לאחת החוויות המוסיקאליות המדהימות של העונה זכו במוצ"ש האחרון בהיכל התרבות ע"ש פרדריק מאן (לשעבר מאן אודיטוריום) – המאזינים ל-22 הדקות של הקונצ'רטו מס' 2 בלה מג'ור לפסנתר ולתזמורת של פרנץ ליסט (1811-1886) בנגינתה של הפסנרתנית הגיאורגית האשפית בת ה-28 – חטיה בוניאטישבילי.

כדי להבין את מורכבות היצירה כדאי להביא שני קטעים מהתוכנייה של הקונצרט, שכתבה פלינה קדם.

ב-1840 כתב ברליוז על ליסט ועל יצירתו: "לצערי, לא ניתן לשמוע מוזיקה מסוג זה לעיתים קרובות: ליסט יצר אותה לעצמו ואיש מלבדו בעולם לא יוכל להחמיא לעצמו ולומר שהוא מסוגל להתקרב לרמה הנדרשת לביצועה."

אכן, אין עוררין על כך שליסט היה הפסנתרן המעולה בזמנו ואולי אף בכל הזמנים. יצירותיו לפסנתר סולו, שצמחו מתוך רעיונותיו ויכולותיו כפסנתרן, שינו בזמנו את התפיסה הפסנתרנית כולה מקצה לקצה.

הברק הווירטואוזי והמרקם העשיר המאפיינים את הכתיבה של ליסט לפסנתר, ואשר בגינם הוטחה במוזיקה שלו לא מעט ביקורת על היותה מפגן ראוותני גרידא, הם למעשה פרי תפיסתו של המלחין את הפסנתר ככלי רב-פנים, שיש לחשוף את כל האפשרויות הטמונות בו – להישמע כמו תזמורת שלימה על כל גווניה, לשיר כזמר או לדבוק ביכולות הייחודיות של הפסנתר עצמו. ליסט הוכיח שכל זה אפשרי ובכך טישטש את הגבול הברור עד אותם ימים בין הפסנתר לתזמורת.

עד כאן הציטוט.

כל כמה מילות שבח שנגייס לטובת חטיה בוניאטישבילי – לא תספקנה לתאר את גאוניותה. אמרו לנו שהיא נחשבת כיום לאחת הפסנתרניות הטובות בעולם. היא אשפית בנגינתה, מלאת מרץ, בוטחת, עירנית בכל גופה, מדוייקת, סוחפת ומפליאה בייחוד בקטעים שדומה כי לא ייתכן שהם קיימים בכלל האפשרויות של פסנתר. הקהל הגיב בהתלהבות בלתי-רגילה וגם זכה בהדרן שקט.

זו היתה חווייה שאינה נשכחת זמן רב. דומה כי אילו ליסט עצמו היה זוכה לשמוע את נגינתה הווירטואוזית של חטיה לקונצ'רטו שלו, וכמוהו גם ברליוז – הם היו מאשרים אותה בכל מאודם. כך כנראה ניגן ליסט עצמו את היצירה, ואולי על פסנתר פחות משוכלל בתקופתו (הביצוע הראשון של הקונצ'רטו היה בשנת 1857, כלומר לפני 158 שנים!)

בחלקו השני של הקונצרט נוגנה הסימפוניה התשיעית של גוסטב מאהלר (1860-1911) – גם היא בניצוחו של מהטה. היא היתה אמורה להימשך כ-90 דקות ולפי שעוננו נמשכה קצת פחות, אבל נשמעה ארוכה, ארוכה מאוד, ובמהלכה תקפו אותנו געגועים לסימפוניה הראשונה שלו ולעוד יצירות, גם קוליות, שאופייניות לגאונות שלו. את התשיעית התקשינו לקלוט אף כי נגינתה היתה יוצאת מן הכלל.

הקונצרט כולו הוקלט לערוץ "מצו" ויהיה אפשר לראותו ולשומעו שם אולי כבר בזמן הקרוב, וזו בהחלט תעודת כבוד לפילהרמונית המצויינת שלנו ולהיכל התרבות המחודש אשר למרבה המזל האקוסטיקה שלו לא נפגמה.

חבל רק שהמושבים החדשים נקבעו אחד אחרי השני ולא אחד אחרי בין השניים שלפניו, ולכן מנויים רבים, כולל אנחנו, מתלוננים שמסתירים להם, וזאת שלא כמו בגלגול הקודם של ההיכל, שבו סודרו המושבים בצורה חכמה ונוחה יותר.