הוא ההוגה והמייסד של שבוע הספר העברי

פורסם לראשונה ב"חדשות בן עזר" 148 מיום 8 ביוני 2006

התאחדות הוצאות הספרים והגופים הנילווים אליה חוגגים ברעש רב מלאת 45 שנה לשבוע הספר העברי. יש שמדקדקים וכוללים בו מבצעים של הוצאת "מסדה" ומייסדתה ברכה פלאי ז"ל בשדרות רוטשילד, ומונים 80 שנה לשבוע הספר העברי, אף כי לא היתה שום רציפות מאז.

ואולם האמת היא ששבוע הספר העברי נוסד ביוזמתו של המשורר שלמה טנאי ז"ל, שהיה חבר ועדת העשור למדינה, שחגיגותיה נערכו בשנת 1958, ומאחר שנותר תקציב שלא נוצל, הצליח שלמה טנאי לייסד בו את מפעל שבוע הספר העברי, שתחילתו היתה במועדון בוסתן ליד כיכר דיזינגוף בתל-אביב.

כאשר בא שלמה טנאי עם הרעיון להנהלת התאחדות הוצאות הספרים בישראל, הם רצו לזרוק אותו החוצה כי טענו שהיוזמה שלו עומדת למוטט את המו"לים מפני שאם אנשים יקנו ספרים ישנים זולים הם לא יקנו ספרים חדשים יקרים. וזאת לזכור כי תחילת שבוע הספר לא היתה מכירת ספרים חדשים ורבי מכר אלא ניסיון של המו"לים להפטר מעודפי ספרים ישנים שהצטברו במחסניהם. על ספרים חדשים לא ניתנו הנחות והם לא יצאו במיוחד לשבוע הספר כדי שלא לפגוע במחירם.

לימים, כאשר שבוע הספר התמסד, וחלקם של הספרים הישנים בו התגמד, והוא כמעט כולו נועד למכור את החדש ואת המלאי האחרון ובמקרים רבים כבר אין כמעט מלאי ישן כי שלחו אותו לגריסה – זקפו המו"לים לזכותם את היוזמה ובשום אופן לא הסכימו לתת לשלמה טנאי את הקרדיט שהוא הגה את רעיון שבוע הספר.

אקו"ם, ששלמה טנאי היה יו"ר הנהלתה במשך יותר מעשרים וחמש שנה וניהל אותה למופת, גמלה לו בכך שאחד מפרסיה הספרותיים, הפרס לשירה, קרוי על שמו בתוספת המילים: "משורר ומתרגם, מייסד שבוע הספר העברי."

זהו.

[בינתיים אקו"ם ביטלה את הפרס על שמו והעבירה אותו על שמה של דליה רביקוביץ, פן תישכח, שהרי את שלמה טנאי כולם מכירים ואין חשש שיישכח ולכן אפשר להתעלל בזיכרו]