צַנְחָן צָעִיר-לְשֶעָבָר חוֹזֵר עִם לַיִל
עִם זִכְרוֹנוֹת מ"ט שְנוֹת זְמַן חוֹלֵף, מֵאָז
שָטַף כְּרוּחַ אֶת סִמְטוֹת יְרוּשָלַיִם
הָעַתִּיקָה, אוֹתָהּ שִחְרֵר בִּשְנַת תַּשְכָּ"ז

וְהוּא זוֹכֵר אֶת הַגִּבְעָה וְהַתַּחְמֹשֶת
וְאֶת הַמָּוֶת רָץ זִיג-זָג בַּחֲפִירוֹת
וְאֶת רִגְעֵי הָאֵין-בְּרֵרָה שֶל אוֹ שֶ, אוֹ שֶ
יוֹקְדִים בִּפְנֵי הַחַיָּלִים הָאֲפֹרוֹת.

וְהוּא זוֹכֵר אֵיךְ נִחֲתָה עָלָיו בְּכֹחַ
מַכַּת הַדָּם הַנּוֹרָאָה וְהַטְּרִיָּה
הוּא זוֹכֵר אֶת מַה שֶאִי אֶפְשָר לִשְכֹּחַ:
אֶת עֲקֵדַת רֵעָיו עַל הַר הַמֹּרִיָּה.

אֲנִי זוֹכֵר בָּךְ כָּל סִמְטָה, יְרוּשָלַיִם,
אֲנִי זוֹכֵר בָּךְ אוֹר שֶל שַחַר שֶאָדַם
וְאֵיךְ הָרֵי מוֹאָב נָגְעוּ בּוֹ בַּשּוּלַיִם
כְּמוֹ אֶצְבָּעוֹת שֶל נְבוּאָה נוֹגְעוֹת בְּדָם.

עֲרוּץ הַוָּאדִי נֶהֱפַךְ לְגֵיא צַלְמָוֶת
וְהַדְּמָמָה קָרְסָה כְּמִין בִּנְיַן קְלָפִים
וְלֹא אֶחָד מִנַּעֲרֵינוּ שֶאָהַב אֶת
יָפְיֵךְ וּשְמֵךְ נִקְצַר בְּאֵש הַצַּלָּפִים.

יְרוּשָלַיִם הַנִּכְבֶּשֶת לְלֹא הֶרֶף
מִדּוֹר לְדוֹר בִּידֵי כָּל מִי שֶבָּא הֲלוֹם,
עַמִּים, צְבָאוֹת וּמַמְלָכוֹת, בְּאֵש וָחֶרֶב –
מָתַי יִכְבֹּש אוֹתָךְ סוֹפְסוֹף גַּם הַשָּלוֹם?

אֲנִי זוֹכֵר בָּךְ אֶת הַקְּרָב, יְרוּשָלַיִם,
אֲנִי זוֹכֵר אֶת הַצְּרוֹרוֹת הַמִּתְפַּצְּחִים,
אֲנִי זוֹכֵר אֶת הַפְּרִיצָה לְהַר-הַבַּיִת
וְאֶת הַשֶּקֶט שֶל תּוּגַת הַמְּנַצְּחִים
שֶהַטּוֹבִים בְּרֵעֵיהֶם שִלְּמוּ עָלַיִךְ
אֶת הַיָּקָר מִכָּל יָקָר, שֶהֶעֱכִיר
אֶת כָּל שִׂמְחַת הַנִּצָּחוֹן כְּשֶלוֹחֲמַיִךְ
יוֹדְעִים כִּי יֵש מְחִיר יָקָר מִכָּל מְחִיר.

וְאַתְּ הָרִים סָבִיב סָבִיב לָךְ, עִיר הַנֵּצַח,
וְאַתְּ אֵימַת הָאֵש עַל אֶרֶץ עֲשֵנָה
שֶאִחֲתָה בָּךְ אֶת הַחֶתֶךְ וְהַפֶּצַע
אֲשֶר בִּתֵּר אוֹתָךְ לִתְשַע-עֶשְֹרֵה שָנָה.

אֲנִי זוֹכְרֵךְ, יְרוּשָלַיִם, גַּם בְּרַעַם
הַפִּגּוִעִים בַּכִּכָּרוֹת וּבַשְּוָקִים.
לֹא, יְמִינִי לֹא שָכְחָה אוֹתָךְ אַף פַּעַם
וּלְשוֹנִי אֵינָה נִדְבֶּקֶת לְחִכִּי.

וְשוּם דְּקִירוֹת סַכִּין וּמַטָּחִים שֶל אֶבֶן
אוֹ בַּקְבּוּקִים שֶל תַּבְעֵרָה הַמְּיֻדִּים
הַיְשֵר בִּפְנֵי אֻמָּה אוֹהֶבֶת וְכוֹאֶבֶת
בִּירָתָהּ שֶל מְדִינַת הַיְּהוּדִים
לֹא יְבַתְרוּ אוֹתָךְ בְּשוּם פָּנִים לִשְנַיִם
כְּמוֹ הַתִּינוֹק הַהוּא בִּימֵי מִשְפָּט שְלֹמֹה
כִּי אַתְּ הָיִית הַרְבֵּה יוֹתֵר מִשְּנוֹת אַלְפַּיִם
מוֹקֵד תְּפִלּוֹת הָעָם הַזֶּה וַחֲלוֹמוֹ

וְיוֹם יָבוֹא וְעוֹד נִרְאֶה בְּמוֹ עֵינַיִם
אֶת אִחוּיָם שֶל פְּעָרִים וּתְהוֹמוֹת
וְאַתְּ תּהְיִי שְלֵמָה מְאֹד, יְרוּשָלַיִם,
עִיר שֶחֻבְּרָה לָהּ מִגְּשָרִים, לֹא מֵחוֹמוֹת.