הַנִּגּוּן הֶעָרֵב בְּיוֹתֵר שֶנִּשְאַר בִּי תָמִיד, לֹא שָכוּחַ
מִסֻּכָּה שֶבָּנִיתִי עִם אַבָּא וְשוּב מִלִּבִּי לֹא תַחְרֹג
הָיָה קוֹל אִמָּא שֶהִרְעִיד כְּמִין לוּלָב בָּרוּחַ
כְּשֶהִיא נָּשְׂאָה אוֹתִי בֵּין זְרוֹעוֹתֶיהָ, כְּאֶתְרוֹג...

וְכַפּוֹת הַתְּמָרִים הַפְּרוּשׂוֹת שֶהֲכִי נֶחְרְטוּ בִּי לְזֵכֶר
גַּם בְּכָל הַשָּנִים שֶמֵּאָז
כְּבָר חָלְפוּ וְהָיִיתִי גָדוֹל
הָיוּ יְדֵי אָבִי שֶגּוֹנְנוּ עָלַי כְּמוֹ סֶכֶר
מִכָּל פְּחָדֵַי שֶאַבָּא שָם אִלֵּץ אוֹתָם לַחְדֹּל.

אָז אֵלֶּה הֵם אַרְבַּעַת הַמִּינִים שֶל יַלְדוּתִי
שֶכָּל שָנָה, בְּחַג סֻכּוֹת, חוֹזְרִים לִהְיוֹת אִתִּי.

הַהֲדַס הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר שֶזָּכוּר לִי הַיּוֹם מֵאַרְבַּעַת
הַמִּינִים שֶבְּתוֹךְ סֻכָּתֵנוּ
נִרְאוּ בֵּין הַרְבֵּה אֻשְפִּיזִים
הָיְתָה יַלְדָּה, בַּת הַשְּכֵנִים, הֲדַס, שֶלֹּא יָדְעָה אָז
אֶת מָה שֶלֹּא אָמַרְתִּי לָהּ
גַם בְּלִי שוּם חֲרוּזִים...

וְאוֹתָהּ עֲרָבָה יְרֻקָּה שֶשִּפְעַת עֲנָפֶיהָ טְמוּנָה עוֹד
בְּתוֹךְ "סְלִיק" זִכְרוֹנוֹת חַג סֻכּוֹת שֶהָיוּ לִי סִבָּה לִמְסִבָּה
הָיוּ צַמּוֹת אוֹתָהּ יַלְדָּה,
שֶהִיא כְּבָר לֹא קְטַנָּה עוֹד
וְאִם הִיא כָּאן נִזְכֶּרֶת בִּי כְּמוֹ שֶנִּזְכַּרְתִּי בָּהּ
אָז זֹאתִי כְּבָר סִבָּה, מִלְּבַד אַרְבַּעַת הַמִּינִים,
שֶתִּתְקַשֵּר אֵלַי אַחְרֵי כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה שָנִים...

וְאֵלֶּה הֵם אַרְבַּעַת הַמִּינִים שֶל יַלְדוּתִי
שֶכָּל שָנָה, בְּחַג סֻכּוֹת, חוֹזְרִים לִהְיוֹת אִתִּי.