41.

לִפְעָמִים כְּשֶׁאֲנִי הוֹלֶכֶת בַּמִּדְרָכָה
וּמְרַכֶּזֶת מַבָּט בָּאָדָם הַהוֹלֵךְ לְפָנַי
הוּא מוֹעֵד –
יֵשׁ לִי נוֹכְחוּת חֲזָקָה
אֲנִי מַקְרִינָה עָצְמָה –
יוֹם אֶחָד כֻּלְּכֶם תַּכִּירוּ אוֹתִי
וְתִסְבְּלוּ מְאֹד.
תַּפְסִיקוּ לִזְרֹק עָלַי ג'וּקִים!
נְבֵלוֹת –

42.

כְּבָר אֵין לִי כִּנִּים בָּרֹאשׁ
צוֹמֵחַ לִי שָׂפָם
מִפֹּה וְגַם מִשָּׁם –
שִׁפַּרְתִּי אֶת הַקְּלִיעוֹת
בְּכַדּוּרְסַל –
וְיֵש לִי לֵילוֹת
שֶׁגִּיל עֶשְׂרִים וְאַחַת נִרְאֶה בָּהֶם
רָחוֹק
כָּל כָּךְ –
וְכָל כָּךְ הָיִיתִי רוֹצֶה לָדַעַת
אִם אֶהְיֶה עַד אָז –

43.

כְּשֶׁבּוֹלְעִים אוֹתִי בָּעֵינַיִם
אֲנִי לֹא מִתְרַגֶּשֶׁת –
אֲנִי לֹא טִפְּשָׁה.
שָׁנִים רַבּוֹת נֶחְשַׁבְתִּי
הֲכִי מְכֹעֶרֶת
בַּכִּתָּה –
מַה לֹּא צָחֲקוּ עָלַי
וְיָרְקוּ –
עַכְשָׁו אֲנִי גּוֹבָה אֶת הַמְּחִיר.

44.

אֶצְלֵנוּ בַּבַּיִת
דֵּמוֹקְרַטְיָה
אֲבָל אֲנִי
תָּמִיד בְּמִעוּט –
אֶלָּא מָה,
טוֹב שֶׁשְּׁתֵּי הַמִּפְלָגוֹת הַגְּדוֹלוֹת
רָבוֹת לִפְעָמִים –
כִּי אָז אֲנִי, עַל מִשְׁפַּחְתִּי,
פּוֹעֵל מַמָּשׁ כְּמוֹ הַלּוֹבִּי הַדָּתִי.

45.

אִמָּא אוֹמֶרֶת שֵׁיֵּשׁ לִי לֶב שֶׁל אֶבֶן
אֶפְשָׁר לַחְשֹׁב שֶׁשֶּׁלָּהּ מָלֵא דְּבַש
צָרִיךְ לִשְׁאֹל עַל כָּךְ אֶת אַבָּא –
"אַל תִּהְיִי רוֹמַנְטִית," אֲנִי אוֹמֶרֶת לָהּ,
"הַחַיִּים הֵם לֹא מְסִבַּת יוֹם-הֻלֶּדֶת,
אִם לֹא אֶלְמַד לִדְרֹךְ עַל אֲחֵרִים
לֹא אֵרָאֶה כָּמוֹךְ בְּעוֹד עֶשְׂרִים שָׁנָה – "

תל-אביב
8.12.85-23.12.85
כסלו-טבת תשמ"ו