הבלדה על צוללי ה"דקר"

עמדה נערה מול ים מְסוֹעָר
ורַטָט כל גופה, מְכוּוָץ כְּמֵיתָר,
עיניה קרעו את השְחוֹר שֶסָגָר
על ששים ותשעה בצוללת "דקר"
מול הלילה הקָר
השישים ותשעה
בצוללת "דקר".

מכשיר הקישור – נדָם זה מכבר,
גל שידור, רק אחד, עוד קרא וְחָזָר
מִלֵב על החוף, לֵב עָמוּס וְנישְבָּר –
לששים ותשעה בצוללת "דקר"
מול הלילה הקר
השישים ותשעה
בצוללת "דקר".

"איפה מנחם?" – שאל גָל המצוקה,
"יש נשוי פלוס שלושה" – המצולה נאקָה,
ועצר את דוֹפְקוֹ עָם שלֵם וחִיכָּה –
מול הים שֶעָנָה בשתיקה עמוקה
מול הלילה הקר
השישים ותשעה
בצוללת "דקר".

רק ילד קטן בחוף עוד נוֹתָר
ליחשוּ שיפתותיו – הן אפשר, הן אפשר,
יעלו אל החוף, כבר בליל המחר,
הששים ותשעה, צוללי ה"דקר"
מול הלילה הקר
השישים ותשעה
בצוללת "דקר".