הפילוסוף המדיני פרופ' זביגנייב אורלובסקי, הידוע יותר בשמו זאב שטרנהל, חוקר הפאשיזם האירופי, הוא יהודי "נאור" המטיף ל"נאורות".
במאמר ארוך בזכות "הנאורות" הוא מנבא שהמהפכה התרבותית בארץ היא רק ההתחלה למה שהוא מנבא: פאשיזאציה של מדינת ישראל (זאב שטרנהל, "המהפכה התרבותית היא רק ההתחלה", "הארץ", 8.7.16).
גם עמיתו של אורלובסקי-שטרנהל, הפילוסוף המדיני-הערבי-הנוצרי ד"ר עזמי בשארה, הוא "נאור" ואפילו הוציא ספר על הנאורות ("הנאורות פרויקט שלא הושלם?" שש מסות על נאורות ומודרניזם, הוצאת הקבה"מ, ת"א, 1997)
שני הפילוסופים המדיניים-"הנאורים" חלוקים ביניהם. פרופסור אורלובסקי-שטרנהל טוען שיש "עם פלישתינאי", ואילו ד"ר בשארה הערבי-נוצרי, הקומוניסט לשעבר, וח"כ לשעבר ממפלגת בל"ד – שהפך למרגל עבור החיזבאללה, טוען שאין בכלל "עם פלישתינאי" וגם לא צריך להיות. "העם הפלסטיני," לדבריו, הוא סתם המצאה מלאכותית של מעצמות המערב.
http://www.youtube.com/watch?v=qp1OS-20Bzc
אבל שני "מדעני המדינה" חולקים ביניהם אידיאולוגיה משותפת – את "הנאורות". שניהם מגדירים עצמם "נאורים".
כ"מדען מדינה" המעלה על נס את "הנאורות" של המהפכה הצרפתית הושפע כנראה אורלובסקי-שטרנהל עד מאד מ"הנאור" מקסימיליאן רובספייר, שייסד את שלטון הטרור "הנאור" מטעם "הוועד ל"שלום הציבור"" (Le Comité de salut public) ה"נאור" – והחליט ללכת בדרכו "הנאורה" ונעשה ליועץ הטרוריסט "הנאור" ערפאת, כאשר יעץ לו שמטעמים של כדאיות פוליטית, כדאי לו להתרכז ברצח יהודים בהתנחלויות בלבד. ("הארץ" 11.5.2001).
"הנאור" עזמי בשארה אינו מסכים איתו בכך, הוא תומך בטרור טוטאלי נגד כל היהודים.

על תרבות בערות וגזענות
אחרי ארבעה חודשי עבודה, הגישה הוועדה "להעצמת הזהות של יהדות ספרד והמזרח במערכת החינוך", בראשות ארז ביטון – את המלצותיה לשר החינוך נפתלי בנט.
דו"ח הוועדה, שנפרס על 300 עמודים נותן את ההמלצות הבאות:
מחצית מחברי המועצה להשכלה גבוהה יהיו מזרחים, וחצי אשכנזים.
תוקם פקולטה חדשה למדעי הרוח בתחום לימודי "יהדות המזרח".
ליצור במקצוע היסטוריה לבגרות מגמת לימוד חדשה בתחום מורשת יהדות ספרד והמזרח ברמת 3, 4 ו-5 יחידות.
שליש מתוכנית לימודי תואר ראשון במדעי הרוח יעסוק ביהדות המזרח. "לימודי חובה של יצירות של סופרים ומשוררים מזרחיים" ובפרט של יו"ר הוועדה ארז ביטון.
הפקת סדרה חדשה, "מרובת פרקים", בדומה ל"עמוד האש", שתעסוק ב"תרומתה התרבותית של יהדות ספרד והמזרח."
לקחת תלמידים לביקור בקברי צדיקים, או למסעות למדינות הבלקן, ספרד, ומרוקו.
הקמת מנהלת להעצמת "מורשת יהדות ספרד והמזרח" במשרד החינוך, "אשר תפקידיה יהיו לפקח, לרכז, לעקוב וללוות את תהליך יישום ההמלצות של ועדות המשנה השונות."

ההגדרה הנכונה: לא ספרדים ולא מזרחיים
אלא יהודי ארצות ערב והאיסלם או "יהודים ערבים"
ראשית חוכמה, לפני העיסוק בהמלצות הוועדה, יש לתת הגדרות נכונות במקום ההגדרות המוטעות והשקריות שהשתמשה בהם ועדת ביטון.

מיהו ספרדי?
על תלמידי ישראל לדעת שמיספר גדול יותר ממגורשי ספרד היגרו לארצות אירופה מאשר לארצות ערב. (עשרים אחוז מיהודי פולניה, שלושים אחוז מיהודי גרמניה, ארבעים אחוז מיהודי הולנד, וכו').
על תלמידי ישראל לדעת שבנימין זאב הרצל למשל היה יהודי ספרדי, ועבדאללה-עובדיה יוסף מעיראק, או עוזי אזולאי-משולם מתימן – אינם ספרדים.
על תלמידי ישראל לדעת שמייסד תנועת "המזרחי" (ר"ת מרכז רוחני), הרב יהודה לייב הכהן פישמן-מימון (1875-1962) חבר מנהלת העם, מחותמי מגילת העצמאות, שר הדתות הראשון של מדינת ישראל, וחתן פרס ישראל לספרות תורנית – היה ממוצא ספרדי, מצאצאי הרמב"ם, ואילו אריה מכלוף דרעי אינו ספרדי, אלא צאצא של שבט בֶּרְבֶּרִי.
נ.ב. לאחרונה הצהיר בנימין-מיליקובסקי-נתניהו שגם הוא ספרדי...

מיהו "מזרחי"?
על תלמידי ישראל לדעת ששרת התרבות מרים סיבוני-רגב, וארז ביטון יו"ר הועדה, אינם "מזרחיים" אלא יהודים "מערביים" (מוגרבים בערבית), ואילו יהודי פולניה ורוסיה הם יהודים "מזרחיים" (אוסט יודה באשכנזית היא השפה הגרמנית).
על תלמידי ישראל לדעת שעד גילוי אמריקה היתה יהדות מרוקו היהדות המערבית ביותר לכן נקראו יהודי מרוקו "עדת המערביים" (מוגרבים בערבית).
כלומר מכל האמור לעיל, יש לבטל את המונחים "ספרדים" ומזרחיים" כהגדרות הוועדה, ולהחליפן בהגדרה הנכונה "יהודי ארצות ערב והאיסלאם" או "יהודים-ערבים".

לימוד ההיסטוריה של יהודי ארצות ערב והאיסלם
אם יש משהו שהוא חובה באמת הוא לימוד ההיסטוריה של יהודי ארצות ערב והאיסלאם. יש חובה ללמד את תלמידי ישראל על ההיסטוריה של יהודי ארצות ערב בדיוק כפי שמלמדים את ההיסטוריה של יהודי אירופה. יש למחוק את ההבל על "תור הזהב" וללמד עובדות. למשל את "בעִיר הַהֲרֵגָה – מקנס":
ב-17 באפריל 1912, בתגובה לתחילת השלטון הצרפתי במרוקו, התנפל המון ערבי זועם על היהודים במקנס וערך בהם טבח. כ-150 יהודים נרצחו ורבים נפצעו. מרבית האוכלוסייה היהודית נמלטה לארמון המלכותי ומצאה בו מסתור עד שחרורם על ידי תגבורת של הצבא הצרפתי.
מספר הנספים בטבח במקנס היה גדול פי שלושה ממספר הנספים בקישינב ב-1903, שם נספו 49 יהודים, אבל למקנס לא היו יחסי ציבור טובים. לקישינב היה את ביאליק שכתב בעקבות הפרעות שם את הפואמה "בְּעִיר הַהֲרֵגָה", וכן את שירו המפורסם "עַל הַשְּׁחִיטָה"‏. למקנס לא היה משורר כזה, ולכן אין זוכרים את הטבח הזה, ולכן גם יש ללמוד עליו.

קהילות יהודי ארצות ערב ומצבן החברתי-כלכלי והתרבותי
יש צורך ללמד את תלמידי ישראל על ההרכב הדמוגרפי של הקהילות בארצות ערב ועל מצבם החברתי-הכלכלי של היהודים שם, ועל תרבותם המסורתית הפרה-מודרנית.
למרבה הצער קליטת עולי ארצות ערב לא היתה קלה. העולים הגיעו ללא השכלה וכישורים מקצועיים. לא הגיעו רופאים ואחיות, מהנדסים וטכנאים, פיזיקאים ומדעני גרעין, או מורים.
מעל למחצית העולים (ודאי רוב הנשים) היו אנאלפבתים. הסוציולוג פרופ' סמי סמוכה קבע שהעדה העיראקית היתה המשכילה ביותר בקרב עדות יהודי ארצות ערב, וגם בה היו יותר מארבעים אחוז אנאלפאבתים.
תנאי המוצא הקשים שהביאו לקליטה קשה יצרו מטעמים מובנים רגשי קיפוח ומירמור שאותם יש להבין על רקע המצב.
בהחלט יש ללמד בשיעורי היסטוריה על הסיבות והמהלכים שהביאו את העולם הערבי-מוסלמי לשקיעת ולניוון לאחר הפריחה התרבותית בימי הביניים, ואת השקיעה והניוון התרבותי של הקהילות היהודיות של אותו עולם, לעומת הרנסנס התרבותי של ארצות אירופה.

על בערות וגזענות
המלצת הוועדה על כך שמחצית מחברי המועצה להשכלה גבוהה יהיו מזרחים, וחצי אשכנזים היא החלטה גזענית גבלסית מובהקת המשקפת את המגמה של עליית הגזענות האנטי-אשכנזית.
סטטוס שיוכי במקום סטטוס הישגי, כלומר בחירת מרצים לא לפי כישורים, אלא לפי מוצא – הוא מתכון בטוח לניוון תרבותי. את ההמלצה הזו יש להשליך לפח האשפה של ההיסטוריה, ומיד.
(למזל כולם, יש לציין, הוועדה לא דרשה שתלמידים בני עולים מארצות ערב ילמדו רק יצירות של יהודים מארצות ערב ותלמידים בני העולים האשכנזים ילמדו יצירות של אשכנזים בלבד).
הקמת פקולטה חדשה למדעי הרוח בתחום לימודי "יהדות המזרח" כהמלצת הועדה היא מעשה איוולת שאין כדוגמתו. אין יצור כזה. לימוד על יהדות ערב והאיסלאם צריך להיעשות בפקולטות הרגילו, שם יש ללמד על הכול.

לימודי תרבות יהודית-ערבית
הוועדה קבעה שיש "ללמד לימודי חובה של יצירות של סופרים ומשוררים מזרחים" (יהודים-ערבים) למשל רועי חסן (בעל השיר הקורא לשרוף ספרים של אשכנזים) שלומי חתוכה (בעל השיר "שתיחרב ירושלים עד היסוד") עדי קסר-קיסר, וכמובן, מעל כולם מר ארז ביטון יו"ר הועדה – שהעלה את עצמו לדרגת משורר קנוני, ומחייב את כולם, גם את ילדי האשכנזים ללמוד את שירתו. (ארז ביטון: "ההמלצות מעצימות את התלמיד המזרחי").
לא ברור לי במה בדיוק לימוד התייחסותו החנפנית של ארז ביטון למלך מרוקו ("ברבט במרוק"), המלך האבסולוטי, הגנב, המושחת, והמדכא, שראה את היהודים תחת שלטונו כרכושו הפרטי, ומדינת ישראל נאלצה לשלם לו בין 50 ל-250 דולר על קניית כל אחד מהם –יעצים את התלמיד בן לעולי "מרוק"?
האם אילוץ תלמידים בני עולי ארצות ערב ללמוד את יצירתם של ביטון, חסן, וחתוכה – יעלה את קרנם בעיני עצמם, או יבזה אותם?
האם אילוץ תלמידים בני עולים מארצות אשכנז ללמוד את יצירתם של ביטון, חסן, וחתוכה – יעלה את קרנם של הבנים של עולי ארצות ערב בעיניהם, או יבזה אותם?
ספרות עברית יש ללמוד לפי ערכה ולא לפי מוצא הכותבים.

ביקור בקברי צדיקים
המלצת הוועדה על ביקור בקברי צדיקים היא עוד מעשה איוולת.
במסגרת מסע שורשים במרוקו ביקרתי בכמה קברי צדיקים:
https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe00832.php

קבר אבי המחצלת
הקהילה היהודית בארפוד, בשיא תפארתה, מנתה כ-1,550 נפשות. כיום אין יהודים בעיירה, אבל קברי צדיקים יש: בבית העלמין היהודי בארפוד נמצא קבר רבי שמואל אבי חצירא (אבי המחצלת). כתובת מציינת כי הבניין בו הקבר נבנה ע"י בנו הרבי אליהו אביחצירא. (בוויקיפדיה לא מופיע בן כזה).
רבי שמואל אבי חצירא היה הראשון לשושלת משפחת אבוחצירא. במקור שמו היה רבי שמואל אלבז מירושלים. באחד הימים ביקש רבי שמואל לצאת את גבולות ארץ ישראל לאסוף כסף. ירד לחוף יפו בכדי לעלות לספינת נוסעים. מכיוון שהיה עני מרוד ביקש מרב-החובל כי יועיל בטובו לקחתו חינם אין כסף. רב-החובל סירב לקחתו בחינם. רבי שמואל ראה כי אינו יכול לו, פרש את המחצלת שלו בנמל והחל ללמוד בספרי הקודש שהיו תחת אמתחתו. לא חלפה שעה, וספינת הנוסעים החלה להפליג בלב הים, כאשר המחצלת המחוררת של רבי שמואל שטה לה לאיטה בסמוך לספינה, משל היתה היא קשורה אליו. בראות רב-החובל נס זה, הוא הבין כי לפניו צדיק גדול וביקש ממנו שיעלה על ספינתו.
סיפור זה התפרסם בקרב יושבי הארץ, ומיני אז ואילך כונה רבי שמואל בשם "אביחצירא" שתרגומה "אבי המחצלת". לפי ויקיפדיה רבי שמואל אבי חצירא (אבי המחצלת) נקבר בכלל בג'ובר אשר בדמשק. האם מצבת הקבר ריקה? מכל מקום הקבר כאן אינו נראה כעסק טוב לעומת הקבר של "הבבא סאלי", רבי ישראל אבוחצירא, בנתיבות, שהוא עסק המניב מיליונים, כאן יש רק תרומות של דירהמים בודדים...
האם ביקור בקבר שם יעצים את התלמיד בן לעולי מרוקו?
 
איסאוורה – מוגדור
במוגדור שנבנתה על-ידי הפורטוגזים כתחנת עגינה לאורך האטלנטי בנתיב הימי למזרח, ונקראת היום איסאוורה. קבור ר' חיים פינטו. בבית הכנסת של חיים פינטו, שהיה גם ביתו הפרטי מקיימים תמיד בכ"ו אלול הילולה לזכרו.
אישה צדיקה מברכת אותנו בשמו של פינטו. אני נחרד, שהרי כל טייקון שהיה קשור לפינטו בארץ מאוד נפגע. ישמור עלינו אלוהים מהאיש הזה.
האם ביקור בקבר פינטו במוגדור יעצים את התלמיד בן לעולי מרוקו?

בית הכנסת "צלאת אל עזמה"
כאשר הגיעו מגורשי ספרד למרקש, הם ביקשו להתפלל בבית הכנסת של המקומיים, על שם ר' מרדכי בן עטר במלאח הקדום של מרקש, יהודי המקום לא קיבלו אותם בטענם שסגנון תפילתם שונה. ובכלל המרוקאים התייחסו בניכור ובחשש מה לעילית הספרדית האירופאית (במושגים של ימינו אירופאית אשכנזית) שהגיעה זה עתה והתנשאה עליהם, ולאט לאט השתלטה על הקהילה.
לאחר חיכוכים רבים המגורשים, שבראשם עמד רבי יצחק דלויה, בנו בית כנסת לעצמם, בית הכנסת "צלאת אל עזמה" (בית כנסת המתבדלים) בית הכנסת נמצא בתוך בית חצרים גדול, שבקומתו השנייה היו חדרי כתות ללימוד תורה לילדים. בכניסה כתובת על קרמיקה כחולה עם עיטורים: בית הכנסת אלעזמה רחובתלמודתורה (כך מחובר) נוסדה בשנת (1492) 5252 שנת גירוש ספרד. כיום מתגוררת בבית משפחה מוסלמית השומרת על המקום, החצר הגדולה ואגף אחד שלה הוא בית הכנסת.
לשם השוואה, מיספר גדול יותר של יהודים ספרדים הגיעו לפולניה, אך הם נטמעו במשך הזמן בחברה האשכנזית. לזמושץ', עירם של י"ל פרץ ורוזה לוכסמבורג, הגיעו יהודים ספרדים, וביניהם אף רופאים ממרוקו. בית הכנסת הספרדי בזמושץ' שופץ להפליא והוא מפואר ויפה הרבה יותר מזה של מרקש.
אז אולי אפשר לחסוך ולשלב ביקור בפולניה עם ביקור בבית כנסת ספרדי שם במקום בית כנסת ספרדי במרוקו...
האם אילוץ תלמידים בני עולי ארצות ערב לבקר קברי צדיקים במרוקו, יעלה את קרנם בעיני עצמם, או יבזה אותם?
האם אילוץ תלמידים בני עולים מארצות אשכנז לבקר קברי צדיקים במרוקו, יעלה את קרנם של הבנים של עולי ארצות ערב בעיניהם, או יבזה אותם?
לסיכום: כשם שהתלמידים בני העולם האשכנזים אינם זקוקים לעלייה לקברי צדיקים בפולניה כדי ל"העצים" את תרבותם, כך בדיוק גם תלמידים בני העולים מארצות ערב והאיסלאם אינם זקוקים לכך.
תלמידי ישראל אינם זקוקים להצעות הוועדה. "עסקני הקיפוח" (זכות היוצרים למשה גרנות) זקוקים לכך. וכל זמן שיהיו עוד כאלה – יימשכו הניסיונות לפגוע בתלמידי ישראל.
למזל כולם ההבדל הולך ומיטשטש ובקרוב ייעלם כליל.

משאל עם
טעותו המביכה של ח"כ איתן בורנשטיין-ברושי
ח"כ איתן בורנשטיין-ברושי יליד קיבוץ גשר ועתה מקיבוץ גבת, טוען שרוב הציבור תומך בפתרון שתי מדינות לשני עמים והיות שהממשלה והכנסת קיצוניים יותר מכל הציבור, יש לעשות משאל עם (הכולל את בני העם הערבי-פלישתינאי אזרחי מדינת ישראל) על השאלה: "שתי מדינות לשני עמים, או מדינה דו-לאומית?"
איתן בורנשטיין-ברושי טועה עובדתית. בהינתן שמדינה היא ארגון שיש לו מונופול של שליטה בשטח מסוים, הרי כרגע כבר יש שתי מדינות לשני עמים. יש את מדינת ישראל לעם היהודי, ויש את מדינת חמאסטאן ברצועת עזה השייכת לעם הערבי-הפלישתינאי. (בנוסף למדינת עבר הירדן שרובה פלישתינאית).
לית מאן דפליג שאם יהיה משאל עם על שתי מדינות בגבולות הקיימים דלעיל, (מדינה פלישתינאית בעזה בלבד) רובם ככולם יסכימו לו.
אם רוצה בורנשטיין-ברושי לעשות משאל הוא חייב לנסח את השאלה אחרת: "האם היש לסגת מיהודה ושומרון ולהקים שם מדינה פלישתינאית נוספת?"
כלומר המשאל יהיה בעצם על "שלוש מדינות לשני עמים" (מדינת עבר הירדן שרובה פלישתינאית מחוץ למשאל).
כלומר לאור זאת כל נושא משאל העם נשמע מגוחך.
למרבה הצער בורנשטיין-ברושי בן הקיבוץ המאוחד, שחרט על דגלו את מורשת אלון ורבין – נטש את דרכם בדבר פשרה טריטוריאלית והישארות על בקעת הירדן, ואימץ את מצע מק"י ורק"ח.

הומאניזם תמורת הומאניזם
חולה תמורת גופה
הארגון הפוליטי אונר''א פרסם פוסט שקרי ובו סיפור מרגש על ילד מרצועת עזה שזקוק לטיפול רפואי אך הוא לא יכול לצאת מהרצועה.
יחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים שופכת אור על הסוגיה:
מסתבר שכלל לא הוגשה בקשה להיכנס לישראל עבור הילד הנ"ל על מנת לקבל טיפול רפואי הולם, ומעבר לכך, הוועדה האזרחית הפלסטינית שברצועה לא העבירה את הבקשה לישראל, עוד נכתב בתגובה, כי מתחילת השנה למעלה מ-15,000 פלסטינים נכנסו לישראל על מנת לקבל טיפולים רפואיים.
https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=1040290296066654&substory_index=0&id=724192144343139&__tn__=*s
זה מביא אותנו לרעיון הבא: בעיתונות התפרסם שחמאס דורש תמורת גופות החיילים הישראליים הדר גולדין ושאול אורון את עיסקת שליט 2, וכתנאי לפתיחת המו"מ הוא תובע את שחרור המחבלים ששוחררו בעיסקת שליט ונעצרו לאחר חטיפת הנערים.
אז ככה. ראשית, עם כל ההשתתפות בצער יש להפסיק את פולחן המתים, או בלשון גסה יותר את הנקרופיליה. יש להפסיק את הדיבור השקרי על החזרת ה"בנים", ולדבר על החזרת גופות הבנים בלבד. אין להקריב חיים תמורת המתים. זכורה לטובה בתיה ארד ז"ל, אמו של רון ארד, שכתבה באצילות שלא להחזיר מחבלים חיים תמורת גופתו של בנה.
את החזרת הגופות מעזה יש להשיג ע"י המעשה הבא:
ראשית, תיקון טעות – לא ישראל הטילה מצור על עזה אלא עזה הטילה מצור על ישראל. בתקשורת הבינלאומית ובקרב הקולבורטורים-משת"פים, תומכי החמאס בישראל, נשמעת התביעה להסיר את המצור מעזה. יש להזכיר – עזה היא שהטילה מצור על ישראל. האמירות המוסלמית של עזה היא-היא שהכריזה מלחמת שמד על ישראל במטרה לחסלה ולהשמיד את אזרחיה, ואת כל יהודי העולם, והיא שהטילה את המצור על ישראל. ודוק: כל אלו התובעים את הסרת המצור על עזה אינם תובעים שעזה תסיר את המצור על ישראל ותיתן למשל לאזרחי ישראל היהודים לבקר בעזה.
ובכן, בהתחשב בעובדה שצוינה לעיל לפיה מתחילת השנה למעלה מ-15,000 פלסטינים נכנסו מעזה לישראל על מנת לקבל טיפולים רפואיים, יש להכריז את התנאי הבא:
הומאניזם תורת הומאניזם! ישראל לא תקבל חולה מעזה לטיפול רפואי בשטחה מבלי שיגיע עם גופות החיילים.
נראה אם לאחר הכרזת התנאי ימשיכו מנהיגי החמאס לסכן את אזרחיהם בפומבי.

תזכורת – אהבת המוות כתעמולה
ראש החמאס, איסמעאיל הנייה הכריז בעזה: "אנו עם שאוהב את המוות כפי שאויבינו אוהבים את החיים."
הנער המחבל המוסלמי, ששחט את הלל יפה אריאל בשנתה, כתב בפייסבוק טרם צאתו למקום הפשע: "המוות הוא זכות ואני דורש את זכותי."
הנייה, ראש החמאס, יודע שהבטחת הבתולות והנערים בגן העדן היא רק אמצעי בידי השלטון להשיג מחבלים-מתאבדים – ואינו אמת, לכן הוא (בדומה לקודמו השייך הנכה יאסין) אינו מתנדב למות בעצמו, אלא רק שולח אחרים.

הגזען המסכן זוהיר אנדראוס
זוהיר אנדראוס היה יווני נוצרי אורתודוכסי שבגין הרדיפות של הכיבוש הערבי-מוסלמי הוא נאלץ לוותר על תרבותו וזהותו היוונית, לשכוח את השפה היוונית, ולאמץ את השפה הערבית.
לזכותו ייאמר שלמרות חוקי ההשפלה המוסלמיים של "בני החסות" הוא שמר בגבורה על דתו היוונית-הנוצרית ולא התאסלם, ולכן הוא מגדיר עצמו "פובליציסט ערבי-פלישתינאי".
על הגזענות האנטישמית של זוהיר אנדראוס כתבתי כבר לא אחת. עתה לא נותר אלא לרחם עליו.
לאחרונה בגלל הצהרתו כנוצרי על תמיכתו במשטר הרצחני של אסד (זה מובן לחלוטין בגלל שלא יכול היה לחיות כנוצרי תחת שלטון החליפות האיסלמית) – הנהגת בל"ד: חנין זועבי, ג'מאל זחאלקה, ובאסל גטאס-המטביל, הטילה עליו חרם. (זוהיר אנדראוס, "זועבי גאוות הפלסטינים", "הארץ", 3.7.16)
http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2992874
למרות החרם משבח אנדראוס את זועבי על קריאתה לחיילי צה"ל בשם רוצחים, והוא תוקף את התקשורת הישראלית ש"ניצלה את נאום זועבי על מנת להסית נגד הפלסטינים, שנגזר עליהם לחיות בישראל."
סליחה מר אנדראוס, מי גזר עליך לחיות בישראל? אתה חופשי ללכת!
"ישראל," מצהיר אנדראוס, "איננה מדינתי, אינני מרגיש שום שייכות, לא לדגל, לא להימנון ולא לסמלים של 'מדינת היהודים'."
יופי מר אנדראוס, ישראל איננה מדינתך? אז קח דוגמא מאלילך, מייסד מפלגתך, עזמי בשארה, ופשוט תעזוב אותה. לך אחריו!
מר אנדראוס היווני-נוצרי בבעייה קשה. הוא לא יכול לעזוב. הוא יודע שבכל השטחים הכבושים על ידי הערבים-המוסלמים – כ-13 מיליון קמ"ר (יותר מכל אירופה) נוצרים אינם יכולים לחיות.
אנדריאוס יודע היטב שכנוצרי יווני (למרות הסתערבותו) הוא לא יוכל לחיות גם תחת השלטון הפאשיסטי של אסד, איתו הוא מזדהה.
כגזען אנטישמי שאינו מכיר בזכות העם היהודי למדינה ותובע את השמדתה של מדינת היהודים הוא מכריז: "את מולדתנו פלסטין לא נעזוב, היינו כאן לפניכם ונישאר אחריכם," אבל את זאת הוא אומר מפני שהוא יודע היטב שרק תחת מדינת היהודים הוא יכול לחיות ולכתוב בחופשיות את דבריו. בכל השטחים הכבושים ע"י הערבים הוא לא היה יכול לעשות כן.