מֵרְסִיס פַּצְמָ"ר שֶשִּגֵּר חָמָאס אֶל נַחַל עֹז

"נְקָמָה כָזֹאת, נִקְמַת דַּם יֶלֶד קָטָן
עוֹד לֹא-בָרָא הַשָּׂטָן – "
(ח. נ. ביאליק: "על השחיטה")

דַוְקָא מִשּוּם שֶכּוֹאֵב לָנוּ מוֹת כָּל פָּעוֹט מֻסְלְמִי שֶאַחְרַאי לוֹ
גַּל הַטֵּרוֹר בּוֹ מַצִּיב הֶחָמָאס בְּזָדוֹן אֶת עֶמְדוֹת מַשְגְּרָיו
שָם, בְּבֵיתוֹ שֶל קָרְבָּן בִּיש-מַזָּל זֶה כְּשֶאָנוּ, כְּעַם הַזַּכַּאי לוֹ
לֹא רַק לְשֶקֶט כִּי אִם גַּם לְכוֹחַ מַרְתִּיעַ מוּל אֵש צוֹרְרָיו,
יוֹדְעִים שֶאוֹתָם מְרַצְּחִים צְמֵאֵי-דָּם וְאִתָּם כַּצָּפוּי גַּם הַמֶּדְיָה
שֶאֵין לְשִׂיאֵי צְבִיעוּתָם לֹא מַחְסוֹם וְלֹא גְבוּל לֹא יַחְרִישוּ כָּאן דֹּם
וְשוּב יְגַנּוּ לֹא אֶת מִי שֶאָשֵם בֶּאֱמֶת בְּאוֹתָהּ הַטְּרָגֶדְיָה
כִּי אִם אֶת הַצַּד הַמֻּתְקָף שֶאֵינֶנּוּ פּוֹשֵט צַוָּארוֹ לַקַּרְדֹּם.

וְדַוְקָא מִשּוּם שֶחַיֵּי כָּל אָדָם, אִם זָקֵן אוֹ אִשָּה אוֹ אִם יֶלֶד
בֵּין אִם עַרְבִי הוּא אוֹ אִם יְהוּדִי יְקָרִים לְלִבֵּנוּ מְאֹד
אֲנַחְנוּ בּוֹכִים כָּאן עַל מִי שֶגִּלֵּם בְּחַיָּיו הַקְּצָרִים אֶת תּוֹחֶלֶת
הוֹרָיו וְכָל חוּג יַקִּירָיו לְחַיִּים שֶל רֹב-אֹשֶר וְלֹא שֶל דְּמָעוֹת.

כִּי הַיֶּלֶד הַזֶּה הַיָּפֶה – כְּמוֹ הַרְבֵּה יְלָדִים שֶנִּסְפּוּ בָּהּ, בְּעַזָּה
דָמוֹ בְּרֹאשָם שֶל רָאשֵי הַטֵּרוֹר כְּדָמָם שֶל רַבִּים שֶכְּמוֹתָם,
אִם אֵלֶּה אֲשֶר מִבֵּיתָם נִשְלְחוּ הָרָקֵטוֹת בְּעֵת שֶהֻפְגָּזָה
אַרְצֵנוּ אוֹ אֵלֶּה אֲשֶר הוֹרֵיהֶם הֻשְלְכוּ מִגַּגּוֹת אֶל מוֹתָם, –

הַיֶּלֶד הַזֶּה, שֶבְּעֵת רִיצָתוֹ לַמָּמָ"ד הִתְעַכֵּב לְהַבְטִיחַ
אֶת שְלוֹם אֲחוֹתוֹ הַקְּטַנָּה וְעַל כָּךְ בְּלִי סָפֵק הוּא שִלֵּם בְּחַיָּיו,
הַיֶּלֶד הַזֶּה בְּגִילוֹ הַצָּעִיר שֶמְּאוּם לֹא יוּכַל לְהַשְכִּיחַ
אֶת אֹמֶץ לִבּוֹ הוּא דֻגְמָה וּמוֹפֵת שֶכָּל אִיש מֵאִתָּנוּ חַיָּב

לִזְכֹּר כְּתַמְצִית אוֹתוֹ אֵתוֹס עַתִּיק, יְהוּדִי, שֶל אִינְסְטִינְקְט סוֹלִידָרִי
בּוֹ "כָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִין זֶה בַּזֶּה", שֶכֻּלּוֹ הִפּוּכוֹ הַנֶּחְרָץ
שֶל יַחַס חַיּוֹת-הָאָדָם הֶחָמָאסִיּוֹת, יַחַס שָפֵל וּבַּרְבָּרִי
שֶהֵם מַפְגִּינִים בֵּין עַרְבִי לְעַרְבִי וְכָל סְיָג מוּסָרִי בּוֹ נִפְרָץ.

וְהַיֶּלֶד הַזֶּה כָּאן צָרִיךְ לַהֲפֹךְ בְּכָל גַּן וּבֵית-סֵפֶר לְסֵמֶל
שֶעָלָיו אֲמוּרָה מַעֲרֶכֶת חִנּוּךְ מַמְלַכְתִּית לְהַקְנוֹת עֲרָכִים
שֶל עַרְבוּת הֲדָדִית וְאַחְוָה יְהוּדִית אַמִּיצָה שֶאֵינֶנָּה נֶחְסֶמֶת
לֹא בִּשְעוֹת רְגִיעָה וּוַדַּאי לֹא שָעָה שֶטִּילֵי מְרַצְּחִים מוּטָחִים.

כִּי לוּלֵא הַטִּמְטוּם וְהָרֶשַע בָּם עַזָּה שוֹטֶפֶת אֶת מוֹחַ יוֹשְבֶיהָ
שָנִים עַל שָנִים בְּעוֹדָם מֻפְקָרִים לְדַלּוּת, עֲזוּבָה וּבוּרוּת
הָיָה הַנִּבְעָר שָם הוֹפֵךְ לְמַשְׂכִּיל וּמֻכֵּה-הָרָעָב לְשָׂבֵעַ
וְאֹפֶל פֻּלְחַן-הַדָּמִים הַגִּ'יהָאדִי מֻחְלָף בִּתְחִלַּת נְאוֹרוּת.

אַךְ עַד שֶיִּפֹּל אֲסִימוֹן-הַתְּבוּנָה בְּאֻמָּה שֶאַף פַּעַם בְּעֶצֶם
עוֹד טֶרֶם הֶחְמִיצָה שָם שוּם הַחְמָצָה לְהַחְמִיץ הַחְמָצַת כָּל פִּתְרוֹן
אֲשֶר יַעֲנִיק לָהּ סִכּוּי לְשָלוֹם וְקִדְמָה וַדָּאִית וְנִמְרֶצֶת
אֲנַחְנוּ זוֹכְרִים כָּאן קָרְבָּן חַף מֵחֵטְא בִּדְמָעוֹת הַחוֹנְקוֹת בָּגָרוֹן
וְסוֹפְדִים לוֹ לַיֶּלֶד הַזֶּה הַטָּהוֹר כְּאוֹתָם שְמֵי הָאוֹר וְהַתְּכֵלֶת
הַפְּרוּשִׂים מֵעַל שְׂדוֹת נַחַל עֹז וּבָתֶּיהָ שֶאֵין לַעֲצֹר אֶת אֶבְלָם
שֶהוּא גַם אֶבְלָהּ שֶל הָאָרֶץ כֻּלָּהּ כִּי הַיֶּלֶד הַזֶּה הוּא הַיֶּלֶד
שֶל כָּל הַחַיִּים בָּהּ וְכָל שֶמִּמֶּנָּה כְּבָר לֹא יֵעָקְּרוּ לְעוֹלָם.