אבא של מאזן תובע את אללה אלוהיו
לאחר שההיסטוריון (מכחיש השואה) ד"ר אבא של מאזן, הבין שתביעתו את הלורד ארתור ג'ימס בלפור על הבטחתו להקים בית לאומי ליהודים בארץ ישראל – פשוט מגוחכת, הוא החליט לתבוע את מי שקדם ללורד בלפור בהבטחתו, אללה (אלוהים הערבי-מוסלמי).
לרגע אבא של מאזן שכח שאללה (אלוהים הערבי-מוסלמי) הבטיח את ארץ ישראל על שתי גדות הירדן רק לעם ישראל ולא לערבים, ולא לפלישתים, ליבוסים, לחיתים, לאמורים, לחיווים, לגרגשים, או לפריזים. (קוראן סורה 7 פסוק 132).
מעניין מה ישיב לו אללה (אלוהים הערבי-מוסלמי)? נקווה שאבא של מאזן יפרסם את התשובה של אללה לתביעתו.

רחוב על שם המשורר הקניבל מחמוד דרוויש בטייבה
אם דמות מופת הוא, לכו בעקבותיו!
כתגובה על הביקורת שנמתחה על גלי צה"ל בעקבות הקדשת תוכנית למשורר הקניבל מחמוד דרוויש, נחנך בטייבה רחוב על שמו.
בטקס השתתפו ראש העיר טייבה עו"ד שועאע מסארווה מנצור, סגן יו"ר הכנסת ח"כ אחמד טיבי, ח"כ אוסאמה סעדי, וראש ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל ח"כ לשעבר מוחמד ברכה.
"המשורר דרוויש הוא אייקון סימבולי לאומי והכבוד כולו הוא לנו," אמר ראש העיר. "קריאת הרחוב על שמו היא אות הוקרה לשמירת מורשתו והנצחת זכרו. דרוויש היה ויישאר סמל ואייקון לאומי שמעורר בנו השראה. אנו נמשיך להיות גאים בו."
ח"כ אחמד טיבי, הוסיף: "הוא בטח חייך חיוך קטן וממזרי שמלא בוז למשמיציו, זה רגע מאושר."
ואכן, בקריאת הרחוב ע"ש המשורר הקניבל (שאפילו לא הגדיר עצמו "פלישתי" בשיר בו הצהיר על רצונו לאכול את בשר היהודים) – הזדהו ערביי ישראל עם חלומו זה של אוייב השלום, הקניבל הגזען.
אז לכל מעריציו של המשורר הקניבל החולם לאכול את בשר היהודים נמליץ כך: אם אתם רואים אותו כאיש מופת, לכו בעקבותיו ועזבו כמוהו את מדינת היהודים! לכו מכאן!
הגזען המוסלמי ח"כ אחמד טיבי יליד טייבה כבר עשה את הצעד הראשון. טיבי עזב את טייבה והתנחל מעבר לקו הירוק בדחיית אל בריד. (לפי תפיסתו הגזענית של טיבי רק מוסלמים יכולים לכבוש ולהתנחל ביהודה ושומרון).

האם מבין המבין? והאם יבין הטיפש?
הגאליציאנער היינץ קלוגר החליט לעברת את שמו. את שמו היידי-גרמני "קלוגר", חכם בעברית, או פיקח, הוא החליט משום מה לתרגם בעתיד "יבין". במקום "חכם", הוא לא תרגם "מבין" אלא הוא "יבין". היינץ קלוגר – חיים יבין.
בנו יונתן הכריז כי מחמוד דרוויש הוא "משורר דגול" ולאחר שהוא (יונתן) שמע את שירו "תעודת זהות" הוא רואה "כמה עוצמה ויופי יש בסובלנות כזו." (ידיעות 21.7.16).
מסתבר שיונתן אינו קלוגר (חכם) נהפוך הוא. בשיר בו מצהיר המשורר על רצונו לנגוס את בשרו הוא רואה "יופי וסובלנות..." אם יונתן אינו קלוגר – חכם אין גם סיכוי שהוא יבין אותו.
וזה מחזיר אותנו לתעלומה של הפתולוגיה היהודית. כיצד כל כך הרבה יהודים מחזיקים באמירתו של ישו "אהוב את אויבך והתפלל בעד רודפך." (מתי ה').
בעוד שמעולם לא היה נוצרי שהגיש את הלחי השניה ואהב את האוייב, יש כל כך הרבה יהודים האוהבים את האויב הפועל להרגם.

[אהוד: גם לדעתי יונתן יבין הוא, בלשון המעטה, מאוד לא חכם].

יוסי צברי – אני ערבי!
"יהודי ערבי-תימני" בשם יוסי צברי עשה פאראפראזה הומוריסטית לשירו של המשורר הקניבל דרוויש ופנה אל מרים סיבוני-רגב, ואמר לה: "אני ערבי" (אגב כמו דרוויש הוא שכח לומר "אני פלישתינאי"). וגם את ערבייה...
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/804/020.html
נאמר לצברי הערבי: אם אתה ערבי אז חזור לתימן. שם לפי חוקי ההשפלה של "בני החסות" תיאלץ לנקות לבני עמך הערבים-התימנים את בתי השימוש. תצטרך רק לבחור עתה אם אתה ערבי-תימני סוני, או ערבי-תימני חותי. וכמובן כדאי שתשקול זאת שוב. היזהר! בתימן הערבים רוצחים הומואים...

מאור זגורי – אם כבר לכו אתם מפה!
אני מסכים עם כל מילה שכתב ד"ר משה גרנות כתגובה על שתי כתבות ב-"7 ימים" ב"ידיעות" ("חדשות בן עזר" 1163) ויש לי עוד להוסיף עליהן. אבל ראשית ברצוני לתקן את גרנות. טרומפלדור למשל, ומשה גרנות – הם יהודים "מזרחיים". מאור זגורי הוא יהודי "מערבי" (מוגרבי מרוקאי). כלומר, אין להשתמש במילה "מזרחיים" אלא רק במינוח "יהודים ערבים", או "יהודי ערב" או "יהודי האיסלם".
מאור זגורי (זגורה ישוב בֶּרְבֶּרִי בהרי האטלס) קנה את פירסומו בסדרת טלביזיה על חיי המרוקאים בשם "זגורי אימפריה". לאור תיאור דמויות המרוקאים בסדרה, מן הסתם אם היה אשכנזי כותב אותה, היה מוגדר מיד כגזען. רק למרוקאי מותר לתאר את עדתו כהווייתה. לעומת זאת למרוקאי מותר להיות גזען כלפי האשכנזים.
זגורי, כאחד מחברי ועדת הגזען ארז ביטון, הכתיר אותו כמובן כגיבור, ויצא לקרב נגד האשכנזים: "הם רק אכלו לנו ושתו לנו – ועכשיו, אחיי המזרחים – תורֵנו. בתיאבון." ("ידיעות אחרונות" 15.7.16).
בדומה לתיאבון של מחמוד דרוויש, שקרא לכל היהודים לצאת מהארץ, הוא קורא לאשכנזים: "אתם מוזמנים בהחלט לעזוב את הארץ ... סעו, הַגרו לחו"ל ... אם תרצו, אפילו נעזור לכם לארוז."
אז נודיע כך לגזען זגורי: אנחנו לא רק שלא נעזוב את הארץ, אנחנו גם לא ניתן לך להפוך אותה למדינה ערבית כבחלומו של מחמוד דרוויש, ולא ניתן גם להפוך אותה למדינה מרוקאית כחלומך אתה. אנחנו נילחם על צביונה המערבי (לא המוגרבי) הדמוקרטי של ארצנו.
אנחנו נילחם על צביונה של ארצנו כמדינה מפותחת עם מוסדות מדע של השורה הראשונה. אנחנו נלחם על חברה שוויונית בארץ, ובשום אופן לא ניתן להפוך אותה למונרכיה אבסולוטית עם פערים חברתיים בנוסח מרוקו.

עמיתו של זגורי, הגזען האנטי-אשכנזי, יליד מרוקו, סמי שלום שטרית, פעיל נוסף בחבורת התנועה האנטי-אשכנזית: המקלל את האשכנזים בערבית: "אני כותב לכם שירים / בלשון אשדודית / כוס אם אם אמכם / כלה בוכם / שלא תבינו מילה... מי שם עליכם." – חלם גם הוא על הפיכת הדמוקרטיה הישראלית למדינה ערבית-מרוקאית שבראשה מלך מרוקו:

"תנו לי מלך מרוקאי אחד, מרוקאי עם כבוד,
וקחו את כל הבנגוריונים, בגינים, גולדות, רבינים, שמירים, פֶרֶסִים, ושרונים,
ולכו תחגגו לכם קוממיות ועצמאות.
אסתפק במלך מרוקאי שלשונו לשון אימי –
ארכין ראשי ואנשק את ידו ואשבע לו אמונים
"אללה יברכ פי-מולאי סידי."

לא ברורה כל כך ההתרפקות הביזארית של שטרית על מלך מרוקו (ולחשוב עוד ששולמו לו, למלך, ע"פ מיספר הערכות – כ-250 דולר שוחד על כל יהודי שהתיר להוציא ממרוקו) – מכל מקום, סמי שטרית, המעריץ כל כך את המלך הדספוט המרוקאי – המלך מוחמד השישי מכונה "המלך הגזלן" (LE ROI PREDATEUR), וכל כך מעריץ את התרבות הערבית-מרוקאית מתוך שנאתו את התרבות המערבית האשכנזית – החליט גם הוא לא לרדת למרוקו, לא לנשק את ידי המלך, ולא להישבע לו אמונים – אלא לרדת לאמריקה בירת העולם המערבי, ולהישבע לה אמונים.
הנה זגורי, אפילו עמיתך המרוקאי חלם על מרוקו והיגר למדינה מערבית ולא "מוגרבית"...
לסיכום אנו קוראים גם לשטרית וגם לך לחיות בארץ וללחום ביחד להפיכתה למדינה מערבית (ולא מוגרבית) דמוקרטית ומתקדמת.

תודה לנאצים ששחטו אתכם!
זו מדינה של ערבים לא שלכם!
בדומה לזגורי הקורא לאשכנזים: "לכו מכאן!" – ובדומה למחמוד דרוויש הערבי-מוסלמי הקורא לכל היהודים: "לכו מכאן!" – גם ילדי המסתננים לארץ (שרובם ככולם הם ערבים-מוסלמים), קוראים בקול גדול ליהודים: "תודה לנאצים ששחטו אתכם! זו מדינה של ערבים לא שלכם! "
יש לשים לב שמדי שנה נולדים למסתננים כאלף ילדים. ורק השנה עיריית תל אביב תבנה להם 46 גנים.
https://www.youtube.com/watch?v=KaJ7r76fnII&feature=youtu.be
אז לפני שיגרשונו מעירנו ומארצנו יש לקבל החלטה אמיצה להחזיר את המסתננים הבלתי חוקיים בכבוד, עם הכסף שחסכו כאן, למקום ממנו הם באו!
ודוק: אף מסתנן לא הגיע לארץ מסודן או מאריתריאה, לשם אסור לגרשם. כל המסתננים הם מהגרי עבודה ולא פליטים שהגיעו לארץ ממצרים. ולשם יש לגרשם!

על גזענות אנטי-להטב"ית והצביעות של מר"צ
בעוד שמפלגת מר"צ מתנאה בכך שהיא תומכת בזכויות הלהט"בים, ח"כ הערבי-מוסלמי שלה, עיסווי פריג', פיטר את ערן דורון, מאמן קבוצת מ.ס. כפר קאסם, בגין היותו הומו.
על הפיטורין הבלתי מוצדקים האלו קיבל אמנם דורון פיצוי של 35 אלף שקל אבל הוא תוהה מדוע זה פריג' מתמודד דווקא במר"צ? "שיהיה חבר כנסת במקום שהוא ראוי לייצג, כמו בל"ד, רע"ם-תע"ל או ש"ס – אבל לא במפלגה שחותרת לזכויות אדם ולדו-קיום. האם הוא פרייג' יסכים לומר בכפר קאסם, בערבית, שהוא בעד זכויות להט"ב? מר"צ קיימה אירוע עם קהילת הלהט"ב ב'דרעק'. האם הוא הגיע אליו?"
העניין החמור בסיפור אינו רק בכך שח"כ של מר"צ פיטר הומוסקסואל מעבודה בגין היותו הומו, (על גזענותו של פרייג' בגין הזדהותו עם דברי מוחמד באמנת החמאס לפיהם יש לרצוח את כל היהודים כבר כתבנו) – העניין החמור הוא שגולדה זלטה שניפיצקי (זהבה גלאון) ואנשיה אינם רואים בערבים בני אדם שווי זכויות. הם אינם מוכנים כלל להיאבק למען להטבי"ם ערבים ולארגן להם הפגנה בישוביהם.

על חשיבות בהיסטוריה
"היהדות בהיסטוריה האנושית לא כל כך משפיעה לא כל כך חשובה." דברי יובל נוח הררי (מוסף "הארץ", 22.7.16)
ואנחנו אומרים: יובל נוח הררי אינו חשוב כלל בהיסטוריה.

[אהוד: מאיפה צץ הטיפש הזה, יובל נוח הררי?]

על הרשע והבאנאליות של הידע של אווה אילוז
על אווה אילוז ילידת מרוקו, הגזענית האנטי-אשכנזית שהפכה לאנטי-ציונית ולאנטישמית כבר כתבתי.
https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/00918001.pdf
במאמר מבולבל (אולי בגלל התרגום לעברית, שהרי אילוז אינה יודעת לכתוב בעברית), ורצוף מושגים הנותנים כאילו נופך אינטלקטואלי, היא שואלת את השאלה הבאה:*
"מה הופך משטרים פוליטיים מסוימים לרשעים? מדוע יש אנשים, בעיקר כאלו השייכים לקבוצות רוב, שרוצים לגרש אחרים מבתיהם, לגזול את עבודתם, את אדמתם ואת רכושם, להכניס אותם לבתי סוהר, לענות ולהרוג אותם, בעיקר אם הם חברים בקבוצות מיעוט?"
למי מתכוונת אילוז בשאלתה? האם היא מתכוונת לערבים-המוסלמים? על 13 מיליון הקילומטר המרובע של שטחים כבושים שנותרו בידיהם ללא יהודים ונוצרים? האם היא מתכוונת לדע"ש – המדינה האיסלמית? ואולי היא מתכוונת למולדתה מרוקו שנותרה בלי נוצרים ויהודים, ושבה הכובשים הערבים מדכאים את הרוב הבֶּרְבֶּרִי ואת תושבי סהרה המערבית שכבשו לאחרונה?
האם מתכוונת אילוז לחמאס ולמופתי של אש"פ (מינוי ישיר של אבא של מאזן) שבניגוד לנאצים, ששמרו בסוד את תוכניתם להשמדת היהודים, מצהירים בריש גלי שמטרתם היא חיסול מדינת ישראל והשמדת כל היהודים בעולם?
לא. ודאי שלא. אילוז אינה מתעסקת בכל אלו כלל. היא מתעלמת מהם ביודעין. כאוטו-אנטישמית מובהקת היא רואה רק בישראל וביהודים את הרשע והרוע.
אמנם היא אומרת שאין להשוות את ישראל לגרמניה הנאצית, אבל כל ההתייחסות שלה היא לדוגמאות מגרמניה הנאצית. יכולה היתה להתייחס למשל לדוגמאות ממרוקו מולדתה. להשוות למשל בין ישראל למרוקו, אבל לא, את ההשוואות היא עושה רק לגרמניה הנאצית, וגם אם היא אומרת שאין לעשות השוואה, עצם ההשוואה היא כבר השוואה.
ישראל, קובעת אילוז היא מדינה שבה ההבחנה בין מלחמה ופשע מיטשטשת. היהדות והרבנות הן גזעניות. "האידיאולוגיה הפונדמנטליסטית, הבלתי־חוקית, האנרכיסטית והמשיחית חדרה ללב המנגנון של המדינה והפכה אותה ליישות פורעת חוק מהוות[?] קריסת הציוויליזציה בתוך החברה הישראלית. האלימות מפעפעת, נגד אשכנזים, נגד מזרחים, נגד חילונים, נגד דתיים, נגד הומוסקסואלים, נגד נשים, נגד שמאלנים, נגד מתנחלים."
נו באמת, אילוז, אפילו הדוגמאות שלך סותרות את דבריך. האם אי פעם בהיסטוריה היו זכויות הנשים וההומוסקסואלים למשל טובות יותר מאשר עתה במשטר הרשע של ישראל?
אילוז הולכת ע"פ האופנה ומצטטת את ההגדרה האווילית המפורסמת של חנה ארנדט, שהרשע לאין שיעור של אייכמן הוא רק "באנאלי", דומה שבמקרה זה גם הרשע וגם הידע של אילוז הוא באנאלי.
אם אילוז אכן רואה בישראל מדינת רשע והיא חולמת לחיות תחת שלטון ערבי-מוסלמי, נציע לה לחזור לארץ מולדתה מרוקו ושם להילחם למען דמוקרטיה וסילוק הכיבוש הערבי מהבֶּרְבֶּרִים ומסהרה המערבית. נראה אותך שם גברת אילוז!

* אוה אילוז, "רוע עכשיו", מוסף "הארץ", 29.7.16. באתר "הארץ" הופיע המאמר לראשונה בשם "האם ישראל היא מדינת רשע?" השם שונה עקב הביקורת של השר ארדן.

[אהוד: הטמטום של גברת אילוז מתאים ל"הארץ" במתכונתו הנוכחית – והעיתון מתאים לה. היא נעשתה "פילוסופִית הבית" שלו, וככה לצערנו הרמה של העיתון ושל חלק מעורכיו. איזו בושה וחרפה לעיתון שהיה פעם אחד העיתונים הטובים בארץ!]

ביום קיץ יום חום
מדי שנה אני סר לבקר את שכניי. אני מאד אוהב את שכניי. שכניי הם אינטליגנטיים, תרבותיים, ובייחוד שקטים ואינם מרעישים. מדי שנה, בְּיוֹם קַיִץ, יוֹם חֹם. עֵת הַשֶּׁמֶשׁ מִמְּרוֹם. הָרָקִיעַ תְּלַהֵט כַּתַּנּוּר הַיּוֹם, מתקיים יום הזיכרון של ביאליק.
יום רביעי כ"א בתמוז תשע"ו 27.7.16. סביב קברו של ביאליק סודרו כסאות פלסטיק לבנים. בצד עמד מאוורר גדול והפיח רוח קלה בפני עשרות הנאספים, כולם אשכנזים, הגיל הממוצע שבעים.
משנה לשנה פוחתים הנוכחים. לפני עשר שנים בזמן מלחמת לבנון השנייה והנוראה היה קהל כפול ואפילו מקהלה ששרה את שירי ביאליק.
במקרה התיישב אז לידי אז המשורר רוני סומך-סומק, יליד בגדד. תיכננתי לשאול אותו לאחר הטקס איך זה שטשרניחובסקי שכתב ש"האדם אינו אלא נוף מולדתו," וביאליק – שהיו ילידי אוקראינה, לא העלו על דעתם מעולם לחלום ולתת לבניהם או בנותיהם את השם "אוקראינה" – ואילו אתה חולם לקרא לבתך אלג'יר? (ועוד כנהוג היום בצורה דקדוקית של זכר: "אלג'יר" – שם של בן, ולא אלג'יריה – שם של בת) – על שם ארץ אנטישמית ללא יהודים. (אִם הָיְתָה לִי עוֹד יַלְדָּה הָיִיתִי קוֹרֵא לָהּ אַלְגִּ'יר, / וְאַתֶּם הֱיִיתֶם מְסִירִים בְּפָנַי אֶת הַכּוֹבָעִים / הַקּוֹלוֹנְיָאלִיִּים וְקוֹרְאִים לִי אַבּוּ אַלְגִּ'יר). האם זה רק בגלל שנאתך לאשכנזים?
לצערי לא הספקתי לשאול, כשנגמר הטקס הוא מיהר החוצה.
בינתיים שתי נערות הניחו זר פרחים על קברו של ביאליק מטעם "בית ביאליק", שמואל אבנרי, חוקר ביאליק ומנהל הארכיון של בית ביאליק, הרצה על הנושא: "מדוע זכה ביאליק בכתר מלכות?" הוא בעיקר הדגיש שביאליק חזה בעיני רוחו את השואה, כשהוא התעכב על המונח "שואה" אצל ביאליק.
לאחר הסיום שאלתי את שמואל אבנרי מדוע הוא לא הזכיר שביאליק חזה סכנת "שואה" בהעסקת ערבים. הוא ענה לי שהוא לא מכיר את זה. לאחר ששלחתי לו את הקישור:
http://benyehuda.org/bialik/lastwords.html
הוא ענה לי: "הטקסט הזה כמובן מוכר לי היטב. אני מצטט ממנו בכמה ממאמריי, וגם בחרתי להציג אותו בהבלטה בתצוגת הקבע של מוזיאון בית ביאליק שאותה כתבתי וערכתי. ולא זו בלבד אלא שגם מצאתי לנכון להקריא אותו במסגרת ערוץ היוטיוב של פרויקט בן-יהודה. אבל בטקסט הזה המילה 'שואה' מובאת כתיאור ציורי מליצי ותו לא, בתקבולת ליום פקודה וסערה."
הבנתי. זה לא "פוליטקלי קורקט" לומר דברים כאלו ביארצייט הציבורי של ביאליק...
מיכל בת אדם קראה את השיר "הכניסיני תחת כנפך."
סיים את הטקס החזן אליהו גרינבלט עם "אל מלא רחמים" קצת צורמני.
ולאחר מכן הוזמנו כולם לערב בבית ביאליק בנושא "שירתנו הצעירה", משוררים במחווה לביאליק, כשגולת הכותרת שירת הגזען האנטי-אשכנזי רועי חסן. הסתקרנתי מאוד האם הוא ישרוף את ספרו של ביאליק כהבטחתו?
אבל המנחה ביקשה 20 שקל, וגם התעצלתי ללכת.
הזמרת נגה אשד שרה בקולה העמוק והדרמטי בליווי גיטרה כמה משירי ביאליק וקינחה ב"ניגון שלו".
http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=502

לא עוד אאמין באדם, רק בכסף –
על הפער הכלכלי בשירה העברית
לאחר גמר הטקס, כשכולם התפזרו, המשכתי ללכת קצת הלאה, וכמו בכל שנה שמעתי אנחה עמוקה מעומק הלב. לא ראיתי מאין באה, ופניתי כה וכה עד שמבטי נפל על הקבר הבודד של טשרניחובסקי, שעמד נכלם בפינה. הבנתי – טשרניחובסקי נאנק מעצם העלבון הגדול. לא די בכך שאת ביאליק קברו עם אשתו והוריה בקבר משפחתי אחד, הוא טשרניחובסקי שוכב לו לבדו, כי פרנסי העיר לא נתנו לקבור לידו את אשתו הגויה, והנה כל שנה עורכים טקס זיכרון לביאליק ואותו שוכחים. הוא רואה זאת וליבו נחמץ.
הסיבה ברורה – הפער המעמדי. ביאליק הגביר הגדול הותיר אחריו בית גדול ומפואר שמשמש כמוסד עירוני המממן כל שנה את האזכרה לבעל הבית. ואילו טשרניחובסקי, שחי בדירות שכורות, לא היה לו את הכסף לקנות לעצמו את אזכרתו.
לכן אני פונה לעירית תל אביב, בכל יום אזכרה לביאליק, הקדישו גם שורה או שיר למשורר הגדול כמותו שאול טשרניחובסקי.
אל לה לשירה להיות תלויה רק בכסף!

אלגיה – קשה כשאול קנאה
אל מול רֹחַב יָם הַתְּכֵלֶת
עַל מְלוֹא רֹחַב בית העולם
קברים בָּאִים, קברים נָעִים,
מספרים סודם.

גְּדוּד מספידים פֹוסֵעַ
וְסָר מֵקִיר אֶל קִיר:
הֵם מזכירם את ביאליק
מהללים אותו בשיר.

הֵם יַעַרְכוּ הַשבַח:
יָרִיעַ פַּעֲמוֹן,
יַחְדָּו שבחים יַחֲלֹקוּ
חָסִיד וְאִישׁ הָמוֹן.

דַּי לוֹ לְחיים נחמן
מִשבחים יוֹם יוֹם:
רִנָּה לְאִישׁ-הספר,
תְּפִלָּה, שירה היום.

... וּבְחֶשְׁכַת הַלַּיִל בְּלִי אור ויָרֵחַ
מקבר אחד מי זה שם יאנחַ?

וּבְאַחַד הַבָּתִּים אוֹר כֵּהֶה הוֹפִיעַ:
"מי פה קבור" – הַקולֹ חֶרֶשׂ הִבִּיעַ.

"אַתה הוא שאול?" "כֵּן, אֲדוֹנִי, הִנֵּנִי"
"על מה תאנח? צרתך נא הַרְאִינִי!"

שמש תמוז אֵשׁ זְוָעוֹת... בַּפִּנָּה קַלָּחַת,
וּשְׁמוֹת כָּל השירים וּיורה רוֹתַחַת...

לביבות, מוחמד, ושאול בעין דור,
לנוכח פסל אפולו, ואנחות כינור,

את "ארצי מולדתי" כתבתי בלי פעלים,
ולא את נגילה נתעלסה באהבים,

שירים לאִיל איל ובת הרב
עיט עיט על הרייך, ועמא דדהב

בשחקי שחקי על חלומות עוד אאמין,
אך מי עוד זוכר שירים מזה המין?

עַיִט! עַיִט עַל הָרַיִךְ, וראי אדמה,
שכחוני כולם בתוך המהומה.

"עַם פְּלֶשֶׁת סַבּוּנִי, בִּעוּתֵי-צַלְמָוֶת –
הָרוּחַ הָרָעָה תְּדַכְּאֵנִי עַד מָוֶת."

כשתבואו לזכור את ביאליק הגביר,
במטותא תוכלו גם אותי להזכיר.

כי גם אם אין לי בית מגורים,
שיריי כולם בעד עצמם מדברים.

אמר ונכנס אל קברו
ואיש לא הביט לעברו.