ח"כ בצלאל סמוטריץ' ממשיך בדרכו הגזענית. לאחר שקרא ללהטב"ים "בהמות" הוא ואשתו תובעים הפרדה גזענית ממיילדים-ות ערבים לבל יטמאו במגעם ילד יהודי שנולד.
בדבריו החשוכים הללו מזדהה סמוטריץ' עם הגזענות של אבא של מאזן שהגדיר את היהודים "טמאים ומטמאים". לגבי שני הגזענים הללו עצם המגע מטמא.
סמוטריץ' זכה ובצדק לביקורת חריפה, אבל כאן התבלטה תופעה קשה. כל האקטיביסטים הפרו-איסלמים התקיפו רק את הגזענות של סמוטריץ', והתעלמו לחלוטין מהגזענות של אבא של מאזן.
על הלוחם בגזענות הישר לצאת נגד כל גילוי גזעני, כי גזענות היא גזענות.
יש לומר ברורות. הלה"טבים אינם בהמות כפי שטען סמוטריץ', והיהודים (והנוצרים) אינם חזירים וקופים שיש להרגם כפי שטען נביא הערבים מוחמד.
אין להילחם בגזענות של סמוטריץ' בלי להילחם בגזענות של אבא של מאזן. אין להילחם בגזענות היהודית בלי להילחם בגזענות הערבית-מוסלמית. כל העושה זאת רק מפגין את גזענותו.

על הגזענות (2) – בין בהלול לאבא של מאזן
שדר הספורט הערבי-מוסלמי-סוני-פלישתינאי-אזרח ישראל בכפייה – זוהיר בהלול, קבע שהמחבל שנורה בחברון אינו מחבל.
בהלול קובע ובצדק, שטרור הוא מלחמה נגד אזרחים ולא נגד חיילים. הבעייה היא איך להגדיר אדם שרוצה להרוג אזרחים ונורה ע"י חייל המגן על אזרחים? אם הערבי-המוסלמי היה מצליח להרוג אזרח יהודי היה בהלול מגדירו "טרוריסט"? היות שלא הצליח כי חייל יהודי עצר בעדו הוא מגדיר אותו "לוחם חופש"?
לאמיתו של דבר כל הוויכוח אינו לעניין. בהלול הערבי-המוסלמי הגזען המסרב, לראות בדברי מוחמד באמנת החמאס (ובדברי המופתי של אש"פ) לפיהם יש לחסל את ישראל ולרצוח את כל היהודים – גזענות, אלא רואה בהם מופת מוסרי, בדומה לאבא של מאזן, בהלול אינו מכיר בקיומו של העם היהודי ובזכותו למדינה, ולכן הוא נאבק לחיסול מדינת היהודים ולהקמת מדינה ערבית-מוסלמית במקומה, ולכן גם לדידו כל ערבי-מוסלמי הנלחם בחייל או שוטר נציג מדינת היהודים המגן על אזרחים יהודים, הוא לגביו "לוחם חירות".
ולחשוב שח"כ בהלול המייצג את הגזענות הערבית-מוסלמית מייצג בכנסת את מפלגתם של בן גוריון, יגאל אלון, ויצחק רבין.

על הגזענות (3) – הגזענות בבתי החולים היהודיים
ואבא של מאזן
למרות הגזענות של היהודים בבתי החולים של היהודים. בחר אבו לואיי, אחיו של אבא של מאזן, להתאשפז באסותא.
גם ב-2014 בתקופת החיפושים אחרי שלושת הנערים היהודים שנחטפו ונרצחו בחרה גברת אבא של מאזן להתאשפז בישראל.

על הגזענות (4) – בין ניאו-נאציזם לאיסלמו-נאציזם
היינץ-כריסטיאן שטראכה, היורש של הניאו-נאצי יורג היידר הגיע לביקור בארץ. שטראכה, מנהיג מפלגת החופש הימנית-לאומנית, "חזר בתשובה". הוא יצא בגלוי נגד האנטישמיות, פיטר פוליטיקאים ממפלגתו בשל ביטויים אנטישמיים, הניח זר ב"יד ושם" לזכר קורבנות השואה, ובנוסף הצהיר שהוא נגד חרם על ישראל, ונגד סימון מוצרים של יהודים ביהודה ושומרון. המעשה האחרון עורר נגדו מיד את כל ה"הומניסטים" הפרו-איסלמים.
במקום לעודד ניאו-נאצים שחזרו בתשובה ועברו לתמוך בישראל, החרים שמעון פרסקי-פרס את הביקור של שטראכה, שהרי פרסקי-פרס מוכן להיפגש עם כל איסלמו-נאצי האומר שהיהודים טמאים ומטמאים ומעולם לא יכירו בקיומו של העם היהודי ובזכותו למדינה, אבל הוא לא ייפגש עם מתנגד לאיסלמו-נאציזם גם אם הוא מתנגד לאנטישמיות.

על הגזענות (5) – בית"ר – בין ערבים לערבים
בית"ר ירושלים מחזיקה במדיניות גזענית של הדרת ערבים, והנה בתגובה להאשמתה בגזענות אומר דובר בית"ר ירושלים אושרי דודאי: "אם נדבר עובדות, בבית"ר ירושלים לא רק ששיחק שחקן ערבי, גם יש בעלים ערבי. ערבי הינו מוצא גיאוגרפי ולא עדתי. אין פה עניין של דת. יש ערבים נוצרים, ערבים מוסלמים וערבים יהודים. בעל הבית שלנו ממוצא תימני. תימן, עד כמה שאני זוכר, נמצאת בתחתית חצי האי ערב. הוא ערבי לכל דבר ועניין."
הנה לכאורה אישור לאידיאולוגיה הגזענית המוצגת ב"אמנה הפלשתינאית" המפורסמת לפיה אין עם יהודי אלא רק דת יהודית. ודוק: אפילו רבני תורת אנשי "הקשת המזרחית", סמי שלום שטרית, יהודה שהרבני-שנהב, ודומיהם, טוענים שיהודים שמוצאם מארצות ערב הם "יהודים ערבים" ולא "ערבים יהודים".
השאלה שנשאלת היא למי אם כן מריעים אנשי בית"ר במשחקים: "מוות לערבים!"
התשובה לערבים-המוסלמים כמובן. לא לעצמם. לכן יאמר ברורות האוחז בגזענות – הגזענות יוצאת נגדו. על בית"ר להעסיק גם ערבים-מוסלמים (בתנאי שאינם גזענים כמובן) ולומר: "חיים לכולם!"

על הגזענות (6) – "תור הזהב" בין ערביות
לגזענות אנטי-אשכנזית
אופיר טובול, (טובול בערבית – מייצר ומוכר תופים) יסד תנועה חדשה בשם "תור הזהב".
ומה מאפיין את התנועה החדשה? האם היא ימין או שמאל? סוציאליסטית או קפיטליסטית, דתית או חילונית?
מר טובול מתופף בתוף גדול: "תשאלו את סבא וסבתא (המרוקאיים שלכם) שלכם אם הם דתיים או חילונים, ימין או שמאל, והם לא יידעו לענות." (אם אשכנזי היה אומר זאת היה מן הסתם מואשם מניה וביה בגזענות).
טובול מסביר: "כל ההגדרות המלאכותיות האלה נוצרו פה והפרידו אותנו. אנחנו פוגשים אנשים שכולם חוסים תחת הטייטל של 'מזרחים' וכמות הקונפליקטים שנוצרו ביניהם היא עצומה. המטרה של 'תור הזהב' היא להפוך את כור ההיתוך, להפוך את ההפרד ומשול שיצרו פה. מה שאנחנו עושים כאן הוא היסטורי, ברמת שינוי השיח הפוליטי. אם נמשיך לתת לזהבה גלאון לריב עם ליצמן, לבוז'י מצהלה וציפי מצהלה לריב עם ביבי מרחביה או עם יאיר מרמת אביב, אתם יודעים לאן אנחנו נגיע."
כלומר לדידו של טובול, המאפיין את התנועה החדשה הוא רק מצע גזעני אנטי-אשכנזי, ומטרתו היא רק עשיית קריירה פוליטית באמצעות הסתת שיסוי נגד האשכנזים. (מזכיר לכם מישהו?)
לא ברור אגב למה מתכוון טובול במילה "תור הזהב" שהוא רוצה לחזור אליו? האם לתור הזהב של הג'האליה (הבערות) המרוקאית? האם ימחק את ההשכלה שקיבלו בארץ בני הדור השני והשלישי של עולי מרוקו?
הסוציולוג פרופ' סמי סמוכה קבע שהעדה העיראקית היתה המשכילה ביותר בקרב עדות יהודי ארצות ערב, וגם בה היו יותר מארבעים אחוז אנאלפאבתים. אז איזה "תור זהב" תיצור כאן בדיוק התנועה החדשה של מר טובול?

על הגזענות (7) – תור הזהב היסטוריה כתעמולה פוליטית
בניסיון להאשים את עולי ארצות ערב באי השתתפות במה שהוא קורא "תנועת השלום" שהוא תוצאה מבורותם, קובע הלמוט אויסטרמן (אורי אבנרי) בשמץ התנשאות גזענית:
"תור הזהב" היה תקופה של שותפות מוסלמית-יהודית בספרד תחת הכיבוש הערבי..." ו"בעולם הערבי לא היו כמעט פוגרומים, לא אינקוויזיציה, ובוודאי לא שואה." (תור הזהב, "הארץ", 15.4.16)
אז ככה, הכינוי "תור הזהב" אינו מכוון לתקופה של "שותפות יהודית-ערבית" אלא ל"תור זהב" של יצירה יהודית. דוגמאות מספר: לאחר מותו של שמואל הנגיד רצחו המוסלמים את כל ארבעת אלפי יהודי גרנדה.
בקורדובה השתלטה כת האלמווחידין המוסלמית, ואנשיה רצחו את כל יהודי העיר. הרמב"ם הצליח להימלט מהעיר ולהינצל ממוות, ולעולם לא ישוב עוד לעיר הולדתו.
יהודה הלוי קונן בשירו המפורסם: "הם (המוסלמים והנוצרים) כי ילחמו במלחמתם, אנחנו נופלים במפלתם."
הפוגרום במֶקְנֶס: ב-17 באפריל 1912, התנפל המון ערבי זועם על היהודים במקנס וערך בהם טבח. כ-150 יהודים נרצחו ורבים נפצעו. מספר הנספים בטבח במקנס היה גדול פי שלושה ממיספר הנספים בקישינב – שם נספו 49 יהודים, אבל למקנס לא היה משורר שיכניס את הפוגרום לתודעת הציבור.
ואם נחזור קצת קודם בהיסטוריה. מוחמד הכריז "לא תהיינה שתי דתות בארץ הערבים" וחיסל את היישוב היהודי בערב. (עד היום ערב הינה הארץ היחידה בעולם האוסרת ע"פ חוק ישיבת יהודים. יהודים יכולים לבקר באושוויץ, באבי יאר, וכו' אבל לא בגיא ההריגה של אל-מדינה).
"שואת יהודי ערב" משמשת עד היום כמודל מוסרי. כאשר אמנת החמאס (סעיף 7) קובעת: "ישראל תקום ותוסיף להתקיים עד שהאסלאם ימחה אותה, כפי שמחה את מה שקדם לה."
כיום בכל השטחים הכבושים ע"י הערבים (כ-13 מיליון קמ"ר) יהודים (וגם נוצרים) אינם יכולים לחיות, ולא בגלל "הכיבוש" היהודי.
לסיכום. הצגת ההיסטוריה של אבנרי אינה היסטוריה אלא תעמולה, כשם שהטלת האשם על יהודי ערב שהם המתנגדים ל"תנועת השלום" אינה נכונה.

על הגזענות (8) – הגזענות האנטי אשכנזית –
דמם עלינו ועל בנינו
על האקטיביסט האנטי-אשכנזי שהפך לאנטישמי אנטי-ציוני, שלומי חתוכה, ועל שירו "שתחרב ירושלים" כבר כתבתי:
https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/00918001.pdf
והנה אותו חתוכה עוסק בהקמת הארכיון, של מה שהוא קורא "חטופים מזרחיים" שעדיין מחפשים את בני משפחותיהם. (למותר לציין שאין בכוונתו לחפש את החטופים האשכנזיים שנעלמו).
בכך, הוא אומר, הוא ממשיך את פעולתו של הרב משולם, שנעצר במאי 1994 וישב שש שנים וחצי בכלא. (כמובן תוך השמטת שמו האמיתי אזולאי, כדי להציגו כתימני ולא כמרוקאי).
האקטיביסטית האנטי-אשכנזית אינס אליאס המביאה את הדבר כותבת כך: "ב-1994 הגיש משולם (כזכור שמו האמיתי אזולאי) תלונה נגד מדינת ישראל לבית הדין הבינלאומי בהאג באשמת פשעים נגד האנושות, אך ללא תוצאות. עד כה שום משפחה לא תבעה את המדינה או את מוסדותיה על חטיפת הילדים, או אף על קבורתם בחשאי. כיום יש משפחות השוקלות תביעות משפטיות בישראל. באחרונה פנתה עמותת עמר"ם, יחד עם עמותת רופאים לזכויות אדם (רל"א), ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לפתוח את הארכיונים והפרוטוקולים הקשורים בפרשה. אם דרישתם תידחה, הם מתכוונים לעתור לבג"ץ.
"בחינת תגובתו של הממסד לארכיון תהיה מעניינת, שכן הארכיון, המציג עדויות לחטיפת ילדים שיטתית, הוא כתב אשמה חמור נגד המדינה. במדינות אחרות שבהן התרחשו פשעים של חטיפת ילדים ותינוקות, כמו למשל ארגנטינה, המדינה הכירה לבסוף בעוול שנעשה וקיבלה אחריות עליו רק בזכות מאבק אזרחי ממושך ולחץ ציבורי עצום.
"אם מדינת ישראל תכיר בפרשה של חטיפת ילדים מזרחים על ידי ממסד אשכנזי, תהיה כאן קבלה של נרטיב מזרחי שאי אפשר להתעלם ממנו או להכחיש אותו. פשע שהתבסס על גזענות מובהקת. והסיפור הזה ישנה לחלוטין את יחסי הכוחות." (הארץ 8.4.2016):
מה פירוש "הסיפור הזה ישנה את מאזן הכוחות"? מה יקרה אז?
אז ככה. עד היום לא הוכחה אף חטיפה. אכן נעלמו תינוקות ביניהם גם תינוקות אשכנזיים. למשל אחותה של סוכנת המוסד אורנה סנדלר קליין, או של האחות האבודה של משפחת פישר שנעלמו ב-1951, ועוד.
יתכן בהחלט שאכן שנעשו מעשים פליליים בחוסר הסדר ששרר אז בארץ קולטת עלייה המונית. אבל הפעולה של חתוכה אינה למצוא את האבודים, אלא לעשות קריירה עליהם.
אי אפשר שלא להיזכר בתקדים ההיסטורי. מאחר והיהודים אמרו לפילטוס: "דמו (של ישו) עלינו ועל בננו," הטילה הכנסייה הקתולית את אשמת צליבת ישו על כל היהודים בכל הדורות. הגזענות הנוצרית תמיד השתמשה בזה כדי להטיל את האשם על כל העם היהודי, כלומר על כל יהודי באשר הוא.
ב-1965 חל שינוי בכנסייה במסמך "נוסטרה אטאטה" הסירה הכנסייה את האשמה מ"בנינו", כלומר מהיהודים של היום. האשמה נותרה רק על היהודים מזמנו של ישו.
והנה כאן בניגוד לכנסייה הקתולית מוטלת אשמה כוללת על כל האשכנזים, בכל הדורות ("דמם עליהם ועל בניהם"). אין מחילה לאף אחד.
אז האם בהתאם לעלילת הדם החדשה יערכו האקטיביסטים האנטי-אשכנזים פוגרומים באשכנזים על החטא שחטאו סבותיהם וסביהם?
נ.ב. אחת הבעיות הקשות שהביאו לטרגדיה היתה העובדה שבנות העדה התימנית שעלו בעלייה ההמונית היו רובן ככולן אנאלפבתיות, בהתאם למסורת בתימן הן אולצו בכפייה להתחתן כילדות לעתים עם גברים מבוגרים מהם בהרבה, ובגיל צעיר, שלוש עשרה, ארבע עשרה, כבר היו אמהות. לא היו בנמצא אז רופאים תימנים, אחיות תימניות, מורים ומורות תימנים שיתמכו בהם.
אולי מבין "הפושעים האשכנזים" בכל זאת יימצאו כמה רופאים, אחיות מורים שטיפלו בעולים מתימן ומגיעה להם תודה?
כתנא דמסייע ראו למשל כמה "השתאכנזו" התימנים: האם בצנעה היתה יכולה מרגלית מצנעה (צנעני) לחיות כאישה ליברטיאנית חופשייה כפי שהיא חיה כאן בארץ?
האם יכול היה התימני אסי עזר להתחתן בתימן עם ספרדי? ודוק: לא סתם "ספרדי" אלא ספרדי ספרדי, גוי ערל.
האשכנזים – "דמם עליהם ועל בניהם!"

על הגזענות (9) – ראובן ריבלין – אין עם יהודי
על ראובן ריבלין, נשיא חצי העם, המסרב מטעמים פוליטיים כיתתיים להנציח את חיילי צה"ל שנהרגו ע"י אנשי האצ"ל בפרשת אלטלנה – כבר כתבתי.
והנה ראובן ריבלין מציג חזון מדיני: קונפדרציה אחת לשני עמים. הגבולות יהיו פתוחים, יהודים יוכלו להמשיך להתגורר בשטחים ולא יהיה צורך לפנות התנחלויות.
בראיון לערוץ 20 לכבוד פסח אמר ריבלין: "להערכתי, לפי המצב הדמוגרפי היום, נוכל להגיע למצב שבו נוכל לחיות בקונפדרציה... מדובר על דמוקרטיה. האזרחות צריכה לבוא לידי ביטוי בדמוקרטיה מלאה. כאשר יש לך שתי ישויות מדיניות, הישות הפלסטינית והישות הציונית העברית, ייתכן מאוד שנצטרך לחיות בקונפדרציה, כאשר כל אחד מנהל את חייו הפרטיים בצורה כזאת או אחרת, ויש עניינים גלובליים שמתנהלים על ידי המערכת כולה."
חרף המעורפלות, בולטים העקרונות שעליהם לא מוכן ריבלין לוותר: כל אזרח בשטחי ארץ ישראל, יהודי או פלסטיני, יהנה מזכויות דמוקרטיות מלאות; ולפלסטינים תהיה ישות מדינית, בדיוק כמו לציונים העבריים.
שימו לב. ריבלין מכנה את מדינת ישראל "הישות הציונית העברית". נשמע לכם מוכר? האם ריבלין בדומה לאבא של מאזן אינו מכיר בקיומו של העם היהודי ובזכותו למדינה? או שהוא סתם מכביר מילים ללא משמעות?

על הגזענות (10) – האם אין כיבוש ערבי?
מזכ"ל האו"ם באי קימון נאלץ להתנצל לאחר שעשה שימוש במילה "כיבוש" כדי לתאר את הסיפוח של סהרה הספרדית על ידי מרוקו.
דובר האו"ם הוציא הודעת הבהרה ובה התנצל על "חוסר ההבנה" שבעקבותיה גירשה מרוקו עשרות אנשי או"ם משטחה, כאשר השתמש במילה כיבוש ביחס לסיפוח סהרה הספרדית ב- 1975.
"השימוש במילה לא היה מתוכנן ולא מכוון," אמר הדובר סטפן דוצ'ריץ' לעיתונאים, "אנו מצרים על חוסר ההבנה."
מסתבר שהמילה "כיבוש" היא גמישה. אם היהודים כובשים זה פשע מגונה על פי האו"ם, ולעומת זאת אם הערבים כובשים זה כשר ומותר ע"י האו"ם.
אם זו לא גזענות מהי כן?