'יציאת אירופה תש"ז – אקסודוס 1947' נחשבת לאונית הדגל של מִבצע ההעפלה בזכות סיפורה שהוא הדרמטי, המפורסם ורב התהודה ביותר בכל עלילות מפעל ההעפלה.
במִבצע בריחה דרמטי ומורט עצבים ב-11 ביולי 1947 התחמקה האונייה מנמל סט שבצרפת כאשר על סיפונה 4,530 ניצולי שואה שהגיעו ממחנות עקורים בגרמניה ובאוסטריה. האונייה, עם צוות של מתנדבים יהודים מאמריקה ומלווים ארץ-ישראליים מהפלי"ם והמוסד לעלייה, עשתה את דרכה לארץ תוך מעקב צמוד ומסיבי של הצי הבריטי. מפקד האוניה היה יוסי הראל, רב-החובל היה יצחק ("אייק") אהרונוביץ', שלזִכרם ההירואי והבלתי נשכח מוקדשים שני שירים צנועים אלה.
בעימות חריף עם הבריטים מול חופי הארץ ב-18 ביולי, נהרגו שני מעפילים ואיש צוות מתנדב אמריקאי, ונפצעו עשרות. באותה עת שהו בארץ חברי ועדת אונסקו"פ ושניים מהם הסכימו להגיע לנמל חיפה ולהתרשם ישירות מהמחזה של האוניה החבוטה והמעפילים הרצוצים המוּרָדִים ממנה בכוח ע"י חיילים בריטיים.
חלק מהמלווים ואנשי הצוות, וביניהם יוסי הראל ואייק אהרונוביץ', הסתתרו בסליק חבוי בגוף האוניה ממנו חולצו לאחר זמן קצר. הם לא ידעו שמעפילי האוניה אינם עתידים להיות מגורשים למחנות המעצר בקפריסין כפי שהבריטים נהגו עד כה עם המעפילים שתפסו. הבריטים שינו את מדיניות הגירוש שלהם והחליטו על החזרת המעפילים לארץ מוצא-ההפלגה במקום לגרשם לקפריסין.
בהתאם לכך הועלו המעפילים על שלוש אוניות-גירוש שהפליגו לצרפת. שם, מול נמל פורט-דה-בוק, התפתחה דרמה שהסעירה את דעת הקהל העולמית. המעפילים, ובראשם נציגם הכריזמטי מרדכי רוזמן, סירבו בתוקף לרדת מהאוניות (הצרפתים הסכימו לקלוט אותם אם יֵרְדוּ מרצונם) והמשיכו לשהות עליהן בתנאים קשים ביותר של חום הקיץ, צפיפות, תנאי תברואה ירודים להחריד ומלחמה פסיכולוגית מצד הבריטים.
אנשי פלי"ם במקום, תחת פיקודו של ניסן לויתן, פעלו יחד עם אנשי ה'מוסד לעלייה' בשמירת קשר עם המעפילים, באספקת מזון ותרופות ובעידודם להמשכת המאבק.
לאחר למעלה משלושה שבועות התייאשו הבריטים מהמצב, הִפְנוּ את אוניות-הגירוש לאזור הכיבוש הבריטי של גרמניה ושם עצרו את המעפילים בשני מחנות באזור המבורג. החזרת ניצולי שואה בכוח לארץ המרצחים הִשלימה את התבוסה הבריטית המוחלטת בעיני דעת הקהל הבינלאומית.

א). פְּרֵדָה אַחְרוֹנָה מֵאַיְיק

פְּסִיקַת בֵּית-הַחוֹלִים הָיְתָה לָקוֹנִית אַךְ חוֹדֶרֶת
כְּמוֹ עֹגֶן הַמֻּטָּל בִּנְמַל-בֵּיתוֹ עָמֹק לַתְּהוֹם,
אֲבָל הַלֵּב אֲשֶר חָדַל לִפְעֹם בְּסוֹף הַדֶּרֶךְ
הוּא זֶה שֶאוֹי לָנוּ אִם מוֹרַשְתּוֹ תֶחְדַּל לִפְעֹם.

כִּי פֶּתַע, מֵעַל כָּל הַקָּקוֹפוֹנְיָה הַנִּחֶרֶת
שֶל תַּחְמָנֵי הַפֹּה-לִי-תִיק וּמִלְחֲמוֹת-אַחִים
נִשְמַע בְּקוֹל דְּמָמָה דַקָּה אֲבָל חַדָּה כַּחֶרֶב
צְלִילוֹ שֶל מָה שֶדֶּרֶךְ כְּלָל רֻבֵּנוּ שוֹכֲחִים.

יֵש גִּבּוֹרִים כָּאֵלֶּה שֶנִּוְּטוּ אֶת כְּלֵי-הַשַּיִט
שֶל נִצּוֹלֵי-הַתֹּפֶת מוּל גַּלָּיו הַסּוֹעֲרִים
שֶל יָם שוֹצֵף וְתוֹתְחֵיהֶן שֶל מַשְחֲתוֹת-הַצַּיִד
שֶהֶחְזִירוּם בְּלִי חוּס אֶל מַחֲנוֹת-הָעֲקוּרִים.

יֵש כּוֹחַ שֶל מַנְהִיג-אֱמֶת שֶבּוֹ נֵחַן רַק קֹמֶץ
שֶל מְחַלְּצֵי עַמָּם מֵאֵפֶר מָוֶת וּנְכָאִים
וְכוֹחַ לֹא פָּחוּת מִזֶּה שֶבְּרִסּוּן הָאֹמֶץ
וְלוּא רַק עַל מְנַת לִמְנֹעַ עוֹד אָבְדַן-חַיִּים.
וְיֵש מוֹרֶשֶת שֶבִּמְקוֹם כָּל זִבּוּלֵי-הַהֶבֶל
שֶל פְּסֹלֶת תַּת-תַּרְבּוּת הַמְּכַנֶּה הַמְּשֻתָּף
הַזּוֹל וְהַדֶּבִּילִי שֶהַמֶּדְיָה כֹּה אוֹהֶבֶת
לִשְטֹף בּוֹ אֶת מוֹחָם שֶל בְּנֵי-הַנֹּעַר וְהַטַּף –

רָאוּי הָיָה, לוּא אַךְ הָיוּ לָנוּ כַּיּוֹם, בְּעֶצֶם
קַבַּרְנִיטֵי-תַּרְבּוּת כְּפִי שֶהָיָה לָנוּ בִּימֵי
"אֶקְסוֹדוֹס" דּוֹר קַבַּרְנִיטֵי הַעְפָּלָה פּוֹרֶצֶת
אֶת מַחְסוֹמֵי הַסֵּפֶר הַלָּבָן וְאֶת אֵימֵי
הָאֵש הַבְּרִיטִית בְּעֹז-רוּחַ וּגְבוּרָה נֶחְרֶצֶת
גַם מִי שֶיִּפְרְצוּ בְּאֹמֶץ-לֵב אֶת מַחְסוֹמֵי
הָרֵיטִינְג וְזִילוּת הַטַּעַם הַטֶּלֶוִיזְיוֹנִי
שֶל "הִשָּׂרְדוּת", שֶל "אָח גָּדוֹל" וּשְאַר מְנוֹת בּוּפֶט-
הַחַארְתּוֹת – וּבִמְקוֹם רָמַת הַנּוֹנְסֶנְס הַמּוֹרוֹנִי
יַקְרִינוּ לָנוּ סֶט שֶל עֲלִילוֹת אַנְשֵי-מוֹפֵת
כְּמוֹ אַיְיק, כְּמוֹ יוֹסִי הַמְבּוּרְגֶר (הַרְאֵל), יוֹחַאי וּמוֹקָה
וְגִבּוֹרָיו הַנִּשְכָּחִים כַּיּוֹם שֶל הַפַּלְיָ"ם,
כִּי גַם לַנֹּעַר הַחוֹשֵב נִמְאַס לִצְלֹל עָמֹק כָּאן
בַּשּוּנְד הַמְּמֻסְחָר שֶל הַטִּמְטוּם הַמְּבֻיָּם
וְהוּא צָמֵא לְמַשֶּהוּ אַחֵר, שֶיֵּש בּוֹ עֵרֶךְ
שֶל מָה שֶהוּא יָכוֹל לְהִזְדַּהוֹת עִמּוֹ מִבְּלִי
לָחוּש שֶמִּתְיַחְסִים אֵלָיו בְּצִינִיּוּת גּוֹבֶרֶת
כְּאֶל צַרְכַן-בִּדּוּר דַּל-אַבְחָנָה וֶאֱוִילִי.

מוֹפְתָם שֶל אַיְיק וּבְנֵי-דּוֹרוֹ קוֹרֵא הַיּוֹם לְלֶקַח,
לְחֶשְבּוֹן-נֶפֶש בּוֹ יִקֹּב הַדִּין הַלְּאֻמִּי
אֶת הַר הַחָמְרָנוּת שֶל סַחַר-מֶכֶר וְשֶל מֶקַח
הַמְּאַיֵּם לְהַאֲפִיל עַל כָּל גִּלּוּי תְּרוּמִי
שֶל הִתְנַדְּבוּת, שֶל אַהֲבַת-מוֹלֶדֶת שֶאֵינֶנָּה
רַק פְרָאזָה פַלְצָנִית שֶל כָּל קַבְּלַן-בְּחִירוֹת בָּכִיר,
כִּי בַּסְּפִינוֹת שֶהוּא וּבְנֵי-דּוֹרוֹ הֵבִיאוּ הֵנָּה
הוּבָא גַם מַשֶּהוּ שֶיֵּש בּוֹ עֵרֶךְ, לֹא מְחִיר.

וְאֶת הַמַּשֶּהוּ הַזֶּה צְרִיכִים אָנוּ כָּרֶגַע
כְּמוֹ עֵרוּי דָּם חָדָש, כְּמוֹ הַשְתָּלַת אֵיבָר מֻתְרָם.
יֵש גִּבּוֹרִים שֶלֹּא קָרְסוּ מוּל שוּם מִכְשוֹל וָפֶגַע
וְיֵש מֵתִים שֶלְּעוֹלָם יִחְיוּ בְּלֵב זוֹכְרָם.

יֵש אֲסִירוּת-תּוֹדָה שֶשּוּם דְּבַר-שֶבַח לֹא יַבִּיעַ
בַּדֶּרֶךְ אֶל הַקֶּבֶר וּבִנְסֹעַ הָאָרוֹן,
יֵש רֶגַע שֶבּוֹ עַם חַיָּב בְּרֶטֶט לְהַצְדִּיעַ
לְרַב-חוֹבְלוֹ בְּהַגִּיעוֹ לַחוֹף הָאַחֲרוֹן.

ב). הַבָּלָדָה עַל יוֹסִי הַרְאֵל

לְגִבּוֹרֵי הַצִּי וַעֲלִילוֹת הַשַּיִט
אֵין הַמֻּשָׂג "מֵי מְנוּחוֹת" בִּכְלָל קַיָּם
וּלְיוֹרְדֵי-הַיָּם אֵין חוֹף אוֹ נְמֵל-בַּיִת
שֶלֹּא חוֹזְרִים מֵהֶם כָּל פַּעַם אֶל הַיָּם.

וְאִם גַּלֵּי הַיָּם מוֹחִים בְּלֹבֶן קֶצֶף
כְּמוֹ בְּמַטְלִית לַחָה אֶת רֹב הַזִּכְרוֹנוֹת
אָז רַק דָּבָר אֶחָד הֵם לֹא מוֹחִים, בְּעֶצֶם,
אֶת הַגַּדְלוּת שֶהִיא מֵעַל לְיוֹם-קְטַנּוֹת.

כִּי אִם פְּטִירַת אָדָם פְּרֵדָה לְאֵין-מָנוֹס הִיא
וְלָאָדָם יֵש רֶקוֹרְד רַב-מַעֲלָלִים
וְרֶקוֹרְד זֶה שֶל הָאָדָם הוּא גְרַנְדִּי-יוֹסִי
וְלֹא יִמְחוּ אוֹתוֹ לֹא קֶצֶף הַגַּלִּים
וְלֹא אֲבַק הַשִּכְחָה הַמִּתְעַלֶּמֶת
וְלֹא הַזְּמַן שֶזִּכְרוֹנוֹ קָצָר תָּמִיד –
אָז חוּץ מִ"דֹּם" שֶל דּוּמִיַּת דַּקָּה אִלֶּמֶת
יֵש אֶת דְּמוּתוֹ הַיּוֹם בְּלִי הֶרֶף לְהַצְמִיד
אֶל לֵב הַנֹּעַר הַסּוֹגֵד כָּאן לְכָל הֶבֶל
וְלֹא מוֹצֵא גִבּוֹר רָאוּי לְהִזְדַּהוּת
כְּמוֹ הַמּוֹפֵת הַזֶּה שֶל מְסִירוּת נִלְהֶבֶת
לְכָל הַטּוֹב וְהַטָּהוֹר וְהַיָּאוּת.

כְּמוֹ יוֹסִי הַמְבּוּרְגֶּר הַזֶּה מִירוּשָלַיִם
שֶכְּבָר בְּגִיל צָעִיר מְאֹד, בִּמְקוֹם לִלְמֹד,
קָם לַעֲבֹד יוֹם-יוֹם לְפַרְנָסַת הַבַּיִת
וְהִצְטָרֵף בְּכָל הַלַּהַט וְהַמְּאֹד
אֶל לוֹחֲמָיו שֶל וִינְגֵּיט בִּפְלוּגוֹת הַלַּיְלָה
וְאֶל נִבְחֶרֶת יַמָּאָיו שֶל הַפַּלְיָ"ם
וּמִסִּירוֹת קְלִפַּת אֱגוֹז בְּגֹדֶל פַּיְלָה
עָבַר בְּלֵב אַמִּיץ יָשָר אֶל לֵב הַיָּם
וּבְשֵרוּת הַעְפָּלָה בִּלְתִּי לֵגָאלִית
פָּקַד עַל אַרְבַּע אֳנִיּוֹת פְּלִיטֵי שוֹאָה
מוּל צִי-הַשַּחַץ שֶל בְּרִיטַנְיָה הַבְּרוּטָאלִית
שֶלֹּא קִדְּמָה אוֹתָם בְּחֶסֶד וִישוּעָה
אֶלָּא אִלְּצָה אוֹתָם מוּל מַשְחֲתוֹת הַזַּעַם
בְּגֶ'נְטְלְמֶנִיּוּת אַנְגְּלִית שֶל קַלְגַּסִּים
לָשוּב אֶל חוֹף אַדְמַת גֶּרְמַנְיָה שֶכְּבָר פַּעַם
הֵם טָעֲמוּ בָּהּ מַה שֶּגֶּרְמָנִים עוֹשִׂים.

וְשוּם הִלָּה טֶכְנִיקוֹלוֹרִית-הוֹלִיווּדִית
שֶל פְּרֶמִינְגֶּ'ר וְשֶל פּוֹל נְיוּמֶן לֹא תָמִיר
בְּעָצְמָתָהּ אֶת הָאֱמֶת הָרוֹבִּין-הוּדִית
שֶל הַצָּעִיר הַזֶּה, הַדַּק וְהַתָּמִיר
שֶנֶּהֱפַךְ פִּתְאֹם, בַּיָּם, מוּל רֶשַע בְּרִיטִי
לְפַטְרוֹנָם הָעַז שֶל כָּל הַחֶלְכָּאִים
בְּלֵב הָרֶגַע הַהִיסְטוֹרִי וְהַקְרִיטִי
שֶבּוֹ נֶחְרַץ הַדִּין בֵּין מָוֶת לְחַיִּים.

הוּא מַעֲדִיף מַעְפִּילִים חַיִּים עֲדַיִן
עַל פְּנֵי מֵתִים שֶאֵש אַנְגְּלִים אֵינָה שוֹעָה
לִמְרִי סִבְלָם, וְהוּא פּוֹקֵד: "נָרִים יָדַיִם,
מַסְפִּיק כְּבָר מֵתוּ מֵאִתָּנוּ בַּשּוֹאָה."

וְזוֹ הָעֵת בָּהּ הַתְּבוּנָה תוֹקַעַת גּוֹל שָם
לַחֲמוּמוּת-הַמּוֹחַ – וְשִקּוּל נָכוֹן
שֶל אִיש צָעִיר אַך רַב-חָכְמָה זוֹכֶה לִנְחֹל שָם
בְּסִכּוּמוֹ שֶל יוֹם אֶת קְלַף-הַנִּצָּחוֹן.

אַךְ זֶה אֵינוֹ כָּל הַסִּפּוּר, זֶהוּ רַק פֶּרֶק
מֵאוֹדִיסֵיאָה שֶל גִּבּוֹר נָבוֹן וָעַז:
עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּה אַלְפֵי פְּלִיטֵי הַהֶרֶג
הַהִיטְלֶרִיסְטִי חַיָּבִים לוֹ עוֹד מֵאָז
אֶת חַיֵּיהֶם, שֶכֵּן לַמְרוֹת סְפִינָה נִלְכֶּדֶת
בֵּין אֳנִיּוֹת-גֵּרוּש הֲרֵי מִקֵּץ זְמַן-מָה
הֵם מַגִּיעִים כְּבָר אֶל חוֹפָהּ שֶל הַמּוֹלֶדֶת
שֶהוּא יִצֵּג לָהֶם, אַמִּיץ וּזְקוּף-קוֹמָה.

וְהוּא מַחְלִיף אָז גַּלֵּי יָם בְּחוֹף יַבֶּשֶת
וְאֶת הַהַמְבּוּרְגֶּר בְּשֵם עִבְרִי: הַרְאֵל
וְהוּא נִמְנֶה עִם מְקִימֶיהָ שֶל הָרֶשֶת
הַמּוֹדִיעִינִית בִּצְבָאָהּ שֶל יִשְֹרָאֵל
וְהוּא מֻכְתָּר בְּפָרָשַת לָבוֹן בַּתֹּאַר
שֶל "הַקָּצִין הַגֶּ'נְטְלְמֶן" אַף כִּי תָהוּ
רַבִּים עַל עֹז בִּלְתִּי רָגִיל זֶה וְעַל טֹהַר
לֹא מִתְפַּשֵּר זֶה כְּשֶהֵעִיד בַּבְּרוֹךְ הַהוּא
מוּל קוֹמְבִּינָטוֹרִים מֻמְחֵי סַפְרָא וְזַיְפָא
(אַנְשֵי אָמָ"ן אַךְ בֶּטַח לֹא אַנְשֵי אֵמוּן)
וּכְמוֹ שוֹבֵר-גַּלִּים מוּל סַעַר בִּנְמֵל חַיְפָה
הוּא מִתְיַצֵּב לוֹ וְרֹאשוֹ אֵינוֹ טָמוּן
בַּחוֹל, לְהֶפֶךְ, הוּא מֵעִיד בְּלַהַט בִּיבְּלִי
עַל כָּל הַשְּמוּץ כְּדֵי שֶבְּאוֹתוֹ עִנְיָן
יִקֹּב הַדִּין פֹּה אֶת הַגַּ'אבֶּל (וְאֶת גִּ'יבְּלִי)
גַם אִם הַדִּין אֵינוֹ פּוֹסֵחַ עַל דַּיָּן...

לֹא, לֹא הָיוּ לָנוּ בְּאֶרֶץ אֲהוּבָה זוֹ
יוֹתֵר מִדַּי דְּמֻיּוֹת מִסֵּדֶר-גֹּדֶל כֹּה
גָדוֹל בְּיֹשֶר, בִּתְבוּנָה, בְּלֵב שֶעַז הוּא
אַךְ אֱנוֹשִי כָּל-כָּך בְּכָל שְלַבֵּי דַּרְכּוֹ.

וּמִשּוּם כָּךְ, כְּשֶגִּבּוֹרֶיהָ נִמְסָרִים לָהּ
לַאֲדָמָה עָלֶיהָ דַף זָכוּ לִרְשֹם,
דַּוְקָא כַּיּוֹם וְדַוְקָא כָּאן כֹּה חֲסֵרִים לָהּ
אַנְשֵי-מוֹפֵת כָּמוֹהוּ
כְּמוֹ אֲוִיר לִנְשֹם.