הִיא כְּבָר לֹא כָּל-כָּךְ רַכָּה וּצְעִירָה פֹּה
וְתָוֵי יָפְיָהּ הַקְּלָאסִי כְּבָר בְּשֵלִים,
אַךְ עֻבְדָּה: עִם כָּל הַטּ‏וֹב וְכָל הָרָע פֹּה
הִיא אַחַת וְאֵין אַחֶרֶת בִּשְבִילִי.

הִיא כְּבָר לֹא קְטַנָּה כָּזֹאת שֶגּוּף חַלָּש לָהּ
וְשֶכָּל צִיּוּץ שֶלָּהּ זֶה קַרְנָבָל
וּכְבָר לֹא עַל כָּל פָדִיחָה וְכָל פַאשְלָה
יֵש סִבָּה טוֹבָה לִסְלוֹחַ לָהּ, אֲבָל - - -

הִיא עֲדַיִן חֲתִיכָה וּלְעוֹלָם כָּאן לֹא יִקְּחוּ לָהּ
אֶת עֵינֶיהָ הַכְּחֻלּוֹת, אֶת הַכִּנֶּרֶת וְהַחוּלָה,
כִּי כְּשֶהִיא רַק מַבְלִיטָה לָהּ, בְּחֻצְפָּה וּבְהִתּוּל,
תַּ'חֶרְמוֹן וְתַ'כַּרְמֶל שֶלָּהּ – אֲנִי מַמָּש מַסְטוּל
וּכְשֶרַק הִיא מְעַנְטֶזֶת, בֵּין גַּלִּי לִגְבַה-גַּלִּי,
אֶת אַגַּן-יַם-הַתִּיכוֹן שֶלָּהּ – הַלֵּב אֶצְלִי פְּלִילִי,
כָּךְ שֶגַּם אִם כְּבָר עָבַרְתּ אֶת הַשִּשִּים שֶלָּךְ, מָאדאָם,
אַתְּ עֲדַיִן מַדְלִיקָה לִי אֶת הַמַּאנְגַל שֶבַּדָּם...

עוֹד מֵאָז שֶהִיא הָיְתָה מַמָּש תִּינוֹקֶת
הִיא מָשְכָה אֵלֶיהָ אֵש מִכָּל כִּווּן
אַךְ אוֹיְבֶיהָ, גַם בִּקְרָב אוֹ בְּמַחְלֹקֶת,
לֹא זָכוּ לִרְאוֹת בָּהּ מַה שֶּכְּבָר קִווּ.

כִּי מִתַּחַת לַשֵּׂעָר שֶכָּאן גּוֹלֵש לָהּ
עַל עָרְפָּהּ הַסֶּקְסַפִּילִי וְהַצַּח
יֵש קְשִי-עֹרֶף שֶאַף פַּעַם ל‏ֹא בִּיֵּש לָהּ
אֶת הַפִירְמָה הַיְּשָנָה, וּמִשּוּם כָּךְ - - -

הִיא עֲדַיִן חֲתִיכָה וּלְעוֹלָם כָּאן לֹא יִקְּחוּ לָהּ
אֶת עֵינֶיהָ הַכְּחֻלּוֹת, אֶת הַכִּנֶּרֶת וְהַחוּלָה,
כִּי כְּשֶהִיא רַק מַבְלִיטָה לָהּ, בְּחֻצְפָּה וּבְהִתּוּל,
תַּ'חֶרְמוֹן וְתַ'כַּרְמֶל שֶלָּהּ – אֲנִי מַמָּש מַסְטוּל
וּכְשֶרַק הִיא מְעַנְטֶזֶת, בֵּין גַּלִּי לִגְבַה-גַּלִּי,
אֶת אַגַּן-יַם-הַתִּיכוֹן שֶלָּהּ – הַלֵּב אֶצְלִי פְּלִילִי,
כָּךְ שֶגַּם אִם כְּבָר עָבַרְתּ אֶת הַשִּשִּים שֶלָּךְ, מָאדאָם,
אַתְּ עֲדַיִן מַדְלִיקָה לִי אֶת הַמַּאנְגַל שֶבַּדָּם...

כֵּן, תָּמִיד, גַּם בַּזְּמַנִּים הֲכִי גְרוּעִים פֹּה
כְּשֶלְּגַמְרֵי לֹא הָיָה כָּאן אַי-אַי-אַי
הִיא יָדְעָה שֶכָּל חַיַּי שֶלִּי תְלוּיִים פֹּה
בְּחַיֶּיהָ שֶהֵם כָּל תִּקְוַת חַיַּי.

וְלָכֵן, לַמְרוֹת שֶיֵּש לֹא פַּעַם כַּאסַאח
בֵּין הַפָאם-פָאטָאל הַזֹּאתִי וּבֵינִי,
שוּם תּוֹחֶלֶת מִן הַלֵּב שֶלִּי לֹא פָּסָה
שֶלַּקֶּשֶר שֶבֵּינֵינוּ אֵין שֵנִי.

הִיא עֲדַיִן חֲתִיכָה וּלְעוֹלָם כָּאן לֹא יִקְּחוּ לָהּ
אֶת עֵינֶיהָ הַכְּחֻלּוֹת, אֶת הַכִּנֶּרֶת וְהַחוּלָה,
כִּי כְּשֶהִיא רַק מַבְלִיטָה לָהּ, בְּחֻצְפָּה וּבְהִתּוּל,
תַּ'חֶרְמוֹן וְתַ'כַּרְמֶל שֶלָּהּ – אֲנִי מַמָּש מַסְטוּל
וּכְשֶרַק הִיא מְעַנְטֶזֶת, בֵּין גַּלִּי לִגְבַה-גַּלִּי,
אֶת אַגַּן-יַם-הַתִּיכוֹן שֶלָּהּ – הַלֵּב אֶצְלִי פְּלִילִי,
כָּךְ שֶגַּם אִם כְּבָר עָבַרְתּ אֶת הַשִּשִּים שֶלָּךְ, מָאדאָם,
אַתְּ עֲדַיִן מַדְלִיקָה לִי אֶת הַמַּאנְגַל שֶבַּדָּם...