על הואדי", בית ספר שאמור "לחנך לאורם של ערכי אנוש הומניסטיים כגון : כבוד הדדי, שוויון בין בני אדם, שוויון ערך האדם, יושר, צדק, אמון בין בני אדם וסובלנות." עלא ח'טיב - מנהל ומחנך בית הספר הדו-לשוני "יד ביד" בירושלים, וינאס, דיב – מנהלת בבית הספר הדו-לשוני "יד ביד" בירושלים, מסרבים לראות בדברי מוחמד באמנת החמאס והמופתי של אש"פ, לפיהם יש לחסל את מדינת ישראל ולהשמיד את היהודים גזענות – ולא מופת מוסרי.

למרבה הצער מוחמד מוצג בבית הספר כמופת מוסרי.

ייאמר ברורות, בית ספר שיעסוק רק בגזענות היהודית ולא בגזענות הערבית-מוסלמית הוא בעצם בית ספר גזעני, ומן הדין שייסגר.

ציונות סוציאליזם ואחוות עמים –

ההיסטוריה היא הפוליטיקה של ימינו

שנים אני אוסף objet d'art של פורצלן נעמן שיצרו האמנים הנפלאים שעלו מצ'כיה והקימו את מפעל "נעמן" בקיבוץ כפר מסריק, מפעל שנסגר לפני שנים.

מעבר לסרוויסים יצרו בנעמן גם פיגודות נפלאות, תשמישי קדושה, ופריטים מיוחדים ושונים.

לצערי בזמן האחרון המחירים של פורצלן נעמן בפרט, ושל כל פריטי הישראליאנה בכלל, האמירו עד למאוד.

לפני שבוע מצאתי מציאה נדירה בשוק העתיקות שבכיכר דיזנגוף. צלחת פורצלן מעוטרת ויפיפייה של נעמן, שהוצאה לרגל יובל הארבעים לעיתון "על המשמר". בצידה האחד של הצלחת נכתב בגדול המוטו של העיתון: "לציונות, לסוציאליזם ולאחוות עמים," ובצידה השני העתק של דף הכותרת של העיתון ביום הקמת המדינה. המוכר ביקש מאתיים שקל, במאמץ הורדתי למאה ושמונים.

הציוץ של פרופ' גוטויין

לא יכולתי שלא להיזכר באמרתו של בנדטו קרוצ'ה, שהבאתי קודם, ש"כל היסטוריה היא 'היסטוריה בת-זמננו'," בשעה שנתקלתי באותו יום ב"ציוץ" בטוויטר של פרופסור דניאל גוטווין מהחוג להיסטוריה ישראלית באוניברסיטת חיפה. פרופסור גוטווין צייץ את הדבר הבא:

"לקראת ההפגנה: 'חוק הלאום' מציע ללחום במחאה החברתית ע"י הסתה לאומנית. החוק מנוגד לחזונו של הרצל שיצר התנייה בין ציונות, סוציאליזם ואחוות עמים."

נדהמתי. פרופסור גוטווין מציע כיצד להילחם בחוק הלאום, ברוח מפ"ם...

גם אם אני תומך בחוק, אני יכול בהחלט להבין את אלו המתנגדים לו, אבל איני יכול להבין פרופסור להיסטוריה המנמק את התנגדותו לחוק הלאום ע"י הצגתו של הרצל כבעל הסלוגן "לציונות לסוציאליזם ולאחוות עמים..."

כידוע הרצל היה נביא גאון. הוא היה היחידי שחזה-ניבא את הרצחנות הלאומנות הגרמנית שתביא שואה על היהודים באירופה, והוא גם הכיר את עולם האיסלם וניבא שמדינת היהודים "תהווה חומת מגן בפני אסיה. חיל החלוץ של התרבות נגד הברבריות."

אם נחזור לאמירתו של בנדטו קרוצ'ה, ההיסטוריה של פרופסור גוטווין, אינה רק "ההיסטוריה של ימינו", אלא ההיסטוריה היא הפוליטיקה של ימינו.

אם לפי פרופסור גוטווין הצהרת העצמאות של מדינת ישראל מנוגדת לחזונו של הרצל שהיה לדבריו: "ציונות, סוציאליזם ואחוות עמים," מה יגידו בעלי הקופירייט של הסלוגן הנ"ל על חוק הלאום? ובכן, האם יעלה על הדעת שמאיר ואלד-יערי, ויעקב חזן, מייסדי השוה"צ ומפ"ם, אבות ההגדרה "לציונות לסוציאליזם ולאחוות עמים" – היו מתנגדים למגילת העצמאות?

חוק הלאום אינו חוק גזעני אלא חוק נגד הגזענות

עמיתו של פרוסור גוטווין, ההיסטוריון הנודע ממנו, ד"ר אבא של מאזן, "הוכיח" במחקריו ההיסטוריים את הכחשת השואה והכחשת העם היהודי. (נכון את "המחקר" בגינו קיבל דוקטורט הוא עשה באוניברסיטת פטריס לומומבה במוסקבה ולא באוניברסיטת חיפה, אבל גם באוניברסיטת חיפה נעשו עבודות "מחקר" דומות בהן אין כל קשר בין הכתוב לעובדות).

לאור סירובו של אבא של מאזן להכיר בעם היהודי ובמדינת היהודים, ולאור קביעתו התיאולוגית שהיהודים "טמאים ומטמאים", ולאור "חזונם" של ערביי ישראל הקורא לחיסול מדינת היהודים, יש הכרח בחוק הלאום. שהוא אינו חוק גזעני אלא חוק נגד הגזענות הערבית-מוסלמית.

נגד הפוסט בעד האנטי

ואם בהגדרות עסקינן, אז יש לבער מן השורש את הביטוי "פוסט" (ציוני). אין דבר כזה "פוסט" ציוני, יש רק "אנטי-ציוני".

"הציונות" – תנועת השחרור הלאומית של העם היהודי משלטון הגויים שהביאה לריבונות יהודית, ולשחרור חלק מארץ ישראל מכיבוש ערבי.

"אנטי-ציונות" – תנועה גזענית הכופרת בקיומו של העם היהודי ופועלת לחיסול ריבונותו ועצמאותו, ולמען כיבוש ערבי-מוסלמי של ארץ ישראל.

אין דבר כזה "פוסט" יש רק "אנטי".

בלי חירות ובלי מק"י?

אנשים רבים תהו כיצד ציפורה-מלכה בז'וז'וביץ-לבני-שפיצר, הבת של ירוחם בז'וז'וביץ (איתן לבני), קצין המבצעים של האצ"ל ולימים חבר הכנסת מטעם "הליכוד", ושרה לבני, שהיתה לוחמת באצ"ל, ושבנעוריה הייתה חברה בתנועת "בית"ר" – חוברת ליריבה ההיסטורית מפא"י?

האמת היא ש"חירות" כבר אינה חירות ו"מפא"י" גם היא כבר אינה מפא"י.

בנימין מיליקובסקי-נתניהו, היה היחידי ששמר על מורשתו של רבין מאז הירצחו, כלומר על "תוכנית אלון" המורחבת, והנה גם הוא ויתר על בקעת הירדן לכיבוש ערבי, כך שבגדול קיבל גם הוא את תוכנית רק"ח. (למזלו אבא של מאזן לא הסכים לכך).

ומה ליצחק בוז'י הרצוג, הקפיטליסט (ששתק בחקירת המשטרה) ולמורשה הציונית-סוציאליסטית של בן גוריון וברל כצנלסון? בשטח המדיני גם הוא הרצוג, אימץ את תוכנית רק"ח.

מסתבר שבן גוריון טעה. גם לבני, וגם הרצוג, אימצו את המורשת המדינית (לא החברתית) של רק"ח.

"פיהרר פרינציפ" ופיהררים לשעבר

ההיבריס הלא בוגר של נתניהו, שהביא אותו לפרק את הממשלה בהנחה שאין לו מתחרה שיירש את מקומו, חשף את החולשה העמוקה של הפוליטיקה הישראלית. מצד אחד שתי מפלגות המבוססות על העיקרון הפשיסטי – "עקרון המנהיג" (פיהרר פרינציפ), "יש עתיד" בראשות יאיר למפל-לפיד, ו"ישראל ביתנו" בראשות איווט אביגדור ליברמן. בשתי המפלגות נעלמה הדמוקרטיה ורק הפיהרר יקבע הכול.

ולעומת זאת במפלגת העבודה הדמוקרטית כאוס גמור. שני ראשי המפלגה לשעבר, ארמנד-עמיר פרץ, ועמרם מצנע, פרשו מהמפלגה ועתה רוצים לחזור.

למזלם ראש אחר של העבודה שנטש, שמעון פרסקי-פרס, אינו מתכוון לחזור לעבודה, וראש נוסף של העבודה לשעבר, אברהם בורג האנטי-ציוני, לא רוצה לחזור. הוא מצביע לפרלמנט הצרפתי.

"ציפוריזם"

לשיא הגיעה ציפור(ה) הנוד – ציפורה-מלכה בז'וז'וביץ-לבני-שפיצר, שהספיקה לעבור במשך שבע שנים ארבע מפלגות שונות.

לפני שנים היה בשימוש הביטוי "כלנתריזם", על שמו של רחמים כלנתר, חבר עיריית ירושלים בשנות החמישים, שנטש את סיעתו "הפועל המזרחי", והפך את שם משפחתו למושג המציין פוליטיקאי המחליף סיעה.

עתה הגיעה העת להחליף את המונח "כלנתריזם" במונח "ציפוריזם" שהרי הישגיה של ציפורה במעבר מפלגות הוא לאין שיעור גבוה משל אותו כלנתר נשכח.

החלטה בכנסת – יש להקים מדינה ערבית בספרד ובצרפת

ואם הזכרנו את אברהם בורג והצבעתו לפרלמנט הצרפתי, הרי נזכיר שמוסד זה החליט לאחרונה לתמוך בהכרה במדינה פלסטינית, ושר החוץ הצרפתי, המשומד היהודי, לורן פביוס –אף הציע לכפות תוכנית שלום על ישראל תוך שנתיים.

מכיוון שגם הפרלמנט הספרדי הצטרף להחלטה להכיר במדינה פלסטינית יש להזכיר לספרד ולצרפת שכל שטחי ספרד וצרפת עד פואטייה היו תחת כיבוש ערבי-מוסלמי והם נחשבים שטחי וואקף קדושים, לכן על כנסת ישראל לקבוע כי כיבוש השטחים הללו הוא "כיבוש נפשע" והטרנספר שבוצע בערבים ובניית ההתנחלויות הצרפתיות והספרדיות בהן, אינם חוקיים, ומהווים פשעי מלחמה, לכן ישראל מכירה בקיום מדינה ערבית בהן...

צרפת וספרד, אינן מוכנות לתת עצמאות לבסקים ולקאטלונים, ספרד אפילו מנהלת מלחמה על המשך הכיבוש של האי הקטן פטרוזיליה, שאורכו של האי הוא כ-500 מטר ורוחבו כ-300 מטר, ואינה מוכנה לוותר על אף שעל ממנו.

http://he.wikipedia.org/wiki/פרחיל

והנה ראו את הנדיבות הרבה על חשבוננו.