אָמְנָם הַחֹרֶף, כְּמוֹ כַּמָּה פּוֹלִיטִיקָאִים
עוֹד מִתְעַקֵּש לְהַאֲרִיךְ בְּחֹסֶר טַקְט
עַל חֶשְבּוֹנָהּ שֶל הָעֵדָה הַמָּרוֹקָאִית
אֶת הַקָּדֶנְצִיָּה שֶלּוֹ, אַךְ פַקְט זֶה פַקְט.

כִּי כָּל שָנָה, בְּמוֹצָאֵי שְבִיעִי שֶל פֶּסַח
כָּל הַמְּדִינָה הַזֹּאת נוֹתֶנֶת אֱמוּנָהּ
גַּם אִם יֵש גֶּשֶם הַגּוֹרֵם פִּתְאֹם לְהֶסַח-
דַּעַת יוֹשְבֶיהָ – לְשִׂמְחַת המימונָה.

יֵש אֲצִילֵי Snoblesse oblige מְעַקְּמֵי חֹטֶם
שֶתּוֹךְ זִלְזוּל יָהִיר בִּשְנוֹת גָּלוּת דְּווּיָה
כּוּר-הַהִתּוּךְ הַצִּיּוֹנִי אֶצְלָם הוּא טוֹטֶם
בְּגִרְסָתוֹ הָבֶּן-גֻּרְיוֹנִית הַשְּגוּיָה

וְהֵם רוֹאִים אֶת שְלַב מִזּוּג גָּלֻיּוֹתֵינוּ
כְּמַטְחֵנַת-בָּשָׂר גְּדוֹלָה שֶבָּהּ נַכְחִיד
בְּדוֹר אֶחָד אֶת מוֹרַשְתָּן שֶל עֲדוֹתֵינוּ
וְנַהַפְכֶן כָּאן לִקְצִיצוֹת מִזַּן אָחִיד.

אַךְ בֶּן-גֻּרְיוֹן שֶמְּקוֹמוֹ מִזְּמַן בָּטוּחַ
בַּפַּנְתֵּיאוֹן, לִתְפֹּס בְּעֶצֶם הִתְקַשָּה
שֶאֵין יוֹצְרִים בְּאִינְסְטַנְט-סְפִּיד שֶל קֹצֶר-רוּחַ
בְּשוּם אֻמָּה תַרְבּוּת טְרִיָּה וַחֲדָשָה

וְאֵין לִכְפּוֹת כָּאן כְּמוֹ עַל תַּלְמִידֵי גִּימְנַסְיָה
חוֹבַת תִּלְבֹּשֶת אֲחִידָה עַל סַסְגּוֹנוֹ
שֶל שְלַל תְּפוּצוֹת כְּשֶסַּבְלָנוּת וְּקצָת פַנְטַסְיָה
הֵן הַשּוֹמְרוֹת בְּכָל פְּסֵיפָס עַל גִּוּוּנוֹ.

כִּי כָּל עוֹד אֶרֶץ-מְהַגְּרִים אָנוּ בֵּינְתַּיִם
שוּם גָּוֶן אֶתְנִי אֵין לָתֵת לוֹ שֶיֹּאבַד
וּשְלַל צְבָעִים רִקְמָה שֶל צֶבַע רִקְמָתַיִם
הוּא סוֹד אָפְיוֹ וְהוֹד יָפְיוֹ שֶל כָּל מַרְבָד.

שֶכֵּן תּוֹךְ דּוֹר אֶחָד אוֹ שְנַיִם יֵעָלֵם פֹּה
דִבּוּק הַשֵּד הָעֲדָתִי הַמְּנֻצָּל
בְּצִינִיּוּת שֶל תַּחְמָנֵי בְּחִירוֹת וְטֶמְפּוֹ
שֶל קַבְּלָנֵי קוֹלוֹת בְּעַם כֹּה מְפֻצָּל
וּמִצִּבּוּר כֹּה מְפֹרָר וְסֶקְטוֹרְיָלִי
יִצְמַח סוֹף-סוֹף יִשְׂרְאֵלִי שֶהוּא מִזּוּג
שֶל גֵּנִים אֶתְנִיִּים שוֹנִים שֶחֵן מֶנְטָלִי
יַפְגִּין סִינְתֵּזָה בּוֹ, שֶל נֹעַם וְחִזּוּק.

וְלֹא נִרְאֶה יוֹתֵר מֵרוֹץ פּוֹלִיטִיקָאִים
הַמִּצְטַלְּמִים בְּכָל פְּרַיְם-טַיְם בַּמִּימוּנָה
כְּפַטְרוֹנֵי בְּנֵי הָעֵדָה הַמָּרוֹקָאִית
תּוֹךְ לַחַש-בַּחַש: מִי מִנָּה וּמִי מֻנָּה

לְמִשְׂרַת שָׂר, סְגַן שָׂר אוֹ חַ"כּ כִּגְמוּל עַל מֶתֶק
הַחֲנֻפָּה לַעֲדָתָם שֶל מְאַרְחָיו
כְּשֶלַּקַּלְפֵּי בְּיוֹם הַדִּין יֻטַּל הַפֶּתֶק
שֶבּוֹ יֻבְטַח לְעַכּוּזוֹ מוֹשָב רָחָב.

אַךְ לֹא יַזִּיק לַמִּימוּנָה אִם לַדִּיאֵטָה
הַסֻּכְּרָתִּית-מוּלְטִי-קָלוֹרִית שֶנִּרְקַם
סְבִיבָהּ הַמִּיתוֹס הַמֻּגְזָם שֶל הַמּוּפְלֶטָה
יֻצְמַד כִּסּוּי רַב-תִּקְשָרְתִּי גַם עַל חֶלְקָם

שֶל גְּאוֹנֵי דּוֹרוֹת בְּיַהֲדוּת מָרוֹקוֹ
בַּהֲלָכָה, בְּפִילוֹסוֹפְיָה, בְּפִיּוּט
שֶשֶּמַע גְדוּלָתָם כַּיּוֹם הַזֶּה רָחוֹק כֹּה
מִתּוֹדָעַת הָעָם הַזֶּה, שֶבַּמְּצִיאוּת

לֹא רַק אוֹתָם שֶאֶרֶץ מוֹצָאָם אַחֶרֶת
אֵינָם יוֹדְעִים אוֹדוֹתֵיהֶם חֲצִי דָבָר
כִּי אִם אֲפִלּוּ בְּנֵי עֵדָה כֹּה מְפֹאֶרֶת
כִּבְנֵי מָרוֹקוֹ דְהַיּוֹם, שֶזֶּה מִכְּבָר

אֵין לָהֶם שֶמֶץ שֶל מֻשָּׂג מִי הָיוּ פַּעַם
הָרִי"ף, יוֹסֵף בֶּן יְהוּדָה אִיבְּן שִמְעוֹן
(מִי שֶהִקְדִּיש לוֹ הָרַמְבָּ"ם וְלֹא בְּלִי טַעַם
אֶת כָּל "מוֹרֵה הַנְּבוכים" שֶלּוֹ כִּגְאוֹן
נוֹשְׂאֵי כֵּלָיו וְתַלְמִידָיו), אוֹ אִיבְּן מַלְכָּה,
אִיבְּן קוּרֵיש, שִמְעוֹן לָבִיא, הָרַבָּנִים,
הַפִילוֹסוֹפִים שֶגָּדְלָם עוֹד לֹא הֻנְחַל כָּאן
לְיִשְׂרָאֵל הָעַכְשָוִית, הַפַּיְטָנִים
שֶתְּרוּמָתָם נִדֶּפֶת כְּאָבָק בָּרוּחַ
בִּידֵי דּוֹר פֶּתִי רַב בּוּרוּת וּמְעוּט תְּבוּנָה
שֶלֹּא מֵבִין כִּי מוֹרַשְתָּם הִיא אוֹר זָרוּחַ
שֶלֹּא נוֹפֵל מִשּוּם מוּפְלֶטַת מִימוּנָה.

אהוד: ואני שמעתי שהמימונה היה חג בֶּרְבֶּרִי-למחצה ומקורו גויי ונעוץ ביחסי שכנות בין גויים ליהודים במוצאי חג שני של פסח, והיה בעיקרו חג של דלת העם, ואילו העשירים והמשכילים ביהודי מרוקו התעלמו ממנו ואפילו התביישו בו ובזו לו. אבל היום בישראל אם אתה אומר זאת אתה נחשב "גזען".