היטלר לא היה זקוק לעצת המופתי כדי להשמיד את היהודים. הוא פתח במלחמה מראש במטרה להשמידם.
מדוע פרצה מלחמת העולם השנייה?
הכלכלה הגרמנית היתה בשיאה ב-1939, והתעשייה שיגשגה; העם הגרמני, שזכר עדיין את אימת המלחמה הגדולה הקודמת, לא תמך בתקיפה, וראשי הצבא הגרמני חששו מתבוסה. ועדיין, גרמניה תקפה את פולין, וסחפה את אירופה למלחמה עקובה מדם.
ההיסטוריון יהודה באואר טוען, שהמלחמה לא פרצה בגלל סיבות כלכליות או חברתיות, אלא בראש וראשונה בגלל אידיאולוגיה אנטישמית.
באואר מאמץ את טיעונה הקודם של החוקרת לוסי דווידוביץ, שבספרה, "המלחמה נגד היהודים" הוכיחה שהמלחמה שהיטלר תיכנן ב-1939 לא היתה נגד הפולנים, אלא רק צעד ראשון למטרה גדולה יותר – המלחמה נגד היהודים, מלחמה אותה הוא תיכנן כבר מ-1918.
הרצאתו של יהודה באואר:
http://www1.yadvashem.org/yv/he/holocaust/insights/video/outbreak_world_war_II.asp
מאמרו:
http://www.haaretz.co.il/misc/1.1178629
ייאמר בנפרד, שבעוד שבאואר מאמץ את הגישה האינטנציונלית וטוען כי מלחמת העולם השנייה אינה תוצאה של גורמים כלכליים, או שאיפה למרחב מחייה, אלא היא תוצאה של אידיאולוגיה אנטישמית, מסיבה פוליטית הוא מתעלם לחלוטין מהסיבה הזו למלחמת העולם הערבי-מוסלמי נגד ישראל. לדעת באואר, המלחמה הערבית-מוסלמית נגד ישראל אינה מלחמה אידיאולוגית, אלא מלחמה טריטוריאלית, הנסבה על גבולות 49.

כך היה צריך נתניהו לומר:
נתניהו, גזור ואמור:
מוחמד אל חוסייני פעל למען השמדת היהודים ע"פ התקדים של מוחמד בשואת יהודי ערב.
מייסד הרעיון הלאומי הערבי-פלישתינאי – מוחמד אל חוסייני, פעל למען השמדת היהודים ע"פ התקדים של מוחמד בשואת יהודי ערב.
חוסייני החל את פעולתו בהפצת תעמולת שטנה דתית: "מסגד הקצה (אל אקצה) בסכנה!" היהודים, אמר, זוממים להרוס את "מסגד הקצה". המאבק שלו התרכז בעיקר במאבק דמים למנוע מהיהודים להתפלל בכותל.
ב-28.11.41 הגיע מוחמד אמין אל-חוסייני – המופתי הירושלמי, לפגישה עם היטלר בלשכתו בברלין. המופתי סיפר להיטלר כי הערבים העניקו לו את השם הנערץ של הנביא מוחמד, ונתנו לו את התואר חאג': "הנה בעיראק," התגאה המופתי, "ההמון העיראקי חוזר ואומר: 'אללה חאי אללה חאי \ חאג' מוחמד היטלר ג'אי.' המתורגמן תירגם לגרמנית: אללה חי אללה חי \ עולה הרגל מוחמד היטלר עומד להגיע.
היטלר הסביר למופתי כי בניגוד למה שחושבים, הוא היטלר מעולם לא כתב על "ארים" מול "שמים" אלא, רק על "ארים" מול "יהודים". היטלר הכריז על המופתי כ"ארי של כבוד".
"התנאי הבסיסי שלנו לשיתוף פעולה עם גרמניה," אמר מוחמד אמין אל-חוסייני להיטלר, "הוא מתן יד חופשית להשמיד את היהודים מפלשתינה ומהעולם הערבי, ולפתור את הבעייה היהודית באופן שהולם את שאיפותיהם הלאומיות והגזעיות של הערבים, לפי השיטות המדעיות שפותחו על ידי גרמניה לטיפול ביהודים."
היטלר השיב לו: "היהודים שלכם," והוסיף: "מטרתה היחידה של גרמניה, עם כיבוש המזרח התיכון, תהיה השמדת היסוד היהודי."
היטלר קישר אותו עם קבלן הביצוע – אייכמן. המופתי ביקש לראות במו עיניו את השמדת היהודים. אייכמן אירגן לו ביקור באושוויץ. המופתי התרשם, אבל דחק בשומרים הממונים על ההשמדה בגזים להיות יותר חרוצים במאמציהם.
על פי המודל של אושוויץ הוא תיכנן הקמת מחנה השמדה ליהודים באזור שכם. המופתי רשם ביומנו: "אמשיך בלחימה עד להשגה המוחלטת של הכיליון הסופי של היהודים."
בשידור ברדיו הנאצי, הוא קרא: "הרגו את היהודים בכל מקום שבו אתם מוצאים אותם – למען אללה, ההיסטוריה והדת."
בארצות הבלקן עסק המופתי אישית בהקמת דיביזיות מוסלמיות ופיקח אישית על פעולתן בהשמדת יהודי בוסניה והונגריה.
כעזרה לגרמנים יזם מוחמד אל-חוסייני פעולה גם בארץ-ישראל. במבצע "אטלס" צנחו חמישה נאצים באזור יריחו. הצונחים שלושה גרמנים ושני ערבים, הצטיידו ברעל ארסן המספיק להרעלת מאתיים וחמישים אלף יהודים. מטרתם היתה להרעיל את מעיינות "ראש העין" וכך לרצוח את יהודי תל-אביב והסביבה. על חסן סאלמה, סגנו של המופתי, הוטל להוביל את החולייה. לאחר חילופי אש לכדו הבריטים חלק ממשתתפי המבצע באזור יריחו. חסן סאלמה הצליח להימלט. [אהוד: הסיפור פירנס את דימיוננו כילדים בספר "שמונה בעקבות אחד", 1945, מאת ימימה טשרנוביץ עם איוריו של נחום גוטמן. וכן הוא מופיע ברומאן שלי "אנשי סדום", 1968. ר' להלן].
שלוש שנים לאחר שחרור מחנות ההשמדה הגרמניים, עורר ידידו ורעו של היטלר, מנהיג ערביי ארץ ישראל – המופתי הירושלמי – מוחמד אמין אל-חוסייני, את כל ערביי ארץ ישראל והעולם הערבי כולו, להשמיד את שארית הפליטה. "הגרמנים," חשב המופתי בסיפוק, "כמעט והגשימו את חלומי. לא נשארו מספיק יהודים שיוכלו להקים מדינה."
המופתי חישב בדקדקנות: הגרמנים איבדו רק 8-10 אחוז והיהודים 30% הגיע הזמן להשלים את המלאכה!
מוחמד אל חוסייני ארגן את הערבים למלחמה. הוא נתן הוראה לסגנו חסן סלאמה (זה שהוצנח בשליחות הנאצים להרעיל את מקורות המים של היהודים) להתחיל לפעול. יום לאחר החלטת האו"ם, ב-30 בנובמבר 1947, בשעה 8:12, חסן סלאמה הוציא לפועל התקפה על אוטובוס 2094 שנסע מנתניה לירושלים. נהרגו חמישה יהודים. התקפה זו פתחה את "מלחמת השחרור.
על הנאציזם של חוסייני:
https://www.youtube.com/watch?v=pSckkTDzUvM

תוכנית ההשמדה המוסלמית של הפלשתינאים – חמאס ופת"ח
בניגוד לגרמנים ששמרו בסוד על תוכנית השמדת היהודים, הערבים הפלישתינאים מכריזים על כך בגלוי. תנועת החמאס, תנועת הרוב בקרב הפלישתינאים קובעת בגלוי במצעה שיש להשמיד את כל היהודים (אמנת החמאס סעיף 7).
גם תנועת הפת"ח אוחזת באידיאולוגיה זו. מנהיג אש"פ, נציג הפת"ח, יורשו של ערפאת, ראש הרשות הערבית-פלישתינאית, ההיסטוריון (מכחיש השואה), ד"ר אבא של מאזן, ממשיך את דרכו של חוסייני כאשר גם הוא מכריז הכריז מלחמה דתית נגד היהודים. הוא שלח את המופתי של הפת"ח, מוחמד חוסיין, להכריז ביום השנה ליסוד הפת"ח שבהתאם לדברי מוחמד יש לרצוח את היהודים בני הקופים והחזירים.
http://www.youtube.com/watch?v=qHV2SZmkhug

ד"ר אבא של מאזן מתעלה על היטלר במשנתו הגזענית
ד"ר אבא של מאזן המאמץ את הרטוריקה הגזענית של מוחמד אל חוסייני, שהלהיב את הערבים למאבק ביהודים סביב האיום של מסגד הקצה, עולה על רבו, ומתעלה אפילו על היטלר שדיבר על כך שהיהודים מטמאים דרך הדם היהודי, ואילו אבא של מאזן התיאולוג המוסלמי קובע שהיהודים "טמאים" ומטמאים במגע בלבד.

ירון לונדון מצדיק את המופתי
בתוכנית הטלוויזיה "ירון לונדון בלי קירשנבאום", שעסקה בדברי נתניהו, הציג לונדון את ספרו של ההיסטוריון בנציון נתניהו, אביו של בנימין נתניהו, המספר על העסקן הציוני זנגוויל, שהציע טרנספר לערבים.
המופתי ידע זאת ולכן היתה לו הצדקה להתגונן מפני היהודים ולפנות להיטלר, קבע ירון לונדון בפסקנות.

הגאוניות התקשורתית של נתניהו
נאום כמעט זהה על תפקידו של מוחמד אל חוסייני השמיע נתניהו לפני כשנתיים. אז הנאום היה מדויק, ובלי המילים "היטלר אז לא רצה להשמיד את היהודים בזמנו," שהן כמובן טעות עובדתית, אבל מי בכלל שם לב אז למה שנתניהו אמר? למי היה אכפת בכלל שמייסד הרעיון הלאומי הערבי-פלישתינאי היה נאצי ופעל להשמדת היהודים?
http://rotter.net/forum/gil/26052.shtml
והנה, במשפט קטן של טעות היסטורית, כל העולם כולו יוצא נגד נתניהו – אבל כל העולם כולו מודע עתה לנאציזם של מוחמד אל חוסייני והמשך דרכו ע"י יורשיו אבא של מאזן, והמופתי שהוא מינה מוחמד חוסיין.

ההישג הגדול של מוחמד אל חוסייני ומאורעות 1936-39
מאורעות 1936-39 או מה שמכונה ע"י הערבים "המרד הערבי הגדול" מוצגים בדרך כלל בנארטיב היהודי ככישלון ערבי. החרם נגד המשק היהודי לא צלח, והמשק הערבי התרסק כתוצאה ממנו, ומהמלחמה הפנימית בין הכנופיות הערביות עצמן. אבל למרד הערבי היה הישג חשוב ביותר שיש לו משמעות היסטורית ופוליטית עד ימינו. בזכות המרד הבריטים פירסמו את הספר הלבן (השחור) שבעצם אסר על עליית יהודים לארץ, ומנע הצלה של כמיליון עד שני מיליון יהודים שנספו בשואה.
הצלת מיליון יהודים מהשמדה ועלייתם לארץ היתה משנה טוטלית את מצב מדינת ישראל היום. מבחינה היסטורית זהו בעצם זהו ההישג הגדול ביותר של מוחמד אל חוסייני.

הערה קטנה על חשיבות כתיבת השם המקורי
תמיד מתקיפים אותי על שאני מקפיד לרשום את השם המלא של האישים עליהם אני כותב. והנה שמתי לב שבכל שלל הכתבות על המופתי לא מוזכר שמו המלא "מוחמד אמין אל חוסייני", אלא רק אמין אל חוסייני. אני תוהה האם יש כוונה כלשהי בהשמטת שמו "מוחמד"? מכל מקום אני מקפיד לקרא לו מוחמד שהרי לא סתם הוא נקרא ע"ש נביאו מוחמד שאת מעשיו בשואת יהודי ערב הוא חיקה.

דבר נוסף, לאחרונה הוקרן בטלוויזיה סרט בשם "משולם" הממחזר את סיפורו של הרב עוזי משולם, שאיל בלחסן הבמאי מגדיר אותו כ"גיבור ומנהיג".
שתי עובדות לא הוזכרו כלל בסרט, הראשונה שמשולם לא היה רב, וששמו בכלל היה עוזי אזולאי. וחסידו שנהרג נקרא שלמה אסולין.
https://he.wikipedia.org/wiki/עוזי_משולם#/media/File:Uzi_Meshulam_Obituary.jpg
אזולאי ואסולין אינם שמות תימניים אלא שמות מרוקאיים. השם "אזולאי" הוא ראשי תיבות של "אישה זונה וחללה לא ייקח," ובעצם על שם כפר בֶּרְבֶּרִי. אסולין הוא שם מרוקאי שיש הסבורים שהוא שיבוש של אזולאי או על שם מקום בהרי האטלס שפירושו "סלעים" בּבֶּרְבֶּרִית.
ברור שפרסום השמות האמיתיים היה מטיל אור חדש על כל הפרשה.

ערבי-פלשתינאי-מוסלמי-סוני-אזרח ישראל בכפייה שהצטרף מרצון ל"המדינה האיסלמית" – מאיים להשמיד את ישראל והיהודים
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4715257,00.html

וגולדה זלטה שניפיצקי (זהבה גלאון) סבורה עדיין שזו לא מלחמת דת, ושאם רק תשיר קומביה בשני קולות היא תביא את השלום...

גשם גשם בוא
השנה על כולם להתפלל לבוא הגשם כמה שיותר מהר, כי בואו יבשר את סופה של אינתיפדת סכיני הקצה (אל-אקצה) עם בוא הגשם הרוחות ירגעו.

שינוי טרמינולוגיה – לא "שמאל" אלא פעילות פרו איסלמית
כל הטרמינולוגיה "שמאל" "ימין" כפי שהיא קיימת היום בארץ היא אווילית.
מקסימיליאן רובספייר, מנהיג היעקובינים במהפכה הצרפתית, ישב באולם הפרלמנט המהפכני, ה"קונבנציון", בצד שמאל של האולם. רובספייר ייצג את הבורגנות הזעירה והשכבות היותר עממיות לכן מיני אז משתמשים במושג "שמאל" לציון ייצוג שכבות יותר עממיות, ובעיקר מפלגות סוציאליסטיות וקומוניסטיות.
סטלין, מנהיג ס.ס.ס.ר – "ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות" היה מוגדר כאיש שמאל. היטלר, שעמד בראש מפלגת הפועלים הגרמנית הנאציונאל-סוציאליסטית היה מוגדר גם הוא "שמאל".
מפא"י היתה מפלגת שמאל. ברל כצנלסון ונתן אלתרמן שתמכו ב"ארץ ישראל השלמה" היו אנשי שמאל.
את השינוי במושג "שמאל" בארץ הביא הלמוט אויסטרמן (אורי אבנרי) שלחם כקפיטליסט בורגני איש ימין כל ימיו נגד ההסתדרות, מפלגות הפועלים, זכויות הפועלים, אבל הוא קרא לעצמו "שמאל" בגלל תמיכתו בערפאת ובכיבוש ערבי של יו"ש.
האם אהוד אולמרט איש ההון והשלטון, בעל מעטפות טלנסקי, הוא איש "ימין", או בשל עמדותיו המדיניות הוא איש "שמאל" קיצוני?
האם יצחק רבין היה איש "שמאל"? או איש "ימין" כפי שהוא נחשב כיום במפלגת העבודה בשל תמיכתו בתוכנית אלון המורחבת?
האם אחמד טיבי המייצג מפלגה של "האחים המוסלמים" ובתה החמאס, עם המצע האיסלמו-נאצי, הוא איש שמאל? המושגים ימין ושמאל אין להם מקום בפוליטיקה של היום.
ודאי יהיו כאלו שלא יתנו לבלבל אותם עם העובדות ויכתירו את אבנרי כאיש שמאל בגלל תמיכתו בערפאת, להם נאמר כי מארקס היה ודאי מכנה את הלמוט אויסטרמן-אבנרי, בכינוי הגנאי שחילק לכל מתנגדיו: "פיליסטיני (בגרמנית פיליסטר) – זעיר בורגני". ואכן אבנרי היה "פיליסטיני זעיר בורגני." פיליסטיני לא ע"פ המובן המקורי של בור חסר השכלה, אלא כנביא הפיליסטיניות הערפאתית.
ובכן, מהיום יש להשתמש במונחים חדשים. סוציאליסט ייקרא סוציאליסט, בורגני-קפיטליסט יקרא בורגני קפיטליסט. התומך בגזענות המוסלמית לא יקרא יותר איש "שמאל" אלא אקטיביסט פרו-איסלאמי. למשל: האקיביסט הפרו-איסלמי אחמד טיבי, האקטיביסט הפרו-איסלאמי גדעון לוי וכדומה.

ההזיות של שבתי שביט
שבתי שביט הוזה על מו"מ עם הליגה הערבית שאינה קיימת ועם מדינות שאינן קיימות. ועם סעודיה הוהאבית שלעולם לא תישא ותיתן עם ישראל בצורה רשמית. ("חדשות בן עזר", גיליון 1087).
העיוורון של שביט מזכיר את תחזיתו התמוהה על גבול המוזרות מ-2001 – לפיה מחמוד עבאס (אבא של מאזן) לא יוכל לעולם להיבחר לראשות הפלשתינאית כי הוא בהאי. כמו ששומרוני לא יכול להיבחר כראש ממשלת ישראל.
זה ממש מפחיד לחשוב שאוויל החושב שאדם בעל השם עבאס חייב להיות בהאי עמד בראש המוסד. אפשר אולי להתנחם בשאלה המתייחסת לא רק אליו: מה קורה להם כשהם יוצאים לפנסיה...?