יפים החיים, יפה העולם
ואני על הארץ הצבתי סולם,
לָבוֹא אֶל ראשוֹ וְלִפְרוֹשׂ שָׁם כנָף,
ולעוּף, בְּחֶדְוָוה, מְעָנָף אֶל עָנָף.

יפים החיים , יפה העולם
וְכל שְׂכָר מגוּרַי כאן – עַד תוֹם כְּבָר שׁוּלָם,
עכשיו רק נוֹתָר לֶאֶסוֹף את הפְרי,
אל תִמְרוֹד בי גוּפי, נא שוֹמְרֵנִי בָּרִיא.

יפים החיים, יפה העולם,
אִם חָבֵר לי אֶחָד – כבר האושֶׁר מוּשְלָם,
אִם אֶכְתוֹב עוד פזמון שֶׁיוּשַׁר אַחֲרַי,
תהפוֹך שֵׂיבָתִי לִי לִיְמֵי נְעוּרַי.