הוצאת שוקן ירושלים ותל-אביב, 1983

פרק שני
יורד על קרן-שמש בהליקופטר אל הקלמר ויוצא ממנו רכוב על גבי גמל, מי זה? קפיטן יוֹקי.

לא רק בלילות היה רני חולם הרבה, גם בימים. בבית-הספר. הוא לא היה תלמיד גרוע אבל היתה לו בעייה קטנה – החלון הפתוח נראה לו תמיד מעניין יותר מן הלוח. הינה ירדה לה באלכסון קרן-שמש אחת מבין העלים וציירה על קלמרו של רני, שהיה מונח פתוח על שולחנו, כתם-אור עגלגל. פתיתים דקים של אבק, מוארים בלובן עז, ריחפו בתנועה מתמדת לאורך קו הזוהר השקוף שהסתנן פנימה ונראה מחובר אל השמיים.
בְּזְזְזְ...
זבוב קטן, מזמזם, נכנס מבחוץ, מבעד לחלון הפתוח, גולש לו אלכסונית ובנחת בתוך קרן-השמש הזהבהבה, כאילו הוא יורד במדרגות-נעות מן השמיים. ולהפתעתו של רני – אף אחד מחבריו לא ראה את הזבוב, גם לא המורה. מה קרה, כולם נרדמו? – חשב רני לעצמו כאשר נחת הזבוב לאיטו במרכז כתם האור אשר ליד העפרונות, בין המחדד למחק, ושם נדחק כמבקש להסתתר, מן האור העז, בין פצלי-העיפרון שרני ממלא בהם את הקלמר כמו פח-זבל קטן.
מישהו שמע את זמזום הזבוב? לא. וגם אילו שמע לא היה יכול לדעת שאין זה זבוב כלל וכלל אלא הליקופטר זערורי שבו בא קפיטן יוֹקי לבקר את חברו הטוב, רני, כמנהגו מדי פעם.
קפיטן יוקי?
ובכן, מי שקרא את "אוצר הבאר הראשונה" יודע כי שמו המלא – קפיטן יהויקים בְּרִינְזָה-בְּלַנְקוֹבְסְקִי, והוא מפקד החללית "נגה", ולרשותו כלֵי טיסה ומסע שונים וסודיים אשר בהם הוא לוקח מדי פעם את רני למסעות משגעים. ברשותו של קפיטן יוקי נמצא מדחס-חלל משוכלל וסודי. מי שמחזיק בידו מדחס כזה יכול לשנות את המימדים שלו ושל סביבתו כרצונו: לקטון עד כדי כך שיוכל לעבור בחור המנעול, או להקטין את האחרים כך שאפשר לצרור אותם במטפחת, להכניס לכיס ולנסוע באוטובוס מאילת ועד באר-שבע.
עוד בטרם פסק זמזום הכנף נפתחה דלת ההליקופטר וקפיטן יוקי ירד כשהוא רכוב על גבי –
גמל!
קטן, קטן –
אפילו בהשוואה לזבוב,
אבל, גמל –
שהחל מטייל על פני כתם האור כשהוא מתנודד קימעה קדימה ואחורה, לעבר גבעת המחק, ועל דבשתו קפיטן יוקי, לבוש בחליפת-חלל לבנה, מאותת בידו לעבר רני ומשדר אליו במק"ם (מכשיר-קשר-מחשבות) אשר באמצעותו אפשר להתקשר מכל מקום, בכל זמן, ומבלי להשמיע אף לא מילה אחת בקול רם.
"רוצה סיבוב על הדבשת? שב מאחוריי."
"אל תצחיק אותי, קפיטן יוקי, אני לא יכול להיעלם כך פתאום, באמצע השיעור, ולטייל בקלמר שלי – "
"מדוע? וכי הקלמר שלך לא נראה כמו מידבר, עם צוקים ושבבים, וזיפזיף?"

"גמל, גמלי
חבר אתה לי,
בזיפזיף – "

"רני!"
"מה יש, מורתי?" ניתק רני בבת-אחת את שיחת המק"ם הסודית עם קפיטן יוקי.
"ממתי זה שרים באמצע השיעור?"
"אני שרתי?"
"אתה חולם על גמלים, רני?"
ילדים אחדים צחקו בקול רם כאשר שמעו את דברי המורה. חוכמה גדולה – כשצוחקים על מישהו אחר.
"מה, אני?" הסמיק רני וקצת רעד.
למה רעד? נזכר בגמל היבש שרדף אחריו הלילה בחלום, ובפרש המוזר –
"אני, אני מאוד מבקשת שלא תשגה בחלומות ולא תשיר לנו יותר על גמלים באמצע השיעור, טוב?"
"בסדר."

המשך יבוא