הִילַכְתָ רוב קֶסֶם על גוּפִי
וכל נימַי אַמְרוּ מיזְמוֹר,
כְּשֶׁנֹועֲמֵך האֵין-סוֹפִי –
נִיגָר את צימאוני לִשְׁבּוֹר.

יש נוֹגָה בחיוך הזה
הַמִּתְפָּעֵם מן הַמָּגָע,
ויֵש כְּמִיהָה אל החָזֶה,
המִתְלַטֵּף אחוּז עֶרְגָה.

ידֵך רַכָּה בִּנְגִיעֲתָהּ
פַּרְטָה על מֵיתָרֵי בְּשָׂרִי,
ועוֹנֶג שֶׁאוֹתִי עָטָה,
הנה זוֹרֵם אֶל-תּוֹךְ שִׁירִי,

הַמִּתְרוֹנֵן וּמְבַקֵּש
כי לא יִתָּם זה הַכּישׁוּף,
וכך תפילה פה אַלַּחְשֵׁשׁ –
כי לֶהָבָה זו לא תָּסוּף.