אחת האימרות המפורסמות של צ'כוב היא: "אם במערכה הראשונה תלית אקדח על הקיר, עליך להשתמש בו במערכה הבאה."
דומה שהיא מסכמת את הביוגרפיה של פואד בן אליעזר. פואד התחיל את הקריירה הפוליטית שלו כמזכיר של העבריין המושחת אהרון אבו-חצירא (אבא של מחצלת) במפלגה העדתית תמ"י. זה האקדח התלוי על הקיר, והסוף ידוע.
בראיון בטלוויזיה לאחר מותו סיפרה דולי אלמנתו כי הוא תיכנן לצאת לחו"ל כדי ליהנות עוד קצת מאהבתו הגדולה – הימורים בקזינו.
קשה להאמין שאדם כזה ישב על כסאו של בן גוריון כמנהיג מפלגת העבודה.
תלו בו בפואד תקוות שיביא את קולות יהודי ערב אבל הוא לא הביא אותם. הוא הביא רק מתפקדים (במפקדי ארגזים) מהמגזר הערבי, שהתפקדו אבל לא הצביעו.
נכון, ויש לומר לזכותו שהוא לא התדרדר כמו יריבו יקיר האשכנזים במפלגת העבודה אברהם בורג, שנהפך מראש מפלגת העבודה לאנטי-ציוני ולחבר המפלגה הערבית המשותפת (בשנאת ישראל).
ועדיין טרם נחקר הסיפור המוזר של מובאראכ לפיו הוא העניק לפואד משכורת חודשית של 25 אלף דולר.
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000733166
והאימרה המביכה ביותר יצאה מבית המדרש של עו"ד ויינרוט, שמפני שהוא לא הספיק להישפט הוא זכאי. משל למה הדבר דומה (אלף אלפי הבדלות לאיש, אלא למקרה) אילו היה ויינרוט מכריז כי היטלר זכאי כי הוא טרם נשפט.

חלומו של בן גוריון והמאבק ל"ישראל חדשה"
בן גוריון חלם על רמטכ"ל תימני. הוא לא זכה בזה, אבל לאחרונה זכינו במפכ"ל תימני רוני (רונן) אלשייך. (כילד קיבלתי אוטוגרף של דודו הרב יחיא אלשייך חתן התנ"ך).
בתשובה לשאלה הסביר המפכ"ל ביושר ובאומץ לב את הסיבות לשיטור היתר של המשטרה כלפי יהודי אתיופיה והסביר כיצד הוא מתכוון לפעול למיגור התופעה.
במקום להודות לו על יושרו, הגינותו, ועל המאבק הצודק שאותו הוא מנהל – הוא הותקף כגזען.

כמה מילים על גזענות נגד אתיופים ושל אתיופים
גזענות היא תופעה רווחת בכל רבדי החברה. יש גזענות נגד יהודים, ויש גזענות נגד ערבים, יש גזענות נגד שחורים ויש גזענות נגד לבנים. יש גזענות נגד יהודים ערבים ויש גזענות נגד יהודים אשכנזים. וכמובן יש גזענות בקרב יוצאי אתיופיה.
יהודי אתיופיה אינם מיקשה אחת. הם מורכבים מכמה קבוצות. יהודי אתיופיה המכונים "ביתא ישראל" מכנים בכינוי גנאי את ה"פלאס" ו"אמורה" (פלאסה אמורה – עוף דורס האוכל מכל הבא ליד) שהם צאצאיהם של ביתא ישראל אשר חדלו מלקיים מצוות או המירו את דתם לנצרות החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19, אם מרצון ואם מאונס. הכינוי דבק בהם משום שמצד אחד ביתא ישראל ראו בהם אמרה (שמם של הנוצרים המקומיים) ומצד שני האמרה ראו אותם כפלאשים ( פולשים או זרים – כינוי גנאי שהמקומיים נתנו ל"ביתא ישראל").
אנשי "ביתא ישראל" הביאו איתם בעלייתם עבדים שקראו להם ברייה (עבדים). הם היו בני שבטים מגבול סודאן שהופרדו ממשפחותיהם, גוירו וחיו כיהודים, אבל תפקידם היה לשרת, וההפרדה בינם לבין משפחותיהם "המאמצות" נשמרה במשך דורות.
גם היום בישראל, הגזענות הפנימית בתוך העדה נמשכת. היו מקרים שחיילים ממוצא אתיופי סירבו לקבל את מרותו של מפקד מבני הברייה, ואפילו המשפחות הנאורות ביותר מסתייגות בתוקף מנישואין מעורבים.
https://he.wikipedia.org/wiki/ברייה
את כל סוגי הגזענות כמובן יש למגר. את הגזענות נגד האתיופים ואת הגזענות של האתיופים.

דגל אתיופיה
http://www.mynet.co.il/articles/1,7340,L-4187420,00.html
לאחרונה אנו עדים לתופעה שמעולם לא היתה בישראל. יהודים ממרוקו מעולם לא הפגינו בישראל עם דגל מרוקו. יהודים מתימן מעולם לא הפגינו עם דגל תימן. יהודים מעיראק מעולם לא הפגינו עם דגל עיראק. לראשונה יש תופעה שאתיופים מפגינים בישראל עם דגל אתיופיה. מיהם המפגינים עם דגל אתיופיה?
ייאמר ברורות – מי שמפגין עם דגל ישראל יש להילחם על זכויותיו המלאות. מי שמפגין נגד המדינה עם דגל אתיופיה מן הדין שיחזור לאתיופיה. (בדומה למפגינים עם דגל אש"פ או סוריה).
תופעת שיטור-היתר מן הדין שתיעלם, אבל יש לומר ביושר, אחוזי הפשיעה הגדולים של צעירים יוצאי אתיופיה אינם באשמת המשטרה. (גם לא היחס לנשים). מעולם לא קיבלה עדה כלשהי משאבים כמו שקיבלו עולי אתיופיה, שרובם לא ידעו קרא וכתוב. תהליך השילוב בחברה הישראלית יהיה ארוך וכואב.
אם עולי אתיופיה ילכו בעקבות הארגונים הנאבקים למען פירוד בחברה הישראלית – שמטרתו חיסול מדינת היהודים והפיכתה למדינה ערבית-מוסלמית, הם יביאו נזק גמור לבני עדתם.
על ארגוני האתיופים לשאול את עצמם אם הם פועלים למען בני עדתם או למען אינטרסים זרים להם.

יהודים-ערבים באשכנז
על מתי שמואלוף היהודי-ערבי האנטי-אשכנזי שירד לגרמניה (אשכנז), בניסיון להשתאכנז, (להיות יהודי אשכנזי) כבר כתבתי. הזכרתי גם את הפואזיה שפירסם בעיתון "הארץ" (גלריה 11.3.14): המילים על העזיבה: "עזבתי את חיי הפקדונות / למצוא חיים חדשים בברלין / סגרתי את הטלפון היהודי / נפרדתי מאימי..."
מסתבר ששמואלוף טרם הצליח להשתאכנז (להיעשות אשכנזי) הוא טרם הצליח לאמץ לעצמו את התרבות היהודית-אשכנזית וקל וחומר לא את תרבות הפולק הגרמני-ארי כפי שעשה נעמן ריינהרדט הירשפלד-ליבנה.
בעיתון "הארץ" 2.9.16 מובא סיפור על יהודייה ערבייה ממוצא תימני בשם שני אחיאל, שבגלל הזדהותה עם תרבותה הערבית-תימנית (היא אינה מציינת עם איזו סוג של תרבות תימנית-ערבית היא מזדהה, האם עם תרבות ערבית-תימנית סונית, או תימנית חותית) – היא החליטה לרדת לאשכנז (גרמניה) ולפתוח בברלין מסעדה בשם "יפו". במרכז המסעדה היא מציגה לראווה את תמונת סבתה התימנייה. (יש גם בן זוג גרמני שאיתו היא שותפה).
"המעבר לברלין עזר לי לברר כל מיני דברים בתרבות שלי שלא הרגשתי איתם טוב בארץ," היא מכריזה. (האם היו לה בעיות עם שירת שלום שבזי ולכן היא מעדיפה את שירת גתה ושילר?)
לא כל כך ברור מה תשיג אותה יהודייה-ערבייה-תימנייה באשכנז מבחינת זהותה ותרבותה הערבית-תימנית, אבל הנה אותו יהודי-ערבי שמואלוף, שנמצא כבר שנים באשכנז ומסתבר שאינו מצליח להשתאכנז כאשר הוא ממשיך לשמור על זהותו הערבית, מגיע למסעדת "יפו" באשכנז-ברלין, שומע להנאתו מוזיקה ערבית, ומעביר שם (באשכנז) הרצאות על "המאבק המזרחי" ועל המצב היהודי-ערבי לסטודנטים מקנדה.
זהו באמת נושא לתיאטרון האבסורד "המאבק המזרחי" באשכנז (גרמניה) נגד האשכנזים בארץ ישראל.
זה זמן שכבר איבחנו את המחלה. שנאת אשכנזים היא בעצם שנאת יהודים ושנאת ציונים.

הכחשות שואה
דיברתי השבוע עם אישה משכילה בעלת תואר שלישי, הנמצאת בעשור השביעי של חייה. אימהּ היתה אחת הניצולות ברכבת המפורסמת של קסטנר.
"אני לא מבינה," היא אמרה לי, "למה אתה לא נוסע לגרמניה, וכן לפולניה? הרי הפולנים היו לא פחות רוצחים מהגרמנים, ואולי יותר..."
"מה שאת עושה, עצם ההשוואה," עניתי לה, "זוהי הכחשת שואה."
הבנתי שיש כאן בעיה קשה. אם היא מתבטאת כך מה יגידו אזובי הקיר?
על רקע הסטת השואה מגרמניה לפולניה – ניתן בהחלט להבין ללב הפולנים שדורשים לשרש את הביטוי "מחנות השמדה פולניים."
חובה לדעת. הפולנים לא הקימו את מחנות ההשמדה, הם לא שיתפו פעולה עם הגרמנים (כאוקראינים, הליטאים והלטבים) בהפעלתם. הם אפילו לא הקימו ממשלה שתשתף איתם פעולה בהשמדה – כממשלות צרפת, הונגריה, רומניה וכו'. כעם כבוש סבלו הפולנים רבות וכשלושה מיליון פולנים נהרגו בזמן הכיבוש הגרמני.
יש תמיד לזכור, האחריות לשואה מוטלת אך ורק על הגרמנים! כל התייחסות אחרת היא הכחשת שואה. כל תפיסה רלטיבית המשווה את השואה עם רצח שביצעו הפולנים היא הכחשת שואה.
להכחשת השואה תמיד יש משמעות פוליטית ובייחוד לאחרונה. היהודים משקרים כדי לשלוט על הערבים והם עצמם עושים לערבים מה שעשו להם הגרמנים.
יחד עם זאת יש לזכור. גם אם הפולנים אינם אחראים לשואה, וגם אם מיספר חסידי אומות העולם מביניהם הוא המיספר הגדול ביותר, מיספר היהודים שהרגו הפולנים גבוה בהרבה ממיספר הגרמנים שהרגו הפולנים.
הפולנים רצחו וטבחו יהודים תמיד, עוד מלפני השואה ולאחריה. החל מטבח פינסק ב- 1919 שם רצחו הפולנים 35 נערים יהודים, טבח ידוויבנה בה רצחו הכפריים הפולנים את שכניהם היהודים בעיירה במהלך המלחמה, ועד טבח קילצה ב- 1946 אחרי המלחמה.
על כל אלו יש לדרוש מהפולנים לקחת אחריות. שום חוק לא יוכל להכחיש את העובדות הללו. לכן מוטב לפולנים להיאבק על התודעה שמחנות ההשמדה לא היו פולניים אלא גרמניים, ולא מעבר לכך.
על הפולנים גם לפעול להחזרת הרכוש היהודי העצום לידי בעליהם היהודים. למרבה הצער שכני פאן קנטורוביץ, המתקרב למאה, התייאש כבר מקבלת רכושו.

קשה לקבל הכחשת שואה, קל וחומר כזו הנעשית ע"י יהודים.
הנה הכחשת שואה שנעשתה ע"י יהודי-ערבי שירד לארה"ב ומתנאה בתואר "רב". יוסי מזרחי מכחיש את השואה בטעמי הבל שקריים:
https://www.youtube.com/watch?v=6_FctsObiwo
אולי יש לעשות גם בארץ מה שעושים בגרמניה שם מענישים את מכחישי השואה:
בית משפט בגרמניה גזר שמונה חודשי מאסר על מכחישת שואה, בת 87. במכתב לראש עיריית דֶטמוֹלד, שם עומד לדין שומר לשעבר במחנה ההשמדה אושוויץ, כתבה אורסולה האבֲרבֶּק כי אושוויץ היה מחנה עבודה וכינתה את הניצולים "עדים כביכול". לפני שנה אמרה דברים דומים ונדונה לעשרה חודשי מאסר, אך היא ערערה ולא נשאה את העונש שנגזר עליה.
http://rotter.net/forum/scoops1/343301.shtml#1

בזכות קיומה של מדינה יהודית דיקטטורית
אלו המתנגדים לקיומה של מדינת היהודים מרבים להאשימה בחוסר דמוקרטיה. "אי אפשר," הם טוענים, "להיות גם מדינה יהודית וגם דמוקרטית."
לכן אני בדעה שיש להשמיט את נושא הדמוקרטיה מהדיון. כשם שיש זכות קיום ל-23 דיקטטורות ערביות, או ל-57 דיקטטורות מוסלמיות, כך גם יש זכות קיום לדיקטטורה יהודית אחת.
כל השולל רק את זכות הקיום של המדינה היהודית בגלל הדמוקרטיה שלה הוא פשוט גזען.
ודוק: כמובן שיש להיאבק על הדמוקרטיה הקיימת במדינה היהודית כשם שיש להיאבק על הקמת דמוקרטיה שאינה קיימת בשום מדינה ערבית-מוסלמית.

טָפֶּשֶׁת דֶמוֹסִיטִיס
לחמישים ושש המחלות בעברית: אני מוסיף מחלה חדשה וקשה:
http://www.kizur.co.il/search_group.php?group=20&sub_group=34
המחלה היא: טָפֶּשֶׁת דֶמוֹסִיטִיס.
במה דברים אמורים? אנחנו עדים בארץ למחלה קשה כאשר בעלי תפקידים בכירים יוצאים לפנסיה והם בדימוס, הם נתקפים במחלה קשה של טָפֶּשֶׁת.
למשל. במהלך ערב עיון במכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה, נשא דברים אלוף בדימוס גדי שמני, מפקד פיקוד המרכז לשעבר, ואמר כי ישראל היא "אלופת העולם בכיבוש." "הבאנו את הכיבוש לרמה של אמנות, אנחנו אלופי העולם בכיבוש."
דומה שאין גבול לטָפֶּשֶׁת. בואו ונבחן את העובדות:
השטחים הכבושים ע"י האימפריאליזם והקולוניאליזם הערבי והגזענות המוסלמית הם כיום למעלה מ-13 מיליון קמ"ר. יותר מכל יבשת אירופה, ששטחה רק 10,600,000 קמ"ר.
כיבושי הערבים היו גדולים בהרבה. רק הצרפתים, הספרדים, הפורטוגזים, האיטלקים, המלטזים, הארמנים, הגאורגים, היוונים, ולאחרונה הדרום סודנים והכורדים – הצליחו לסלק את הכיבוש הערבי ולפרק את כל ההתנחלויות הערביות הבלתי חוקיות. (הפרסים גם כן הצליחו חלקית).
ומדינת ישראל "אלופת העולם בכיבוש," אליבא דשמני, אינה מצליחה לכבוש חמשת אלפים קמ"ר.
"הייתי אלוף פיקוד המרכז. אלוף הכיבוש. ואני שואל את עצמנו, זה מה שאנחנו רוצים להיות?"
הפתרון, אומר שמני, הוא היפרדות בהסכם.
אולי תסביר "אלוף הכיבוש" הסכם עם מי? עם אש"פ? סוריה? לבנון? עיראק? את זה "אלוף הכיבוש" אינו יודע. ומה בצע בהסכם עם אבא של מאזן אם ברגע שניסוג הוא יאבד את שלטונו.
זה מורכב מדי עבורו.
גם ראש המוסד בדימוס תמיר פרדו לקה באותה מחלה. פרדו טוען שלישראל אין סכנה קיומית מאיראן אלא הוא מזהיר ממלחמת אזרחים.
דומה שמתאים לו לפרדו הביטוי הצרפתי: Une vérité de la Palice האמת של לה פליס.
הקצין הצרפתי המרקיז לה פליס שהפך למרשל צרפת, והשתתף בקרב פאביה, אמירותיו נהפכו לשם נרדף לכל מי שאומר דברים ברורים מאליהם ללא טעם. למשל האימרה שלו: "רבע שעה לפני מותו עדיין היה חי."
ברור שמלחמת אזרחים היא סכנה. אבל על מה מדבר הראש בדימוס? האם על סכנת מלחמה בין אזרחים יהודים לערבים-מוסלמים? ואולי הוא התכוון למלחמת אחים בין יהודים ליהודים. בכל מקרה בחברה הישראלית יש יותר דמוקרטיה ופחות אלימות וסיכוי למלחמת אחים מבעבר. רצוי לפרדו שלא ישים ראשו בחול כבת יענה ויתעלם מהסכנה הקיומית מצד איראן והאיסלם.
ולחשוב שכל הלוקים במחלת הטָפֶּשֶׁת היו מופקדים לפני היותם בדימוס על גורלנו.

המשפחה הנורמטיבית למופת
איש עסקים בסכנין עזב את הארץ יחד עם בני משפחתו, נסע לרומניה משם עבר לטורקיה, ולאחר שחצה את הגבול לסוריה הגיע עד למוסול בעיראק והתגייס לדעא"ש (החליפות האיסלמית).
עתה הוא מבקש לשוב עם משפחתו לישראל כשהוא ממתין כעת בטורקיה יחד עם סב המשפחה לקבלת דרכונים ישראלים.
ראש העיר סכנין מאזן גנאיים מסייע למשפחה בשיתוף משרד החוץ לקבל את הדרכונים. "כולנו מגויסים לעזור למשפחה," אמר גנאיים ראש העיר, "הם משפחה ממעמד חברתי, משפחה נורמטיבית. ראש המשפחה היה איש עסקים מוצלח, היה איש חביב... המשפחה הזו מיוחדת... כולם יעידו שזו משפחה למופת."
אכן משפחה נורמטיבית למופת – משפחה שמצטרפת לדעא"ש.
מן הדין שמי שמצטרף לדעא"ש וקיבל מרצון אזרחות ב"חליפות האיסלמית" יש לשלול ממנו מיידית את אזרחותו הישראלית (אזרחות מדינה שאותה נשבע לחסל) ולא לנפק לו דרכונים ישראלים.
מסתבר שאין גבול לטָפֶּשֶׁת הישראלית.

האלגיה של הנכדה של ברונשטיין
בהמשך לסיפורו היפה של יוסי גמזו, "אלגיה ללב דוידוביץ", ("חדשות בן עזר" 1174) – שני בניו של טרוצקי מנישואיו השניים: לב סדוב (1906-1938) וסרגיי סדוב (1908-1938) חוסלו על ידי סוכני סטלין.
אחת מנכדותיו של טרוצקי, יוליה אקסלרוד, בתו של בנו הצעיר סרגיי, מתגוררת בירושלים. בנה הוא דוד אקסלרוד, איש כהנא חי, המתגורר עם משפחתו, נכון ל-2010, בביתר עילית.
יוליה עלתה לארץ בעל כורחה ונשארה ממורמרת ושונאת. "אני ממש לא מבינה למה אנשים עולים לארץ. אני עושה זאת רק משום שנשארתי לבד ואני מזדקנת. אין לי קרובים חוץ מחתול, ובני היחיד גר בישראל." אמרה, והוסיפה: "ישראל היא 'מדינה אידיוטית'." ההתחרדות של בנה וחייו בישראל הם "הטרגדיה של חיי." וסבה, טרוצקי – "אין לי שום קשר אליו, הדיבורים עליו מעצבנים אותי. העובדה שבני הגיע לישראל ואני אחריו, היא תוצאה של המהפכה המטופשת של טרוצקי וחבריו." 
http://www.nrg.co.il/online/1/ART/770/177.html

אלגיה אמיתית
אלגיה הוא מונח שבמקורו ציון משקל שירי מסוים, ובהמשך קיבל שתי משמעויות נוספות. המובן הראשון הוא סוג של פואמה, לרוב פואמת אבל, פואמה עם מחשבות על אדם שמת או על עצב בכלל, או על עניין מוזר או מסתורי למחבר.
משמעות נוספת של המונח אלגיה היא יצירה מוזיקלית בעלת מקצב עצוב או רציני.
היות ואיננו אבלים על ברונשטיין-טרוצקי, או על הגורל המר של נכדתו נזכיר את האלגיה המופלאה של המשורר העני והנשכח ע"י עיריית ת"א, שאול טשרניחובסקי.
שאול טשרניחובסקי, אלגיה:
http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=253

החיים כמשל
חז"ל מייחסים לשלמה המלך, שהיה "החכם באדם", שלושה ספרים: שיר השירים, משלי וקהלת. כשהיה צעיר חיבר שירי אהבה (שיר השירים), כשהתבגר אמר דברי חוכמה (משלי), ולעת זקנתו הביט בעולם וקבע שהכל הֶבֶל (קהלת).
קראתי בתור נער את הספר "החיים כמשל" מאת פנחס שדה, ומאד התרשמתי.
קראתי אותו בשנית בבגרותי ונראה לי פתאום הֶבֶל גמור. מה זה "שתיקת האדמה?"
אולי אקרא אותו שוב בזקנתי.

טעותו של אביגדור לבוביץ איווט ליברמן
שר הביטחון, אביגדור לבוביץ איווט ליברמן, הצהיר שהוא לא ינהל מו"מ על החזרת הגופות של חיילי צהל גולדין ושאול, וזכה לביקורת.
במקום להצהיר הצהרות ריקות עליו (ועל ראש הממשלה) לפעול.
הדרך להחזרת הגופות פשוטה.
הומאניזם תמורת הומאניזם.
חולה תמורת גופה.
ראשית, תיקון טעות – לא ישראל הטילה מצור על עזה אלא עזה הטילה מצור על ישראל. בתקשורת הבינלאומית ובקרב הקולבורטורים-משת"פים, תומכי החמאס בישראל, נשמעת התביעה להסיר את המצור מעזה. יש להזכיר – עזה היא שהטילה מצור על ישראל. האֶמירות המוסלמית של עזה היא-היא שהכריזה מלחמת שמד על ישראל במטרה לחסלה ולהשמיד את אזרחיה, ואת כל יהודי העולם, והיא שהטילה את המצור על ישראל. ודוק: כל אלו התובעים את הסרת המצור על עזה אינם תובעים שעזה תסיר את המצור על ישראל ותיתן למשל לאזרחי ישראל היהודים לבקר בעזה.
ובכן, בהתחשב בעובדה שמתחילת השנה למעלה מ-15,000 פלסטינים נכנסו מעזה לישראל על מנת לקבל טיפולים רפואיים, יש להכריז את התנאי הבא:
הומאניזם תורת הומאניזם! ישראל לא תקבל חולה מעזה לטיפול רפואי בשטחה מבלי שיגיע עם גופות החיילים.
נראה אם לאחר הכרזת התנאי ימשיכו מנהיגי החמאס לסכן את אזרחיהם בפומבי.
ליברמן עשה! אל תדבר!