36.

אֲנִי בְּעַד זֶה שֶׁיְגָרְשׁוּ
אֶת כָּל הָעַרְבִים מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל –
וַאֲנִי נֶגֶד שֶׁיְּגַיְּסוּ
אוֹתִי לַצָּבָא –
אוּלַי הָיָה אֶפְשָׁר לְגַיֵּס אוֹתָם
בִּמְקוֹמִי –
בְּכֶסֶף כַּמּוּבָן,
כְּדֵי שֶׁיְּגָרְשׁוּ אֶת עַצְמָם?

37.

הֶחְלַטְתִּי לְהַפְסִיק לְעַשֵּׁן סִיגָרְיוֹת
כִּי זֶה לֹא מַזִּיק מַסְפִּיק לַבְּרִיאוּת –
הֶחְלַטְתִּי לְהַעֲנִישׁ אוֹתָם בְּדֶרֶך אַחֶרֶת
אֲנִי אַפְסִיק לֶאֱכֹל וְאֶרְזֶה –
כִּי לֹא אִכְפַּת לָהֶם אֲפִלּוּ אִם אָמוּת.

38.

אֲנִי מְאֹד אוֹפְּטִימִי
הַצִּיּוּנִים שֶׁלִּי פַנְטַסְטִיִּים
מְשַׂחֵק קָבוּעַ טֶנִיס
רֹאשׁ מוֹעֶצֶת תַּלְמִידִים –
בַּכֶּסֶף שֶׁחָסַכְתִּי
קָנִיתִי יְרֻקִּים –
יֵשׁ לִי חֲבֵרָה נִסְבֶּלֶת
וְגַם הוֹרִים נוֹרְמָלִיִּים
חֶדֶר לְעַצְמִי
וַחֲבֵרִים טוֹבִים –
לֹא חָסֵר לִי כְּלוּם
הָאַנְגְּלִית שֶׁלִּי בְּסֵדֶר –
וְגַם הַקְּרוֹבִים בְּחוּ"ל.

39.

עוֹד לֹא נוֹלַד הָאָדָם
שֶׁיָּגִּיד לִי מַה לַּעֲשׂוֹת.
וּכְשֶׁיָּבוֹא –
אֲנִי אֹהַב אוֹתוֹ כָּל הַלַּיְלָה
וּבַבֹּקֶר אֶהֱרֹג אוֹתוֹ –
כִּי אֲנִי מְשֻׁגַּעַת
כָּזֹאת.

40.

אַבָּא שֶׁלִּי פֻּטַּר מֵהָעֲבוֹדָה
עַכְשָׁו הוּא יוֹשֵׁב כָּל הַיּוֹם בַּבַּיִת
וּמְעַצְבֵּן אוֹתִי –
לֹא אִכְפַּת לִי שֶׁיַּעֲבֹד כְּמוֹ חֲמוֹר
וּבִלְבַד שֶׁיַּעֲזֹב אוֹתִי
לְנַפְשִׁי –

תל-אביב
8.12.85-23.12.85
כסלו-טבת תשמ"ו