21.4.09. יום שלישי. לפני הצהריים פגישה עם אורפז ב"שיין". אורפז שופע סיפורים, כרגיל. לאחר יוני 1967 פירסם מאמר נרגש נגד הכיבוש ב"הארץ" והפך לחביבם של השמאל ושל הסופרים הערבים-הישראלים. במקביל, בעבודתו כעורך-לילה בעיתון "על המשמר", הוא היה קורא את דו"חות המודיעין שלנו, גם אלה שלא נועדו לפרסום.
באותה תקופה היו טייסים רוסיים במצרים וזו היתה תחת השפעה רוסית חזקה, אבל באחד הדו"חות היה כתוב כי הרוסים, בינם לבין עצמם, מזלזלים בטייסים המצריים ובמצרים בכלל, ומכנים אותם בשיחות ביניהם בשם "טשורני דוּפָּה" שפירושו תחת שחור!
והנה, יום אחד הוזמן אורפז למפגש עם סופרים ערביים בנצרת בחסות ראש העיר הקומוניסטי, וכאשר יצחק נאם הוא אמר שאמנם מצד אחד מאשימים את ישראל שהיא כלי-שרת בידי האמריקאים, אבל שלא יחשבו שהרוסים, העוזרים לערבים ולמצרים, הם יותר טובים ואין להם אינטרסים משלהם. וכדי להדגיש את דבריו סיפר כיצד הטייסים הרוסיים מכנים בינם לבין עצמם את עמיתיהם המצריים.
נו, החלה מהומה-רבתי באולם והנוכחים החלו מתקרבים אליו לעשות בו שפטים. הציל אותו ראש העיר הקומוניסטי שעצר בעדם ואמר שאמנם יצחק טועה אבל אם הם רוצים שישמעו אותם בתל-אביב, בבית סוקולוב, עליהם להשלים עם כך שבמקביל בנצרת יהא עליהם לשמוע דברים שאינם מקובלים עליהם.