לא, אל דאגה, קריאה כזו לא נשמעה באוניברסיטת חיפה, אם היתה נשמעת קריאה גזענית כזו היתה סערה בכל הארץ, ואוניברסיטת חיפה לא היתה מתירה להשמיעה.
אבל באוניברסיטת חיפה נשמעה קריאה דומה.
החוג לספרות עברית השוואתית, והחוג לאמנויות באוניברסיטת חיפה קיימו ב-3.5.15 יום עיון – מחווה לשיריו של הגזען הערבי-מוסלמי מחמוד דרוויש, המכונה "המשורר הלאומי" של העם "הפלישתינאי", (אך הכותב בערבית, ולא בפלישתית) תחת הכותרת "על האדמה הזאת יש בשביל מה לחיות".
לפי אותו משורר "לאומי" על האדמה הזו, יש בשביל מה לחיות, אבל רק לערבים. הנה מילותיו המפורסמות של המשורר הניאו-נאצי בשירו "הפוסח על המילים": ‏‏‏

"(יהודים) לכו לאן שתרצו, אבל לא בינינו. בשום אופן! הגיע הזמן שתסתלקו. שתמותו היכן שתרצו. אבל לא בינינו צאו מכל דבר. צאו מפצעינו, מאדמתנו. צאו מהיבשה, מהים, מהכול... כי יש לנו בארץ מה שאין לכם, מולדת."

אז ככה, באוניברסיטת חיפה (בדומה לאוניברסיטת ביר זית) קריאה לטרנספר, הסתלקות הערבים מכל האדמה היתה נתפשת כגזענות, קריאה להסתלקות היהודים מהאדמה היא מופת מוסרי.
הנה עובדה, אלו מילותיו של המשורר איש המוסר הערבי-מוסלמי, דרוויש, שאפילו אוניברסיטת חיפה מרעיפה עליו כבוד ורואה בו איש מוסר.

החוצפה הבלתי תאומן של אולמרט
מודה ועוזב ירוחם – שאינו מודה לא ירוחם
ראש הממשלה לשעבר, העבריין אהוד אולמרט, התייצב ב-5.5.15 בבית המשפט המחוזי בירושלים לפני שיגזרו את דינו בשלב הטיעונים לעונש בפרשת טלנסקי.
אולמרט לא הודה באשמה, אולמרט לא ביקש סליחה ומחילה. במקום כל זאת במצח נחושה הוא האשים את המדינה: "הפכתי לשק חבטות. מורים חסרי רגישות מעליבים את נכדיי," הטיח אולמרט בשופטים, "אני חושב שאין עונש חמור יותר מזה שאני חווה במשך שנים ארוכות. כמעט עשירית מחיי הפכתי לשק חבטות שכל המכה בו יותר, זוכה בחוגים מסויימים לאהדה ותמיכה. כל השנים הייתי צריך לגייס כוחות כדי להתגונן, לתמוך במשפחה שהלכה וגדלה וברעייתי. מה אומר לנכד שילדיו בכיתה אומרים על סבו דברים והוא פגוע וחסר אונים? כיצד מסבירים לנכדה שמורים חסרי רגישות עולבים בה בגלל מה שראו בחדשות ערב קודם לכן?
"ניסיתי לשמור כל השנים על חזות של קורת רוח, אך המצוקה הזו שמעיבה על חיי, זה לא כאב שתרופת פלא מעלימה אותו. זו עננה שחורה שאיננה נותנת מנוח לא ביום ולא בלילה. גם כשאני עסוק. מלווה בכאב." והוא הוסיף, "מה עוד אפשר לומר ששמחת החיים נעלמת ולפתע אתה סופר את הימים שנשארו ואת תמונות העתיד. הימים שהיו הולכים ומתערפלים. כל עונש שתטילו עליי יתווסף לרגעים הבלתי פוסקים שאני מתמודד איתם שנים."
ממש בא לבכות. לפי אולמרט על המדינה עוד לפצות אותו על הסבל שגרמה לו.

דוד – מלך ישראל (בריטניה)
דייוויד ויליאם דונלד קמרון: David William Donald Cameron – יליד 1966, הוא ראש ממשלת בריטניה מטעם המפלגה השמרנית הבריטית. קמרון זכה ברוב של מושבים ולא יזדקק לקואליציה.
קמרון נולד בלונדון. אביו היה ממוצא סקוטי. אימו, בת לאם ולשית, ולאב אנגלי שהחזיק בתואר ברון. מצד אביו, קמרון הוא צאצא ישיר של המלך ויליאם הרביעי דרך אחת מפילגשיו.
לקמרון יש גם שורשים יהודיים, סבא של סבא שלו היה אמיל לויטה, יהודי יליד גרמניה ובנקאי מפורסם שזכה באזרחות בריטית בשנת 1871 (משפחתו של אמיל מיוחסת לצאצאי חוקר המסורה מתקופת הרנסאנס אליהו בחור).‏ אשתו של אמיל הייתה יהודייה בת משפחה עשירה ומיוחסת מדנמרק.
למרות היותו גוי גמור, ולמרות שב-2011, הפסיק את מעמדו בתור פטרון של הקרן הקיימת לישראל, ובזאת הפך לראש הממשלה הבריטי הראשון שאינו פטרון של הקרן בשנות קיומה – קמרון הוא התומך הבכיר ביותר של ישראל בדור שלם של ראשי ממשלה בריטים. בנאום ב-2011 קמרון אמר כי "בריטניה תמיד תעמוד לצד ישראל כנגד אלה החפצים לפגוע בה.״ הוא גם התנגד לדו״ח ועדת גולדסטון בעקבות מבצע עופרת יצוקה, ואמר שהוועדה היתה מוטה כנגד ישראל ולא מספיק אשמה הונחה כנגד החמאס.
במרץ 2014, בנאום בפני הכנסת, תיאר בבירור את התנגדותו לחרמות אקדמיים או צרכניים, נגד ישראל, והדגיש את הכרתו בזכות של ישראל להגן על אזרחיה כ״זכות אשר מעוגנת בחוק הבינלאומי.״ בנאום זה קמרון הזכיר את הצהרת בלפור משנת 1917 בתור ״הרגע שבו מדינת ישראל עברה מסטטוס של חלום לסטטוס של תוכנית, בריטניה היוותה תפקיד גאה ומרכזי בסיוע להבטיח את ישראל בתור בית לאומי לעם היהודי."
כזכור, מתחרהו "היהודי" אד מיליבנד – כפה על מפלגתו הלייבור חובת הצבעה להכרה במדינה פלישתינאית עצמאית.
נ.ב. עוד בשורה טובה – ג'ורג' גלאווי הגזען-האנטישמי הבריטי תומך החמאס, שהכריז כי הוא לא ייתן לישראלים לבקר במחוזו, הובס.
כן יאבדו.

על דאטפת אטיפוך – האוחזים בחרם, בחרם יאבדו
לַמִּינִים וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל אוֹיְבֶיךָ וְכָל שׂוֹנְאֶיךָ מְהֵרָה יִכַּרֵתוּ
בעצומה שהתפרסמה בעיתון "הארץ" ב-8.5.15, יום הניצחון ה-70 על גרמניה הנאצית נאמר:
"עוד שנתיים ימלאו חמישים שנה לשליטה הצבאית של ישראל בשטחים שנכבשו ב-1967.
מתוך דאגה עמוקה לקיומה ולשלמותה הפיזית והמוסרית של מדינתנו, אנחנו, אזרחי ישראל החתומים מטה, קוראים לסיום הכיבוש לפני מלאת היובל הזה.
כדי להתקדם אל מטרה דחופה זו אנחנו פונים אל הקהילה הבינלאומית ואל 15 המדינות החברות במועצת הביטחון של האו"ם:
1. לתמוך בפניית הרשות הפלסטינית אל ארגון האומות המאוחדות – להכיר מיד במדינה הפלסטינית ולצרפה כחברה מלאה בארגון.
2. להטיל חרם כלכלי ותרבותי על מפעל ההתנחלות בשטחים שנכבשו ביוני 1967."

בעצומה אין קריאה לשלום, אין קריאה לביטחון, אלא רק הכרה חד צדדית בכיבוש ערבי-מוסלמי של ירושלים המזרחית, יהודה ושומרון, ורמת הגולן. וחרם על היהודים היושבים שם.
ודוק: חרם על "מפעל ההתנחלות בשטחים", (דגש על המילה "מפעל") כולל את כל ישראל, לא רק את 700 אלף היהודים תושבי ירושלים, יהודה ושומרון, ורמת הגולן.
לכן, יש לשנן את שמות המחרימים ולהחרימם! האוחזים בחרם, בחרם יאבדו!
על דאטפת אטיפוך!

חרם – מלורן היל עד למרים אלישבע צאצאית ולאד המשפד, דרקולה
חרם 1.
מדי פעם אני קורא בעיתון על זמר או זמרת שמעולם לא שמעתי את שמם עד שהם מכריזים כי הם מטילים עליי חרם.
השבוע זו הייתה אחת בשם לורן היל. היל פרסמה אמש ב"ספר הפנים" שלה, פנייה ל"חברים ואוהדים יקרים בישראל," ובה הסבירה כי שאפה לקיים במקביל קונצרט גם ברמאללה, וכי זה לא הסתייע, וכי היא לא רוצה שנוכחותה באזורנו תנכר פלסטינים או ישראלים. ולכן היא מבטלת את הופעתה בישראל. היא חותמת ב"איחולי החלמה, שיווין ופיוס מאריך ימים,"
אז האמת היא שמרמאללה היא כלל לא קיבלה הזמנה (הם רק ביקשו שלא תבוא אלינו) וסיור שעמדה לערוך בקניה בוטל עקב חוסר עניין של הקנייתים, כך שהמסע שלה נשאר לא כדאי, אבל כמובן תמיד טוב להציג את הביטול במדיניות של החרמת ישראל.
עברנו את פרעה, נעבור גם את לורן היל.

חרם 2.
השבוע נולדה תינוקת מלכותית בשם הוד מלכותה הנסיכה מקיימברידג', שרלוט, אליזבט, דיאנה. הנינה של המלכה אליזבט השנייה.
בית המלוכה הבריטי נקרא כעת "בית וינדזור" House of Windsor. במקור בית המלוכה נשא את השם הגרמני "בית סקסה-קובורג-גותה" Saxe-Coburg and Gotha שהיה צאצא של ולאד צפש "המשפד" דרקולה.
לאחר מותה של המלכה ויקטוריה בשנת 1901, קיבל בית המלוכה הבריטי את שם בית האצולה הגרמני של הנסיך אלברט, סקסה-קובורג-גותה.
שמו של בית המלוכה שונה ל"וינדזור" בשנת 1917, במהלך תקופת שלטונו של המלך ג'ורג' החמישי, בעת מלחמת העולם הראשונה, משום התחשבות ברגש האנטי-גרמני החזק בציבור בתקופת המלחמה נגד גרמניה.
המלכה הנוכחית, אליזבת אלכסנדרה מרי וינדזור מאונטבטן, המלכה של קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, ג'מייקה, ברבדוס, גרנדה, בהאמה, פפואה ניו גינאה, איי שלמה, טובלו, סנט לוסיה, סנט וינסנט והגרנדינים – מקיימת שנים רבות חרם על ישראל, ומסרבת לבקר בה.
החרם אינו בגלל אי אהבתה לנסוע. מאז הוכתרה ב-1952 ערכה המלכה 261 ביקורים רשמיים ב-116 מדינות, ובמסעותיה הגיעה לא פעם למזרח התיכון, ובין היתר לירדן, כווית, בחריין וסעודיה. החרם הוא רק על מדינת היהודים.
קשה להאמין אבל המלכה סירבה אפילו להיענות להזמנת שמעון פרסקי-פרס ולהגיע לאירוע יום הולדתו ה-90.
עברנו את פרעה, נעבור גם את אליזבת אלכסנדרה מרי וינדזור מאונטבטן.

למי יש שם טוב יותר? בית צפש, המשפד, דרקולה-ונדזור,
או בית כהן?
לפני שנתיים טסתי למרוקו דרך איסטנבול ב"טורקיש אירוויס" בשדה התעופה אטטורק באיסטנבול, לפני המעבר לטיסה לקזבלנקה, שוטר הגבולות הטורקי בדק את הדרכון שלי, וביקש ממני לסור איתו לצד. כבר התחלתי לראות סרטים בעיני רוחי ברוח "אקספרס של חצות."
"שמך כהן?" הוא שואל, "סבתא שלי היתה ממשפחת כהן."
"אז אולי אנחנו קרובים," אני עונה.
"תגיד לי, שמעתי שהכֹהנים הם VIP, האם זה נכון?"
"ודאי," עניתי, "הם צאצאים של אהרון הכהן אחיו של הנביא מוסה."
"אהה," הוא ענה, ואיפשר לי לעבור.
אז תגידו אתם, איזו ששושלת מכובדת יותר? השושלת של צאצאי ולאד צפש המשפד-וינדזור, שושלת המלכה הבריטית, או השושלת של צאצאי אהרון הכהן?

החלפת דיסקט – לעשות ברית עם העלווים וחיזבאללה
התבוסות האחרונות של העלאווים והשיעים בלבנון מסמנות כי בקרוב, למרות מאמצי איראן, הצבא הסורי וחיזבאללה, לא יוכלו להגן יותר על המיעוט העלאווי והשיעי בסוריה ובלבנון והם יעמדו בסכנת השמדה.
מסתמן כי מולם תקום חליפות איסלמית גדולה שתשתרע על מרבית שטחי עיראק וסוריה (ואולי גם על עבר הירדן), ותאיים על השיעים בעיראק ובלבנון.
זה הזמן להחליף דיסקט ולשנות מדיניות. עד לסכנת תבוסה מוחשית אל לישראל להתערב במלחמת העולם המוסלמי זה בזה, אבל במצב של תבוסה ודאית על ישראל לקחת צד ולתמוך בהקמת מדינה עלוואית עצמאית בסוריה, ומדינה שיעית עצמאית בלבנון, ע"מ למנוע הקמה של חליפות מוסלמית ענקית בגבולנו.
נכון כעת הדבר נראה דמיוני, לא פחות דמיוני נראית תמיכת השיעים בישראל, אך אנחנו כבר יודעים שבצוק העיתים הכל מתהפך, והאוייב של אויבי הוא ידידי. הרי סך הכול כולנו עוד זוכרים את היחסים הטובים שהיו לנו בזמנו עם איראן ועם השיעים בלבנון.

סירוס ישראל מיכולת ההגנה העצמית
גורמים רבים חיצוניים ופנימיים פועלים בעקביות למען סירוס ישראל מיכולת ההגנה העצמית שלה לקראת המלחמה הבאה עם החמאס, חיזבאללה, דעאש.
השיטה פשוטה – הצגת הפגיעה באזרחים המתחייבת מהמלחמה בטרור כפשע מלחמה.
אחד האקטיביסטים הישראלים הבולטים למען מאבקה של התנועה האיסלמית, דוד זונשיין, מפרסם מאמר ב"הארץ" בכותרת "המדיניות היא מלחמה" ("הארץ" 5.5.15). בדומה להיטלר שהאשים את היהודים באחריות למלחמת העולם השנייה, ובעוד שהחמאס מצהיר על מחוייבותו לחיסול ישראל ולהשמדת היהודים, בהתאם לדברי מוחמד, (אמנת החמאס סעיף 7) – קובע זונשיין שהיהודים אשמים: "בשטחי הגדה ובעזה מתקיימת שנים ארוכות מלחמה שאינה המשך המדיניות בדרך אחרת (מצד ישראל), אלא היא המדיניות עצמה."
כדי למנוע מישראל להתגונן קובע זונשיין: "הקשיבו לחיילים שלחמו בעזה":
בראשית השבוע פרסם ארגון "שוברים שתיקה" דו"ח המבוסס על עדויות (בעילום שם) של שישים קצינים וחיילי צה"ל שלחמו ב"צוק איתן". מן ה"עדויות" עולות האשמות קשות נגד חיילי צה"ל במהלך לחימתם בארגוני הטרור חמאס, הג'יאהד האיסלמי ועוד.
הארגון טוען כי "מניתוח העדויות של החיילים עולה תמונה מדאיגה של שינוי דרסטי בנורמות הלחימה של צה"ל. במסגרת שינוי זה, ערכים כמו 'טוהר הנשק' ו'חיי אדם' איבדו מערכם... העיקרון שהנחה את המדיניות הצבאית – מינימום סיכון לכוחותינו, גם במחיר פגיעה באזרחים חפים מפשע – לצד הניסיון להטיל אימה על הפלסטינים ולהרתיע אותם, הובילו לפגיעה אדירה וחסרת תקדים באוכלוסיה ובתשתית האזרחית ברצועת עזה."
מטרת הפרסום למנוע מישראל להגן על עצמה, אם ההגנה כרוכה בחיי אזרחים של האוייב. לדעת אותם "אנשי מוסר" מוטב ללכת כצאן לטבח מוסרי מאשר לחסל את הטרור המסתתר מאחורי אזרחים.
תנועת "אם תרצו" חשפה את זהותו של הגורם שהזמין ומימן את הדו"ח של שוברים שתיקה – מדובר בקרן ערבית-פלישתינאית היושבת ברמאללה בשם "מנהלת זכויות האדם והמשפט הבינלאומי", שהעבירה ל"שוברים שתיקה" סכום של מעל 300,000 דולר לכתיבת הדו"ח.
עוד טוענים אנשי התנועה כי "דגש המנהלת היה לחקור ולהתמקד ב'תיעוד הפרות של זכויות אדם והפרות של החוק ההומניטארי הבינלאומי, במהלך הפגיעה הצבאית המתמשכת על ידי ישראל ברצועת עזה...'. המנהלת הדגישה את הצורך בתיאום מאמצי התיעוד על מנת לתמוך בתיעוד הנוכחי והעתידי ובמאמצי החקירה על ידי ארגונים במטרה לסייע למנגנונים לאומיים ובין-לאומיים."
לדבריהם מנהלת זו, שמימנה את הדו"ח האחרון של 'שוברים שתיקה' – "עומדת בקשר ישיר עם ארגוני טרור ואישים שעסקו בעבר ובהווה בפעילות טרור נגד ישראל כגון החזית הלאומית לשחרור פלסטין, וגורמים בג'יהאד העולמי."
הנה מתבהרת התמונה, הטרור המוסלמי פועל למען חסינות פעולתו לרצח יהודים ביחד עם משתפי הפעולה הישראלים שלו.

הגזענות של יוצאי אתיופיה
את הדברים הבאים כתבתי בגיליון 709, 19 בינואר 2012, והם נשארו אקטואליים:
ההפגנות האחרונות של בני העדה האתיופית נגד הגזענות בקריית מלאכי הסבה את דעת הקהל למצבם הקשה. לא רבים יודעים, אבל גם העולים מאתיופיה לוקים בגזענות כלפי השחורים מהם, ואצלם אין זו רק גזענות אלא ממש עבדות. יהודי אתיופיה מעדת "ביתא ישראל" החזיקו עבדים שקראו להם בריה (עבדים). במבצע שלמה, הועלו ארצה גם אלפים מעבדיהם של משפחות "ביתא ישראל". מקורם של ה"בריה" (עבדים) הם בשבטים מגבול סודאן שהופרדו ממשפחותיהם, גוירו וחיו כיהודים, אבל תפקידם היה לשרת, וההפרדה בינם "האדונים" נשמרה במשך דורות. ה"בריה" נחשבו כבניו של חם בנו של נוח שנגזר עליו להיות עבד לאחיו מאחר שחשף את ערוותו של נוח בעת שזה שכב שיכור לאחר המבול. הם כהים בעורם יותר מה"ביתא ישראל".
ל"בריה" היה אסור לשאת לאישה מישהי שלא היתה מהעבדים של ה"ביתא ישראל" דהיינו הבריה האחרים. הם לא נחשבו ליהודים מלאים אמיתיים. גם ילדיהם של הבריה נחשבו כעבדים של המשפחה שהחזיקה אותם. היו אדונים רבים מ"הביתא ישראל" שהחזיקו שפחות בריה בבתיהם לצרכים מיניים בלבד. וידועים גם מקרים הפוכים של גבירות שהחזיקו עבדי בריה בבתיהן לצרכים מיניים.
ה"בריה" (העבדים) במדינת ישראל – הגבולות בין הקבוצות נשמרו בקפדנות גם בארץ. היו משפחות שציפו מהבריה שלהם מאתיופיה שימשיכו לחיות איתם ולשרת אותם גם בישראל. נישואין איתם נאסרו גם בארץ וידועים מקרים שבהם חיילים מה"ביתא ישראל" סירבו לקבל פקודות מחיילים בכירים יותר ממוצא ה"בריה".
בנוסף ל"ביתא ישראל" יש גם התייחסות שונה לעולים הנוצרים מאתיופיה, בני הפלשמורה.
יש לקוות שבעתיד הלא רחוק לא תהיה עוד הבחנה בין ה"ביתא ישראל", ה"בריה", והפלשמורה. והם כולם יחשבו ליהודים-ישראלים. החברה הישראלית שוללת בצדק את רעיון העבדות, והאפשרות שאדם יישאר עבד בגלל מוצאו.
הגזענות אינה פוסחת על אלו הסובלים ממנה.
 
על הגזענות האנושית
גזענות היא תכונה טבעית לאדם וניתן למצוא אותה בכל מקום ובכל קבוצה אנושית. היהודים נגד הערבים. הערבים-המוסלמים נגד היהודים (והנוצרים). היהודים האשכנזים נגד היהודים הערבים. היהודים הערבים נגד האשכנזים. הרוסים נגד המרוקאים. המרוקאים נגד הרוסים (פנו לרוסיה בשעתו שימנעו עליית יהודים לארץ) מרוקאים נגד האתיופים (מסרבים להשכיר להם דירות). האתיופים נגד הבריה. וכך הלאה והלאה.
מצד שני יש גם בכל קבוצה כאלו הנלחמים נגד הגזענות. יש יהודים שאינם גזענים, יש אשכנזים שאינם גזענים. יש מרוקאים שאינם גזענים. יש אתיופים שאינם גזענים.
למרבה הצער טרם נמצא ערבי-מוסלמי שאינו גזען. טרם נמצא ערבי-מוסלמי, ולו אחד, הרואה בדברי מוחמד באמנת החמאס שלפיהם יש לחסל את ישראל ולהשמיד את היהודים גזענות.
אני מסרב להאמין שאין ערבי-מוסלמי שאינו גזען. חייבים להיות גם ערבים-מוסלמים שאינם גזענים. אנחנו ממשיכים לחפש. אם תמצאו אחד כזה אנא דווחו עליו.
החשוב ביותר – יידע כל אדם להתגבר על גזענותו-הוא.

בעיית יוצאי אתיופיה
גם אם על פי הסימנים נראה שכנראה החייל האתיופי הוא שתקף ראשון את השוטרים:
http://rotter.net/forum/scoops1/204940.shtml
סרטון התקיפה, וההפגנות האלימות שעורר, העלה את הבעייה הקשה של יוצאי אתיופיה בישראל. האחוז הגבוה של בני העדה בבתי הסוהר האזרחיים והצבאיים, אי ההשתלבות בשוק העבודה, הפיגור ברכישת השכלה, האלימות המשטרתית הקשה נגדם, האפלייה בקבלה לעבודה, וההימנעות מהשכרת דירות להם.
ליוצאי אתיופיה בעייה קשה יותר מיוצאי עדות אחרות בגלל צבע העור.
בעוד שאי אפשר להאשים את הממסד הישראלי בגזענות, מפני שהוא השקיע משאבים רבים (יותר מכל עדה אחרת) בקליטת עולי אתיופיה, הם נתקלים באפלייה מצד הרחוב. גזענות עממית שיסודה הוא ברתיעה מהשונה. למרות האהדה הציבורית אליהם עדיין עולי אתיופיה נתפסים כשונים.

הפתרון היהודי לאפלייה
אין כל טעם בהאשמות, גם אם כולם היו מלאכי השרת לא כל בעייה ניתן לפתור בהרף עין. למרבה הצער למרות הכוונות הטובות לא ניתן לעבור בקפיצה מהתקופה הכלקוליתית למאה ה-21. שינוי חברתי לוקח זמן.
יוצאי אתיופיה הגיעו ישירות מחברה כפרית לחברה עירונית מפותחת. מטבע הדברים עובדה זו הביאה להרס מוסד המשפחה הפטריארכאלית המסורתית, ולבעיות קליטה קשות.
הנה ההמלצה ליוצאי אתיופיה – אמצו את הדרך היהודית. גם היהודים הופלו (ונרדפו) בכל מקום. לא נתנו להם עבודה, לא נתנו להם לרכוש השכלה, ונמנעו מלהשכיר להם דירות. היהודים פתרו את הבעיה לא בהפגנות אלימות, אלא בעבודה קשה. בעיקר ברכישת השכלה.
הנה הפתרון: עבודה קשה, ורכישת השכלה עד לטשטוש ההבדלים.
שנים רבות אני מלמד אתיופים ויש מתוכם תלמידים מצטיינים. אני משוכנע שבהחלט יש בכוחם לטשטש את ההבדלים ולהדביק את הפערים. העבודה הקשה וההשכלה פלוס הזמן יעשו את המלאכה עד שנהיה עם אחד.

איש איש לפי דגלו
בהפגנת יוצאי אתיופיה האחרונה נראה אלמנט חדש. בין המפגינים שאחזו בדגל ישראל, היו מפגינים שהפגינו עם דגלי אתיופיה. חלקם הניפו את דגל אתיופיה הקיסרי הישן עם הצלב, וחלקם את הדגל החדש בלי הצלב.
אין לי יכולת לפענח את התופעה, האם מדובר בנוצרים מבין העולם, הפלשמורה, או בבריה? מכל מקום אני סבור שיש לנסח כלל מנחה. מי שאינו מניף את דגל ישראל אינו יכול לתבוע שוויון זכויות בישראל.
מי שמניף את דגל אש"פ, שיתכבד וילך לרשות הפלישתינאית.
מי שמניף את דגל החמאס, שיתכבד וילך לעזה.
מי שמניף את דגל דעא"ש, שיתכבד וילך לדעא"ש
מי שמניף את דגל אתיופיה, שיתכבד ויחזור לאתיופיה. (שישלם רק על הוצאות הבאתו).

העלייה הרוסית והירידה מהארץ
סלאח א-דין מחאמיד, המכונה "אבו אל-חארת' אל-מקדסי", מורה בן 25 מאל אל-פחם, נמצא כעת בסוריה לאחר שהצליח לחמוק מהשב"כ שעצר אותו בחשד להצטרפות לארגון המדינה האסלאמית, אך שיחרר אותו ימים ספורים לאחר מעצרו.
מחאמיד נמצא בסוריה עם אשתו, יהודייה שעלתה מרוסיה והתאסלמה.
האם אותה יהודייה רוסייה שהשתמדה, והצטרפה לדעא"ש – קיבלה גם שם "סל קליטה"?

דמותו האמיתית של איימן עודה – פגישה עם פושע המלחמה ברגותי
לאחר חתימתו על "הסכם אוסלו" עם היהודים, השווה אותו ערפאת ל"הודנה", חוזה שביתת נשק לעשר שנים שחתם מוחמד עם הכופרים משבט קורייש, במטרה להפר אותו כאשר יתחזק.
בהשראת מוחמד הכריז ערפאת "מלחמת ג'יהאד" נגד היהודים שקיבלה את הכינוי "אינתיפדת הקצה" (אל-אקצה).
עראפאת ייסד ארגון רצח ג'יהאדיסטי, ונתן לו את הכינוי המוסלמי דתי: "כתאאב שוהדא אל-אקצא" (בעברית "אירגון מתאבדי הקצה", או "אירגון השהידים של הקצה") ומינה בראשו את פושע המלחמה, רוצח ההמונים, מרואן ברגותי.
והנה ב-30 באפריל ביקר ראש "הרשימה הערבית המשותפת" (בשנאת ישראל), איימן עודה, את מרואן ברגותי בכלאו. וכך הוא כתב בספר הפנים שלו:
"המפגש היה מרגש: גם חילופי הרשמים והחוויות, וגם השיחה עם מנהיג השותף לי בעמדותיו הפוליטיות".
עודה השווה את ברגותי למנהיג דרום אפריקה לשעבר נלסון מנדלה, וכתב: "נזכרתי בדברים שאמרו בזמנו על נלסון מנדלה: 'טרוריסט בעיני צד אחד, הוא לוחם חופש בעיני הצד השני'."
עוד כתב עודה את משאלתו כי "יבוא יום בו נסתובב יחדיו עם מרואן ברחובות ירושלים העתיקה, המשוחררת מהכיבוש."
בדבריו אלו חשף איימן עודה, הערבי-אחמדי, את מערכת הערכים האמיתית שלו. עודה חשף את הזדהותו הגזענית עם ארגון רצח ג'יהאדיסטי, ועם ברגותי פושע המלחמה, ורוצח ההמונים. והוא עוד מדגיש שהוא איימן, שותף לעמדותיו הפוליטיות של ברגותי.
(כמה עצוב שראש מר"צ לשעבר, חיים אורון, שקיבל בתנועת השוה"צ את הכינוי "ג'מוס" מתנאה גם הוא בהיותו חברו הטוב של ברגותי, ובין רצח לרצח של יהודים (ונזיר יווני) היה נפגש עימו לניגוב חומוס ברמאללה, ולאחר מאסרו הוא ממשיך לבקרו בכלא ממש כאיימן עודה).

איימן עודה בנאום בכורה בכנסת: "אני לא מהווה איוּם!"
בנאום בכורה בכנסת 4.5.15 אמר ח"כ איימן עודה בין השאר: "אני, איימן עודה, לא מהווה איום, כמו גם חצי מיליון האזרחים שנתנו לנו את קולם."
בנאומו פרש עודה את חזונו למדינת ישראל בעוד עשר שנים: "פלסטין חוגגת את עצמאותה. ישראל ופלסטין מקיימות קשרי תרבות, תיירות ומסחר, שהתבססו לאחר הכרה הדדית והסכמה על פתרון צודק לסכסוך ארוך השנים."

החזיר פושט טלפיו: ראו טהור אנוכי
כתוב במדרש רבה (ס"ה, א'): "החזיר הזה – כשהוא שוכב, פושט טלפיו לומר ראו שאני טהור." כלומר, החזיר, שהוא החיה היחידה מבין החיות הטמאות שיש לו את שני סימני הטהרה החיצוניים (הפרסת פרסה ושסיעת שסע), נוהג להפגין את טלפיו שיש בהם את סימני הטהרה, אך הוא נעדר את סימן הטהרה הפנימי – העלאת גרה. לכן הפך החזיר לסמל של צביעות.
אז שפטו אתם, האם איימן עודה הערבי-אחמדי, שמזדהה עם רוצח ההמונים, פושע המלחמה, הג'האדיסט – ברגותי, והמסרב לראות בדברי מוחמד באמנת החמאס לפיהם יש לחסל את ישראל ולהשמיד את היהודים – גזענות ולא מופת מוסרי, מהווה סכנה או לא?