איסרא זידאן תאופיק עאבד, צעירה ערביה-פלישתינאית-מוסלמית-סונית בת שלושים, גרושה ואם לילדה, הלומדת לתואר שני בטכניון, שבעברה עבדה כמורה בבית הספר "העמק המערבי" – סובלת מבעיות נפשיות ורצתה לשים קץ לחייה. על מנת לא להביך את אביה השיח' המוסלמי-סוני ולפגוע בכבוד המשפחה המוסלמית – החליטה להתאבד כשאהידית על-ידי הצגת עצמה כטרוריסטית ובכך להעלות את כבוד משפחתה. לרוע מזלה היהודים הצהיונים האכזרים, בני הקופים והחזירים סירבו להרגה ורק ירו בה ברגליה. אכן, אין גבול לאכזריות היהודים.
חברי הכנסת של הרשימה הערבית המשותפת (בשנאת ישראל) שתקפו בתחילה את צה"ל על כך שהם מוציאים להורג בדם קר – יאשימו אותו עתה ודאי בכך שבאכזריות רבה לא הרגו אותה ולא איפשרו לה להתאבד ולהפוך לשאהידית.

חגי עמיר מזדהה עם הגזענות המוסלמית
חגי עאמר-עמיר אחיו של, והמסייע לרוצח יצחק רבין ז"ל, יגאל עאמר-עמיר – פירסם פוסט בספר הפנים שלו ובו אמר כי לא הנשיא ריבלין יקבע אם אחיו (הרוצח) ישתחרר מהכלא, אלא רק הקב"ה יקבע כפי שקבע שרבין יתפגר, ויגיע הזמן שריבלין יחד עם המדינה הציונית צריכים לחלוף מהעולם, והיום הזה כבר לא רחוק.
לאור ההזדהות של חגי עמאר-עמיר עם הגזענים המוסלמים בתקווה לחיסול מדינת היהודים, טבעי הוא שבקרוב ילך בעקבותיהם ויתאסלם. השאלה היא רק אם יתאסלם לזרם התימני הסוני או לזרם התימני החות'י.

דימיטרי שומסקי – מה לחסיד האלה דמטר ולבית המקדש?
לרשימת הכתבים של עיתון "הארץ" הצטרף לאחרונה רכש חדש. עולה חדש מרוסיה בשם דימיטרי שומסקי. הכתב הפרו-איסלאמי החדש מטיף תמידית, ברוח אכסנייתו – לחיסול מדינת היהודים ולהחלפתה במדינת כל אזרחיה, קרי מדינה ערבית-מוסלמית. לא ברור למה מלכתחילה עלה לארץ ולא היגר למדינה מוסלמית, מאלו שהיו בעבר בברית המועצות.
אבל הנה אותו עולה חדש מגיע להזדהות כה עמוקה עם הגזענות המוסלמית עד שהוא טוען שהדרישה לאפשר ליהודים דריסת רגל בהר הבית מזכירה לו את כוונת הרומים להציב פסל בבית המקדש, והוא קורא ליהודים להזדהות עם הגזען המוסלמי זחאלקה הקורא להפיכת הר הבית ל"יודן-ריין" ולפעול לשם כך. (דימיטרי שומסקי, "פאגאנים חדשים בהר הבית", "הארץ". 8.10.15).
האמת שאין לתמוה על כך. מה כבר ניתן לצפות מיהודי שהוריו נתנו לו את השם "דימיטריוס" (בודאי אקבל ביקורת על שאני מציין את השם המלא) כלומר שם יווני שפירושו "המאמין באלה דמטר," אלת התבואה הפאגאנית היוונית. אדם הנקרא ע"ש אלה יוונית הוא הוא הפאגאני החדש בהר הבית.

עשרים שנה לרצח רבין
למרות כל ביקורתי על המדיניות השגויה של רבין (שהצבעתי עבורו) נכחתי באותה עצרת בה נרצח. בסיום העצרת חזרתי הביתה, פתחתי את הטלוויזיה ונודע לי על הרצח הנורא. התמימות באותה עת היתה אדירה. לא עלה אז כלל על הדעת שיהודי יכול לרצוח יהודי. כל הדימוי העצמי שלנו על היהודים השתנה כליל בעטיו של אותו מנוול.
היום אנחנו כבר לא תמימים ומצפים לכול. היום הכול אפשרי.
השבוע הודח צוער מקורס קצינים בגלל שהביע הזדהות עם רצח רבין. אותו צוער טען שאת רבין צריך היה להרוג שנים קודם בגלל אחריותו לפרשת אלטלנה.
למרבה הצער עלילת דיבה זו על אחריותו של רבין לפרשת אלטלנה פושה בקרב חלקים גדולים בחברה הישראלית ואף קיבלה ביטוי ב"חדשות בן עזר", כאשר יוסי אחימאיר, בהשפעת "מצבי הרוח הפשיסטיים" שירש מבית אבא, טפל את עלילת דם הבזויה הזו על יצחק רבין כאשר האשימו ב"רצח" אנשי אלטלנה: לדידו של אחימאיר, "מורשת רבין במלואה היא: רצח אנשי 'אלטלנה'." ["מה לרבין ול'דג נחש'?" "חדשות בן עזר" 491]. עלילת השקר הזו שטפל אחימאיר על רבין, נפוצה זה כבר בחוגי הימין הסהרורי-קיצוני, וממשיכה להתפשט.
[הציטוט מתוך גיליון 491 מיום 12.11.2009: מנגד, יש לזכור את "מורשת" רבין במלואה: את רצח אנשי "אלטלנה", את דיבוריו המטופשים על "סרבני השלום" מהליכוד שמזהירים מפני טילים מעזה על אשקלון, את פליטות הפה הנוראיות שלו על מתיישבי יש"ע ("סרטן בגוף הדמוקרטיה", "מעלה דבר", "אריאל-שלומיאל") וגם את דבקותו בשלימות ירושלים שעל שיחרורה פקד במלחמת ששת הימים.]
ואי אפשר שלא להזכיר בהקשר זה של ההסתה הקשורה לפרשת ניסיון הפוטש של אלטלנה, את העובדה שנשיא המדינה, ראובן ריבלין, נשיא חצי העם, מסרב מבחינה פוליטית להנציח את זיכרם של שלושת חיילי צה"ל שנהרגו ע"י אנשי האצ"ל (שחלקם ערקו מהצבא בעיצומה של מלחמת השחרור) בפרשה זו. העריקים מהאצ"ל הונצחו, וחיילי צה"ל לא.

זאבה אחימאיר – על הדיאלקטיקה של
"מצבי הרוח הפשיסטיים"
בשבוע אחד בשנות העשרים המאוחרות פנו אל מנהל הספריה הלאומית בפריס שגרירי בריה"מ הסובייטית ואיטליה הפשיסטית, כל אחד בנפרד, והציעו בשם ממשלותיהם סכומי כסף לצורך תיקון המצבה על קברו של ז'ורז' סורל Georges Eugène Sorel.
הגותו של סורל ובמיוחד ספרו "הרהורים על האלימות" – Réflexions sur la violence – שימש בסיס תיאורטי הן לקומוניזם והן לפשיזם.
מסתבר שמבחינה דיאלקטית ניתן מאידיאולוגיה אחת להסיק גם את ניגודה.
זאבה אחימאיר היא בתו הבכורה של אבא שאול גיסינביץ – ששינה שמו לאבא אחימאיר. היא נקרא זאבה ע"ש זאב ז'בוטינסקי במלאת לו חמישים.
בדומה למוסוליני החל אבא שאול גיסינביץ אחימאיר את דרכו כסוציאליסט מרכסיסט ולאחר שהתאכזב מהמרכסיזם פנה לאידיאולוגיה הפשיסטית, והקים את ארגון "ברית הבריונים".
ב-1928, בהיותו כבן 31, העריץ אחימאיר את מוסוליני והתנאה בתואר "פשיסטן", כאשר פרסם סידרה של מאמרים בכותרת "מפנקסו של פשיסטן".
כחודשיים לאחר עליית היטלר לשלטון ב-1933 תמך אחימאיר בפרישת הרביזיוניסטים מהתנועה הציונית וכתב: "מפחידים אותנו בדחליל ו'פירוד' שמו. אולם בדרך של פירוד הלכו התנועות הלאומיות הקשורות בשמות המזהירים של אתא-טורק, מוסוליני, פילסודסקי, דה-ואלירה, היטלר."
ז'בוטינסקי נזף באחימאיר ואיים לסלק אותו מתנועתו אם לא יחדל לשבח את הלאומיות של היטלר: "נקודת השקפה זו, המוצאת בהיטלריזם סימני תנועת 'שחרור לאומי', כביכול, היא פשוט אנאלפביתית," פסק.
מאוחר יותר התחרט אחימאיר על דבריו והסביר אותם ב"מצבי רוח פשיסטיים" שהיו לו.
מאחר שאימה של זאבה אחימאיר נפטרה בילדותה, היא נשלחה לאחות-אביה והתחנכה כילדת-חוץ בקיבוץ דגניה ב', הקיבוץ של לוי אשכול.
ברשימתה "גם ז'בוטינסקי מתבייש", (זאבה אחימאיר, "הארץ", 28.10.15) מתנאה זאבה באביה. אבל ניכר בה שלא התחנכה בביתו על מורשתו. וכך היא כותבת:
"אני מביטה בדאגה על המנהיגות השגויה והמסוכנת שמנהיגים אנשי הימין, בניהם של הרוויזיוניסטים. כאשר עצור פלסטיני מחה על מעצרו ללא משפט בשביתת רעב ממושכת, שסיכנה את חייו, נזכרתי באבי ז"ל, שנלחם בשלטון הכובש הבריטי בימי המנדט. בדיוק כמו העצור הפלסטיני, גם אבי מחה על מעצרו ללא משפט בשביתת רעב ממושכת שסיכנה את חייו.
"אבי, ד"ר אבא אחימאיר, הסופר והעיתונאי, יחד עם חבריו ד"ר יהושע ייבין והמשורר א"צ גרינברג, היו הראשונים שקראו להילחם בבריטים. הם הקימו לשם כך את 'ברית הבריונים'. ממשיכיהם היו ארגוני המחתרת אצ"ל, לח"י וההגנה, שנלחמו מלחמת טרור ושילמו על כך במעצרים, מאסרים ממושכים וגם בעלייה לגרדום.
"היום התהפך הגלגל ההיסטורי: מדינת ישראל הפכה למדינה כובשת הנוהגת בכוחנות, השפלה, גזל, עינויים, מאסרים, חילול מסגדים וכנסיות, הסתה לגזענות, דה־הומניזציה של העם אותו היא כובשת והתרת דמם של ערבים. ילדינו ונערינו מתחנכים לראות בערבים אנשים נחותים, שדמם הפקר.
"המפלגה שדגלה בחירות, הפכה למפלגה המלכדת את החברה הישראלית בפחדים, שנאה, אלימות, אובדן דרך וייאוש. בהכירי את העקרונות המוסריים של אבי וחבריו – לרבות מורם ומנהיגם זאב ז'בוטינסקי – אני בטוחה שהם היו מוקיעים את חרפת ההתבהמות של החברה הישראלית והיו נלחמים בכל כוחם בעיוורון, בהכחשה, באטימות המוסרית ובאובדן המצפון האנושי של ראש הממשלה וחבר מרעיו, הבוגדים במורשת הוריהם ומובילים את החברה הישראלית ואת מדינת ישראל מאסון לקטסטרופה של אובדנה המוסרי והקיומי."
למרות שמעולם לא הייתי חסידו של ולדימיר זאב ז'בוטינסקי, (אצלנו נהגו לכנותו "זה עם הפסיק על הזין...") אני סמוך ובטוח שזאב ז'בוטינסקי לא היה מצטרף לזאבה הקרויה על שמו ואומר את דבריה הקשים, המתאימים יותר לאויבי ישראל.
מסתבר ש"מצבי הרוח הפשיסטיים" של אביה התגלגלו אצלה בדרך דיאלקטית בכיוון ההפוך – בכיוון האנטי-ישראלי.

רון וייס – הנקמה ביהודים "היצורים הכיפתיים"
האקטיביסט והגזען הפרו-איסלאמי, רון וייס, מזכיר את רצח רבין, וכדרכו ממשיך בתעמולה ניאו-נאצית נוסח שטרייכר בשטירמר, כאשר בדומה לארגוני הטרור המוסלמים הוא קורא לנקמה ב"יצורים הכיפתיים" עד לטיהור מוחלט של יהודה ושומרון מיהודים (בלשונו "יצורים כיפתיים") – ("חדשות בן עזר" 1089). הדבר היחידי שבטוח הוא שאם תקוותו תתגשם והערבים יצליחו במאבקם, תטוהר על ידיהם גם רמת גן מהיצור הלא כיפתי רון וייס.

אשמת המתנחל היהודי מיכאל בריזון (ב. מיכאל)
הכתב הפרו-איסלאמי של עיתון "הארץ" מיכאל בריזון, המתנאה בשם ב. מיכאל (כמו ח.נ. ביאליק או א.ד. גורדון) – מחקה בפתטיות את אמיל זולה וקורא: אני מאשים! – ואת מי הוא מאשים? את המתנחלים היהודים.
"המתנחלים (היהודים)," הוא קובע, "אינם חפים מפשע. הם אשמים בפשע הכיבוש" (מיכאל בריזון, "לא. לא חפים", "הארץ", 28.10.15). נכון, הוא אומר ברחמיו, אין לרצוח אותם כי "מי שאינו חף מפשע צריך להגיע לבית משפט, לא למכון הפתולוגי," אבל "בבוא יומם עליהם ליתן את הדין."
בריזון אינו מפרט מה יהיה הדין. האם "דין מוחמד בסייף?" – אפשר רק לדמיין כיצד יגזרו את דינם הכובשים הערבים-המוסלמים.
דבר אחד לא לקח בריזון בחשבון. לדידֵי הכובשים הערבים-מוסלמים – גם תל אביב היא התנחלות ובשל כך גם הוא, בריזון, יעמוד למשפט מוחמד וייתן את הדין, דין מוחמד.

תורת השקר של ספי רכלבסקי –
סרסור הבורסה ה"גבלסי"
"כשהמתקרא ראש ממשלת ישראל קובע: 'היטלר לא רצה להשמיד את היהודים' – הועברנו לפלנטה אחרת. וזה לא יכול להימשך. בזמן שאליו התייחס, בסוף נובמבר 1941, כבר היו כמעט מיליון יהודים טבוחים. זה חודשים שהם הושמדו שיטתית בשטחי הענק של כיבושי ברברוסה, בהוראתו הישירה משמידת הקהילות. בהם, לייבל׳ה ותמל׳ה ושלום אחי סבתי, וחוה ואהרן הוריה. כל לילה הלכה עם תמונותיהם לישון. אבל היטלר לא רצה להשמיד אותם. רק ניאו־נאצים בעולם קובעים קביעה שכזאת." – כותב כתב "הארץ" הפרו-איסלאמי ספי רכלבסקי. (ספי רכלבסקי, "הוא (נתניהו) לא יכול להמשיך, ולו לרגע," "הארץ" 28.10.15)
על משפחת סבתו של ספי רכלבסקי בפינסק, ותיאור מדויק של השמדת היהודים בעיר, כתבתי בהרחבה בספרי "על האוטופיה – עלייתה ונפילתה של קבוצת קדושי פינסק", ובקיץ האחרון גם ביקרתי בפינסק.
והנה רכלבסקי, האיש שנטש את הציונות הסוציאליסטית והפך לסרסור הבורסה העוסק בלופט גישעפט (מילים של סבתו) – משתמש בזכר אחי סבתו לייבל׳ה ותמל׳ה ושלום, וחוה ואהרן הוריה, במאבקו נגד "הניאו-נאצי" (להגדרתו) נתניהו.
רכלבסקי קובע: "אדם שקבע כי היטלר לא רצה להשמיד את היהודים, לא יכול לכהן אפילו לרגע בשום תפקיד," אלא "היה מודח מיידית מתפקידו. כי כך מוגדרת הכחשת שואה. מי שמכחיש שהיטלר רצה ברצח משפחתי, לא יכול להיות ראש ממשלה. דם לייבל׳ה תמל׳ה ושלום על ידיו."
הבנתם? לדידו של רכלבסקי לא הנאצים אחראים לרצח של לייבל'ה תמל'ה ושלום, אלא ה"ניאו נאצי" נתניהו!
בדיוק כך פעלה מכונת התעמולה הנאצית. היטלר הטיל את האחריות להשמדת היהודים על עצמם. בדומה לגבלס חושב רכלבסקי שחזרה על שקר תהפוך אותו לאמת. נתניהו מעולם לא אמר שהיטלר לא רצה להשמיד את היהודים. זו אמירה של רכלבסקי. אכן נתניהו חטא באמירה אומללה ושגויה שהיטלר לא רצה אז ברצח היהודים, אבל מעולם הוא לא אמר שהיטלר לא רצה בהשמדת יהודים ולא הגשים את רצונו.
בשיטת השקר הגבלסית משתמש רכלבסקי לא רק נגד נתניהו.
מסתבר שאותו ספי רכלבסקי, הכתב הפרו-איסלאמי, משמש כסרסור בורסה גם את איש העסקים פואד בן אליעזר – כאשר איים על שלי יחימוביץ והגדיר אותה כ"נאצית" (שוב אותה שיטה גבלסית) בגלל התנגדותה למינויו כנשיא המדינה. הנה סיפור המקרה:
https://he-il.facebook.com/ShellyYachimovich/photos/a.216050819217.130874.162319074217/10153432531849218/

למען מו"מ – הקפאת הבנייה בהתנחלויות היהודיות ובהתנחלויות הערביות
ניו זינלנד יוזמת החלטה במועצת הביטחון של האו"ם לפיה ישראל תקפיא את הבנייה בהתנחלויות, והפלישתינאים לא ילכו להאג.
אז ראשית אין להירתע מהאיום הערבי ללכת להאג. הרי אין לאיום הזה סוף אם נכנעים לו פעם אחת הערבים יוכלו לדרוש כל דבר.
ולגבי הקפאת ההתנחלויות על ישראל להצהיר שמתוך רצון להגיע להסכם שלום, ומתוך העובדה ששטחי יהודה ושומרון הם שטחים במחלוקת, ישראל מוכנה להקפיא הדדית את כל הבנייה ברחבי יהודה ושומרון. בהחלטה יאמר כך: "ישראל תקפיא את הבנייה בהתנחלויות היהודיות, והפלישתינאים יקפיאו את הבניה בהתנחלויות הערביות. כל זאת עד השגת הסכם השלום."

נגד הריסת בתים – הלאמה ומכירה
דומה שהריסת בתים אינה מרתיעה דיה את הטרוריסטים המוסלמים. ההריסה מתבצעת בדרך כלל זמן רב אחרי מעשה הרצח בשעה שהוא כבר נשכח, וחשוב יותר – הבתים נבנים מחדש במימון ארגוני הטרור.
יש שיטה יעלה הרבה יותר. אטימת בתי המחבלים, הלאמתם ומכירתם. את הכסף בעד הבתים יש לתת לקורבנות. שיטה זו תהיה יעילה הרבה יותר בהרתעת מחבלים מאשר הריסה. ברגע שהערבים יראו כי היהודים מפיקים רווח ממעשי הטרור שלהם, הם ירתעו מכך.

בסאל גאטס (המטביל) הנוצרי הכופר
נהפך ל"אֶמִיר המאמינים"
שומר מסגד הקצה
ח"כ הערבי-נוצרי באסל גטאס (המטביל בערבית) הערים על השומרים ועלה להפגין על הר הבית. לנוצרים כמותו הרי אסור להתפלל על ההר. גאטס (המטביל) לא נכנס אמנם למסגד הקצה עצמו אבל לדידֵי המוסלמים כל ההר הוא בגדר מסגד, המעניין הוא שהמורביטט, אותן נשים מוסלמיות קנאיות, לא גירשו את הכופר הנוצרי מההר. האם הן לא זכרו שאבותיו הצלבנים-הנוצרים של באסל (המטביל) כבשו בכוח את ההר והפכו את המסגדים לכנסיות?
מעניין איך היה באסל המטביל חי כנוצרי תחת כיבוש ערבי-מוסלמי לו הוא מייחל.

הגזענים הערבים בשדולה למאבק בגזענית
בכנסת קמה שדולה חדשה למאבק בגזענות. החברים בה הם יושבי הראש ח"כ עאידה תומא וח"כ מיכל בירן, והחברים בה הם ח"כ עבדאללה אבו מערוף, ח"כ זוהיר בהלול, ח"כ דב חנין, ח"כ קסניה סבטלובה, ח"כ נחמן שי, ח"כ איציק שמולי.
https://www.knesset.gov.il/lobby/heb/LobbyPage.asp?lobby=147
למרבה הצער ושלא במפתיע (גם מהגדרת תפקידה) מתרכזת השדולה בגזענות היהודית, ואחד המופיעים בה היה עו"ד נידאל עותמאן מנהל המטה למאבק בגזענות בישראל, הגזען בעצמו, שכזכור סירב כמו ח"כ זוהיר בהלול – לראות בדברי מוחמד לפיהם יש להשמיד את היהודים, גזענות ולא מופת מוסרי.
שלחתי לכל חברי הוועדה מכתב בקשה שילחמו גם נגד הגזענות המוסלמית, ויצהירו שהם רואים בדברי מוחמד באמנת החמאס והמופתי של הפת"ח – לפיהם יש לחסל את ישראל ולהשמיד את היהודים – גזענות ולא מופת מוסרי, שאם לא כן אין תוקף למאבקם בגזענות היהודית.
למרבה הצער השיב לי רק ח"כ ד"ר נחמן שי, שענה לי מיידית שהוא מסכים, ויטפל בכל גילויי הגזענות.
העוזר הפרלמנטארי של חברת הכנסת קסניה סבטלובה היפנה אותי לספר הפנים שלה, ולפעילותה בנושא אחר.
ראשי השדולה למאבק בגזענות, ח"כ הערביה-נוצרייה עאידה תומא מהרשימה הערבית המשותפת (בשנאת ישראל), וח"כ היהודייה מיכל בירן ממר"צ, וחברי הוועדה הערבים-מוסלמים ח"כ עבדאללה אבו מערוף, וח"כ זוהיר בהלול, והיהודים ח"כ דב חנין, וח"כ איציק שמולי – לא הגיבו כלל.
מה זה אומר? זה אומר שלדידֵי חברי השדולה האלו אין מדובר במאבק נגד הגזענות אלא במאבק נגד היהודים.
אותה בקשה שלחתי למוחמד יונס מנכ"ל עמותה בשם "אופקים-אפאק לשלום ודו-קיום", שיוזם פרסום שמם של "חסידי אומות העולם" מוסלמים שהצילו יהודים – לאיזון מול מעשי מוחמד אל חוסייני המופתי.
למרבה הצער גם הפעיל הזה לדו-קיום ולשלום סירב לראות בדברי מוחמד הקוראים להשמדת היהודים גזענות ולא מופת מוסרי.
למרות שטרם נמצא ערבי-מוסלמי שאינו גזען (גם לא בין ערביי הדו-קיום של גבעת חביבה) – אנחנו טרם נואשנו מלמצוא כזה. אם אתם מכירים, אנא הודיעו לנו.