הקבר המפוברק של רבי נחמן מברסלב
ומדוע הרבי מליובביטש לא ביקר בארץ?
כשפירסמה ועדת ארז ביטון את מסקנותיה כיצד להעצים את בני העולים מארצות ערב והאיסלם, אחת המסקנות היתה עליה לקברות צדיקים במרוקו.
כבר כתבתי על נושא קברי הצדיקים במרוקו ועל התהייה אם העלייה אליהם תעצים את היהודים הערבים או להיפך.
זה המקום להזכיר את העלייה לרגל להשתטחות על קברי צדיקים אשכנזיים, שדומה לחלוטין לזו של היהודים הערבים.
למשל, העלייה לרגל אל הקבר המפוברק של רבי נחמן מברסלב באומן (הקבר הוא פיקטיבי, ללא גופה). אל הקבר נוהרים יהודים אשכנזיים רבים וגם יהודים ערבים. האם העלייה לרגל לאומן לאותו קבר מפוברק מעצימה אותם?

והנה סיפור מרתק נוסף על קברים ופולחן צדיקים של יהדות אשכנז.
הרב שלמה גורן המנוח תהה לעצמו מדוע זה הרבי מליובביטש מנחם מנדל שניאורסון אינו עולה לארץ, אפילו לא לביקור. לאחרונה פורסם היומן של הרב גורן בספר חדש בשם "משנת הגורן" שם מספר הרב גורן את התשובה לשאלה.
כידוע מנחם מנדל שניאורסון המנוח, שנפטר לפני 22 שנה, מוגדר ע"י חסידיו כהתגלמות אלוהים בבשר, וכמשיח בן דוד שיקום לתחייה ויביא את הגאולה. (דימיון מדהים לישו הנוצרי כפי שהוגדר ע"י חסידיו).
מסתבר שהסיבה האמיתית מדוע לא הגיע הרבי מעולם לארץ, אינה מכיוון שהוא לא יצא מביתו ואם ייצא זה רק לארץ ישראל, ולא מפני שלא יוכל לשוב לחו"ל אם יעלה לארץ (קודמו עלה לרגל לארץ וירד ממנה).
הסיבה האמיתית היא שעבודת הקודש של נשיאי חב"ד קשורה עם הקברים הקדושים של נשיאי חב"ד הקודמים. כל הבקשות בכתב ובעל-פה שהרבי מקבל הוא מביא אותם לקברים הקדושים של קודמיו ודרכם הוא מפעיל את מידת הרחמים בשמיים.
בימיו של חותנו לא היה לו (לחותנו) ציון וקבר לשטוח עליהם את תפילתו ובקשתו לאור העובדה כי הקברים של הנשיאים הקודמים נשארו ברוסיה ולא היתה גישה אליהם. לכן לא היתה לחותנו, האדמו"ר השישי, דרך אחרת – אלא לנסוע לארץ ישראל ולהעביר לשם את כל הבקשות, ולשטחן על קברי האבות בחברון. אבל למנחם מנדל עצמו היה את קבר חותנו בניו יורק, ושם היה יכול לשטוח מדי שבוע בשבוע את הבקשות והתפילות, לכן לא היה לו צורך לבקר בארץ ישראל.
הבנתם את פולחן הקברים של הרבי האשכנזי?
מסתבר שאשכנזים, ספרדים, ויהודים ערבים, סדנא דארעא חד הוא.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4812160,00.html

מבלטות לשרמוטות
לפני שנים, בבית הספר, הפרענו קמעא בשיעור לעברית. המורה לעברית חגי אדר השתיק אותנו וקרא לעברנו: "שקט! בלטות!"
כמה בנות חסודות מהכיתה נפגעו עד מאד מהכינוי "בלטות" והלכו להתלונן בפני מנהל בית הספר מאיר איילי ז"ל.
נעשה בירור בנוכחות כולם. הועלו טענות המורה לעברית וטענות התלמידות החסודות על עלבונן.
בסופו של הבירור הוחלט כך: במידה ומורה לעברית רוצה לסנוט בתלמידיו שיעשה זאת, ובלבד שיקרא להן – "אריחים"! שהרי זה שיעור עברית!
נזכרתי בסיפור לאחרונה.
ביום שישי 8.7.16 צעדו בתל אביב כ-500 נשים (גם כמה גברים), חלקן בלבוש מינימאלי, במה שהן קראו "מצעד השרמוטות". המפגינים צעדו וקראו קריאות בעד חופש הבחירה של נשים להתלבש כרצונן. "לאף אחד אין זכות לגעת בי או לחפצן אותי בגלל הלבוש."
מסע המחאה נפתח בכיכר רבין, המשיך לכיכר הבימה והסתיים בנאומים ובפעילות בגן מאיר. המפגינות מחו על התפישה שבה בוחרים להצדיק דווקא את אלה שתקפו מינית, בטענה שהקורבנות התלבשו באופן חושפני ושידרו התנהגות מתירנית. על חלק מהשלטים שנשאו המשתתפות בצעדה נכתב "שרמוטה, אבל מחליטה" ו"רק אני מחליטה על הגוף שלי."
הנה התמונות:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4825872,00.html
המסורת של הצעדה החלה כאשר ב-24 בינואר 2011 הירצה מייקל סנגינטי, קצין משטרה קנדי, בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת יורק בטורונטו, ואמר: "נאמר לי שאני לא אמור להגיד זאת, אבל נשים צריכות להימנע מלהתלבש כמו שרמוטות (sluts) כדי שלא יהפכו לקורבנות של אלימות מינית."
בתגובה לכך, התארגנה מחאה בעיר נגד דבריו, ונגד הטענה בכללה, הנשמעת לעיתים. מארגנות המחאה, סוניה ברנט והת'ר ג'ארוויס, בחרו להשתמש במילה slut דווקא בגלל הקונוטציה השלילית שהיא מעוררת, במטרה להוציא ממנה את עוקצה.
אז נכון, הכוונה טובה וההפגנה מוצדקת, אבל מה זאת הגזענות הזו? מדוע לתרגם את המילה האנגלית slut דווקא לערבית? האם רק הערביות הן שרמוטות? האם אין זונות עבריות? למה אם כן לומר "מצעד השרמוטות", ולא "מצעד הזונות"?
עברי דבר עברית! נשים עבריות דברו עברית!

הטעויות המביכות של דוד פז
דוד פז קפץ ומצא שתי "טעויות מביכות" להגדרתו ב"חדשות בן עזר" (גיליון 1159):
1) בידיעה על ברגותי צוין כי כינוי החיבה של חיים אורון הוא גָ'מוּס (תאו, בערבית). הנכון הוא ג'וּמֶס (פרי עץ השקמה, בערבית).
2) בידיעה על ג'ף הלפר הוא תואר כמי שתומך באירגון ב.ד.ס.מ. BDSM ולא BDS.
ניכר בדוד פז שאינו קורא ותיק של "חדשות בן עזר", לכן אז הבה נתקן לו את טעויותיו המביכות.
לגבי הטעות הראשונה. זה כבר נהפך ממש לתופעה. זה שנים רבות, מיד כשאני מזכיר את "הרעות המופלאה" בין מרואן ברגותי, הרוצח הסדרתי, מייסד ארגון הרצח הג'יהאדיסטי "השהידים של הקצה", לבין חיים אורון (המכונה ב"שומר הצעיר" בכינוי החיבה ג'מוס) קופץ אחד מחבריו בעלבון.
העלבון לא חלילה בגלל שהוא מזועזע ונפגע מהעובדה שהדיברה השלישית של ה"שומר הצעיר" ש"השומר הוא אחיעזר ואחיסמך" מופנית אל רוצח המונים איסלמו-נאצי, אלא לכינויו של אורון בתנועה.
אז הנה אני חוזר על מה שכתבתי בעבר: 15.1.2009 ("דשות בן עזר", גיליון 410)
https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe00410.php

בין ג'מוס לווינינגר
ד"ר יענקלה ניר נפגע ממני עמוקות. "נפגעתי," הוא כותב, "מהכינוי 'ג'מוס' שנתת לחיים אורון," מפני ש"יש הבדל בין ג'מוס (תאו) לבין ג'ומז (שקמה)." [גיליון 409].
לא ברור לי כלל מדוע מעדיף ד"ר ניר את הכינוי "ג'ומס" (שקמה) על "ג'מוס" (תאו), האם חיים אורון דומה יותר לעץ שקמה? אבל שיהיה כך. בכל מקרה, ד"ר ניר, אינני נוהג לפגוע באף אדם, ומעולם לא המצאתי כינויים לאנשים.
על מנת שלא תיפגע, לך ובדוק מהו באמת הכינוי המקורי הנכון של החבר אורון. לצורך זה, יש לשאול ישירות את "פי הסוס" (הג'מוס). ובכן, בראיון שנתן החבר אורון לעיתון "הארץ", הוא מספר כי בשכונה ובתנועת הנוער ברמת גן קראו לו, "ג'מוס", כי הוא היה "שחור וגדול", (רק אחר כך שונה הכינוי לג'ומס).
והנה הקישור לראיון עם חיים אורון ג'מוס: (נעמה לנסקי, אני כן קיצוני, אני כן רדיקלי, "הארץ", 10.1.2008).
http://themarker.captain.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?more=1&itemNo=943179&contrassID=2&subContrassID=13&sbSubContrassID=0
ד"ר ניר, אם נפגעת ממני אני מתנצל בפניך, אבל דומני שאת עלבונך עליך להטיח לא בי, אלא בחברי תנועת "השומר הצעיר", חבריו של אורון, שהמציאו לו את כינויו זה.
בשורה התחתונה דומני שכל הכינויים ה"כאילו" חבריים של אנשי "השומר הצעיר" כגון: "ג'מוס", "ג'ומס", "אבו וילן", וכדומה – הם קצת ילדותיים ונלעגים ושייכים לתקופה אחרת.

ולגבי הטעות השנייה שמצא דוד פז, אז הנה מה שכתבתי ב"חדשות בן עזר" גיליון 1074:
https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe01074.php

תנועת בדסמ – מ-בדס BDS ל-בדסמ Bdsm
BDS (ראשי תיבות של: Boycott, Divestment and Sanctions – חרם, מניעת השקעות, ועיצומים), הוא קמפיין לחרם על ישראל הכולל חרם כלכלי, אקדמי ותרבותי.
הגזען הערבי-מוסלמי עומר ברגותי המייסד והעומד בראש תנועת ה– BDS- מכריז על מטרתו, חיסול מדינת היהודים:
https://www.youtube.com/watch?v=h7sPcJfDjJo
בי-די-אס-אם או בדס"מ, הם ראשי תיבות של פרקטיקה מינית הכוללת (Bondage) קשירה, (Discipline) משמעת,  sadism,  סאדיזם  ,masochismמזוכיזם.
בתנועת הב.ד.ס. חברים מזוכיסטים יהודים וישראלים רבים הלוחמים להחרים את עצמם. לכן מן הראוי להוסיף לתנועת הבדס את האות מ"ם – מזוכיסטים יהודים, ולקרא לה "תנועת הבדסמ האנטישמית".
אז דוד פז, אמור אתה, האין מר הלפר שייך לתנועת ה- Bdsmכמזוכיסט יהודי?