לקרא ולא להאמין. תלמידי כיתה י"א בבית הספר התיכון ע"ש בגין בצפת בראשות ראש העיר אילן שוֹחֵט יצאו למסע חינוכי שאורגן ע"י "המרכז למורשת בגין".
הרצל מקוב, ראש מרכז "מורשת בגין", אמר ש"מסע לפולניה דרך המשקפיים של בגין נותן ממד נוסף לדור הצעיר בישראל." ראש מחלקת "החינוך" במרכז אילן כהן היה אחראי לבניית תוכנית המסע החינוכי.
בעקבות ה"מסע הראשוני" לפולניה בו נלמד נושא השואה "דרך חייו ותפיסת עולמו של בגין" – עולה השאלה מהי בדיוק מורשת השואה החינוכית של בגין אותה למדו תלמידי כיתה י"א בצפת בראשות ראש העיר אילן שוחט?
בגין כיהן כנציב בית"ר בפולניה, מנהיג של כשישים אלף חניכים. כְּפֶשַׂע לפני כניסת הנאצים לווארשה – נכנס בגין לבנק הדואר, לקח את הקופה – 150 אלף זלוטי, סכום עתק, וברח עם אשתו לווילנה, והשאיר מאחוריו את חניכיו, כולם – למות.
מה עשה בכל הכסף לא ידוע. סכום השווה לאלף דולר (של אז) הוא נתן לנוכל פולני שהבטיח לעזור למשפחתו. (אבי שילון, הביוגרפיה של בגין).
אדם פרטי שהצליח לברוח מציפורני הנאצים – ראוי להלל, אבל האם מנהיג הבורח עם הקופה כדי להציל את עצמו ומשפחתו בלבד ראוי לתואר מנהיג ולמורשת חינוכית?
לשם השוואה, מרדכי אנילביץ', חבר השומר הצעיר, (אמנם זוטר מבגין), ואנטק צוקרמן וצביה לובטקין מ"דרור", שברחו גם הם, חזרו מווילנה לוורשה לעמוד בראש חניכיהם והקימו את הארגון היהודי הלוחם).
הסיפור על בריחתו של בגין פורסם רק ב-1990, בספרו של נתן ילין-מור "שנות בטרם" (עמ' 110). אילו היה הדבר מפורסם לפני כן ספק אם היה בגין מצליח להיבחר לתפקיד ציבורי כלשהו.
בגין, שקיבל ביקורת קשה על בריחתו משרידי תנועת בית"ר שנותרו בגטו, טישטש בכוונת מכוון את זכר הבית"רים שנשארו מאחור, למשל את פעולתו של פאבל פרנקל.

בגין לא היה המנהיג היחיד שנטש את חניכיו. הרבי מבעלז כינס את חסידיו, ניבא להם הצלה שלימה, ועזב אותם לגורלם. הרבי מליובאוויטש, הרבי מגור, גם הם עזבו את אנשיהם והצילו את נפשם. הגדיל לעשות הרבי מסטמר אויב הציונות, שלאחר שניצַל על ידי הציונים והגיע לא"י, ירד לאמריקה והמשיך משם את מלחמתו באותה ה"ציונות" שהצילה את נפשו.
זו היתה הטרגדיה הגדולה של היהודים בשואה. היהודים נשארו ללא הנהגה. קל היה לרכז אותם ולהשמיד אותם.
למרבה הצער, גם אחד המנהיגים היחידים שלא נטש את חניכיו והלך עימם עד הסוף המר, הֵקֵל במעשהו זה על מלאכת ההשמדה.
במקום לומר לילדים בני חסותו, לא לעלות לרכבת כי הם מוסעים להשמדה. ארגן המחנך הדגול – יאנוש קורצ'אק, את יתומיו למסע. הוא הבטיח להם "טיול" מהנה. בשקט, בטור מסודר, צעדו אחריו הילדים אל מותם.
תהליך ההשמדה עבר בקלות כל כך מפתיעה, עד שפרנץ שטנגל מפקד טרבלינקה התגאה כי צוות של 40 גרמנים (במשמרות) הצליח בקלות רבה להשמיד שמונה מאות אלף יהודים.
גילוי נאות. אילן שוֹחֵט ראש עירית צפת למד אצלי, ולכן אני רואה בעצם המסע את אחד הכישלונות הלימודיים הגדולים שלי.

אירם אטקאש ורוויטל ברנס – בין האיסלמו-נאצים לטבעו-נאצים
כבר כתבתי לא אחת על הסכנה להומניזם מצד הדת "הטבעו-נאצית". והנה הראייה.
בעוד חלק מהגופות שנרצחו בפיגוע הטרור באיסטנבול טרם זוהו, והפצועים נאנקים מכאב, צייצה אירם אטקאש, מרשעת איסלמו-נאצית האחראית על התקשורת הדיגיטלית במפלגת "הצדק והפיתוח" של ארדואן: "הלוואי שכל הפצועים הישראלים בפיגוע ימותו!"
מיד הצטרפה אליה מרשעת טבעו-נאצית ישראלית בשם רוויטל ברנס בציוץ: "נסעו למסע 'קולינריה' לחגוג על גבם של יצורים חפים מפשע! בע"ח מסכנים שמגיע להם לחיות!!! ועוד עושים לחיים!! קארמה היא דבר קשה!! לא בוכה עליהם ולא מרחמת עליהם – על כל הישראלים שהיו שם!! מה שאתה גורם לאחרים זה מה שיקרה לך!! זו קארמה!! זו אנרגיה!!"
מתוך דף פייסבוק: https://www.facebook.com/rave2912

על הכיבוש הערבי (1)
מזכ"ל האו"ם באן קי מון עורר השבוע זעם רב במרוקו לאחר שהשתמש במילה "כיבוש" כדי לתאר את נוכחותם של המרוקאים באזור מערב סהרה.
הדברים נאמרו בעת ביקור של באן במחנה פליטים בדרום אלג'יר שבו שוכנים בני הסהראווה, הטוענים לזכותם לריבונות במערב-הסהרה. הם פתחו נגד מרוקו במלחמת גרילה, שהסתיימה כשנחתם הסכם הפסקת האש בתיווך האו"ם ב-1991.
בביקורו ציין מזכ"ל האו"ם שהוא מעוניין לחדש את המשא ומתן לפתרון הסכסוך. השימוש שעשה במינוח "כיבוש" עורר תדהמה בבירה המרוקאית, ורבים יצאו לרחובות כדי להפגין נגד ראש הארגון הבינלאומי.
לא הועילו גם ההבהרות של האו"ם לפיהן היתה זו "תגובתו האישית של באן לתנאים ההומניטאריים המצערים שבמסגרתם חיים הפליטים מבני הסהראווה זמן רב מדי." מאות אלפים מתושבי מרוקו יצאו להפגין בבירה רבאט במסגרת עצרת תמיכה במלך ובכיבוש הסהרה. לפי דיווחים בתקשורת הגיע מספר הצועדים לכ-3 מיליוני בני אדם. הנסיעה לעצרת במערך התחבורה הציבורית, באוטובוסים וברכבות, ניתנה מטעם הממשלה חינם אין כסף למפגינים.
בעקבות התבטאותו של באן האשימה מרוקו את האו"ם בכך ש"אינו יכול להיות נייטראלי בסכסוך בסהרה המערבית," ודרשה מהאו"ם לפנות את אנשיו מהאזור.
מרוקו מחשיבה את מערב-הסהרה הכבושה כחלק משטחי הממלכה, ומתעקשת שאין לערער על ריבונותה שם. האו"ם ניסה לתווך בין הצדדים כדי להגיע להסכם שלום מאז 1991, לאחר שהוכרזה הפסקת האש שסיימה את המלחמה בין ארגוני הגרילה המקומיים לבין כוחות צבא מרוקו, שהוצבו ב־1975 בשטחי המושבה הספרדית לשעבר. באותה שנה סיפחה רבאט את חבל הארץ, ולחמה בחזית 'פוליסריו', שזכתה לגיבוי של אלג'יר השכנה ושל כמה ארצות אפריקניות נוספות.
אבן הנגף בין הצדדים היתה התעקשותה של החזית על קיום משאל עם בדבר עתיד מערב-הסהרה במסגרת הסכם השלום – דרישה שמרוקו התנגדה לה בחריפות. מאז מחשיבה הממשלה המרוקנית את מערב-הסהרה – אזור עשיר במינרלים, בנפט ובגז – כ"שטחים הדרומיים" שלה. ברבאט קבעו שלא יעניקו לשטחים הללו יותר מאוטונומיה, ולתושבים הוצע שלטון עצמי מוגבל.
והנה בעקבות מאבק האו"ם בכיבוש המרוקאי אנו ממליצים לאבירת המלחמה ב"כיבוש", ילידת מרוקו, אווה אילוז, לחזור למולדתה מרוקו ולהיאבק שם נגד הכיבוש המרוקאי של סהרה המערבית, ויותר מזה, מן הראוי שהיא תילחם לא פחות נגד הכיבוש הערבי של מרוקו כולה ולמען שחרור העם הבֶּרְבֶּרִי הכבוש.
כדאי לזכור השטחים הכבושים ע"י האימפריאליזם והקולוניאליזם הערבי והגזענות המוסלמית הם למעלה מ-13 מיליון קמ"ר. יותר מכל יבשת אירופה, ששטחה רק 10,600,000 קמ"ר. כיבושי הערבים היו גדולים יותר. רק הצרפתים, הספרדים, הפורטוגזים, האיטלקים, המלטזים, הארמנים, והגאורגים הצליחו לסלק את הכיבוש הערבי ולפרק את כל ההתנחלויות הערביות הבלתי חוקיות. (הפרסים גם כן חלקית הצליחו). מי לא הצליחו: המצרים-האגיפטים (נלחמו נגד הכיבוש הערבי 300 שנה), הבֶּרְבֶּרִים בצפון אפריקה. הכורדים, האשורים, המרונים, השחורים בדרום סודן, היהודים.

על הכיבוש הערבי (2)
יוזמה במדינות המפרץ: להכיר במחוז אל-אהואז באיראן
כ"מדינה ערבית כבושה"
לאחרונה פנו חברי פרלמנט בבחריין ובכווית לממשלותיהם ולקהילה הבינ"ל בקריאה להכיר במחוז אל-אהואז שבאיראן כ"מדינה ערבית כבושה", ולהגיש סיוע למיעוט הערבי האהואזי במאבקו להשגת עצמאות.
אל-אהואז הוא שמו הערבי של מחוז חוזיסתאן – השוכן בדרום-מערב איראן סמוך לגבול איראן-עיראק – שלו חשיבות גאו-פוליטית רבה, בשל מיקומו על קו התפר בין איראן לעולם הערבי ובשל משאבי האנרגיה העצומים שבו, המהווים מרכיב מרכזי בייצוא של איראן.
ארגוני המיעוט הערבי האהואזי פועלים באמצעים דיפלומטיים נגד השלטון המרכזי בטהראן במטרה להתנתק ממנו או לכל הפחות להשיג אוטונומיה. המשטר האיראני, לטענת ארגונים אלה, פועל לדכא את השאיפות הלאומיות של המיעוט הערבי האהואזי, באמצעות טיהור אתני של התושבים הערבים באל-אהואז ויישוב שיעים ממוצא פרסי במקומם, וכן באמצעות מעצרים שרירותיים והוצאות להורג של עשרות פעילים תושבי המחוז, ועקירת כל סממן ערבי-סוני מהאזור ומתושביו.
השיח אודות סוגיית אל-אהואז בעיתונות המפרצית אינו חדש. החידוש כעת הוא הניסיון של חברי פרלמנט בחלק ממדינות המפרץ לקדם הכרה במחוז אל-אהואז כמדינה ערבית כבושה.
עכשיו מעניין רק לראות מה תהיה התגובה של בל"ד וחד"ש. האם תמיכתם בחיזבאללה, בניגוד למדינות המפרץ, תביא לכך ששתי המפלגות הללו תצבענה בעד המשך הכיבוש האיראני של האדמה "הערבית" של חוזיסטן?
בל"ד וחד"ש, הלאה הכיבוש הערבי? או יחי הכיבוש הערבי!

קנאת סופרים תרבה שנאת ישראל (1)
חשקה נפשו של דוד גרוסמן בפרס נובל. כדי להרבות את סיכויו לזכות בכסף ובכבוד של הפרס למד גרוסמן מעמוס קלויזנר-עוז שהדרך לפופולאריות בעולם רצופה בהפגנת שנאת ישראל.
בראיון לרשת החדשות יורו ניוז כינה גרוסמן את חוק "הנאמנות בתרבות" שמקדמת שרת התרבות מירי רגב, "פאשיזם". ישראל לדבריו הולכת לפונדמנטליזם פאנאטי, ולכן הוא תומך בהחלטת האיחוד האירופי לסמן מוצרים מההתנחלויות היהודיות.
האם ריקוד ה"מה יפית" של גרוסמן יעניק לו את הפרס המיוחל?
ימים יגידו.

קנאת סופרים תרבה שנאת ישראל (2)
סלאח מוג'אלד*, הידוע יותר בשמו המחתרתי סמי מיכאל, בעל הטענה כי הטעות הגדולה ביותר שהיהודים עשו היא שהם הקימה מדינה (שהצילה אותו) – הלך לחלות את פניו של הגזען הערבי-מוסלמי, התיאולוג אבא של מאזן, שקבע שהיהודים טמאים ומטמאים.
בשיחה אמר לו הניצול העיראקי (האנטי-ציוני): "העבר של חיים משותפים של ערבים ויהודים במדינות ערב מעניק תקווה להשכנת שלום ולסיום הסכסוך."
לא ברור לאיזה עבר מתכוון סלאח מוג'אלד-סמי מיכאל. האם הוא מתכוון לעבר של החיים המשותפים שהביא לכך שכל השטחים הכבושים ע"י הערבים (כ-13 מיליון קמ"ר) נקיים כמעט לחלוטין מיהודים? (גם מנוצרים).
האם אצלו "שלום" משמעו "שלום על ישראל" במובן של קיום ערבים-מוסלמים ללא יהודים?

* אהוד: איני יודע איפה מצאת את השם הזה. לפי ויקיפדיה: "סמי מיכאל נולד בשם כאמל סלאח."

האם נכדים יאכלו בוסר ושיני סבים תקהינה?
האם נפקוד עוון נכדים על סבים?
רונית נולדה במרקש לפני 83 שנים. היא עלתה לארץ עם אימא שלה, מסעודה ביטון, בגיל 17.
בשנת 1951 מסעודה החליטה שדי לה. שלמרות שהם נצר למשפחת רבנים מכובדת במרוקו, משפחת נחמיאס, היא רוצה לעלות לארץ. היא היתה ציונית – לקחה את שתי בנותיה ובאה לפה. הן הגיעו למחנה מעבר, ומשם למושב ישרש. בעלה יוסף, שהתנגד בהתחלה לעליה לארץ ("למה אנחנו צריכים את זה?"), –התגעגע מדי והגיע לפה מיספר חודשים אחריהן. מסעודה ויוסף קבורים בהר הזיתים. האגדה מספרת שמסעודה טיפסה בהר הזיתים לאחת הפינות הגבוהות ובחרה שתי חלקות קבר המשקיפות להר הבית. היא רצתה להיות הראשונה בתור ביום כשיגיע המשיח.
שנתיים אחרי שעלתה ארצה, כשהיא בת 20, בשנת 1953, פגשה רונית את משה שהגיע עם אימו ואביו לארץ 20 שנים קודם מפולניה ממניעים ציוניים גרידא, וכבר הספיק להתגייס לאצ"ל, (שם המחתרת שלו היה "זאב", על שם ז'בוטינסקי). לשבת שנתיים כאסיר מחתרת בכלא לטרון, לראות את המדינה עליה חלם קמה לתחייה, וללחום במלחמת העצמאות בחטיבת הראל. הוא היה חרמ"שניק, והשתתף בכיבוש הנגב.
הם התחתנו בהר ציון אל מול הליגיונרים הירדנים. בהפגנתיות. השיא אותם הרב אריה לוין, "הרב של האסירים".
רונית ומשה הם סבא וסבתא של מנכ"לית "שוברים שתיקה" יולי נובק. הם אנשים בני 85-87, לא בשיא הבריאות, שמיספר הטלפון שלהם פורסם ברבים ורץ בימים האחרונים בכל הקבוצות וואטסאפ והפייסבוק של הימין. והם יושבים עכשיו בדירה שלהם ומקבלים טלפונים תוקפניים מאנשים רבים.
אז נכון שמנכלי"ת ארגון "שוברים שתיקה" יולי נובק היא אקטיביסטית פרו-איסלמית, סוכנת זרה, התומכת בכיבוש ערבי-מוסלמי שר"י [?]. אבל זאת אינה סיבה המצדיקה להטריד את סבא וסבתא שלה, שממילא ליבם מר על הפרי הבאוש והבוגדני שיצא מהם.
הטרדתם בטלפון היא אכזריות לשמה ומן הראוי להפסיקה ומיד.

ערב פורים תזכורת מהמן הרשע
במסגרת תרגיל הטילים השנתי בשם "עוצמת שלטון" שיגרו האיראנים ב-8-9.3.2016 טילים בליסטיים ארוכי טווח לטווחים של 2000 ו-1400 ק"מ.
על רקע שיגור הטילים, פרסמו האיראנים איום מפורש נגד ישראל באמרם שטילים אלה מיועדים "להשמיד את האויב הציוני."
הטילים, 16 – נשאו עליהם כתובת בעברית "ישראל צריכה להימחק מעל פני האדמה."

http://www.memri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=875141_memri&act=show&dbid=articles&dataid=4099

וּבִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הוּא-חֹדֶשׁ אֲדָר, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר יוֹם בּוֹ, אֲשֶׁר הִגִּיעַ דְּבַר-הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ, לְהֵעָשׂוֹת: בַּיּוֹם, אֲשֶׁר שִׂבְּרוּ אֹיְבֵי הַיְּהוּדִים לִשְׁלוֹט בָּהֶם, וְנַהֲפוֹךְ הוּא, אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם.

עיראק זקוקה להיטלר כדי לעצור
את היהודים החותרים להשתלט עליה
היומון העיראקי אל-זמאן היוצא לאור בלונדון פירסם מאמר מאת נור כרים אל-טאי תחת הכותרת "עיראק זקוקה להיטלר" בו נטען כי כמה מאמירותיו של היטלר לגבי היהודים בספרו "מיין קמפף", נכונות גם כיום ביחס לפעילותם של היהודים בעיראק.
מחבר המאמר כותב שליהודים החיים בצפון עיראק יש תכנית להשתלט בחשאי על מוצול לקראת השתלטות שלהם ושל המערב על משאביה של עיראק וכי הם עושים זאת באמצעות הסחת דעתם של האזרחים העיראקים, העסקת הזירה הפוליטית בנושאים מפוברקים ובאמצעות ניצול שליחיהם המושחתים בפרלמנט העיראקי.
http://www.memri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=875141_memri&act=show&dbid=articles&dataid=4093
מסתבר שבעיראק – הערבים-המוסלמים לא צריכים יהודים כדי להיות אנטישמיים.