"נֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אוֹהֵב"
(משלי כ"ז, ו)

אֵלֶּה שֶיֵּש לָהֶם צֹרֶךְ לוֹמַר לָךְ
גַּם אֶת הַדְּבָרִים הֲכִי קָשִים וּמַכְאִיבִים,
אֵלֶּה שֶלֹּא שוֹכֲחִים כַּמָּה מַר לָךְ
לִרְאוֹת יוֹצְאֵי-שוֹאָה וְיַלְדֵי-עֹנִי עֲזוּבִים.

אֵלֶּה שֶכְּפוֹר חַסְרֵי-בַּיִת בַּגֶּשֶם
חוֹדֵר אֶל לְבָבָם שֶלֹּא כְּמוֹ אֵלֶּה הַסְּרוּחִים
בְּאֹטֶם שְרִיר הַלֵּב הַחֶבְרָתִי כְּשֶאַתְּ פּוֹגֶשֶת
נָכִים מְקֻפָּחִים וּפֶנְסְיוֹנֶרִים מֻזְנָחִים.

אֵלֶּה שֶלֹּא נִמְצָאִים בַּפּוֹזִיצְיָה
שֶל מַכְחִישֵי הַפַאקְט שֶהַתַּרְבּוּת עַל הַפָּנִים
כְּשֶיֵּש לָךְ תַּקְצִיבִים לְעוֹד שָֹרִים בַּקּוֹאָלִיצְיָה
אַךְ לֹא לְאָמָּנוּת וְסִפְרִיּוֹת וְאֻלְפָּנִים.

אֵלֶּה שֶלֹּא חֲדֵלִים מִלִּרְתֹּחַ
עַל הַפְקָרַת עָרֵינוּ לַסִּכּוּן הַלֹּא קָטֹן
שֶל זִהוּמֵי רֵאוֹת הָעָם בְּעוֹד מָמוֹן וָכוֹחַ
מֻפְנִים לַבְּרִית הַלֹּא קְדוֹשָה בֵּּין הוֹן וּבֵין שִלְטוֹן.

אֵלֶּה שֶלֹּא מִתְעַלְּמִים אַף לְרֶגַע
מִן הַסְּקַנְדָּל בּוֹ הַמִּמְסָד אֵינֶנּוּ מַעֲבִיר
מֵעִיר-כַּרְמֶל מֵכַל-אָמוֹנְיָה וְתוֹרְמִים לַפֶּגַע
שֶל הֶרֶס חוֹף וָנוֹף וְזִהוּם מַיִם וַאֲוִיר.

אֵלֶּה שֶדֵּי מֻדְאֲגִים מִן הַנֹּעַר
הַמִּתְחַנֵּךְ עַל הַדֻּגְמָה שֶל "גַּם אִם שַׂר יִפְשַע
בְּשֹחַד וּשְחִיתוּת הוּא אֶל כִּסְּאוֹ מֻלְחָם בְּלִי נוֹעַ"
גַם אִם לָעָם אֵין כָּל אֵמוּן וְלוֹ אֵין כָּל בּוּשָה.

אֵלֶּה שֶכָּל תֵּרוּצֵי מַפְכָּ"לֵינוּ
לֹא מַרְגִּיעִים אוֹתָם מֵהִתְעַצְּמוּת הַבָּאלָאגָאן
בּוֹ הַמִּגְזָר הַיְּחִידִי שֶמְּאֻרְגָּן אֶצְלֵנוּ
הוּא זֶה הַמִּתְקָרֵא בַּמַּאפְיָה פֶּשַע מְאֻרְגָּן.

אֵלֶּה שֶכָּל יַחְ"צָנָיו שֶל הַטִּיחַ
שֶל חַארְתּוֹת אֲחָ"מֵינוּ לֹא הִצְלִיחוּ לְבַיֵּם         
כִּסּוּי  לַבְּרוֹֹךְ שֶל דֶּמָגוֹג פּוֹלִיטִי שֶהִבְטִיחַ
אֲבָל, כְּקוֹמְבִּינָטוֹר, לֹא הִבְטִיחַ לְקַיֵּם.

כָּל אֵלֶּה שֶכּוֹאֵב לָהֶם כָּל נֶגַע מִמַּדְוַיִךְ,
כָּל אֵלֶּה שֶאִכְפַּת לָהֶם וּמַצְפּוּנָם לֹא מֵת
אֵינָם, בְּשוּם פָּנִים, מִן הַפְּחוּתִים בְּאוֹהֲבַיִךְ
בְּאָהֳבָם אוֹתָךְ, אַךְ לֹא פָּחוֹת אֶת הָאֱמֶת.

וְאִם גִּדּוּל מַמְאִיר שֶבָּךְ עַל מַצְפּוּנָם גוֹזֵר לוֹ
לוֹמַר לָךְ זֹאת גְּלוּיוֹת אֵין הֵם שוֹקְדִים עַל חִפּוּיוֹ.
כְּשֶמִּישֶהוּ יָקָר לְךָ חוֹלֶה  – אֵינְךָ עוֹזֵר לוֹ
בְּהַכְּחָשַת הַחֹלִי אֶלָּא רַק בְּרִפּוּיוֹ.

וְאֵין רִפּוּי-אֱמֶת בְּלִי דִיאַגְנוֹזָה מְרַבִּית בּוֹ,
כָּזֹאת שֶהַחוֹלֶה חַיָּב לִרְאוֹת בְּמוֹ עֵינָיו.
רְאִי אֵינוֹ אָשֵם בְּכִעוּרוֹ שֶל הַמַּבִּיט בּוֹ,
הוּא רַק מַרְאֶה לוֹ בְּבֵרוּר מָה הָשְחֲתוּ פָּנָיו.

וּמִי שֶצִּיּוֹנוּת אֶצְלוֹ אֵינֶנָּה זְרִיַּת פִּיחַ
וָחוֹל בְּעֵין אֶחָיו לִלְאֹם  אֵינוֹ עוֹכֵר-עַמּוֹ
כִּי אֶת אֲשֶר יֹאהַב יוֹכִיחַ לֹא בִּמְרִיחַת טִיחַ
כִּי אִם, לְהֶפֶךְ, בְּאִתּוּר כָּל נֶגַע וּמוּמוֹ.

וְגַם אֶצְלֵנוּ, יָפָתִי, יֵש מָה-יָּפִית'נִיקִים
שֶיֵּש לָהֶם פָּטֶנְט רָשוּם עַל אַהֲבַת מוֹלֶדֶת
וְאֵלֶּה, שֶלִּשְלַל הַסִּרְחוֹנוֹת הַמַּחְנִיקִים
שֶל הַדְּבוּקִים מֵאָה עַכּוּז לַכֵּס וְלַתִּיקִים
אֵינָם קוֹרְאִים שָאנֶל 5 וְלֹא מִתְלַקְּקִים
נִרְאִים לָהֶם כְּמִי שֶבִּקָּרְתָּם תָּמִיד נֶחְשֶדֶת
בְּאֵיזוֹ הִתְרַשְּמוּת מֵאֵיזוֹ אֶרֶץ הַתְּקוּעָה
אֵי-שָם מֵעֵבֶר לְהָרֵי הַחֹשֶךְ, אַף כִּי לָנוּ
בָּרוּר כָּאן מִי עוֹמֵד בִּשְתֵּי רַגְלָיו עַל קַרְקָעָהּ
שֶל מְצִיאוּת חַיֵּינוּ שֶכָּל מוּם שֶבָּהּ הוֹקַעְנוּ
דַוְקָא מִשּוּם הָאַהֲבָה הַזֹּאת אֶל הַחֲלוֹם
הַצִּיּוֹנִי שֶבִּזְכוּתוֹ הִגַּעְנוּ עַד הֲלוֹם,                  
זֶה, שֶאִם אַתְּ סוֹטָה מִמֶּנּוּ לִמְחוֹזוֹת הַשְּמוּץ
אֲנַחְנוּ מְטִיחִים בָּךְ אֶת חִצֵּינוּ בְּלִי קִמּוּץ
בְּעוֹד שֶשוּם חָסִיד שוֹטֶה לֹא יְטַהֵר בְּקַ"ן
בְּדוּתוֹת וּטְעָמִים אֶת הַשְּרָצִים שֶצָּצוּ כָּאן...