שנים אחדות לפני מלחמת יוני 1967, שהיתה ללא ספק מן המפוארות (אם כי גם כואבות) בתולדותינו, יצא הסופר ס. יזהר בקיטרוג קשה נגד הנוער הישראלי השטחי והשטוף בבידור, וכינה אותו בלעג מתנשא "דור האספרסו", ועל כך חזרו שוב ושוב כמוצאי שלל רב חסידיו השוטים של הסופר הגדול, בהם אלה שמעולם לא קראו את ספריו, לבד אולי מ"השבוי" ו"חרבת חיזעה" בתקופת היותם בתנועת הנוער. אנחנו, תלמידי יעקב בהט ב"תיכון חדש" בתל-אביב, היינו דומני היחידים בכל הארץ שלמדנו אז את היצירות הללו.

באותה אמירה אומללה חטא ס. יזהר כמה וכמה חטאים.

קודם כל, גם בדור תש"ח, דור "מגש הכסף" שהקיז דמו יותר מכל דור אחר בארץ – היו משתמטים, עריקים מסוגים שונים, כמו אלה שלא טרחו לחזור ארצה, ועוד. שלא לדבר על נטיות פוליטיות מסוכנות, שבגללן נתן בן גוריון פקודה לירות על "אלטלנה" ואחר כך פירק את מטה הפלמ"ח. והרי יזהר עצמו הוקיע את דור תש"ח בשני סיפוריו דלעיל, וגרם לישראל נזק מתמשך מתוך התייפיפות מוסרית-כביכול, שלעיתים גובלת באידיוטיזם מוסרי. יפה ההזדהות האנושית עם האדם הערבי הסובל, אבל אלה האנשים שרצו בתש"ח לשחוט את כולנו!

החטא השני של ס. יזהר היה שהשמיץ את האספרסו. עד שלא בא האספרסו האיטלקי לארץ, וגם כבש את העולם, שתו כאן קפה די מחורבן, "קפה בוץ", "קפה הפוך", "קפה תורכי" ועוד, לא באיכות בישול מי-יודע-מה, זאת לעומת המיצוי המירבי של מכונת האספרסו.

למיטב ידיעתנו ספל אספרסו עוזר יותר לעירנות ולצלילות המחשבה, גם לכתיבת סיפורים בלשון צלולה ונקייה – מאשר הקפה התורכי שבישלו ב"פינג'אן" [שיבוש לשוני מהערבית] במדורות הפלמ"ח לצד בישול תרנגולות ש"נסחבו" מלולים בקיבוצים. מי ששונא אספרסו או לועג לו, לא מעורר אמון רב. אספרסו הוא אחד הדברים החיוביים ביותר שתרמו האיטלקים לתפריט העולמי, אחרי הפיצה, הספגטי והלזניה. עוד לפני המצאת האספרסו עזרה שתיית הקפה ללא מעט סופרים לכתוב יצירות טובות וחשובות, וחבל שסופרים אחרים לא שתו יותר קפה, גם אספרסו, שאז אולי ספריהם היו פחות מעורפלים.

והחטא השלישי של ס. יזהר הוא שהשמיץ את הנוער הישראלי מתוך קוצר ראות וללא שום סיבה – אותו נוער שמצד אחד המשיך להשליך נפשו מנגד בכל אחת ממלחמות ישראל הבאות וגם במלחמות ההתשה שביניהן, ומצד שני הפך את ישראל למעצמת הי-טק בקנה מידה עולמי, שלא לדבר על הישגי הספרות, האמנות, המחקר, החקלאות – כמעט בכל תחום חוץ מאשר גילוי בארות נפט במידבר הישראלי.

פורסם לראשונה ב"חדשות בן עזר" 180 מיום 24 באוגוסט 2006.