השם הפרטי "נעמן" הוא שם נדיר למדי. בכל ימי שני חיי פגשתי רק שניים הנושאים אותו. מקור השם מופיע אמנם בשני מקומות בתנ"ך אבל יהודים לא נטו להיקרא בשם זה. השם נכנס לעולם העברי-ציוני בעקבות דמות ספרותית בשם "נעמן" בספרו של אברהם מאפו "עיט צבוע". לספריו של מאפו נודעה השפעה עצומה על ראשוני הציונות והיישוב העברי.
בזמנו התפרסם ברבים פושע בשם נעמן דילר. לא היה באותה עת אדם ברחוב שפגשתי שלא שאל אותי עליו כאילו שיש איזה קשר בינינו. מאז אני רגיש לנושאי שם זה.
ב-1933 עלה יהודי בשם הלמוט אויסטרמן Helmut Ostermann מגרמניה. לאחר עלייתו החליט לאמץ לעצמו זהות עברית-ציונית ולכן לקח לעצמו את השם העברי-צברי – "אורי אבנרי".
במאמר בעיתון "הארץ" פנה אורי אבנרי ליורדים לברלין (בלשונו: "הצעירים הנהדרים בברלין") לשוב לישראל, "להסתער על הפוליטיקה, לארגן, לשנות, להקים כוחות חדשים, לכבוש את השלטון."
השינוי לא יבוא, קובע אבנרי, "אם כל מי שמסוגל להתנגד ל'הסתערות החרד"לים, המתנחלים ומשרתיהם,' ירים ידיים ויעבור לבתי הקפה של שדרות אונטר־דן־לינדן, שם יישב ויבכה בזוכרו את ציון." (אורי אבנרי, "צעירי ברלין שובו לארץ", "הארץ" 29.7.16),
בתשובה לקריאתו של אבנרי ענה לו יורד לברלין בשם נעמן הירשפלד. הירשפלד אינו רוצה בכלל לזכור את ציון. הוא מיואש מעתיד ישראל ובייחוד מ"הישראליות המרוקנת מתוכן." ולדידו "הקיום בישראל/פלסטין הוא קיום מסויט. מדינת ישראל היא אתנוקרטיה רדיקלית ודורסנית, שהשלטון בה נהפך בהדרגה לאוטוקרטי. ישראל בבסיסה היא מדינת דם במובן הפולקיסטי של המונח הזה, והישראלים — יהודים ברובם — כאזרחי המדינה הזאת, אינם רוצים לראות שום שינוי במציאות זו. בעזיבה בחרתי לשחרר את עצמי מהתבוססות בחוסר־אפשרות. לתת לילדי את המתנה הגדולה ביותר שאני יכול לתת לו: חירות להגדרה עצמית. (נעמן הירשפלד, "לא תודה אני נשאר בברלין", "הארץ", 1.8.16).
מכיוון שנעמן הירשפלד החליט לוותר על "הפולק" של "עם ישראל" ולהשתייך מעתה לפולק הגרמני-ארי-הטהור*, אנו מייעצים לו שעל מנת שלא יעורר אנטגוניזם מה"פולקיסטים של ה"פולק" החדש שבחר לעצמו, כדאי לו לשנות את שמו התנכ"י-עברי-ציוני "נעמן" – לשם פולקיסטי-ארי-גרמני מובהק, ובכך ייקל לו להשתלב בברלין.
למשל, במקום השם "נעמן" ייקח לו את אחד מהשמות הפרטיים הפולקיסטיים-ארים-גרמנים המובהקים: "אדולף", "ריינהארד", או "היינריך". שם משפחה גרמני ("הירשפלד") הרי ממילא יש כבר לו.
אימו של הפולקיסט הגרמני החדש ("אדולף", "ריינהארד", או "היינריך" הירשפלד), היא בעלת טור במוסף "הארץ". כבנהּ גם היא זכתה מהוריה בשם עברי-ציוני מקורי "נרי", (הנר שלי) לבנה. אני אישית עוד זוכר את אימא שלה מרקידה בני נעורים בחיפה בחגיגות העצמאות למדינה.
"נרי" (הנר המאיר) מעריצה בטורהּ את בנה היורד לגרמניה (ואת נכדיה הפולקיסטים גרמניים החדשים), וטוענת שגם אימא שלה, אם היתה חיה היום, היתה יורדת מהארץ לאשכנז (למרות שלא היתה אשכנזית), בגלל שמדינת היהודים הפכה לדבריה למדינת רשע.
לכן נציע גם לה להמיר את שמה העברי-ציוני "נרי" בשם פולקיסטי-ארי-גרמני מובהק שמתאים לה.
למשל, תיקח לה את השם: "קלרה פלצל". ועם אימוצה את הזהות הפולקיסטית-גרמנית בא לציון (סליחה לכל משפחתה) גואל. נכדיה הפולקיסטים-גרמנים לא יצטרכו להתבייש בשמה היהודי-עברי-ציוני.
דומה שהחלפת שמה של כתבת "הארץ" מ"נרי" ל"קלרה פלצל" תועיל לה בגרמניה אבל גם לא תזיק לה במקום עבודתה בישראל, שהרי עיתונהּ "הארץ" הכריז כי ישראל היא מדינת רשע ולכן יש רבים המכנים אותו בשל כך "דער שטירמער".

* "פולק" בגרמנית הוא שילוב לאומיות עם דם וגזע ארי. לפי היטלר "היהודי האינטרנציונליסטי הוא חסר זהות לאומית ונדבק כפרזיט לפולק הגרמני כדי לנצלו כלכלית."

ומי עוד באקטיביסטים הפרו איסלמים?
ואם חשבתם שרק אלו המכנים עצמם "שמאל" מסוגו של ("אדולף", "ריינהארד", או "היינריך" הירשפלד), כלומר האתאיסטים היוצאים נגד דת ישראל, תומכים בחיסול מדינת היהודים ובכיבוש ערבי-מוסלמי, טעיתם. הנה יש גם מבין שלומי אמוני ישראל, יהודים המקפידים על תרי"ג מצוות המצטרפים למסע קדוש זה של כיבוש ערבי-מוסלמי:
http://rotter.net/forum/scoops1/336735.shtml

אקלים של בגידה – "שוברים שתיקה" והחמאס
נדב וימן, רכז מתנדבים של ארגון "שוברים שתיקה", מספר על אחיו שמבריח גלשנים לכוח הימי של החמאס. כן, כן, זהו אותו ארגון המצהיר שמטרתו חיסול מדינת היהודים והשמדת היהודים בעולם.
hhttp://rotter.net/forum/scoops1/336597.shtml#1

הערבים נוהרים לקלפיות במצוות אבא של מאזן
ראש עירית נצרת עלי סלאם התראיין ל"קול ישראל" בערבית וסיפר שאבא של מאזן התקשר אליו וביקש ממנו להאיץ באנשים לנהור אל הקלפיות ולהצביע בעד הרשימה הערבית המשותפת (בשנאת ישראל) ונגד נתניהו. בתמורה הוא הבטיח לו עזרה בהרכבת הקואליציה בנצרת.
http://rotter.net/forum/scoops1/336041.shtml
למותר לציין שהסיפור הזה לא הופיע בעיתון "הארץ".
האם אבא של מאזן יתנצל על כך בדומה להתנצלות של נתניהו על אמירתו שהערבים נוהרים לקלפיות?

הסיכום ההיסטורי של ההצלחות של אבא של מאזן
ההיסטוריון (מכחיש השואה) ד"ר אבא של מאזן, מפרסם את ההישגים ההיסטוריים של תנועתו הפת"ח.
הפעם אבא של מאזן אינו מכחיש דבר, אלא מתנאה בהישגיו ברצח יהודים וסופר את הגופות בדקדקנות: הפת"ח רצח עד היום 11,000 ישראלים. והוא הקריב 170,000 שהידים, כך שהוא מוביל על חמאס.
http://rotter.net/forum/scoops1/336645.shtml
שלא יהיה לכם ספק. משלחת של מעריצים יהודיים תמשיך לחלות את פניו ולשבחו על הצלחתו הגדולה.

הטל צל ענק, זה שיושב על יד, וזה עם הפסיק על
הרכש החדש של ח"כ אורן חזן לליכוד הוא זמר "ראפר" המתנאה בכינוי "הצל". לאחר שח"כ בנימין בגין הסתייג מהצטרפותו לליכוד הכריז עליו "הצל" מלחמה. "התפוח נפל רחוק מהעץ (מנחם בגין), שאג "הצל", והוא, בנימין בגין, חינך את ילדיו לשנאת ישראל ולשנאת היהדות, ובתו אביטל התאסלמה והתחתנה עם גבר ערבי, ובנו אבינדב המיר את דתו לבודהיזם, והוא אנטי-ציוני פעיל באנרכיסטים נגד הגדר מאלו שזורקים אבנים בבלעין על חיילי צה"ל."
ואו. איזו מלחמה! האם זהו הדור החדש של חניכי ז'בוטינסקי?
כשהייתי ילד אני זוכר שבן גוריון היה קורא למנחם בגין: "ההוא שיושב ע"י חבר הכנסת באדר..." ולראש בית"ר היו קוראים: "זה עם הפסיק על הזין..." (ז'בוטינסקי), והנה בטקס האזכרה האחרון לז'בוטינסקי לרגל 76 שנים למותו, הילל וקילס אותו בנימין מיליקובסקי-נתניהו, שאביו וסבו היו מחסידיו. ואביו אף נשא את ארונו.
בין שאר הדברים אמר נתניהו: "העם ישפוט בקלפי, ישלוט העם בשלט, זו תורת ז'בוטינסקי."
והנה הפתעה גדולה. בתגובה קם יצחק הרצוג, המתנאה להיות ראש "מפלגת העבודה", יורשם של בן גוריון, ברל, ויגאל אלון ומכריז: "אתם מאדירים את שמו של ז'בוטינסקי אך מועלים במורשתו – דווקא אנחנו מגינים על מורשתו..." שומו שמיים והאזיני ארץ "מפלגת העבודה" ר"ל היא ההולכת לפי מורשת ז'בוטינסקי.
אז נכון שמפלגת העבודה כבר אינה מפלגת העבודה והליכוד כבר אינו ליכוד. ואין כבר בכלל אידיאולוגיה בשום מפלגה, אבל בכל זאת לרגל האזכרה כמה נקודות לחידוד הזיכרון:
ולדימיר זאב יבגנביץ' ז'בוטינסקי התנגד ב-1920 להגנה על תל חי, וטען כי את הגנת תל חי יש למסור אך ורק לכוח הקולוניאלי הבריטי, וכי במקום ניסיונות נפל להגנה על תל-חי, על היישוב להפנות את מאמציו ללחץ על הבריטים כדי שהם יעשו זאת.
ברוח זו של הסתמכות על הצבא הבריטי פרסם ולדימיר זאב יבגנביץ' ז'בוטינסקי ב-4.11.1923 בעיתון הרוסי "ראזסוויט" מאמר בו הוא תבע הקמת: "קיר ברזל" כלומר חיזוקו של השלטון (הבריטי) בארץ ישראל, שלא יהיה נתון לשום "השפעות ערביות". להשקפתו של ז'בוטינסקי אין תקומה לרעיון הציוני אלא כחלק מן האימפריאליזם הבריטי.
ולדימיר זאב יבגנביץ' ז'בוטינסקי תבע במאמר ביידיש ב"היינט" מ- 4.11.32 את הסיסמה: "יאָ, ברעכען! כן לשבור! לשבור את ההסתדרות!"
ודוק: ההסתדרות על "ההתיישבות העובדת", מפעלי "חברת העובדים", "קופת חולים", רשת החינוך, ובראש וראשונה "ההגנה" – היו בעצם הלוז של היישוב העברי בארץ והמדינה שבדרך. ז'בוטינסקי תבע לשוברם!
ולדימיר זאב יבגנביץ' ז'בוטינסקי ("הדמוקרט"), משלא זכה ברוב ב"הסתדרות הציונית" פרש ממנה ב-1935 והקים ארגון ציוני פרטי משלו – "הצ"ח" – "ההסתדרות הציונית החדשה". העיקר עבורו שהוא כדמות "המנהיג" יעמוד בראש ולא יהיה באופוזיציה". כמילותיו: "אלוהים לשלטון בחרנו!"
על פי אותו פרינציפ הוא תמך בפרישה ממוסדות היישוב והקמת צבא פרטי של "הפורשים" תחת הנהגתו. לעזאזל הדמוקרטיה! יחי המנהיג!
ולדימיר זאב יבגנביץ' ז'בוטינסקי לקה בעיוורון מדיני מדהים לסכנת פריצת מלחמת העולם השנייה, ולא העלה על הדעת שהגרמנים יבצעו שואה ליהודים, במובן של השמדה טוטאלית. עד הרגע האחרון ז'בוטינסקי חזר והדגיש במאמריו שאין שום סיכוי למלחמה עם גרמניה כי גרמניה חלשה ופולניה חזקה.
הלמוט אויסטרמן כותב באוטוביוגרפיה שלו שכנער הוא העריץ עד מאוד את ז'בוטינסקי כנביא, וקרא בשקיקה את מאמריו, עד שפרצה מלחמת העולם השנייה, שז'בוטינסקי חזר וניבא שהיא לא יכולה לפרוץ. מאז סר חינו של ז'בוטינסקי כפרשן וכמדינאי בעיניו. (אורי אבנרי, "אופטימי", עמ' 103).
הנה מאמר המסכם את העיוורון הפוליטי המדהים של ז'בוטינסקי:
http://humanities.tau.ac.il/segel/yshavit/files/2012/05/מי_קרא_זאב.pdf
למרבה הצער, מלבד ביאליק, אף אחד לא ניבא את השואה כפי שהתרחשה. נזכיר רק שימים ספורים לפני כניסת הגרמנים לווארשה, נכנס ראש תנועת בית"ר בפולניה, מנחם בגין, לבנק הדואר, לקח את הקופה של בית"ר בסך של 150 אלף זלוטי, ברח לווילנה ונטש את אנשיו למוות. גם הוא כנראה לא העלה על הדעת את סכנת ההשמדה. (לעומתו מרדכי אנילביץ בא מווילנה לווארשה לעמוד בראש חניכיו).
בטוחני שלא חזן ולא "הצל" יודעים את העובדות הללו.