על בורותו של העורך בני ציפר
מכתב לעורך "תרבות וספרות" של עיתון "הארץ"
מר ציפר הנכבד,
יפה שהקדשת גיליון שלם [3.12.10] לנחום גוטמן במלאת 30 שנים למותו – מבלי להזכיר במילה אחת את כל מה שכתבתי על אודותיו וכמובן מבלי לפנות אליי לכתוב עליו. כך גם עשית במלאת 80 שנה להירצחו של ברנר, כאשר התעלמת לחלוטין מספרי "ברנר והערבים" [2001] שיצא לאור לקראת אותו תאריך ונשלח למוספך, ופירסמת אז על ברנר, ללא התייחסות לספרי – רשימה עלובה של מישהו שאינו בקיא בו כלל.
אך לא! הנה אני רואה שכן הזכרת אותי. בשולי רשימתה של מישהי בשם רוחמה אלבג, שהיא כנראה מומחית לגוטמן – "אהבתי את ההומור הערבי", (רשימה המועתקת בחלקה מספרי "בין חולות וכחול שמיים") – הבאת הערה:
"ברשימה נעשה שימוש ב'ספר נחום גוטמן', עריכה ומבוא: אהוד בן-עזר, הוצאת מודן, 1997."
ובכן אמור לי, בּוּר שחצן ומלקק לִמפורסמים שכמוך – היכן נמצא בכלל ספר שכזה? אין ספר שכזה!!! – ישנם שני ספרים אחרים, שרק בראשון שבהם השתמשה הכותבת, אמנם תוך ציון שמי ושם הספר שממנו העתיקה חלק מרשימתה, והם:
1. "בין חולות וכחול שמיים" (יבנה, 1980 ואילך), סיפר וצייר נחום גוטמן, כתב אהוד בן עזר.
2. "נחום גוטמן", עריכה ומבוא: אהוד בן עזר (אלבום. מסדה, 1984 ואילך. מודן, 1997 ואילך).
בברכה,
הערה: המכתב לא נשלח וגם לא יישלח לנמענו כי אין לנו אמון ביושרו של העורך ובכך שלא ישבש ולא יסלף את דברינו.