ברקוויאם בפילהרמונית
בעיבודו ובניצוחו של האוסטרי מנפרד הוֹנֵק
זה היה אחד הקונצרטים הגרועים של העונה. שתי היצירות הראשונות היו הפתיחה "קוריולן" של בטהובן, והסימפונה מס' 93 של היידן. בשתיהן כיכבו תופים, חצוצרות, שתיקות ויובש, והן חלפו מבלי להיחרת בזיכרון.
בחלק השני בוצעה ההוצאה להורג של מוצרט ברקוויאם, שנוספה לו ההגדרה – "ומוות במוסיקה ובמלל", ובשום מקום בתוכנייה ובטקסט הנילווה אליה – לא הוסבר לקהל השומעים הנדהם מה פשר ההתעללות הזו ומי אחראי לה.
רק קטעים אחדים של המקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני הזכירו את היצירה המקורית לפני הוצאתה להורג, אבל הם הוצאו מהקשרם, וכך היצירה הגאונית נפחה נפשה, גם אם אחדים מחלקיה היו ברמה נאותה.
אני מציע כי כאשר יבצעו בפעם הבאה בפילהרמונית את התשיעית של בטהובן – אורנה בנאי תקרא בין מזמורי הפרק האחרון שירים של יונה וולך מהתנ"ך, או זוהיר בהלול יקרא שירים של אגי משעול.
הקהל ימחא כפיים בהתלהבות.
אהוד בן עזר
מוצרט נרצח בשנית
רוצים גישה מלאה לכל הגיליונות?
הצטרפו לאתר וקבלו גישה לארכיון של למעלה מ-2,100 גיליונות עם אלפי מאמרים, שירים ויצירות ספרותיות.
הצטרפו לאתר