בניגוד לשמעון פרסקי-פרס, המצדיק את הטרור המוסלמי בקביעתו שזה רק "מרד" למען החופש מפני שאין אופק מדיני, קובע מנהיג החמאס ישמעאל הנייה כי "חזון מדיני" לא ימנע את המשך הטרור" מפני ש"המניע האמיתי של "האינתיפאדה המבורכת" הוא "רוח הג'יהאד".
כדאי לזכור כי הנייה בדבריו אינו תוקף את פרסקי-פרס, אלא את מנהיג הפת"ח, אבא של מאזן, המדבר על הסדר מדיני.
בדרשת יום שישי (8.1) במסגד שבשכונת ג'באליה ברצועת עזה, אמר הנייה: "מה שהניע את צעירי הגדה הוא רוח הג'יהאד, המאבק והמהפכה, היא רוח האינתיפאדה... זה דור אשר התחנך על היסטוריה מפוארת של העם הזה מאז מהפכת אל-בוראק ועד אינתיפאדת אל-אקצה. במלחמות האחרונות. צעירי הגדה המורדת הלכו בעקבות הגדודים, ארגוני המאבק והמוג'אהידין, הנמצאים על אדמת עזה בשלוש המלחמות שהתנהלו."
בנאומו התייחס הניה לטענות יו"ר הרשות הפלסטינית אבא של מאזן, לפיהן ה"התקוממות העממית" של הדור הפלסטיני הצעיר נובעת מייאוש והיעדר חזון מדיני.
הניה תקף את אבא של מאזן, ואמר כי הוא מסתיר את האמת כדי לשמר את מעמדו: "האינתיפאדה המבורכת הזו פרצה על בסיס שלושה גורמי יסוד אמיתיים. החשוב שבהם הוא דתי הג'יהאד". "בראש ובראשונה רוח המאבק והג’יהאד; ושנית – אל-קודס, שהיא נשמת אפה של האומה שלנו ושל העם שלנו. מי שדורך על עצב החיים שלנו מפוצץ את הדם בעורקים וכל צבעי הזעם מופנים להגנה על אל-קודס ו אל-אקצה... ובנוגע למניע השלישי – הוא אינו מניע של ייאוש או מבוכה, אלא הצעירים שלנו בגדה המורדת התנערו מתהליך אוסלו ומהסכמי המשא-ומתן חסרי הערך... הצעירים אינם מוכנים עוד להשלים עם המשך המציאות הקיימת, ואינם יכולים עוד להבין את המסר המדיני העלוב הזה. האינתיפאדה לא תסתיים כל עוד לא תשוחרר כל 'אדמת פלסטין' מידי 'הכובש'.
"אינתיפאדת אל-קודס פרצה מרחבת מסגד אל-אקצה והתפשטה לעבר כל אדמת פלסטין, ג'יהאד, אינתיפאדה ומהפכה, אבן ורוגטקה, סכין, מכוניות, גברים נושאים נשק, הולכים כגברים ברחובות תל אל-רביע, יוצרים מוות אצל הכובש הזה כדי להביע מסר: האדמה שלנו, אל-קודס שלנו והכל שלנו ואללה עם הכוח שלו איתנו... הדרגה הגבוהה ביותר של הג'יהאד היא אי הוויתור על האדמה שלך... הסכמי אוסלו ויתרו על אדמת פלסטין והכירו בישות הציונית על אדמת פלסטין המבורכת. אנו ממשיכים באינתיפאדה שלנו וכפי ששיחררנו את עזה באינתיפאדת אל-אקצה, עמנו מסוגל לשחרר את הגדה באינתיפאדת אל-קודס."
האם דבריו הנכוחים של הנייה עשויים לשנות במשהו את תפישת העולם של שמעון פרסקי-פרס ושל האקטיביסטים הפרו-איסלמים?
ודאי שלא. הרי אם העובדות נוגדות את האידיאולוגיה יש להכחיש את העובדות לא את התיאוריה.
עדותו הגלויה של הנייה מחזקת את הקריאה לקרוא לאקטיביסטים פרו-איסלמיים לא שמאל קיצוני אלא – "ארגונים פרו-איסלמיים".

יש פרס לטרור – הישגי הטרור הערבי-מוסלמי
ההסכם הסודי של שוויץ עם אש"ף נחשף לראשונה אחרי 46 שנה
אחרי 46 שנים של הכחשות והסתרות – נחשף לראשונה בעיתון "נויה צורכר צייטונג", היוצא לאור בציריך, כי שוויץ הבטיחה לאש"ף קידום האינטרסים שלו במוסדות בינלאומיים – בתמורה להפסקת פיגועי הטרור על אדמת שוויץ.
הפיגועים בשוויץ החלו כאשר חוליית אש"ף תקפה מטוס של אל על בציריך בפברואר 1969 והרגה את אחד מאנשי הצוות. שלושה מחבלים נעצרו ונשפטו למאסר.
שנה אחר כך, בפברואר 1970, פוצצו הפלשתינים מטוס סוויס בשעת טיסה בשוויץ. 47 נוסעים ואנשי צוות נרצחו בפיגוע זה, כולל 15 ישראלים. אירגונו של חבש לקח אחריות.
ב- 6 לספטמבר 1970 נחטף מטוס סוויסאיר שהיה בדרכו לארה"ב. במקביל נחטפו שלושה מטוסים, בהם מטוס אל על. רק במטוס הישראלי הצליחו להתגבר על החוטפים ולסכל את הפיגוע.
מסתבר שממשלת שוויץ ניהלה בשעת המשבר, שארך כשלושה שבועות עד לשחרור כל בני הערובה – משא ומתן חשאי עם בכיר אש"ף פארוק קדומי. מו"מ שהיה הפרה בוטה של הסכמים שהיו לשוויץ עם הממשלות המערביות האחרות שמטוסיהן נחטפו. ארה"ב, בריטניה וגרמניה ניהלו יחד עם השוויצרים מו"מ על שיחרור החטופים.
מהתחקיר של העיתון השוויצרי עולה שחברי מפלגת השמאל בשוויץ (SP) הזמינו את פארוק קדומי למלון בז'נבה ושם התנהלו במשך ימים רבים השיחות.
יוזם השיחות היה יאן ציגלר, חבר ממפלגת השמאל בפרלמנט, שאישתו היתה מצרית ובביתו הסתובבו אנשי אש"ף רבים. לימים יזכה ציגלר בפרסים על פעילותו כפעיל "זכויות אדם". הוא גם ידוע היום כמי שמנהל קשרים ענפים עם אנשי חמאס וחיזבאללה כמו גם עם אנשי ארגונים דומים ברחבי המזה"ת.
ההסכם עם אש"ף הניב לארגון הטרור פירות רבים:
1. שוחררו המחבלים שנאסרו לאחר הפיגוע שנה קודם לכן בציריך.
2. שוויץ קיבלה על עצמה לתמוך באינטרסים של הטרוריסטים בדיפלומטיה העולמית.
3. כמטרה ראשונה הצליחו השוויצרים לפתוח לאש"ף משרד כמשקיף במוסדות האו"ם בז'נבה.
4. והחשוב ביותר: מכיוון שהשוויצרים התביישו בהסכם ולא רצו לחשוף את קיומו, הם הפכו לבני ערובה של ארגון הטרור. אש"ף העמיד להם עוד ועוד דרישות במרוצת השנים תחת האיום הכפול של חשיפת ההסכם וחידוש הפיגועים בשוויץ.
עד היום לא ידועים כל השירותים החשאיים ששוויץ נתנה תחת האיומים, והסיבה לכך ששוויץ ביטלה את האישומים נגד קרוב המשפחה של פארוק קדומי – שהיה אחראי למותם של 47 הקורבנות בפברואר 1970.
מסקנה: יש פרס לטרור.

תנטוס – יצר המוות
תנטוס, ביוונית "מוות", היה התגלמות המוות במיתולוגיה היוונית. הוא שכן בעולם התחתון, ונחשב לישות מפחידה ביותר, המביאה איתה את צינת הלילה ואימת המוות.
ב"איליאדה" מוזכר תנטוס כאחיו התאום של היפנוס, התגלמות השינה. הסיודוס מציין שתנטוס הוא בנה של ניקס, אלת הלילה, ומציין שהוא (כמו אחיו) נולד ללא שניקס קיימה יחסי מין. זיגמונד פרויד בספרו "מעבר לעיקרון העונג" מ-1920, הציג את תנטוס "יצר המוות", (לצד ארוס, יצר האהבה והתשוקה המינית), כדחף אנושי לעבר מוות, הרס עצמי, וחזרה למצב שליו שהיה בזמן שהותנו ברחם. יצר המוות הינו דחף ולא אינסטינקט המחויב במציאות של כל אורגניזם חי כדי להתקיים.
פרויד טען שכל מטרתו של יצר זה היא לפגוע באדם עצמו או בזולתו כאמצעי ל"חזרה לרחם" בו כל צרכינו סופקו וחווינו אושר אמיתי.
"יצר המוות" בא לידי ביטוי בכך שלכל אינדיבידואל יש כוח המניע אותו ותפקידו הוא, שכל יצור אורגני ימצא "נתיב לעבר המוות".
אהבת יהודים את הבא לרוצחם במטרה להביא לסופם הינה תופעה נפשית ייחודית ליהודים. זהו סינדרום וינינגר.

התנטוס היהודי
סִינְדְרוֹם וָיינִינְגֶר
 
וִינָה, 4 אוֹקְטוֹבֶּר, 1903 
אוֹטוֹ שְׁלֹמֹה וַיינִינְגֶר
ד"ר לְפִילוֹסוֹפְיָה, בֵּן 24,
יוֹרֶה בְּאֶקְדָחוֹ יָשָׁר אֶל הֶחָזֶה.
 
שׂוֹנֵא נָשִׁים וִיהוּדִים
(הַיַּהֲדוּת הִיא דָּת נָשִׁית), 
הוּא מִתְנַצֵר לָפּרוֹטֶסְטָנְט.
הַמַּטָּרָה שִׁיחְרוּר עַצְמוֹ 
מִיַּהֲדוּת וְנָשִׁיּוּת.
כְּשְׁהַשִּחְרוּר לֹא בָּא
שִׁחְרֵר אוֹתָם מִמְנוֹ.
 
הִיטְלָר בִּשְׁעַת סְעֻדַּת צָהֳרַים,
אוֹמֵר כִּי וָיְנִינְגֶר הוּא הַיְּהוּדִי 
הַיחִידִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ זְכוּת קִיּוּם.
בְּרֹב אָצִילוּתוֹ הֵבִין כִּי 
מֵחוֹבָתוֹ לְשַׁחְרֵר אֶת הַגֶּזַע הָאֲרִי 
מְנוֹכְחוּתוֹ הַמַטָמֵאת.
 
סִינְדְרוֹם וָיינִינְגֶר הוּא מְאֵרָה
בָּהּ נוֹפְלִים רַבִּים וְגַם טוֹבִים,
וְלֹא רַק טַיָסִים.

סינדרום ויינינגר 1
גלעד עצמון ישראלי שירד לבריטניה, המגדיר עצמו "יליד פלסטין הכבושה", הוציא ספר בשם The Wandering Who, משחק מילים על The wandering Jew, היהודי הנודד. העוסק ביהודי העולם ובמדינת ישראל. עצמון, יליד ירושלים, חי בבריטניה מאז 1994, עובד כמוזיקאי המופיע במועדוני ג'אז באירופה. בספרו החדש הוא מצהיר כי הוא "גאה להיות יהודי ששונא את עצמו," ומספר ש"תובנותיו" מבוססות על הגותו של אוטו ויינינגר – שאותו הוא מתאר כ"אנטישמי" ש"תיעב כמעט כל דבר שאינו גבריות ארית."
עצמון מדגיש כי הוא "בז ליהודי שבתוכו" וכי הוא מתנגד נחרצות ל"יהודיוּת". "להיות יהודי זו מחויבות עמוקה שחוצה כל צו חוקי או מוסרי," הוא מסביר בספר, מחויבות ש"מושכת יותר ויותר יהודים לשותפות מסוכנת, לא אתית ומטושטשת." אם תתלקח מלחמה גרעינית בין איראן לישראל, שתוביל להרג עשרות מיליוני בני אדם – "יהיו אנשים אמיצים שיגידו שאחרי הכול, היטלר צדק."
כאנטישמי נאצי קלאסי טוען עצמון בין השאר כי יהודי ארה"ב "מנסים לשלוט בעולם," והם האחראים למשבר הכלכלה העולמית. אישי מפתח יהודיים בארה"ב, בהם רם עמנואל, פול וולפוביץ ואחרים, "נשארים בחו"ל במקום לעבור ל'ציון' כי כך הם משרתים את האינטרס הציוני בצורה הכי טובה," הוא אף מאשים את כלי התקשורת האמריקאיים על ש"לא התריעו בפני הציבור האמריקאי על הסכנה המקננת בתוכו."
מובן שהוא גם מגבה את עלילת הדם הקלאסית על היהודים, וטוען שצריך לאפשר לילדים לשאול את מורי בית הספר, "איך הם יודעים כי ההאשמות לפיהן יהודים השתמשו בדם של ילדים גויים לאפיית מצות, הן אכן האשמות ריקות או חסרות בסיס."
עצמון, המתנגד בחירוף נפש לקיומה של מדינת היהודים. ("אני ואוטו ויינינגר חברים טובים") נלחם נגד החקיקות נגד הכחשת השואה. "יש לרדוף את ברק ומופז במקום [לרדוף] נאצים זקנים. עלינו לקחת ברצינות גמורה את האישומים לפיהם היהודים מנסים להשתלט על העולם. ישראל היא גרמניה הנאצית של זמננו. למעשה, ישראל של היום גרועה מגרמניה הנאצית."
האנטישמיות של עצמון כל כך חריפה עד שהמפלגה הליברלית דמוקרטית של בריטניה התנצלה על דבריו ש"יש לטהר (cleanse) את הפוליטיקה הבריטית מציונים וירושלמים," כאשר הגיב לנאום של אד מיליבנד בפורום "ידידי ישראל" של הלייבור, לדברי עצמון "מיליבנד הוכיח שהוא ידיד של הציונים. התפקיד המתאים לו הוא של רב או קונסול ישראל." ורמז שהחטיפה ורצח שלושת הנערים בוצעו על ידי המוסד.
בראיון לטלוויזיה הפרסית אמר עצמון: "נראה סביר שהצבא או מתנחלים הם שחטפו ורצחו את שלושת הנערים. הם תמיד מחפשים דברים שיטו את דעת הקהל מהתנהגותם הרצחנית ועיסוקם בשוד (קרקעות) והשמדת עם. לא ברור מי רצח את השלושה – ישראל נוהגת לבצע מעשי false flag. ההוכחה היא סיסמת המוסד "בתחבולות תעשה לך מלחמה." המוסד רוצח יהודים כשזה משרת את מטרתו."
מובן גם שלדידו היהודים אחראים למשבר הכלכלי העולמי: "כשאני מאבחן את הלובי שהביא לקריסה העולמית הכלכלית, אי אפשר להתעלם משני האישים האלה, פול וולפוביץ ואלן גרינספן. וולפוביץ היה גם הארכיטקט של מלחמת המפרץ – אין לי ספק שהוא ציוני."
ידידתי רחל קומלוש טוענת ששנאת ישראל מקורה בשנאת בית-ההורים. יתכן שכן, אבל הוא, עצמון, דווקא בן אהוב.
מה אומרת על בנה "האימא היהודייה" אראלה עצמון: "קראתי את הספר עוד לפני שנשלח לדפוס ואני חושבת שהוא נפלא, אני מאוד גאה בבן שלי."
אין בעולם אהבה כמו זו של אימא. הרי גם גם קלרה פולצל היתה גאה בבנה.
http://article.yedioth.co.il/default.aspx?articleid=5448

סינדרום ויינינגר 2
רוני ברומן, יליד ירושלים 1950 שירד לצרפת, והיה משך כמה שנים הנשיא של ארגון ״רופאים ללא גבולות״ ואקטיביסט נמרץ ״למען פלסטין,״ אמר בעקבות תקיפתו של יהודי חובש כיפה במרסיי, לרדיו אירופה 1 – כי חבישת כיפה היא גם תמיכה במדיניות ישראל: ״בנוסף לאישור של אמונה באל, חבישת כיפה היא אישור לנאמנות למדינת ישראל, אבל גם תמיכה במדיניות של ישראל.״

סינדרום ויינינגר 3
עזרא יצחק נאווי – זובור וגזנגה עצמי
האקטיביסט הפרו-איסלמי והלוחם למען הכיבוש הערבי-מוסלמי, עזרא יצחק נאווי, נולד ב-1951 להורים שעלו באותה שנה מעיראק. הוא שרברב במקצועו, והוא ובן-זוגו פואד מוסא, אסיר בטחוני משוחרר, שותפים בעסק אינסטלציה.
ב-1997 הורשע נאווי בביצוע מעשה סדום, לדבריו בהסכמה, בקטין פלסטיני בן 15 בשנת 1992‏. עם אלה שפעלו למענו וביקשו הקלה בעונשו נמנה בן זוגו לשעבר, הסנאטור האירי דייוויד נוריס, שלימים נאלץ עקב כך להסיר מועמדתו לנשיאות אירלנד‏.
בנוסף הורשע נאווי בשימוש בלתי חוקי בנשק, גידול סמים, החזקת סמים לצריכה עצמית, החזקת כלים לסמים, כניסה לשטח סגור, איומים, הסעת תושב זר והפרעה לעובד ציבור. בגין עבירות אלו ריצה נאווי פעמיים עונש מאסר בפועל, בשנת 1997 ובשנת 2006.‏‏
נאווי נמנה עם מקימי ארגון "תעאיוש", והיה לפעיל מרכזי של הארגון באזור דרום הר חברון.
בשנת 2007 נעצר על ידי כוח מג"ב באום אל-ח'יר, כשהתפרע ותקף שוטרים, במהלך הריסת פחונים בלתי חוקיים שנבנו בידי פלסטינים. בעקבות הרשעתו במעשים אלו‏ נשלחו לנציגויות ישראליות ברחבי העולם כ-100 אלף מכתבי תמיכה בנאווי. בתום דיון בעניינו, הוצג לשופטת מכתב תמיכה שעליו חתמו כ-20 אלף איש‏. עם התומכים בנאווי בעת המשפט נימנו יהודית קרפ, גלית חזן-רוקם ונועם חומסקי‏. בית המשפט גזר על נאווי חודש מאסר, חצי שנת מאסר על תנאי ל-3 שנים, קנס של 750 ש"ח ופיצויים לשני שוטרים בסך 500 ש"ח לכל אחד‏.
בתוכנית התחקירים "עובדה" התנאה נאווי בכך שהוא מוסר מוכרי קרקעות ערבים ליהודים למנגנוני הביטחון של אש"פ שהורגים את הסוחר ועושים לו: "זובור" ו"גזנגה".
נאווי התגאה שנהג כך בעבר עוד שלוש פעמים ושאף נאמר לו שהיתה לו יד במותו של לפחות פלסטיני אחד‏.

'זובור' הוא רצח, ו"גזנגה" היא קשירת כפות רגליו של הנידון למוות לרכב וגרירתו ברחוב הראשי כאשר גולגולתו מתפצחת על הכביש.
"גזנגה" בעירק:
https://en.wikipedia.org/wiki/14_July_Revolution#/media/File:14_July_revolution_-_mutilated_corpse.jpg

נאווי גר בזוגיות עם חברו פואד מוסה (הצעיר ממנו בעשרים שנה) בדירה נאה ברחוב הפלמ"ח בירושלים, השייכת לנאווי.
הקשר הזוגי שלהם מעוגן בהסכם ממון שנחתם כדין. הם עובדים יחד בעסק של נאווי, שירותי אינסטלציה "נמר".
מוסא הוא ערבי-מוסלמי, שב"ח (שוהה בלתי חוקי) בישראל, ומועמד קבוע לשילוח לעיר הולדתו רמאללה, שם חייו בסכנת בגלל היותו הומו.
נאווי מנהל קמפיין ציבורי למען השארת אהובו תחת הכיבוש הציוני, ומניעת החזרתו לשליטת הרשות הפלישתינית, שם יבוצע בו כהומו "זובור" וגזנגה".
בית הנשיא ולשכתו של שר הפנים הוצפו במאות מכתבים מישראל ומחו"ל של פעילים פוליטיים, אנשי שמאל וחברים מהקהילה ההומו-לסבית – הזועקים את זעקתו ומתחננים בשמו להשאירו תחת הכיבוש הציוני ולא להחזירו לרמאללה. מכתבים נוגעים ללב מברזיל, אוסטרליה, פולין, פורטוגל, גרמניה, אירלנד, ספרד, צרפת, איטליה, אנגליה, קנדה, דנמרק, צפון אמריקה ועוד – מבקשים מהנשיא להתערב ולבקש משר הפנים להעניק למוסא, לפנים משורת הדין, תעודת תושב כדי להציל את חייו.
דנה אולמרט (בתו של) כתבה מכתב לשר הפנים ולנשיא המדינה – "מאז פרוץ אינתיפאדת אל-אקצה נשללו אישורי כניסה של עשרות אלפי פלשתינאים. הדבר מוביל למעצרים חוזרים ונשנים על ידי המשטרה הישראלית, המנסה לגרש את פואד כל פעם לרמאללה. בני משפחתו איימו מפורשות כי אם יחזור לרמאללה יירצח על רקע העדפתו המינית. עובדה זו ידועה למשטרה ולמרות זאת היא מתעקשת להעבירו לרמאללה תוך התעלמות מהסכנה הממשית בה הוא נתון."
התקשורת הבינלאומית גילתה עניין רב בעניין והסיפור פורסם בהרחבה ב"טיימס" הלונדוני, ב"ליברסיון" הצרפתי. הם צולמו לטלוויזיה הקנדית והתראיינו והצטלמו באינספור עיתונים ואמצעי תקשורת שאת שמם הם אף לא מצליחים לזכור. הסנטור האירי דייוויד נוריס, חבר אישי של נאווי, פנה במכתב ארוך ומנומק לשר הפנים וביקשו להתערב לטובת מוסא.
פואד מוסא נולד ברמאללה. מגיל 12 עבד מוסא, כמוכר בייגלה, במסעדה, במוסך ובבניין, גם בישראל. ב-91', בגיל 16, באינתיפאדה הראשונה, הוא נעצר על השלכת בקבוקי תבערה וזריקת אבנים וישב שנתיים בכלא, מתוך שש שנים וחצי שנגזרו עליו. הוא שוחרר בהסכם אוסלו, ב-94'. "כלא זה לא רק דבר רע," הוא אומר. "למדתי שם עברית וגם משהו על החיים." "הומוסקסואלים בחברה הערבית הם בתחתית הסולם החברתי," אומר מוסא. "צריך לזרוק עליהם אבנים עד שימותו."
במשפט שהתנהל בבית המשפט השלום ברמלה, בדלתיים סגורות, גילה השופט שמואל ברוך, הבנה למצבו המיוחד של מוסא ואף ציין כי נראה שחל אצלו שינוי לטובה מאז ששיקם את חייו וקשר אותם עם נאווי. הוא נידון לשמונה חודשי מאסר בפועל ועשרה חודשי מאסר על-תנאי על שהייה בלתי חוקית, בתנאי שלא יעבור במשך שלוש שנים מיום שחרורו עבירה על חוק הכניסה לישראל.
במאי 2001 פנה נאווי לראש השב"כ וביקש את עזרתו. למרבה הפתעתו, קיבל ממנו תשובה שהיא בבחינת "קרן האור היחידה באפלה," לדבריו. "בעקבות הבדיקה הוחלט לאשר את כניסתו של מר פואד מוסא לשטחי ישראל," כתבה טלי מלשכתו של אבי דיכטר, "ובתנאי כי לא יתקבל אודותיו מידע ביטחוני שלילי."
נאווי ניסה להסדיר את עניינו של מוסא במסגרת איחוד משפחות, אבל גם כאן החוק נגדו. מאז החלטת הממשלה, שהפכה לתיקון חוק האזרחות והכניסה לישראל, אין איחוד משפחות בין פלשתינאים לבני זוג ישראלים.
אז ככה, הנה העובדות. זוג גברים הומואים יכולים לחיות בזוגיות רק תחת שלטון הכיבוש הציוני כי בכל השטחים הכבושים ע"י הערבים-המוסלמים (13 מיליון קמ"ר) דינם "זובור וגזנגה". והנה האקטיביסט הפרו-איסלאמי נאווי נאבק למען כיבוש מוסלמי שבו יבוצע בו ובבן זוגו "זובור" ו"גזנגה".
סינדרום וינינגר כבר אמרנו?

אברהם ב. יהושע: יהרגו אותם?
זו הרשות הפלסטינית, זו זכותם!
הסופר אברהם ב. יהושע, המתנאה בעצמו כסופר במסורת הרוסית בהיותו מצפון ה"שמאל" (מעין טולסטוי הישראלי) – מגבה את המוסריות במעשה של נאווי, קרי הסגרת ערבים ל"זובור" ול"גזנגה".
יהושע קובע שזכותה של הרשות לרצוח. "זו כבר בעייה שלהם (של הרשות) את מי הם מענים ואת מי לא מענים."
http://rotter.net/forum/scoops1/279075.shtml

ית"ד במקום הי"ד
חברת הכנסת שלי רחל יחימוביץ' (המחנה הציוני) יוצאת נגד ניסיונותיהם של חברי הכנסת יאיר לפיד ויצחק הרצוג להתקרב לציבור המסורתי באמצעות הצמדת המילים "ה' יקום דמו" לשמות של נרצחים בפיגועי טרור.
יו"ר המחנה הציוני ח"כ יצחק הרצוג, לאחר ביקור תנחומים בבית משפחתו של אלון בקל שנרצח בפיגוע בתל אביב, צייץ בטוויטר "יוצא מהשבעה של משפחת בקל בכרמיאל הבוכה על אלון הי״ד. באתי לנחם ויצאתי מנוחם ונפעם. יהי זכרו ברוך!"
גם יו"ר מפלגת יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד, מקפיד לאחרונה להצמיד את המילים "ה' יקום דמו" לשמות הנרצחים. לאחר תפיסת רוצחי הרב איתם ונעמה הנקין כתב לפיד בפייסבוק "מצדיע לכוחות הביטחון על לכידת החוליה שרצחה את איתם ונעמה הנקין הי"ד. הם שם, בשטח, מסכנים את חייהם כל יום מחדש כדי להגן על אזרחי מדינת ישראל."
"אתמול שמעתי את יאיר לפיד אומר הי״ד, היום יצחק הרצוג מצייץ הי״ד משלו, לא אמין לא מתאים, חברים תרגיעו קשה גם ככה," צייצה יחימוביץ' בחשבון הטוויטר שלה.
http://rotter.net/forum/scoops1/277972.shtml
והיא צודקת. במקום הי"ד (השם ינקום דמו) יש לומר ית"ד – ר"ת ישראל (מדינת ישראל) תיקום דמו!

ספר האזרחות החדש מה יש בו ולא צריך להיות בו
(השוואת אלטלנה לרצח רבין),
ומה אין בו וצריך להיות בו (הנרטיב הערבי)
הטיוטה של ספר האזרחות החדש שפורסמה (אני מקווה שאינה נכונה) לפיה נכתב בו כי הטבעת אלטלנה ורצח רבין היו "פשעים אידיאולוגיים" – הינה שערורייה.
למרבה הצער הנאראטיב השקרי הזה נפוץ בציבור כאשר נשיא חצי המדינה ראובן ריבלין, מסרב מטעמים אידיאולוגיים להנציח את חללי צה"ל שנהרגו ע"י אנשי האצ"ל בפרשת הפוטש של אלטלנה נגד המדינה. וכאשר רבים וביניהם למשל יוסי אחימאיר, בהשפעת "מצבי הרוח הפשיסטיים" שירש מבית אבא, טפל עלילת דם בזויה על יצחק רבין כאשר האשימו ב"רצח" אנשי אלטלנה: לדידו של אחימאיר, "מורשת רבין במלואה היא: רצח אנשי 'אלטלנה'." ("מה לרבין ול'דג נחש'?" – גיליון
https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe00491.php
עלילת השקר הבזויה הזו שטפל אחימאיר על רבין, נפוצה זה כבר בחוגי הימין הסהרורי-קיצוני.

למרבה הצער בספר האזרחות החדש גם לא מוצג הנרטיב הערבי, שגם המפמ"ר הקודם למקצוע האזרחות אדר כהן, סירב להכניסו לתוכנית הלימודים.
https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe00764.php
לא יעלה על הדעת שתלמיד יהודי בבית ספר של מערכת החינוך של מדינת היהודים יישאר בור, ולא יכיר באופן מלא את הנרטיב הערבי.
קיימת חובה ללמד בשעורי אזרחות את ארבעת המרכיבים המהותיים של הנרטיב הערבי:

1. תורת מוחמד: היהודים הם קופים וחזירים שיש לרודפם להשפילם, לענותם, ולהשמידם (קוראן, סורה 5 פסוק 60,  סורה 7 פסוק 163, סורה 9 פסוק 29. חדית' אל-בח'ארי ומסלם).

2. האמנה הפלשתינאית (1964): בהתבסס על דברי מוחמד שעל היהודים להיות מושפלים תחת שלטון כיבוש ערבי-מוסלמי ולשלם ג'יזיה (מס גולגולת). (קוראן סורה 9 פסוק 29). קובעת האמנה הפלשתינאית שהיהודים הם רק דת ולא עם ולכן הם אינם זכאים לריבונות. לכן יש לבצע טרנספר של כל היהודים בישראל (למעט אלו שהיו בארץ לפני 1917) לארצות מוצאם.

 3. אמנת החמאס (1988): אמנת החמאס (סעיף 7) קובעת שע"פ האיסלם, יש לחסל את מדינת ישראל ולהשמיד את היהודים. "בשם אללה הרחמן והרחום, ישראל תקום ותוסיף להתקיים עד שהאסלאם ימחה אותה, כפי שמחה את מה שקדם לה," שהרי מחמד אמר: "לא תגיע השעה [יום הדין] עד אשר יילחמו המוסלמים ביהודים ויהרגו אותם המוסלמים, ועד אשר יסתתר היהודי מאחורי האבנים והעצים, ואז יאמרו האבנים והעצים: 'הו מוסלמי, הו עבד אללה, יש יהודי מתחבא מאחוריי, בוא והרגהו.'" (חדית' אל-בח'ארי ומסלם).

 4. חזון ערביי ישראל (2006): ערביי ישראל מגדירים עצמם: "אנו הערבים הפלסטינים החיים בישראל, ילידי הארץ ואזרחי המדינה, חלק מהעם הפלסטיני והאומה הערבית ומן המרחב התרבותי הערבי, האסלאמי." ערביי ישראל אינם מכירים בזכות העם היהודי למדינה: "הגדרתה של המדינה כמדינה יהודית שנעשה בדמוקרטיה לשירות יהדותה מציב אותנו בעימות עם טבעה ומהותה של המדינה." ומטרתם: חיסול המדינה היהודית.

 נקווה שבספר שיצא לאור יתוקנו כל הליקויים.

חרא של אמנית וחרא של מחבל
בגיליון 993 של המכתב העיתי, מיום 13 בנובמבר 2014 – כתבתי על "מעשה הרוסטראטוס" של ה"אמנית" נטלי כהן וקסברג, המתנאה בכך שהיא "פעילת שמאל", "אמנית" "יוצרת" "חצי מזרחית וחצי אשכנזית" ויצירתה האמנותית היא חירבון על דגל ישראל לצלילי ההמנון "התקווה". (מאז היא התנאתה גם בחירבון על דגל פלסטין) – ויצאתי נגד העמדתה לדין, דבר שיהפוך אותה מיד ליקירת אלו המתקראים "שמאל" – וגיבורת המאבק נגד מדינת היהודים המדכאת. ובאמת מאוחר יותר היא הועלתה על נס כלוחמת חופש במאמר מערכת של "הארץ".
כתבתי אז ואני כותב בשנית שמעצרה (ועתה העמדתה לדין) הוא מעשה איוולת. מי בכלל היה שומע עליה לולא חירבנה ונעצרה?
ייאמר ברורות, התלונה והמעצר שטות הם. חרא ייענה בחרא. יש לעזוב את האומנית היוצרת חרא לעצמה, ופשוט לחרבן עליה. (מטאפורית).
https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe00993.php

והנה בדומה לנטלי כהן וקסברג גם המחבל נשאת מלחם, הרוצח מערערה, חירבן עלינו. ובזכות החרא שלו הוא גם נתפס וחוסל.
כאשר הגיעו חוקרי השב"כ למקום המסתור שאותר הודות לאות שהתקבל מהטלפון הנייד של נהג המונית אמין שעבאן אותו רצח מלחם – הם מצאו במקום צואה שבדיקת DNA גילתה כי היא שייכת למחבל הנמלט. כך גם יכלו החוקרים לדעת כי מלחם נמלט מהמקום דקות לפני הגעתם.
אני מחכה בסקרנות למיצג נוסף של נטלי כהן וקסברג המחרבנת על דגל פלסטין בערערה. מעניין מה ייכתב על כך ב"הארץ".