עיתון "הארץ" – על אמת ודמוקרטיה
לעיתים קרובות אני שולח לעיתון "הארץ" מכתב תגובה על מאמר כלשהו. אני מודע לעובדה שהסיכוי שהמכתב יתפרסם הוא אפסי, מפני שלרוב הוא סותר את האג'נדה של בעלי ההון הקפיטליסטיים, בעלי העיתון – האדונים עמוס שוקן, אלפרד נוון דומונט (הגרמני הנאצי לשעבר), והטייקון שעלה מרוסיה ליאוניד נבזלין.
והנה להפתעתי קיבלתי מכתב תגובה מאהוד עין גיל, עורך בכיר בעיתון, ובו דרישה לתקן את הכתוב במכתב.
העורך הבכיר של "הארץ" – אהוד עין-גיל, היה בעברו איש "מצפן", וכעת הוא איש חד"ש. לכן איני מתפלא על דבריו. למרות חילוקי הדעות בינינו, אני מאוד מעריך את עצם תגובתו למכתבי, כי יכול היה פשוט להתעלם, ולא לפרסם את המכתב, כפי שנהוג בדרך כלל.
סבורני שחליפת המכתבים ביני לבין אהוד עין-גיל מלמדת רבות על עיתון "הארץ", על דרכו, ותפיסת עולמו, והיא עוד תילמד בבתי ספר לתקשורת. ודוק: בעלי ההון הקפיטליסטים, בעלי העיתון – תומכים באג'נדה האנטי-ציונית של חד"ש, אבל לא באג'נדה הקומוניסטית של המפלגה הדורשת להלאים את נכסיהם למדינה.
הנה המכתבים. לא נגעתי.

מערכת "הארץ"
28.1.15
שלום רב,
אודה לפרסום התגובה: בעקבות דימיטרי שומסקי, ארץ ישנה-חדש"ה, "הארץ" 28.1.15 – חד"ש אינה ציונות אלא אנטי ציונות
קביעתו של דימיטרי שומסקי שמפלגת חד"ש היא התגלמות הציונות ההרצליאנית מזכירה את ה"שיחדש" האורווליאני-סובייטי.
מהות הציונות היא שחרור העם היהודי משלטון הגויים, והקמת מדינה יהודית ריבונית בארץ ישראל. מפלגת חד"ש אינה מכירה בזכותו של העם היהודי לריבונות לאומית. מפלגת חד"ש תובעת במצעה נסיגה מכל שטחי יו"ש (כולל ירושלים המזרחית), טיהורם מיהודים, והפיכת השטחים למדינה ערבית טהורה. במקביל תובעת חד"ש "הכרה באוכלוסייה הערבית-פלסטינית בישראל כמיעוט לאומי, לו שמורה הזכות לשוויון זכויות לאומי ואזרחי-פוליטי חברתי ותרבותי," וכמובן גם את שובם של מיליוני צאצאי הפליטים הערבים לארץ, במטרה להביא לחיסולה של מדינת היהודים – ישראל, והפיכתה למדינה ערבית-מוסלמית.
האם זו הציונות ההרצליאנית?
נעמן כהן

לנעמן כהן שלום רב,
תודה על מכתבך.
ציין בבקשה מראה מקום או קישור שעליהם אתה מבסס את טענותיך הבאות:
מפלגת חד"ש אינה מכירה בזכותו של העם היהודי לריבונות לאומית.
מפלגת חד"ש תובעת במצעה נסיגה מכל שטחי יו"ש (כולל ירושלים המזרחית), טיהורם מיהודים, והפיכת השטחים למדינה ערבית טהורה.
שובם של מיליוני צאצאי הפליטים הערבים לארץ במטרה להביא לחיסולה של מדינת היהודים – ישראל, והפיכתה למדינה ערבית-מוסלמית.
כדי שאפשר יהיה לשקול את פרסום מכתבך, ראוי להבחין בין מה שכתוב במצע חד"ש, לבין מה שלדעתך המשמעות או הפרשנות של מה שכתוב בו.
בברכה,
אהוד עין-גיל
עורך בכיר
הארץ

אהוד עין גיל שלום,
הנה הקישור למצע חד"ש:
http://hadash.org.il/matzahadash/
ראה דלעיל בעיון:
סעיף 3. הכרה באוכלוסייה הערבית-פלסטינית בישראל כמיעוט לאומי, לו שמורה הזכות לשוויון זכויות לאומי ואזרחי – פוליטי, חברתי ותרבותי.
יסודות השלום הם:
סעיף 1. פינוי כל ההתנחלויות ונסיגת ישראל מכל השטחים הפלסטיניים שנכבשו מאז מלחמת יוני 1967 – מכל שטחי הגדה המערבית ומירושלים המזרחית. (כלומר טיהורם מיהודים, והפיכת השטחים למדינה ערבית טהורה. אגב לערבי-מוסלמי כאחמד טיבי שהתנחל מעבר לקו הירוק בדחית אל בריד יותר כמובן להישאר).
סעיף 4. הבטחת פתרון צודק לבעיית הפליטים הפלסטינים, בהתאם להחלטות האו"ם. (כלומר: במטרה להביא לחיסולה של מדינת היהודים – ישראל, והפיכתה למדינה ערבית-מוסלמית).
ודוק: ציונות היא ריבונות לאומית של העם היהודי בארצו, לא כמיעוט יהודי תחת שלטון ערבי-מוסלמי.
תודה.
נעמן

לנעמן כהן שלום רב,
אני לא זקוק לקישור למצע חד"ש. לא מצאתי בו מה שאתה טוען שיש בו.
כדי שאוכל לשקול את פרסום מכתבך אתה מתבקש לנסחו מחדש.
אתה מסיק מסקנות מרחיקות לכת – ולדעתי בלתי מבוססות – על המטרות (הסמויות לכאורה) של חד"ש.
האם יהודי שהוא אזרח פלסטין (למשל, ד"ר אורי דייויס), לא יהיה רשאי לגור במדינה הפלסטינית? האם לדעתך חד"ש תתנגד לכך? ואם חבר חד"ש ממוצא יהודי ירצה לגור ולהתאזרח בפלסטין, האם לדעתך חד"ש תתנגד לכך?
על סמך מה אתה קובע שחד"ש בעד מדינה ערבית-מוסלמית?
איפה ההוכחה לכך שחד"ש בעד שיבת כל צאצאי הפליטים? איזו החלטת או"ם קבעה זאת?
בברכה,
אהוד עין-גיל

אהוד עין-גיל שלום,
אני מבסס את דבריי על מצע חד"ש שאי אפשר להבינו אחרת.
להזכירך, אורי דיוייס אינו יהודי, הוא התאסלם. וככלל אין לעסוק בזוטות של יוצאים מן הכלל, יש לעסוק בכלל. לפי מצע חד"ש יש לפנות (טרנספר) את כל ההתנחלויות היהודיות כלומר לטהר את השטחים מיהודים. צר לי אבל הטיעונים שלך על ערבי ממוצא יהודי מזכירים את הפלפולים בנוגע לזכויות המישלינגים במדיניות הנאצית.
"הבטחת פתרון צודק לבעיית הפליטים הפלסטינים, בהתאם להחלטות האו"ם" – (החלטת או"ם 194) משמעות הדבר הוא שחזרת כל צאצאי הפליטים תביא לרוב ערבי-מוסלמי, והפיכת היהודים למיעוט, והפיכת מדינת היהודים (בה ליהודים יש ריבונות) למדינה ערבית-מוסלמית בה היהודים הם רק מיעוט נסבל (או לא). ודוק: אין מדובר רק על הפליטים שמיספרם כיום אינו גדול, אלא על כל לצאצאי הפליטים עד דור רביעי וחמישי.
לשם הפרופורציה ההיסטורית שים לב שבכל השטחים הכבושים ע"י הערבים, למעלה מ-13 מיליון קמ"ר (יותר מאירופה) לא רק יהודים אינם יכולים לחיות כמיעוט, אלא גם נוצרים. בעוד שבתחילת המאה ה-20 היוו הערבים הנוצרים כ-20 אחוז מהערבים, היום הם מונים כ-4 אחוז בלבד. צפון אפריקה נקייה כיום לחלוטין מנוצרים, לאחרונה גם עיראק, וסוריה, ושטחי הרשות. הנוצרים, שהיו רוב בלבנון, הפכו למיעוט נרדף, וכמובן גם האגיפטים-המצרים, שנלחמו כ-900 שנה נגד הכיבוש הערבי-מוסלמי ודוכאו קשה – ממשיכים להיות נרדפים קשות גם היום. כמיליון וחצי מיליון אגיפטים-מצרים נמלטו ממצרים רק בשנים האחרונות.
יש להיזהר מכך שכוונות פוליטיות יגרמו לעיוות העובדות.
מקווה שהאמת (התאמה בין טיעון לעובדות) תנצח.
תודה.
נעמן

לנעמן כהן שלום,
איפה כתוב בהחלטת או"ם 194 שכל הפליטים וצאצאיהם יחזרו? ולאן יחזרו?
אתה מוזמן שוב לנסח מחדש את המכתב, כך שתבדיל בצורה ברורה בין מה שכתוב במצע חד"ש, לבין הפרשנות שלך של מה שכתוב.
בברכה,
אהוד עין-גיל

אהוד עין גיל שלום,
הנה קישור לערך "זכות השיבה:
http://he.wikipedia.org/wiki/זכות_השיבה
קרא היטב. תביעת הערבים ל"זכות השיבה" לפליטים ולכל צאצאיהם לחזור לשטח מדינת ישראל (לפי ספירתם 7 מיליון פליטים), נסמכת על החלטת או"ם 194. זו לא פרשנות שלי, זו תביעה שלהם. ותביעה זו היא-היא הכתובה במצע חד"ש: "הבטחת פתרון צודק לבעיית הפליטים הפלסטינים, בהתאם להחלטות האו"ם".
אם מצע חד"ש היה מביא סייגים בפסוק דלעיל, היית יכול לטעון שיש הבדל בין מצע חד"ש לתביעה לחזרת כל צאצאי הפליטים למדינת ישראל, אבל מצע חד"ש מנוסח בדיוק בהתאם לתביעה הערבית.
הניסוח שלי היה מדויק בהתאם לעובדות, ולא ניתן לנסחו אחרת. אני חוזר – הגדרת "אמת" היא התאמה בין טיעון למציאות. האמת הזו מנוגדת אולי להשקפת עולמך, אבל זו האמת. ולא ניתן לנסחה אחרת.
תודה
נעמן

לנעמן כהן שלום רב,
זה לא עניין של השקפת עולם. אחרי ניסיון מקצועי של עשרות שנים בעריכה אני יודע לקרוא טקסט ואני יודע לזהות מה כתוב בו, ומה לא כתוב בו והוא בבחינת פרשנות.
בברכה,
אהוד עין-גיל

אהוד עין-גיל שלום,
אם כן עליך לפרסם את דבריי ולסתור אותם בנימוקים שהבאת, אבל אי הבאה היא צנזורה ופגיעה בדמוקרטיה.
תודה,
נעמן

אפילוג: למותר לציין שהמכתב לא פורסם!

על האיסלם אמת ושקר – יוסף יואל ריבלין וראובן ריבלין
המזרחן החשוב יוסף יואל ריבלין (1889-1971) שתירגם לעברית בשלמותו את הקוראן. תרגם ב-1932 את הספר "חיי מוחמד". שלהגדרתו "מיוסד על ספר תולדות חיי מוחמד מאת אבן השם". "סירת רסול אללה" (סיפור חיי שליח אללה) במקור של איבן יצחק, נולד 767 מהעיר אל-מדינה שחיבורו אבד.
למה לא תרגום מלא, אלא רק חלקי ה"מיוסד" על המלא?
פרופסור יוסף ריבלין החליט לא לתרגם את הספר בשלמותו, אלא רק חלקים ממנו, מפני שחשש להציג לפני הקורא היהודי-העברי את האמת על מוחמד ועל יחסו ליהודים, שמא יגרום הפרסום לשנאת המוסלמים.
הספר ״חיי מחמד״ יצא לאור ב-1932, זמן קצר לאחר שפיכות הדמים של מאורעות תרפ"ט 1929, בהנהגת המנהיג המוסלמי-המופתי של ירושלים, מוחמד אל חוסייני. האווירה הציבורית היתה קשה כלפי הערבים, ודווקא עקב כך, עשה יוסף ריבלין ניסיון להציג את מוחמד באור חיובי.
ריבלין צינזר, כלומר השמיט, את תיאור היהודים ע"י איבן הישאם – כשקרנים, בוגדים, רשעים וצבועים, והעלים את תיאורי האכזריות של טבח יהודי קורייטה ע"י מוחמד, הוא רק סיכם בקצרה שמחמד הרג את הגברים, הנשים והילדים, ואת רכושם הוא חילק בקרב המוסלמים.
מובן מאליו שהעלמת האמת ע"י יוסף ריבלין לא הביאה לשינוי המציאות ולשינוי מדיניותו של המופתי מוחמד אל חוסייני שהקצין והלך בדרכו של מוחמד עד שהביאה אותו להזדהות עם היטלר.
בנו של יוסף יואל ריבלין, המזרחן – נשיא המדינה ראובן ריבלין, (ריבלין הוא בעצם נשיא רק של חצי העם היות ובגלל שיוכו המפלגתי הוא מתנגד להנצחת חללי צה"ל שנהרגו ע"י אנשי האצ"ל בפרשת אלטלנה) – ממשיך ללכת בדרכו של אביו, לצנזר, להעלים, ולהשמיט, את האמת על מוחמד והאיסלם.
ביום השואה הבינלאומי 27.1.15 הצהיר ראובן ריבלין מעל בימת האו"ם ש"אין למערב, לנוצרים, או ליהודים, מלחמה עם האיסלאם" וכי ל"ברבריות האכזרית ולטרור הנפשע" הגובה מאות אלפי קורבנות בימים אלה "אין דבר עם הדת או עם דברי הנביא."
ראובן ריבלין שכח לספר בעצרת האו"ם כי ליהודים אין מלחמה עם האיסלם, אבל לאיסלם יש מלחמה עם היהודים. ראובן ריבלין שכח לספר במעמד יום השואה הבינלאומי שבניגוד להיטלר, ששמר בסוד את תוכנית ההשמדה, המוסלמים מכריזים על תוכניתם זו בריש גלי, בהצהירם שהם הולכים בדרכו של מוחמד נביאם, ולמרבה הצער טרם נמצא מוסלמי בעולם שיראה את דברי מוחמד באמנת החמאס לפיהם יש להשמיד את היהודים כתנאי לגאולה – גזענות, ולא מופת מוסרי.
כבוד נשיא המדינה, מר ראובן ריבלין, השמטת העובדות ועיוות המציאות אינה משנה אותה.

מצעד הבהמה של הבית היהודי
שלמה המלך, החכם מכל אדם, אמר: "ומותר האדם מן הבהמה אָיִן."
אָיִן – פירשו חכמים – ראשי תיבות: "אדם יש נשמה."
לא בטוח. יום אחד בא החזיר בטרוניה אל החמור: "למה זה כשבני האדם רוצים להשתמש בשמות גנאי הם משתמשים בשמנו?"
"נכון מאוד," השיב לו החמור, "זו באמת חזירות...!"
מאז ומעולם הניסיון לעשות לאדם דה-הומניזציה התממש בכינויים של בעלי חיים למיניהם. מוחמד טען למשל שהיהודים (והנוצרים) הם קופים וחזירים, והם כחמור נושא ספרים.
בצלאל סמוטריץ', מיספר 9 ברשימת מועמדי הבית היהודי המשוריין מטעם תקומה, ומי שעתיד לשמש חבר כנסת מטעמה, היה מעורב ב-2006 בארגון "מצעד הבהמות" בירושלים. המצעד נועד לדבריו "להמחיש" את מעשיהם של הומואים כחלק ממחאה נגד מצעד הגאווה שהיה אמור להתקיים באותו היום בעיר.
בראיון שהעניק סמוטריץ' לערוץ 7 ערב האירוע, הוא אמר כי מצעד הגאווה "חמור יותר ממעשי בהמות." לדבריו, "מדובר בקבוצה של סוטים שעושה מעשה שהציבוריות הישראלית סולדת ממנו."
לאחרונה הכחיש סמוטריץ' את הידיעה שהוא מצטער ומתנצל עלה השוואת הלהט"בים לבהמות.
אז נכון, "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: אין מעמידין פרנס על הציבור אלא אם כן קוּפָּה של שרצים תלויה לו מאחוריו, שאם תזוח [=תתגאה] דעתו עליו, אומרין לו: 'חזור לאחוריך'! (מסכת יומא, דף כ"ב, ב')
אבל קופת שרצים כזו של ביזוי קבוצת אנשים ע"י הגדרתה כבהמות, אינה מאפשרת להעמיד את בעלה כפרנס מפני הכתוב: "כָּל הַפּוֹסֵל בְּמוּמוֹ פּוֹסֵל..." (קידושין ע א).
בהמה אינה יכולה לשמש כפרנס. רק בן אדם יכול. לכאורה האומר על בני אדם שהם קופים וחזירים אינו יכול להיות חזיר או קוף, למעשה, האם הוא אינו התגלמותם?

התממשות ההלכה היהודית בדת האיסלם
רבות מהלכות הדת המוסלמית נשאבו מהיהדות. עריפה היא ייחודית לאיסלם, אבל עונש הסקילה נלקח מהיהדות.
מהי סקילה, וכיצד היא מתבצעת?
"בית הסקילה היה גבוה שתי קומות. אחד מן העדים דוחפו על מותניו, ונהפך על ליבו. אם מת בה, יצא; ואם לאו – העד השני נוטל את האבן, ונותנה על ליבו. אם מת בה, יצא; ואם לאו – רגימתו בכל ישראל, שנאמר "יד העדים תהיה בו בראשונה, להמיתו, ויד כל העם, באחרונה." (דברים י"ז, ז'). (משנה מסכת סנהדרין פרק ו).
ומי הם הנסקלין?
"אלו הן הנסקלין – הבא על האם, ועל אשת אב, ועל הכלה, והבא על הזכור, ועל הבהמה, והאישה המביאה את הבהמה, המגדף, והעובד עבודה זרה, והנותן מזרעו למולך, ובעל אוב, וידעוני, והמחלל את השבת, והמקלל אביו ואימו, והבא על נערה מאורסה, המסית, והמדיח, והמכשף, ובן סורר ומורה. הבא על האם – חייב עליה משום האם, ומשום אשת אב; רבי יהודה אומר, אינו חייב אלא משום האם בלבד. הבא על אשת אב – חייב עליה משום אשת אב, ומשום אשת איש: בין בחיי אביו ובין לאחר מיתת אביו, בין מן האירוסין ובין מן הנישואין. הבא על כלתו – חייב עליה משום כלתו, ומשום אשת איש: בין בחיי בנו ובין לאחר מיתת בנו, בין מן האירוסין ובין מן הנישואין. הבא על הזכור, ועל הבהמה, והאישה המביאה את הבהמה."

אך בעוד שביהדות (למרות ההלכה) מעולם, כפי הידוע, לא בוצע הרג של הומוסקסואלים ע"י סקילה, הפרקטיקה הזו היתה וקיימת עתה באיסלם.
זהירות תמונות קשות:
http://rotter.net/forum/scoops1/177991.shtml

מה דינה של הבהמה?
ואם כבר הזכרנו את "מצעד הבהמות" של סמוטריץ', וקבענו שהפוסל במומו פוסל, נשארה סוגיה הלכתית, מה דינה של הבהמה?
לגבי הבהמה ההלכה היא שתיסקל: "אם אדם חטא, בהמה מה חטאת – אלא לפי שבאת לאדם תקלה על ידיה, לפיכך אמר הכתוב תיסקל. דבר אחר, שלא תהא הבהמה עוברת בשוק, ויאמרו זו היא שנסקל איש פלוני על ידיה."
ואבוי, גם אשתו של סמוטריץ' דינה סקילה, שהיא הרי בחינת "האישה המביאה את הבהמה..."
איננו כמובן בעד סקילה של בהמה, לא כל שכן של בן אדם, אבל מן הראוי הוא שסמוטריץ' יסולק (לא ייסקל) מכל פעילות פוליטית עד שיחזור בו מדבריו. הבית היהודי אינו ביתו של דעאש.

זביגנייב אורלובסקי – זאב שטרנהל –
מה שלא הצליח בטרור יצלח בחרם נגד ישראל
פרופ' זביגנייב אורלובסקי, הידוע יותר בשמו – זאב שטרנהל, חוקר הפאשיזם האירופי, ולשעבר היועץ לענייני טרור של ערפאת, כאשר יעץ לו שמטעמים פוליטיים, כדאי לו להתרכז ברצח יהודים בהתנחלויות בלבד. ("הארץ" 11.5.2001) – מיואש כעת מהסיכוי למהפך בבחירות, ולכן הוא כותב שהסיכוי היחיד לו הוא מייחל, "שינוי רדיקלי לא יחול כאן כל עוד השלטון הנוכחי לא יביא על ראשינו משבר לאומי גדול. אין די בכישלון כמו 'צוק איתן', שאת מחירו הכבד משלמים בעיקר הפלסטינים. לכן, החלופה הריאלית טמונה בהתערבות חיצונית שתהיה מסיבית די הצורך כדי לערער את שלוות החיים הישראלית הנוחה. רק כאשר כל אחד ואחד בקירבנו ירגיש את מחיר הכיבוש על בשרו, יגיע הקץ לקולוניאליזם ולאפרטהייד כחול־לבן. רק כשתיפגע הכלכלה, כולל רמת החיים הכללית, או ייפגע הביטחון, כתוצאה מסיכון חמור של האינטרסים האמריקאיים באזור, יתחיל הטיפול הממשי בחיסול הכיבוש ובהבטחת עתידנו". (זאב שטרנהל, "בחירות ללא בשורה "הארץ", 30.1.5).
לאיזו "התערבות חיצונית מסיבית" מייחל הפרופסור? האם התקפה של דעאש? החמאס? חיזבאללה? או סתם חרם כלכלי נגד ישראל? הפרופסור הנכבד אינו מפרט.