בימי האוצרת טלי תמיר בשנת 2007
מתוך היומן. 4.5.07. יום שישי. נוסעים למוזיאון גוטמן, לתערוכה של רישומי גוטמן על יפו ותל-אביב, חלקם מעניינים שטרם היכרתי, גם רישומי זונות, בתוך ערב-רב של גרוטאות והמצאות ויזואליות שנחשבות יצירות ציור של אמנים בני תקופתנו, ורובם הם לעצמם קשקוש מקושקש אבל באופן אבסורדי הם מעניקים חדוות גילוי לרישומיו של גוטמן, כאילו אתה מסייר בחנות עתיקות רווייה חפצי קיטש ומוצא פה ושם פנינים.
הצרה היא שלצורך התערוכה הוציאו כמעט כל מה שקשור לגוטמן עצמו, תצוגת קבע ותולדות חיים [בקומה השנייה, בטקסט ובצילום], וכך מי שבא למוזיאון פעם ראשונה, או עם אורחים מחו"ל, יתקשה להסביר להם מיהו הצייר אשר לשמו קיים המוזיאון.