בָּשְׂמָהּ וְגַם קִסְמָהּ שֶל אֲוִירַת יוֹם ט"וּ בְּאָב
אִם רַק עַכְשָיו חָגַגְנוּ בִּכְרָמֶיהָ וּשְׂדוֹתֶיהָ
שֶל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יְפֵהפִיָּה זוֹ אֶת חִדּוּש
מַסֹּרֶת ט"וּ בְּאָב שֶבּוֹ יוֹצְאוֹת הָיוּ בְּנוֹתֶיהָ
בִּימֵי בַּיִת שֵנִי בְּכְלֵי לָבָן וְלֵב גָּדוּש
בְּצִפִּיָּה לְאַהֲבָה שֶכָּל הַצִּינִיקָנִים
מְזַלְזְלִים בָּהֹ בְּסִכְלוּת וּמַפְטִירִים: passé
אַךְ הָרוֹמַנְטִיקָנִים, אַחְרוֹנֵי הַמּוֹהִיקָנִים
(נֹאמַר זֹאת דּוּגְרִי בְּקוֹל רָם וּכְלוּם לֹא נְכַסֶּה),
כָּל אֵלֶּה הַשּׂוֹחִים נֶגֶד הַזֶּרֶם הַווּלְגָּרִי
שֶבּוֹ זִילוּת הָאַהֲבָה טְּרֶנְדִּיּת הַיּוֹם כָּל-כָּךְ
וּמִתְעַקְּשִים עוֹד עַל אוֹתוֹ הֶבְדֵּל אֶלֶמֶנְטָרִי
שֶבּוֹ מוֹתַר אָדָם מִבְּהֵמָה כַּיּוֹם נִשְכָּח –
אִזְכּוּר קָטָן כְּנֶגֶד חֲסִידֵי תַּרְבּוּת הַזֶּבֶל
הַטּוֹעֲנִים כִּי קֶסֶם הָרוֹמַנְטִיקָה כְּבָר מֵת:
שוּם חֵן אֵינֶנּוּ שֶקֶר כְּמוֹ שֶיֹּפִי אֵינוֹ הֶבֶל
וְאֵין אָדָם שֶלֹּא נִכְסָף לְאָהֲבַת אֱמֶת.
לָכֵן, כְּדַאי לִזְכֹּר בְּרֹאש פָּתוּחַ כָּאן (בְּטֶרֶם
נִשְכַּח אֶת טּ"וּ בְּאָב זֶה שֶלִּבֵּנוּ כַּמּוּבָן
יָצָא עִם חוֹגְגָיו אִם לַשָּׂדֶה וְאִם לַכֶּרֶם
בָּהֶם מְחוֹלְלוֹת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל בִּכְלֵי לָבָן),
שֶשּוּם נִגּוּן אֵינוֹ passé בִּדְיַאפָּזוֹן לִבֵּנוּ
כָּל עוֹד הָאַטְרָף הָרוֹמַנְטִי בָּנוּ מְלַבְלֵב
וְכָל עוֹד אָנוּ אוֹהֲבִים – עוֹדֶנּוּ בְּאִבֵּנוּ
בְּלִי שוּם סְקְלֶרוֹז נָלוֹז שֶל הִסְתַּיְּדוּת תְּשוּקוֹת הַלֵּב.
וּכְלָל לֹא נִשְתּוֹמֵם וְלֹא נָרִים גַּבָּה אִם פֶּתַע
תָמִיד בְּט"וּ בְּאָב, כִּכְלוֹת מִדְבָּר אָרֹךְ שֶל זְמַן
שֶבּוֹ הָיוּ בְּטוּחִים שֶהָרוֹמַנְטִיקָה כְּבָר מֵתָה
יֹאמְרוּ רַבִּים בֵּינֵינוּ לְעַצְמָם וּלְעַצְמָן
שֶחֵרֶף הַבְּדִידוּת וְהַיֵּאוּש הַמֶלַנְכּוֹלִי
וּמְרִי הַתִּסְכּוּלִים ("לִי זֶה כְּבָר בֶּטַח לֹא יִקְרֶה")
כָּאן אֵיכְשֶהוּ פִּתְאֹם, כְּהַחְלָמָה מֵאֵיזֶה חֹלִי
נִיצוֹץ תִּקְוָה עַקְשָן לוֹחֵש לָהֶם כְּמִתְגָּרֶה.
וְהַנִּיצוֹץ הַזֶּה מַצִּית הִבְהוּב שֶל anti aging
וּמְגַהֵץ לֹא קִמְטֵי עוֹר, כִּי אִם שֶל נְשָמָה
בִּזְכוּת אוֹתוֹ אַף-עַל-פִּי-כֵן מֻפְלָא שֶשְּמוֹ imagin
שֶתְּכֵלֶת הַתּוֹחֶלֶת מַקְרִינָה בּוֹ מִשּוּם-מָה
לַמְרוֹת דְּבְרֵי קֹהֶלֶת מִין אוֹפְּטִימִיּוּת קְשַת-עֹרֶף
הַמְּפִיחָה בְּרֶמֶץ הַתִּסְכּוּל גִּצִּים שֶל אֵש
כִּי כְּמוֹ תָמִיד מֻכְרָח לָבוֹא אָבִיב אַחַר הַחֹרֶף
וְהַתִּקְוָה אוֹמֶרֶת לוֹ, לַלֵּב שֶהִתְיָאֵש:
בַּגּוּף הַזֶּה, שֶכְּבָר שָנִים תֻּרְגַּל בִּמְלוֹא
הָעֶצֶב, הַמְּרִירוּת, הָאַכְזָבָה,
שֶכְּמוֹ מָנוֹעַ חַם בִּנְיוּטְרָל כָּאן נִלְאָה לִכְלֹא
אֶת כָּל כּוֹחוֹת-הַסּוּס שֶבּוֹ, אֶת צְבָא
תֻפֵּי הַדָּם הָרוֹעֲמִים בּוֹ מֵאָפְלוֹ
שֶל זְמַן אָבוּד בְּאֶרֶץ דִּיכִּי חֲרֵבָה –
בַּגּוּף הַזֶּה, לַמְרוֹת הַכֹּל, עוֹד לֹא
נִגְמַר קִילוֹמֶטְרַז' הָאַהֲבָה.
בַּנֶּפֶש הַפִּרְאִית הַזֹּאת, שֶחֵרֶף
אִבְחוֹת הַגַּרְזִנִּים הַמּוּנָפִים
לִכְרֹת אֶת תִּקְוָתָהּ הָעַקְשָנִית וְהַסּוֹרֶרֶת
עַד גֶּדֶם אַחֲרוֹן הָעֲנָפִים
עֲדַיִן מִתְעַקֵּש יִחוּר חָדָש בְּעַלְעַלּוֹ
הַדַּק, הַדַּוְקָאִי, שֶלֹּא גָוַע –
עַל כָּךְ שֶבָּהּ, בַּנֶּפֶש הַפִּרְאִית הַזֹּאת, עוֹד לֹא
נִגְמַר קִילוֹמֶטְרַז' הָאַהֲבָה.
בַּשִּיר הַזֶּה, שֶהוּא פַּסְקוֹל הַדֹּכִי
שֶל הַבִּפְנוֹכוֹ הַמַּקְצִיף אֶת מִשְבָּרָיו
אֶל אֵיזוֹ דְּיוּנַת-חוֹף סְמוּיָה שֶכֻּלָּה רֹךְ הִיא
וְשֶחִכְּתָה לוֹ כָּל יָמֶיהָ וְיָמָיו
לֹא כְּמוֹ בִּנְבוֹ, מִנֶּגֶד, אֶלָּא בְּנָפְלוֹ
עַל צַוָּארֶיהָ, רְעוּבָה וּמְאֻוָּה –
בַּשִּיר הַזֶּה, לַמְרוֹת הַכֹּל, עוֹד לֹא
נִגְמַר קִילוֹמֶטְרַז' הָאַהֲבָה.
יוסי גמזו
לְמִי שֶעוֹד לֹא פָּגוּ מִסִּתְרֵי גַּעֲגוּעָיו
רוצים גישה מלאה לכל הגיליונות?
הצטרפו לאתר וקבלו גישה לארכיון של למעלה מ-2,100 גיליונות עם אלפי מאמרים, שירים ויצירות ספרותיות.
הצטרפו לאתר