שטרם נודע מקורו
בזכות גיסנו יאיר הגיע אלינו במייל גיליון אינטרנטי של "בית אבי חי" מיום 8.6.15 ובו מאמר "פגישה עם משוררת, אסתר ראב, 'הסבתא' של יונה וולך" – שלא נודע מי כתבו. ובמאמר גם תצלום של אסתר ראב.
המאמר מסתמך – בחלקו, על "ימים של לענה ודבש", סיפור חייה של המשוררת ה"צברית" הראשונה אסתר ראב, שהוצאנו לאור ב"עם עובד" בשנת 1998 בכרך בן כ-600 עמודים, וזאת מבלי להזכיר במאמר את שמנו אפילו במילה אחת, ובתוספת לא מעט שיבושים ואי-דיוקים.
ואילו התמונה המופיעה במאמר, וגם כאן בקישור למטה – של אסתר חשופת הירכיים, לא נחשפה לעינינו מעולם ואיננו יודעים מה מקורה ולאיזו תקופה ולאיזה מקום לשייך אותה. בכל שאר תמונותיה אסתר מעולם לא הופיע חשופת ירכיים, ובמכנסיים קצרים, כמו כאן.
אבל אולי התמונה היא מתקופת השנים 1945-1948 בכפר סבא, שבהן התגוררה בבית חד-קומתי, מוקף גינה של עצי פרי, כנראה בית קנוי, ברחוב חול הפונה צפונה, בשכונת הפועלים (שכונה ב') בחלק המערבי של המושבה.
ממזרח לבית, בסימטת הפרדסים, נסלל לימים הכביש לכיוון שכונת אליעזר.
בבית זה אסתר שבה לכתוב שירים לאחר תקופת שתיקה ארוכה. היא היתה באותה תקופה כבת חמישים ויותר [נולדה ב-1894] וחברה-לחיים ומאהבהּ היה סרג'נט ישראל שפילר. תסרוקתה בתמונה כאן דומה לזו שמופיעה ב"ימים של לענה ודבש" בצילום עם ישראל שפילר משנות ה-40.
ועם זאת התמונה – תעלומה.

על שם יונה וולך יש רחוב בתל אביב. על שם 'סבתא' אסתר ראב – אין ולא יהיה רחוב בתל אביב.
יונה וולך מעולם לא הושפעה מאסתר ראב ודומה כי גם לא זיכתה אותה אפילו במילה אחת. כנראה מעולם לא קראה את שירי אסתר ואין בין שירוֹת שתיהן שום קשר כי אסתר ראב לא היתה חצי-גרפומנית.

http://www.bac.org.il/myvhdym/project/kvl-ayshha/article/astr-rab-hasbta-shl-yvnha-vvlch