בעת הדיון על חומרת עונשו של משה קצב והדיון על קיצור עונשו יש לקחת היבט נוסף. מעבר לנזק שגרם משה קצב לנשים-קורבנותיו, אותן אנס, כולנו בני העם היהודי הננו קורבנותיו של משה קצב.
בעת שביקרתי בקייב חזיתי במחזה המזעזע המבייש כל יהודי באשר הוא.
בכניסה לאתר גיא ההריגה "באבי יאר" בפאתי קייב שבו רצחו הגרמנים הנאצים ועוזריהם האוקראיניים בין 100,000 ל-150,000 בני אדם, מתוכם 50,000 יהודים, יש אנדרטת זיכרון גדולה בדמות המנורה-סמל מדינת ישראל ועליה אבן עם הכתובת:

"ומכאובי נגדי תמיד"
(תהילים ל"ח י"ח)
משה קצב נשיא מדינת ישראל
י"ז בטבת תשס"א 22.1.2001

כל אחד מאיתנו בני העם היהודי נפגע עמוקות. זכר הקורבנות מוכתם בשמו של האנס משה קצב.
לאן נוליך את החרפה?
מי יפצה אותנו על הנזק?

יענטע-קלאפטע-יאכנע
במהלך דיון על הפיגועים הרצחניים של מסע הג'יהאד בבריסל ובטרור של "המדינה האיסלאמית" באירופה, התערבה דנה ויס בדיווח וטענה (בצדקנות) כי לדעתה החלוקה בעולם אינה בין מוסלמים פראיים ורצחניים לבין מערב נאור, אלא בין מתונים לקיצונים. (כלומר לדעתה ישנם גם קיצונים באירופה החברים בארגוני טרור נוצריים או יהודיים, העושים מסע טרור דתי בבירות ארצות האיסלאם).
כמו כן טענה וייס (שמסתבר מדבריה שמעולם לא קראה את מצע החמאס או שמעה את דברי המופתי של אש"פ) שהטרור הפלישתינאי אינו דתי ואינו קשור באיסלם ובטרור של המדינה האיסלמית.
אהוד יערי: (הגיב לדבריה) "אני מעריץ את המומחיות שלך בכל נושא..."
דנה ויס: "אני ממש מתנצלת שהעזתי לדבר בתחום הזה. אדבר רק על נושאים נשיים."
אהוד יערי: "יאכנע."
נשמע קצת גס אבל אם נבחן את דבריה אז ככה. דנה וייס בפירוש איננה יענטע (הינטע היא אישה קצת מוזנחת, מרושלת ובלבוסטה, שאין בה חן") כי יש לווייס חן נשי.
דנה וייס גם אינה קלאפטע (כלבתא-כלבה מרושעת) שכן היא שופעת אהבה למוסלמים.
אבל לאור פטפוטיה חסרי השחר ניתן לומר שדנה וייס היא בהחלט יאכנע (רכלנית וקשקשנית).

חסינות בגִין השם (1) ענק בארץ ליליפוט
"אמר רבי אלעזר א"ר חנינא כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם שנאמר ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי." (מגילה טז ע"א)
אז עברנו את פורים ונביא גאולה לעולם כשנביא דבר בשם אומרו – דוד ניאו בוחבוט הכותב את הדברים הבאים:
"'אני מכבד את אלה שכותבים על השואה,' אמר (ארז) ביטון בראיון ב'מעריב' לפני שבוע. "'אני בז לאלה שמחקו את העבר וכביכול יצרו זהות נקייה ודורשים גם מאיתנו זהות נקייה... לדעתי (רועי) חסן משורר מצוין,' הוסיף חתן פרס ישראל. 'אנשים שופטים אותו מתוך פחד... אבל אני רגיש לקולות של רועי ואחרים, שצועקים מצוקה וכותבים שירים יוצאים מגדר הרגיל. חסן אמר, "לא התאבלתי על קניוק, שרפתי את הספרים של נתן זך."
"'אמרתי לו, "אתה מבטא משהו שנדם בי שנים רבות, כי גם אני רציתי להגיד שימות יורם קניוק, כי הוא לעג לי ולשירתי ב"מעריב". הוא היה דמות מרכזית בתרבות העברית, אז לא יכולתי לפתוח את הפה. מישהו אמר לי שבגלל זה משוררים עורכים פסטיבל שירה בתל אביב על טהרת האשכנזיות ומקללים את רועי חסן. מה אתם מתלוננים עליו? הוא מתריס נגד מצוקה קיימת.'
"על שירתו של ביטון כבר הבעתי את דעתי ב'הארץ' (18.9), ונדמה שהוא לא שכח ולא סלח. הוא משורר ייחודי ומוכשר, אף על פי שיכולותיו הספרותיות נופחו מסיבות בלתי ספרותיות בעליל, מעל ומעבר לכל פרופורציה. ביטון הוא אייקון מזרחי ממוסחר, בעל ערך מיתי כמעט בעולם משוטח של פוליטיקת זהויות. ביטון הוא ענק הרוח בארץ הליליפוטים של חסן ועדי קיסר, אף על פי שגובהו אינו עולה על הממוצע. נכון, לא תשמעו זאת מרבים. פרה קדושה שוחטים רק אם היא מתוצרת גרמניה. ובכל זאת, חשוב להצביע על תהליך ההתקרנפות של ביטון כדמות ציבורית.
"מילא הצביעות המכוערת בהתנהלות של אדם המצהיר פעם אחר פעם שהוא מונע על ידי רצון אמיתי לאחד ולקרב לבבות, אך למעשה מונחה בעיקר על ידי האמוציות האינפנטיליות והמיליטנטיות של חסן בייחולו למות קניוק ז"ל. ביטון מציין שלא יכול היה 'לפתוח עליו פה' בזמנו, 'כי היה דמות מרכזית בתרבות.'
"זה עצוב, כי כוחו האמיתי של האמן לקרוא תיגר על הסדר הקיים ולשלם מחירים עומד למבחן בדיוק במציאות שבה התנאים והנסיבות לא משחקים לידיו. זאת לא חוכמה להמתין עשרות שנים להיפוך היוצרות, ו'לפתוח את הפה' רק כאשר כוח ציבורי מגבה אותך ומושא התקיפה שלך קבור כבר שלוש שנים באדמה.
"ומילא שכציוני ומתון מוצהר, איש מפלגת העבודה, היה עליו להתנער מכל זיהוי שלו עם הגל המזרחי הפוסט־מודרניסטי והפוסט־ציוני, שדוחה את עצם הרעיון הציוני לטובת שנאה גזעית מפלגה בסגנון דונלד טראמפ. ומילא שהוא מאמין שמדובר ב'שירים יוצאים מגדר הרגיל'. זה לא מעיד עליו טובות, בין שזה מבטא את טעמו או היעדר עמוד שדרה; אבל מותר לו לחשוב כך.
"ביטון התמכר לאש הלוהטת סביב הנושא המזרחי. אבל איזה עוול עושה האש הזאת לתרבות המזרחית המפוארת במיטבה, כשהיא מנחיתה את ה'מזרחיות' ומרסקת אותה לכדי איזה מלל גרפומני חבוט וממוחזר, הכתוב ברמה של סדנת כתיבה בתיכון וחסר כל הישגים בשדה השירי הממשי. בשביל ביטון התבערה הגזענית, שמאיימת לכלות את החברה הישראלית, היא דווקא נעימה ומחממת. ככל שהשיח המזרחי בוער ומבעיר את הכותרות, הרלוונטיות של מעמדו הציבורי גוברת. עד כדי כך, שדווקא הוא יושב במטבח של נפתלי בנט (ועדת ביטון) ומבשל אתו ביחד דייסה פופוליסטית, שתרחיק את הדיון התרבותי האמיתי והחשוב (בין עמוק ורדוד, איכותי וירוד, גבוה ונמוך) מן העיקר, ותהפוך את האוצר הספרותי היהודי לדורותיו לכלי שרת סקטוריאלי בידי בנט, כדי למשוך מצביעים מזרחים מהליכוד לבית היהודי (אחרי שהטריק עם אלי אוחנה נכשל)."
[הכותב הוא מורה, משורר ומבקר שירה שיזכה לחסינות. אותו לא יחרף ד"ר אברהם עילם אמזלג: "אתה ואבותיך המזויינים, ח׳רבנתם עלינו כל השנים!" הסיבה פשוטה הנ"ל יזכה לחסינות בגין שמו המרוקאי "בוחבוט":]
(דוד ניאו בוחבוט "ענק בארץ ליליפוט 'הארץ'" 25.3.16.)
http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2893166

חסינות בגִין השם (2) פלקטים
"על ערס פואטיקה אני לא יכול לקרא לזה שירה. זו לא שירה זה פלקטים, אין לזה שום ערך מוסף. בני ציפר פרסם אותם בהפוך על הפוך קטע ציני לחלוטין. החבורה הזו אפילו לסדנת שירה לא היו מתקבלים אצלי."
(שמעון בוזגלו משורר ומתרגם, "הוליווד של העת העתיקה", ראיון עם נטע הלפרין, "ישראל היום" 21.11.14)
הכותב הוא משורר ומתרגם שיזכה לחסינות. הסיבה פשוטה – הנ"ל יזכה לחסינות בגין שמו המרוקאי "בוזגלו".

היהודים אשמים
ביום הפיגוע בבריסל 22.3.16, בחדשות 20:00 של הערוץ השני, הסביר הכתב לענייני ערבים אהוד יערי שדעא"ש אומרים שהבעייה הפלסטינית לא חשובה לכן הם לא תוקפים את ישראל. החשוב הוא מיגור השלטון של המדינות הערביות הכופרות.
נכנס לדבריו כתב החוץ של הערוץ ערד ניר ואמר כי באירופה מאשימים את היהודים באחריות לפיגוע עקב יחסם למוסלמים הפלישתינאים.
כשנשאל על סמך מה אמר זאת? ואם יש לו אסמכתות לכך – אמר כי שרת החוץ של שבדיה חושבת כך.
"יש לך עדויות נוספות?" הוא נשאל.
הוא לא השיב.
לא ברור אם הוא אמר זאת בעקבות תחקיר מעמיק שעשה, או כי זו דעתו האישית לסיבות לטרור העולמי של הג'יהאד המוסלמי בעקבות המזרחנית והמומחית לאיסלם "הגאונית מווילנה" (העולה מוילנה) גולדה זלטה שניפיצקי (זהבה גלאון) – שטענה בעבר שהפתרון לדעא"ש הוא פתרון הבעייה הפלשתינאית, אבל אין ספק שהוא צודק בקביעתו. בדומה להיטלר שהאשים את היהודים באחריות למלחמה, גם היום רבים האנטישמים באירופה המאשימים את היהודים בכל, ובפרט באחריות לטרור המוסלמי. זו הרי אשמה אנטישמית ישנה נושנה היהודים אחראים לכל המלחמות בעולם.
היטלר מאשים את היהודים במלחמה:
https://www.youtube.com/watch?v=93eHO2z_GnM

יהודים תומכי טרור
כמו תמיד האנטישמים נשענים על יהודים, ואכן לא חסרים יהודים המאשימים את היהודים בטרור.
המזרחנית והמומחית לטרור איסלמי, ציפורה-בז'וזוביץ-לבני-שפיצר, קבעה בהקשר הפיגוע בבריסל כי "הטרור של 'המדינה האיסלמית' באירופה הוא מלחמת דת, ולעומת זאת טרור הסכינאים אצלנו נובע משאיפות לאומיות."
ח"כ ציפורה-בז'וזוביץ-לבני-שפיצר, המתארחת במפלגת העבודה,אמרה את הדברים בראיון לגלי צה"ל, שבו תקפה את ראש הממשלה נתניהו: "העולם לא מקבל את התיאוריה של ראש הממשלה, לפיה אין הבדל בין הטרור שמכה באירופה לבין הטרור בישראל," אמרה. "במקום לעשות הפרדה בין הדברים, הוא למעשה מחבר בין הערבים פה שתופסים סכין ומבקשים להרוג יהודים, לבין ארגונים איסלאמיים קיצוניים כמו דאעש. למעשה, מביא ראש הממשלה לכך שתהיה פה מלחמת דת, וזאת כי הוא לא עושה את ההבחנה בין הקיצוניים שם לבין הטרור שקורה פה."
הבנתם? אליבא דציפורה-בז'וזוביץ-לבני-שפיצר, היהודים הם-הם שהמציאו את העיקרון המוסלמי "דין מוחמד בסיף!" – ומי היהודי האחראי למלחמת הדת? כמובן נתניהו! (אופס מחדל גדול. היא שכחה את תפקידה הגדול של שרה בעידוד הטרור המוסלמי...)
האימרה הצרפתית אומרת: 'Tout comprendre, c'est tout pardonner' – כלומר להבין פירושו לסלוח. אז ככה אם ציפורה-בז'וזוביץ-לבני-שפיצר "מבינה" את הטרור – היא מצדיקה אותו.
אז גברת בז'וזוביץ-לבני-שפיצר – לפני שאת הופכת למעודדת טרור רצוי שתביטי לפחות פעם אחת במסיבת יום ההולדת של הפת"ח שאיתו "ישבת בחדר..." ראי מה הם אומרים. הם לא מאשימים את היהודים ואת נתניהו בדברי מוחמד נביאם. הם מאמינים בו הרבה לפני נתניהו ושרה...
הפת"ח: היהודים קופים וחזירים שיש להשמידם:
http://www.youtube.com/watch?v=qHV2SZmkhug

האידיאולוגיה הדתית של "המדינה האיסלמית"
איברהים עואד, הידוע יותר בכינויו אבו בכר אל בגדדי, המתנאה בתואר חליף (המחליף של מוחמד), פירסם לאחרונה את תורתו לפיה ג'יהאד בפלסטין איננו קודם לג'יהאד במקומות אחרים, ויש לתקוף את היהודים בכל מקום.
ארגון המדינה האסלאמית (דאע"ש), בביטאונו הרשמי 'אל-נבא' פרסם מאמר מכונן תחת הכותרת "בית אל-מקדס ("בית המקדש" כינוי לארץ ישראל) – עניין הלכתי בראש ובראשונה" – המפרט את יחסו של הארגון לעניין פלסטין ואת עמדתו לגבי המלחמה בישראל ברמה העקרונית והמעשית.
המאמר קובע כי אין עדיפות למלחמה בישראל על-פני ג'יהאד בכופרים במקומות אחרים, ויתרה מכך – לחימה בכופרים הפנימיים, כמו שליטי מדינות ערב, חשובה וקודמת לה. בעיני דאעש, הצבת המלחמה בישראל בראש סדר העדיפויות של המוסלמים היא סטייה מעקרונות האסלאם, שכן מטרת הג'יהאד חייבת להיות כינון הדת והשלטת חוקי השריעה. העולם כולו, למעט האזורים שבשליטת הארגון, נשלט בידי הכופרים. לכן תוהה המאמר מדוע ניתנה עדיפות למלחמה ביהודים על-פני המלחמה בכל סוגי הכופרים האחרים.
מעבר לכך נכתב כי צמצום יעד הג'יהאד למלחמה ביהודים בלבד פירושו שינוי אסור של חוקי אללה. על-פי המאמר, אם בכלל ישנה עדיפות לג'יהאד בחבל ארץ כלשהוא, אזי העדיפות היא לשחרור המקומות הקדושים לאסלאם מכה ומדינה מידי משפחת המלוכה הסעודית.
לנוכח זאת, הדגיש המאמר, יש לשים את בעיית פלסטין במסגרת ההלכתית הנכונה וקרא "לנתץ את האליל" של התפיסה כי בעיית פלסטין היא הבעייה הראשונה במעלה העומדת בפני המוסלמים, ולהבין, שעיקרון המונותאיזם על-פי האסלאם – ייחוד אללה, (התוחיד) – הוא העניין הראשון במעלה העומד בפניהם. לכן, ביסוס האסלאם הוא המטרה היחידה למענה יש להילחם, ואילו לחימה למען החלפת שלטון היהודים בשלטון חמאס או הרשות הפלסטינית היא "ג'יהאד בטל" מעיקרו.
להלן קטעים מן המאמר:
דאעש: "הפיכת העניין הפלסטיני לעניין הראשון במעלה של המוסלמים – הגזמה אסורה בדת. "במשך עשרות שנים שלט עניין פלסטין וכיבושה בידי היהודים על כל חיי המוסלמים בכל רחבי העולם. המגזימים הפריזו במעלתו והסוחרים סחרו בו, עד כדי כך שאצל רוב האנשים פשטה האמונה שעניין פלסטין הוא העניין הראשון במעלה עבור המוסלמים. זאת לאחר שהלאומנים הכריזו עליה כעל העניין הראשון במעלה של הערבים, וטענו כי אין להעלות שום עניין אחר כל עוד פלסטין לא שוחררה, כדי לא לפצל את המאמצים ולבזבז את היכולות. יתרה מזאת, בעיני רבים אין מקום לג'יהאד כלשהו מלבד בפלסטין. מטיפי הפתנה וחכמי הדת של השליטים בכל מקום מגנים את המג'אהדין בכל הזירות, ומוליכים שולל את הבורים בשאלה:
מדוע הג'יהאדיסטים אינם לוחמים ג'יהאד בפלסטין?
עבור הסוטים מן הדרך הללו... אין אויב לאומה המוסלמית מלבד היהודים הכובשים את פלסטין. אפילו מי שרוצה להרחיב את מעגל הג'יהאד כך שיכלול את הצלבנים הנוצרים סוטה מן השריעה בהכריזו כי הסיבה היחידה לשנאתו כלפיהם היא תמיכתם ביהודים.
מהעבר השני, כל מי שמגלה איבה למדינה היהודית נחשב כגיבור אהוב שמרימים את דגליו ותולים את תמונתו, מבלי להתחשב בדתו ובאמונתו. כך, למשך זמן מה, נמשכו האנשים לקומוניסטים מסוגם של החזית הדמוקרטית והחזית העממית לשחרור פלסטין ולבני בריתם מן התנועות המרקסיסטיות העולמיות... למרות שהם כופרים אתיאיסטים... די היה בכך שהם דאגו לעניין הראשון במעלה של הערבים ושהם נלחמים ביהודים בפלסטין.
לאחר מכן הם נמשכו לשיעים הטמאים דוגמת חזב אל-לאת ותנועת אמל, משום שהם נלחמו ביהודים בדרום לבנון בשנים עברו. עד כדי כך הגיעו הדברים שבמהלך מלחמת 2006, מלחמת יולי, אנשים הניפו את דגלי הראפדה (כינוי גנאי לשיעים), ותמונת הכופר חסן נצר אל-לאת (חסן נסראללה) נתלתה בבתיהם של מיליוני אנשים.
מעבר לכל זה, עשרות מיליוני אנשים נמשכו לרשעים הערבים מסוגם של גמאל עבד אל-נאצר, חאפז אל-אסד, מעמר אל-קדאפי וסדאם חוסיין, משום שהם סחרו בעניין פלסטין ומכרו אשליות לאלו שנהו אחריהם באמצעות נאומים נלהבים על השלכת היהודים לים או שריפת מדינתם בטילים.
עניין המסחר בפלסטין חורג מהלאומנים, השמאליים והראפדה, שכן הוא נכנס מזה זמן ללב המצע של המפלגות, הקבוצות והארגונים המשתייכים באופן שקרי לאסלאם, בראותם בו אמצעי לגיוס האנשים ואיחוד השורות, שכן הם אינם מוצאים לפניהם בזירה מטרה שהאנשים מסכימים עליה מלבד עניין פלסטין, שכולם ללא יוצא מן הכלל סוחרים בו. הם סברו שייקל עליהם לבנות את מצעם על יסוד 'בעיית פלסטין'... משום שהם מצאו שהאנשים רחוקים מן הדת. לכן הם התפתו לכנס את האנשים סביבם על היסוד הקלוקל הזה, בחושבם שכך יוכלו להתקדם לעבר השגת המטרות המוצהרות של ארגוניהם ובכלל [זה] ביסוס הדת ויישום השריעה...
אחרי כמעט שבעה עשורים של סיסמאות ריקות, פלסטין עודנה תחת שלטון היהודים, השיעים ובני בריתם במפלגות התועות סוחרים בעניין הפלסטיני, הצבת עניין פלסטין במסגרת ההלכתית הנכונה וניתוץ אליל 'העניין הראשון במעלה של המוסלמים' אשר אנשים סוגדים לו מזה עשורים – הנם יסוד הכרחי לבניית כל פעולה אמיתית למען חבל הארץ המבורך הזה.
העניין הראשון במעלה של המוסלמים הוא הג'יהאד – כדי לטהר את כל הארץ מן הפוליתאיזם. בכך חל על בית אל-מקדס (ארץ ישראל) וסביבותיו מה שחל על שאר כדור הארץ. יתרה מכך, הג'יהאד להצלת בית אל-מקדס מידי היהודים אינו מותר אלא אם הוא נעשה למען הסרת שלטון הטאר'ות ממנו וייסוד הדת בו באופן מלא. גי'האד למען החלפת שלטון היהודים בשלטון השליטים העריצים מסוגם של אלו ששולטים כעת בעזה ובגדה המערבית – (אש"פ והחמאס) הוא ג'יהאד בטל, שכן זו לחימה למען השליט העריץ, לא ג'יהאד למען אללה.
מה נתן ליהודים עדיפות מבין כל סוגי הכופרים?
אם נביט אל המציאות בעולם היום, נמצא שכולו נשלט על-ידי הפוליתאיזם וחוקיו, למעט חבלי ארץ בהם אללה אפשר לדאעש להקים את הדת. חובה על המוסלמים לעשות ג'יהאד כדי לסלק את הכופרים מארצות המוסלמים הגזולות ובכללן בית אל-מקדס וסביבותיו – (ארץ ישראל), ארץ שני המקומות הקדושים (חצי האי ערב), ויתר ארצות המוסלמים. לפיכך, דין הג'יהאד בפלסטין שווה לאחרים ללא הבחנה. אם מעלת הארץ מקנה עדיפות לאופציה של הג'יהאד בה, אזי הג'יהאד להצלת מכה ומדינה מידי משפחת סעוד קודם ללא ספק ליתר הארצות.
שכנותיה של ישראל – "קו הגנתה הראשון", לסלק את מנהיגיהן. המלחמה ביהודים מוטלת רק על תושבי המקום. נוסף לכך, אללה ציווה על המאמינים לפנות בג'יהאד שלהם אל הכופרים הקרובים אליהם ביותר, במסגרת הלחימה בכל הפוליתאיסטים, באמרו בקוראן: 'הוי המאמינים, הילחמו בכופרים הקרובים אל גבולכם' [9, 123].
לפיכך, על המוסלמים בכל מקום להילחם בכופרים הקרובים אליהם ביותר. יתחילו המוסלמים הנמצאים תחת שלטון היהודים להילחם בהם, יתחילו אנשי סוריה להילחם בשליט-העריץ הנוציירי (עלאווי) ובסוגי הכופרים האחרים כגון -PKK. יתחילו המוסלמים בעיראק להילחם בכופרי השיעים, הפשמרגה והצחואת, המוסלמים במצרים וסיני יילחמו בשליט-העריץ השולט במצרים ובכל ארצות האסלאם, עד שהמוסלמים בכל ארץ יסיימו להילחם בכופרים הנמצאים בסמוך להם ויכניעו את ארצם לשלטון אללה ואז יעברו ללחום בכופרים הנמצאים בסמוך להם, וכך עד שהארץ תטוהר מפוליתאיזם וכפירה.
אמת זו מתבררת בוודאות אם ניקח בחשבון שהשליטים העריצים השולטים במדינות בשכנות לבית אל-מקדס (ארץ ישראל) מהווים את קו ההגנה הראשון למדינת יהודים. לפיכך, לא ניתן להגיע למלחמה ביהודים אלא בהיפטרות מהשליטים העריצים הללו, סילוק שלטונם, והחרבת צבאותיהם, ולאחר מכן הגעה לגבולות מדינת היהודים והתעמתות ישירה עם צבאם.
על המוסלמים ברחבי העולם לסייע לפלסטינים באמצעות פגיעה ביהודים ובבעלי בריתם בעולם.
הג'יהאד להצלת בית אל-מקדס (א"י) וסביבותיו מידי היהודים. זוהי חובה הלכתית. על כל המוסלמים לפעול למענו, משום שפלסטין היא אחת מארצות המוסלמים שהכופרים היהודים השתלטו עליה, הפכו אותה ל'דאר חרב', (עולם המלחמה של הכופרים באיסלם) מנעו בה את טקסי הפולחן של המוסלמים, הרגו את המוסלמים, גזלו את רכושם וגירשום מאדמתם. המלחמה ביהודים הללו היא חובה המוטלת על כל מוסלמי – אולם חובה זו חלה ביתר שאת על אנשי בית אל-מקדס (א"י) משום שהם הקרובים ביותר אליהם. זאת בתנאי שמטרת המלחמה היא ביסוס דת אללה ולא השבת האדמה והרכוש בלבד, או נקמה ביהודים על פשעיהם לאורך העשורים הקודמים בלבד.
חובה על כל המוסלמים בעולם לסייע למוסלמים בפלסטין במלחמתם בכך שישגרו להם את האנשים והכסף שהם מסוגלים להעביר אליהם. בנוסף לכך עליהם להקל עליהם ולפגוע באויבם בדרך של תקיפת היהודים ובני בריתם היכן שימצאו אותם, הריגתם, הרס רכושם ופגיעה באינטרסים שלהם בכל דרך שיוכלו."
דאעש באזהרה לפלסטינים: "הג'יהאד למען פלסטין אינו מצדיק הצטרפות לארגונים אחרים."
מחברי המאמר חותמים בהערה שמופנית לפלסטינים, ומזהירים אותם מפני הצטרפות לארגונים מלבד דאעש: "הג'יהאד להצלת בית אל-מקדס מידי היהודים אינו מצדיק את ההצטרפות לפלגים ולמפלגות הכופרות כמו חזב אל-לאת השיעי, תנועת הג'יהאד האסלאמי הקשורה אליה, או לתנועות חילוניות וקומוניסטיות כמו תנועת פת"ח והחזית הדמוקרטית והעממית, או לתנועות המשתייכות לאסלאם בשם אך נמנעות מביצוע חוקי אללה כשלטון, ומיישמות את הפוליתאיזם של הדמוקרטיה בפועל כמו תנועת חמאס הכופרת.
מלחמה בכופרים תחת דגל של כפירה אינו מותר בשום מקרה, על המוסלמי ללחום ג'יהאד תחת דגל קבוצת המוסלמים בלבד. אם אינו מסוגל להצטרף לח'ליפות, הרי ששבועת האמונים (ביעה) שלו ל"מדינה האיסלמית" (דאע"ש) ולחימת ג'יהאד לבדו נחשבים אצל אללה למעשה טוב יותר מאשר זה שהוא יאבד את נפשו למען סילוק שלטון היהודים וקיבוע שלטון המפלגות והפלגים הכופרים."
http://www.memri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=875141_memri&act=show&dbid=articles&dataid=4103

האם אחמד טיבי מוסלמי?
אחמד טיבי, ח"כ הערבי-מוסלמי המייצג את "התנועה האיסלמית" ברשימה הערבית המשותפת (בשנאת ישראל), המזדהה עם דברי מוחמד באמנת החמאס לפיהם יש להשמיד את היהודים, קבע ש"דאע''ש אינו ארגון מוסלמי אף שאנשיו רשומים כמוסלמים."
הואיל וח"כ טיבי מסרב לראות בדברי מוחמד באמנת החמאס (והמופתי של אש"פ) לפיהם יש לרצוח את היהודים גזענות ולא מופת מוסרי:
http://www.youtube.com/watch?v=tF8G-kl143E
והואיל ו"המדינה האיסלמית" (דעא"ש) טוענת שהיא הולכת בעקבות תורת מוחמד ומעשיו כדי להשליט על העולם את תורתו. כולל טרור המוני נגד הכופרים, כולל רציחת הגברים הכופרים, ומכירת הנשים והילדים לעבדות (כפי שעשה מוחמד עם היהודים) וכו' וכו'.
נשאלת השאלה: אם תורתו ומעשיו של מוחמד אינם מוסלמים הרי גם מוחמד אינו מוסלמי, ואם מוחמד אינו מוסלמי הרי אחמד טיבי אינו מוסלמי. אז מיהו אחמד טיבי מלבד גזענותו?

איך אומרים "מה יפית" בערבית?
כ-60 יהודים-ערבים אזרחי ישראל הגיעו ב-28.3.16 לרמאללה כאורחיו של אבא של מאזן, כדי ללמדו כי "יש ישראלים שרוצים שלום," כלשונם.
היו שם השר לשעבר פרופ' שמעון שטרית, השגריר לשעבר פרופ' יהודה לנקרי, פרופ' שמואל מורה, ועוד רבים אחרים.
אבא של מאזן, שכתיאולוג מוסלמי קבע שהיהודים טמאים ומטמאים ושאין עם יהודי לכן לעולם לא יכיר במדינת היהודים, אמר להם שהיהודים-הערבים לדידו הם בני "האומה הערבית". (הרי לדידו אין אומה יהודית).
"יש הרבה במשותף לנו וליהודים הערבים," הוא אמר, "משפה, דרך תרבות, היסטוריה, אמנות ומוזיקה. כל יום אני שומע את הפייטן יליד חלב, משה אליהו."
ציון אלגריסי מתל אביב אמר שאבא של מאזן אומר תמיד את האמת והוא מגנה את הסכינאים. "איפה ההסתה?"
הפסל שמואל בן עמי יצר פסל עם דמותו של אבא של מאזן, והעניק לו אותו במתנה ברוב טקס.
הרב אברהם גולן מקריית גת הניח את ידו על ראש הראיס ואמר דברי ברכה. "שיצליח ושיהיה לו אריכות ימים, ושבורא עולם יעניק לו חוכמה ובינה, כדי שימצא פתרון בעזרת השם לנו ולהם." (הפתרון של אבא של מאזן הוא כדברי המופתי שמינה אישית: חיסול מדינת היהודים ורצח היהודים הקופים וחזירים).
לאחר שירת ה"מה יפית" התפנו כולם לסעוד ארוחה שמנה (וכשרה) במרכז רמאללה.
בראש המשלחת עמד סם בן שטרית, ואת התיאום עם לשכת אבא של מאזן ביצע היועץ המיוחד שלו, ח"כ לשעבר טאלב א-סאנע.

בגידה כגבורה הירואית
עיתון "הארץ", המתנאה במרגלים ובוגדים בישראל, מביא ראיון עם יאן ברסה, נכדו של המרגל מרקוס קלינגברג, המוגדר ב"הארץ" כ"בוגד" במרכאות. ("הארץ", 20.3.16)
נכד הבוגד, יאן ברוסה, מסביר את בגידת הסבא בספר חדש שהוא מפרסם על סבו, "המרגל והילד", שהופיע בימים אלה בצרפת בהוצאת Flammarion – "רציתי לספר את הגרסה שלי על סבא, שבשבילי היה ונשאר גיבור," הוא אומר.
הנכד משמש כסגן ראשת עיריית פריז, מטעם המפלגה הקומוניסטית.
פרופסור מרקוס קלינגברג, מומחה לרפואה מונעת וחוקר בתחום הבקטריולוגיה, ברח עם כיבוש פולין בידי הנאצים לברית־המועצות והצטרף שם לצבא האדום.
הוא סיים במינסק את לימודי הרפואה שהחל בוורשה, לחם כרופא בשורות הצבא הסובייטי ושב לפולין בסיום המלחמה. "הוא היה קומוניסט, תמך בכל ליבו באידיאל הסובייטי."
בשובו לוורשה גילה קלינגברג שכל משפחתו נרצחה בטרבלינקה.
קליינברג עזב עם אשתו ונדה יסינסקה (אייסמן במקור), שהיתה אף היא מומחית לביולוגיה וניצולת שואה, את גן העדן הקומוניסטי-סובייטי, והתיישבו בשוודיה, שם נולדה בתם היחידה סילביה (אמו של יאן, שהיתה בעבר אשתו של המרגל והבוגד לטובת הפאשיזם הסורי – אודי אדיב), ובשנת 1948 עלו לישראל.
קלינגברג, שהתמחה ברפואה מונעת, התגייס לצה"ל כרופא והגיע לדרגת אלוף־משנה. בהמשך התמנה לסגן יו"ר המכון הביולוגי בנס ציונה.
הרוסים יצרו קשר עם קלינגברג כבר בשנות ה-50 המוקדמות וקליינברג בגד במדינתו והפך למרגל סובייטי. אשתו לקחה חלק פעיל בפעולות הריגול.
ב-1983 נעצר אחרי מעקב ממושך, הואשם בריגול והועמד לדין במשפט שנערך בדלתיים סגורות. מתוך 20 שנות המאסר שנגזרו עליו העביר עשר תחת השם אברהם גרינברג בכלא שיקמה באשקלון. רק בשנת 2003 השתחרר והצטרף לבתו ולנכדו בפריז, שם חי בעושר מגימלת העתק ששולמה לו מישראל. הוא מת בסתיו האחרון.
העבר הקומוניסטי של המשפחה הביא את הנכד בן ה-36 להצטרף גם הוא למפלגה הקומוניסטית. בעבר עבד כמורה לספרות.
לפני כמה שנים נישא לבן-זוגו בריס בחתונה שערך ראש עיריית פריז לשעבר, ברנאר דלנואה, (מעשה שהיה אסור בגן העדן הקומוניסטי-סובייטי).
"סבתי ונדה היתה קרובה לי מאוד ואהבתי אותה אהבה גדולה," מספר יאן. "היא כעסה על סבי ומעולם לא סלחה לו, לא על מעשה הריגול – הרי היא בעצמה הבריחה מסמכים – אלא על כך שנשבר בחקירה. היא עצמה נעצרה ונחקרה אך מעולם לא נשברה ועל כן גם לא הואשמה."
כשנשאל בעבר מה דעתו על מעשה הבגידה של סבו בעמו ובארצו ענה: "אני מצפצף – אני צרפתי!" (לא יהודי צרפתי ולא פולני צרפתי)
כשהוא נשאל מדוע הוא שם את המילה "בגידה" במרכאות. הוא עונה: "לאורך כל חייו קליינברג הרגיש שהוא חב את חייו כיהודי, את הקריירה המדעית שלו ואת עיצובו כאדם – לבריה"מ. היתה בו אמונה כנה שזאת חובתו כלפי הרוסים אך הוא הרגיש יהודי והיה קשור לישראל."
ואכן למרות נאמנותו לבריה"מ, הוא ואשתו בחרו לא לחיות בברית המועצות. לדברי הנכד, עקב האנטישמיות של הרוסים. מה שלא מנע ממנו לספק להם מידע איך להכין חיידקים שיוכלו להשמיד אותם. בספר כותב הנכד כי המאסר היה "מעשה של רוע טהור ושל נקמה בקשיש חולה וחסר ישע." נו באמת, הרי אם היה קליינברג בוגד בארץ שלמענה בגד (בריה"מ) – הוא היה מוצא מיידית להורג עם אשתו.

השכם להורגך או רצח? צל"ש או טר"ש?
כשייגמר התחקיר על הריגת הטרוריסט הערבי-מוסלמי בחברון נוכל רק אז לקבוע עמדה מוסרית על המעשה, ובינתיים קשה שלא להתפעל מהמוסריות של צה"ל ושל החברה הישראלית. בכל שטחי הכיבוש הערבי-מוסלמי, כ-13 מיליון קמ"ר, (ובכלל, בכל 57 המדינות המוסלמיות) – מעולם לא נערך דיון מוסרי צבאי או אזרחי האם הכלל: "דין מוחמד בסיף" הוא מוסרי או לא? ומעולם לא נערך דיון מוסרי האם דברי מוחמד לפיהם יש לרצוח את כל היהודים בני הקופים והחזירים הם מוסריים או סותרים את החוק הבינלאומי. לפי האו"ם אלו דברים מוסריים. בינתיים כדאי לראות את הסרטון:
http://rotter.net/forum/scoops1/300936.shtml