ערב נפלא מאין כמוהו!

במוצ"ש האחרון, 20.12, שמענו וראינו את אחת ההפקות האופראיות הגדולות של העונה – כרמן מאת ז'ורז' ביזה, אופרה מ-1875 בארבע מערכות, ליברית מאת אנרי מייאק ולודוביק הלוי, על פי נובלה מאת פרוספר מרימה, בביצוע קונצרטנטי של התזמורת הפילהרמונית בהיכל התרבות [לשעבר מאן אודיטוריום] בתל אביב בניצוחו של זובין מהטה. כשלוש שעות עם הפסקה אחרי המערכה השנייה.

זה היה ערב מדהים ומקסים. הנערים והנערות של להקת אנקור שבו את ליבנו. המקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני היתה מצויינת ושרה כאיש אחד כל תג ותג. מריה חוסה מונטאיל, מצו סופרן, בתפקיד הצוענייה החופשייה והיצרית כרמן, אולי סמל לאישה המשוחררת, שגם משלמת בחייה על כך – היתה נפלאה. קולה הצלול והרם מילא את ההיכל הענק בכל פינה ופינה. בתוכנייה כתוב: "היא זכתה בפרסים רבים ובשבחי הביקורת כאחת המבצעות הטובות ביותר של כרמן בימינו." אל תחמיצו אותה!

גם שאר הזמרות והזמרים היו ברמה גבוהה שכמוה מזמן לא שמענו בהיכל. איינג'ל בלו, סופרן, בתפקיד מיכאלה הנאמנה. חורחה דה לאון, טנור, בתפקיד המאהב הנאמן, ולבסוף הרוצח. וכמוהם גם שאר הזמרות והזמרים, חלקם ישראלים. לא הורגש בהם שום רפיון.

שלא לדבר על התזמורת עצמה, שהפליאה לנגן תחת שרביטו של מהטה, וכן גם החן המקצועי של רקדנית הפלמנקו אורנילי אזולאי.

והתרגום העברי של ישראל אובל, שמעביר היטב את עלילת המחזה החזק ורווי היצרים, וגם מחוספס בכוונה, לעיתים.

זה היה אחד הערבים הגדולים של ההיכל, שהיה מלא עד אפס מקום, ומחיאות הכפיים נשמעו בו בחוזקה.

חגי חיטרון ב"הארץ" כותב "הקונצרט של 'כרמן', בניצוח זובין מהטה, היה טוב, אבל היה חסר ניצוץ שיהפוך אותו לראוי להיזכר." הניצוץ חסר אולי אצל חיטרון, שייתכן כי חטף קלקול מעיים אחרי הצהריים של שבת. אנחנו את רשימתו קראנו לאחר שכתבנו את זו שלנו.

והערה אחת קטנה ועצובה לסיום: יש משהו דפוק בעיצוב הפנים החדש של המושבים ושל המעברים והמדרגות בהיכל. לא רק שהרווחים בין השורות צפופים יותר מבגלגול הקודם, אלא שחלק ניכר מהקהל נראה ממש כמט ליפול אחר כל צעד, ונאחז בכל מה שיש, ואין הרבה במה להיאחז, כדי שלא לקרוס. לכן כדאי להקדים ולהתיישב במקום, ולחשוב פעמיים אם לצאת להפסקה.

מושבי היה בגוש א', שורה 20א, כיסא 8.