אבא של מאזן, זהבה זלטה שניפיצקי (זהבה גלאון) ועמיתה לסיעה ח"כ עיסאויי פרייג' (הגזען שמסרב לראות בדברי מוחמד באמנת החמאס לפיהם יש להשמיד את היהודים גזענות ולא מופת מוסרי) – תובעים בשם המוסריות לקלוט פליטים סוריים-מוסלמיים במטרה להביא לשינוי דמוגרפי ולהפיכת ישראל למדינה ערבית-מוסלמית.
כמובן שיש לדחות מכל וכל את דרישתם הצבועה.
לעומת זאת אנו כיהודים איננו יכולים לעמוד בצד כאשר היזידים הולכים ונרצחים בהמוניהם ונשותיהם הופכות לשפחות ע"י הקנאות הערבית-מוסלמית של המדינה האיסלמית ע"פ המופת של נביאם מוחמד במעשיו ליהודי ערב.
לכן על ישראל לקלוט מספר מוסכם של פליטים יזידים וע"י כך להציל את חייהם מאותם אלו המבקשים גם את נפשנו. זו חובה מוסרית שלנו כיהודים.

ג'ון קרוסמן = מרדכי וענונו – סיכון בטחוני או נקמה?
המשומד האנטישמי ג'ון קרוסמן (לשעבר מרדכי וענונו) מרגל האטום, התראיין לחדשות 2, וגולל את סיפור חייו מאז חשף סודות מהקריה למחקר גרעיני בה עבד. בראיון אמר "הגיע הזמן שייתנו לי ללכת, התחתנתי לפני שלושה חודשים עם אשתי מנורבגיה, היא לא יכולה לחיות פה. אני רוצה להתחיל את החיים שלי, אני גמרתי עם כל הסיפור הזה. אמרתי את זה מאה פעמים, אני רוצה שייתנו לי ללכת ולחיות עם אשתי את החיים שלי בחוץ לארץ."
לטענתו הוא אינו יהודי יותר, ולא ישראלי, ומתנכלים לו מכיוון שהוא מרוקאי: "אם הייתי אשכנזי מקיבוץ, כמו אהוד אדיב, הייתי מקבל תנאים," אמר. "ואנונו מרדכי הוא משכונה ד', מרוקאי, משפחה מרובת ילדים, אפשר להחזיר אותו בחזרה לקופסה."
דני קושמרו המראיין (שהוא תמיד בחינת זה שעליו נאמר "שאינו יודע לשאול") לא ידע לשאול אותו את השאלה המתבקשת – מהי זהותו? האם היום הוא מגדיר את עצמו מרוקאי ערבי-נוצרי?
מאז שחרורו ב-2004, אחרי ריצוי מאסר של 18 שנה, נאסר על ואנונו לצאת מהארץ ולדבר עם זרים ללא אישור. במשך השנים הוארכו הצווים שנה אחר שנה והוגשו נגדם שבע עתירות שנדחו בבג"ץ. בשנה שעברה סירבו שר הפנים והיועץ המשפטי לממשלה לבקשת ואנונו לצאת מישראל לשלושה ימים כדי להשתתף בכינוס בלונדון ולשאת שם דברים. בהחלטתם כתבו השופטים כי החומר החסוי שהוצג בפניהם מלמד שווענונו "עודנו אוצֵר מידע חסוי והוא לא נסוג מכוונתו להפיץ את המידע."
מעבר לשאלה האם הוא עוד עלול להזיק, שאלה שרק הגורמים המוסמכים יכולים לענות, נשאלת השאלה האם זה מוסרי לנקום בו על מעשיו?
והתשובה – כן, מה שגם שזו אינה נקמה, ג'ון קרוסמן בגד לא רק במולדתו – אלא בעמו, והוא מצהיר וחוזר ומצהיר על שנאתו ליהודים ועל מאבקו לחיסול מדינת היהודים. מפני אדם כזה יש להתגונן. אדם כזה יש לקחת ברצינות.

נעלם הצומוד?
שנים מלמדים אותנו על עיקרון "הצומוד" בתרבות הערבית, הערבים, מספרים לנו, נצמדים בכל מחיר לאדמתם – והנה אנחנו רואים שלא רק שעיקרון "הצומוד" נעלם אלא שהערבים גם אינם שומרים אמונים למולדתם ההיסטורית – ערב, ואינם בורחים ושבים אליה לגור ליד קברו של נביאם (על האדמות שנגזלו מהיהודים) אלא בורחים דווקא לאירופה הקולוניאליסטית השנואה.

המורה אביטל בן שלום –
שקרנית או בורה ומטיפה להפרת החוק
גב' אביטל בנשלום, מנהלת בית ספר באשקלון, חתמה על עצומה בה נאמר: "אנו, החתומים מטה, תומכים במאבקם של הקצינים והחיילים המסרבים לשרת בשטחים. מתוך הבנה כי משימת הדיכוי והכיבוש אינה משרתת את הגנת מדינת ישראל, אנו מזדהים עם כל מי שאינו מוכן ליטול בה חלק."
זכותה של גברת אביטל בנשלום להיות חברת כל מפלגה ולפעול בדרכים דמוקרטיים לשנות כל חוק, אבל מורה אינה יכולה להטיף להפרת חוק. (ובכוונה תחילה איני נכנס לוויכוח הפוליטי על השרות בצה"ל).
כדי להתקבל בכל זאת לעבודה טענה גברת בנשלום: "לא עודדתי סירוב לשרת בצה"ל או בשטחים." ובכך היא מוכיחה שאו – שהיא אינה מבינה על מה היא מדברת, (היא הרי חתמה על עצומה ברורה) – או שהיא פשוט שקרנית.
נאמר ברורות – זכותו של כל מורה לפעול בדרכים הדמוקרטיות לשנות כל חוק, אבל אנו דורשים ממורים יושר, וכיבוד החוק.
מורה שקרנית (או מורה שאינה מבינה את מה שהיא אומרת) המטיפה להפרת חוק, אינה ראויה להיות מורה. קל וחומר מנהלת בית ספר.

האם לסמן J או I
והאם בצבע צהוב או שחור?
בסיום ישיבת שרי החוץ של 26 המדינות החברות באיחוד האירופי אמרה פדריקה מוגריני, "שרת החוץ" של האיחוד האירופי: "בקרוב נחליט כיצד לסמן מוצרים מההתנחלויות."
מסתבר שההתלבטות היא כיצד לסמן את המוצרים? האם באות J או באות I, ובאיזה צבע? האם בצהוב או בשחור?

גזענות – ג'מאל זחאלקה וסתיו שפיר
אומרים שאין כמו שמחה לאיד, והנה חברת הכנסת סתיו שפיר, שהחלה לבכות בשמעה את הימנון "התקווה" וטענה שהוא המנון "גזעני" באה על עונשה:
http://rotter.net/forum/gil/26903.shtml
חבר הכנסת הערבי-מוסלמי הגזען (אינו מכיר בקיום העם היהודי ובזכותו לריבונות, נאבק למען חיסול מדינת היהודים, ומסרב לראות בדברי מוחמד באמנת החמאס לפיהם יש להשמיד את כל היהודים גזענות ולא מופת מוסרי) – ג'מאל זחאלקה מהרשימה הערבית המשותפת (בשנאת ישראל), התנהג כנער מאוהב שנעלב מחוסר צומי [?] והאשים את שפיר כגזענית. על כך שהיא לא אומרת לו שלום...
לחצו על הקישור.
https://www.youtube.com/watch?v=F-5QYGcIKlY&feature=share
אין צורך להוסיף מילה. על דאטפת אטיפוך.
לגופו של עניין, אכן מפלגת העבודה ההיסטורית לחלקיה היא-היא שהקימה את מדינת ישראל, והצליחה שלוש שנים אחרי השואה להציל את היישוב היהודי מסכנת השמדה ע"י האימפריאליזם והקולוניאליזם הערבי והגזענות המוסלמית שהונהגו ע"י חברו של היטלר, מוחמד אל חוסייני שאת מעשיו מנסה זחאלקה הגזען הערבי-מוסלמי לחקות.

בורג – מרטין לותר
בורג – בורגיזם – פיליסטיניזם
כשהיה אברהם בורג במפלגת העבודה התווה בעיתון "הארץ" את דרכה החדשה של המפלגה: "כדי שסימני החיים במפלגת העבודה יהפכו לאלטרנטיבה שלטונית, היא חייבת להמציא את עצמה מחדש כמפלגה סוציאל-דמוקרטית אמיתית." (בורג, העבודה קשה מאוד, "הארץ" 29.4.11).
ומהו לדידו סוציאל-דמוקרטיה אמיתית? בורג הניח "כי פג תוקפה של נוסחת 'שתי המדינות לשני העמים', ועל מפלגת העבודה, במקום 'לדבר על אובססיית הביטחון', לבחון ברצינות את רעיון המדינה האחת התופס לו יותר ויותר מאחזים בימין, בשמאל ובפלסטין," – שלילה גזענית של זכות העם היהודי לריבונות – שתוצאתה עלולה להיות חיסול מדינת היהודים והפיכתה למדינה ערבית – הם לגבי בורג "דמוקרטיה".
ומהו סוציאליזם לדידו של בורג? "ישראל," הוא קובע, הפכה ל"חברת בצע מסורתית, לאומנית וגזענית." ובאמת מי כמו אברהם בורג הוא דוגמא מושלמת לאדם רודף בצע! עם פרישתו מהעבודה החל בורג בעסקים מפוקפקים וכושלים על סף הפלילי. לשאלה מאין בכלל השיג כסף? ענה בורג: "זאת שאלה לא לגיטימית ולא אענה."
חקירה פלילית נפתחה נגדו בעקבות דו"ח מבקר המדינה על הליך לא תקין במכירת חברת "עשות-אשקלון" למשקיעים אותם ייצג בורג, שהיו בעלי עבר פלילי. אולם, המכירה בוטלה והחקירה הפלילית שנפתחה נגדו נסגרה מחוסר ראיות בנובמבר 2006‏.
"ההומאניזם" של בורג מתגלה בכל זאת כתומך בזכויות בעלי חיים. בעצרת נגד פיטום אווזים של עמותת "אנונימוס" בשנת 2002 – הצהיר כי הוא צמחוני מטעמי מצפון. עם זאת, כחלק מפעילותו העסקית הוא מכהן כאחד הבעלים של חברה המגדלת תרנגולות לפיטום ולאכילה‏. לגבי בורג, הרי כבר אמרנו, "סוציאליזם" הוא תאוות בצע!
מה יש בצופן הגנטי של מפלגת העבודה המפוארת, המפלגה שבנתה את החברה הישראלית והקימה את המדינה – שכל כך איתרע מזלה? כיצד קרה שמפלגת העבודה, שמייסדיה בן גוריון, ברל כצנלסון, טבנקין, יגאל אלון ואחרים – זכו לאפיגונים כל כך עלובי נפש שירשו אותם. החל משמעון פרסקי-פרס יליד פולין שזכה להיות סגנו של בן גוריון, וברגע שהפסיד בהתמודדות על משרת מנכ"ל המפלגה עבר במהלך מקיאבליסטי מכוער ל"קדימה" – המשך בפעולתם של חיים וישניה-רמון, ועוזריו ארמנד-אמיר פרץ, וחיים אורון-ג'מוס, שפירקו את ההסתדרות ומסרו את רכוש "חברת העובדים", שנצבר בזיעת הפועלים במהלך שני דורות, בחצי חינם, לבעלי ההון. ובגידתו השנייה של ארמנד-אמיר פרץ, כשפרש ממפלגת העבודה ועבר לקדימה.
כן, ואיך שכחנו את בגידתה של חוה בלס (הידועה יותר כדליה איציק) במפלגת העבודה, ועריקתה לקדימה?
וגם העריק האחרון מהמפלגה, שהתעשר וקנה דירה במגדלי אקירוב, אהוד ברוג-ברק, לא היה סוציאליסט דגול, אבל למרות שהכריז כי ישראל היא מדינת אפרטהייד, ולמרות תמיכתו בכיבוש ערבי של יו"ש וירושלים המזרחית – אין ספק שאברהם בורג עולה עליו.
בורג הוא הראשון ביוצאי מפלגת העבודה שנהפך לאנטי-ציוני. בורג הוא פעיל המפלגה הראשון שקיבל בהפגנתיות אזרחות צרפתית, הצביע בבחירות לנשיאות צרפת, והמליץ לכל ישראלי לקבל אזרחות זרה. וכמובן בורג הוא גם הראשון שקרא לחיסול מדינת היהודים והפיכתה למדינה ערבית. לכן אין תימה אפוא שבבחירות האחרונות הוא הצטרף למפלגה הערבית המאוחדת (בשנאת ישראל).
בורג חניך הציונות הדתית נהפך ליהודי "נטורי קרתא". ההבדל ביניהם הוא בכך שהם – נטורי קרתא, לפחות ישרים, הם מתנגדים לציונות, אבל לא מקבלים ממנה כספים. הפיכתו של בורג לאנטי ציוני לא מפריעה לו לקבל פנסיה שמנה מהסוכנות, כולל ג'יפ ונהג צמוד, עליו נאבק בבית הדין האזורי לעבודה כשפרש ממנה.

בורג – מרטין לותר
הנה ימים באים – "אני פרוטסטנטי"
ב- 1543 כתב התיאולוג הגרמני מרטין לותר חיבור בשם: "על היהודים ושקריהם" –
(Von den Juden und i(h)ren Lügen)
– בו הוא מטיף לרדיפה קשה ואכזרית של היהודים. לותר קרא לשריפת בתי כנסת ובתי ספר, השמדת ספרי תורה וסידורי תפילה, התלמוד ושאר ספרי הקודש, הטלת איסור על דרשות של רבנים, הריסת בתים והחרמת נכסים וכספים.
לותר טען, שאין לגלות רחמים או התחשבות כלפי היהודים,‏ יש למנוע מהם את הגנת החוק,‏ ולגייס את "התולעים הרעילות ומטילות הארס" הללו לעבודות כפייה או לגרש אותן אחת ולתמיד.
לדעת חוקרים רבים, ספר זה הינו ציון דרך משמעותי בהתפתחות האנטישמיות המודרנית. ארבע-מאות שנה לאחר מכן, השתמשו הנאצים בהוצאה מחודשת של הספר, בהפגנות הראווה בנירנברג שאירגנו גבלס ואלברט שפאר, עבור היטלר. הספר נישא בידי המפגינים והוצג לראווה. למו"ל העיתון הנאצי "דר שטירמר" ניתן עותק ראשון של הספר כאות הוקרה.
לאחרונה הוציא אברהם בורג ספר חדש בשם "הנה ימים באים". הספר מערב אוטוביוגרפיה עם אידיאולוגיה ופוליטיקה.
בורג מספר על חייו כבנו של ד"ר יוסף בורג, מאושיות הציונות הדתית, לימודיו בישיבת נתיב מאיר – עד להתרחקותו מעולמו של אביו. והשיא הוא שבורג מכריז על עצמו – "אני יהודי פרוטסטנטי"! (עמ' 142).
בשנאת ישראל מתאחד אברהם בורג עם מייסד הזרם הפרוטסטנטי האנטישמי מרטין לותר. בורג יאה למורהו.

את העתיד אין לדעת – בקושי את העבר
היות שההיסטוריה איננה מדע כי אין בה חוקיות, לא ניתן לחזות על פיה את העתיד. לכל היותר יכולים ההיסטוריונים לנמק את הצורך בלימוד ההיסטוריה לשם הבנת המציאות, ואכן לא ניתן להבין את המציאות ללא ידיעת ההיסטוריה, אך גם בהבנת המציאות אין תמיד יכולת לחזות את העתיד.
פרופסור דוד פסיג, "פרופסור לחקר העתיד", היום בבר אילן, הוא בוגר אוניברסיטת מיניסוטה בארה"ב, בעל תואר שלישי בחקר העתיד. כעתידן מדעי חיבר פרופסור פסיג ספר בשם "2048" בו הוא נותן את תוצאות מחקריו המדעיים.
הספר יצא לאור בישראל בשנת 2010. הספר מציג מבוא מקיף למתודולוגיית "הגישה הגאוגרפית," מתודולוגיה לחיזוי מגמות ביחסים בינלאומיים. העיקרון שעומד בבסיס מתודולוגיית "הגישה הגיאוגרפית" טוען שמה שמניע סכסוכים בינלאומיים הוא פחד טריטוריאלי. כמו כן מוצגים בספר עשרות תחזיות עתידיות בתחומי היחסים הבינלאומיים, הדמוגרפיה והטכנולוגיה‏.
מהו העתיד לפי הספר: בין שאר העתידות שחזה לפני חמש שנים, קבע פסיג, שהמעצמה העולה ביותר בהתאם לתחזיתו העתידנית היא טורקיה, שתשתלט על כל המזרח התיכון והאזורים המוסלמיים בבלקן. הוא אף הוציא את הספר בגירסה גרסה טורקית, שיצאה לאור ב-2011 תחת השם "2050". המעצמה הטורקית תהיה לתחזיתו בת ברית של ארה"ב במלחמתה עם רוסיה, ואחר כך אוייבת שלה.
כאשר רוב המדינות הערביות תהיינה תחת השפעת טורקיה, תהיה הזדמנות פז לישראל מפני שישראל תהיה גם בת ברית של טורקיה וגם של ארה"ב. ואז יהיה סיכוי לסיים את הסכסוך הישראלי-ערבי. (עמ' 189)
מה אין בספר? אין שום תחזית על האביב הערבי, עליית החליפות-המדינה האיסלאמית, והתפוררות מדינות ערב. וכמובן, אין תחזית על קריסת המעצמה הטורקית.
מסקנה: יש להשאיר את העתידנות לעתידנים של מסטיק בזוקה.

שר החינוך נפתלי בנט דוחה – הנצחת שואת יהודי ערב
בגיליון 1074 כתבתי שכדי למנוע את ההשוואה הנואלת בין השואה לנכבה (השוואה שהיא בחינת הכחשת השואה) יש להנציח את "שואת יהודי ערב", שהיא הבסיס ליחס העולם הערבי-מוסלמי לישראל וליהודים. (אם כבר השוואה, מן הראוי היה שתיעשה השוואה בין שואת יהודי ערב ע"י מוחמד, ברצונכם קראו לה "נכבה" – לבין הנכבה של ערביי הארץ), וכתבתי שלמרבה הצער, כל מאמציי להנצחת שואת יהודי ערב עלו בתוהו, וכולם ממשיכים להכחיש ולהשכיח מבחינה פוליטית את שואת יהודי ערב. וציינתי שכתבתי מכתב בנדון לשר החינוך מר נפתלי בנט, ואעדכן את הקוראים על תשובתו.
והנה אני מדווח על התשובה. באותו יום קיבלתי שני מכתבים האחד מאחת בשם זהבה שרם, שכתבה לי שמכתבי הועבר לידי שר החינוך, ובאותו יום קיבלתי תשובה מפניג דליה, מ"מ מקום המזכירות הפדגוגית, לפיו"אין מקום להנצחת שואת יהודי ערב."
מסקנה: בהנחה שבנט אכן קרא את המכתב, בנט לא רואה חשיבות בהנצחת שואת יהודי ערב ובלימוד עליה. התוצאה הבלתיח נמנעת שהנרטיב של השוואת השואה עם הנכבה ילך ויתבסס בחברה הישראלית.

אהוד: קשה לי להאמין שבנט הוא כל כך מטומטם. אולי מכתבך כלל לא הגיע לידיעתו?