בילדותי היה לי ספר שמאוד אהבתי בשם "על כל שאלה תשובה". בספר שחיבר יצחק לבנון היו תשובות על שאלות שונות. הספר היה כל כך פופולרי שאף הוזכר בסרט "גבעת חלפון אינה עונה", באחת הסצנות המפורסמות המתרחשת ב"מסעדת הוויקטור". הנה ראו ותיהנו:
hhttps://www.youtube.com/watch?v=5EJ52w95Eh0
נזכרתי בספר ובסצינה המצחיקה בסרט כאשר עלתה היוזמה החדשה: "דורשים משאל עם על עתיד השטחים." בניגוד לספר, במציאות לא לכל שאלה יש תשובה. הכול גם תלוי בניסוח השאלה.
באתר של היוזמה למשאל העם כתוב כך: "סוגיית ניסוח השאלה תהיה חלק מדיון ציבורי שיתעורר סביב הדרישה לקיים משאל עם על גורל השטחים, אבל עוד לפני כן יש להגיע קודם כל להכרעה בכנסת על עצם קיום משאל עם. לכן אנחנו מזמינים אתכם, ראשית כל להצטרף אלינו לדרישה לקיים משאל עם כדי להפעיל לחץ ציבורי על מקבלי ההחלטות. בהמשך נפעל כדי לנסח במשותף את השאלה שתכריע האם אנחנו מעוניינים לחיות במדינה אחת שתספח את השטחים ותחיל עליהם את החוק הישראלי או לחתור לעבר שתי מדינות על פי אחד מהמודלים המונחים על השולחן".
http://www.mishal50.org.il/
עצם ניסוח השאלה מתעלם כליל מן המציאות. הרי לא מדובר במדינה אחת או שתיים אלא מדובר במדינה אחת יהודית ושלוש מדינות ערביות-מוסלמיות.
א. מדינת עבר הירדן.
ב. מדינת חמסטן בעזה.
ג. מדינת אש"פ ביו"ש. (ברור שמדינת אש"פ ביו"ש תיהפך גם היא למדינת החמאס אבל לכך הרי מתנגדים חסידי משאל העם).
במידה ואכן עורכים משאל כזה, ניסוח השאלה צריך להיות בהתאם לשלושת התוכניות המדיניות לעתיד השטחים לאחר גמר מלחמת ששת הימים:
א. סיפוח כל השטחים ויצירת מה שתומכיה קראו: "ישראל השלמה" (למרות שלא כללה את עבר הירדן). הצעה שנתמכה ע"י "חירות", ו"הליכוד".
ב. נסיגה מכל השטחים שנכבשו במלחמה. הצעה שנתמכה ע"י רק"ח.
ג. פתרון ברוח תוכנית אלון ויצחק רבין. פשרה טריטוריאלית. נסיגה חלקית לגבולות בטחון. הצעה שנתמכה ע"י "מפלגת העבודה".
כיום המערכת הפוליטית נעה כולה שמאלה. "מפלגת הליכוד" דהיום הלכה שמאלה אף יותר ממפלגת העבודה של 67'. מיליקובסקי-נתניהו נעשה "שמאלני" מיצחק רבין, כאשר בניגוד אליו הוא ויתר על ריבונות ישראלית בבקעת הירדן והוא עומד רק על שהות צבאית זמנית שם. (שלא לדבר על איש השמאל הקיצוני העבריין אהוד אולמרט, שפרש הליכוד ואימץ את תוכנית רק"ח), ואילו "מפלגת העבודה" זנחה את תוכנית אלון ורבין ואימצה גם היא את תוכנית רק"ח. כלומר, חזרה למה שכינה חבר מפלגת העבודה אז, שר החוץ של ישראל, אוֹבְּרִי סוֹלוֹמוֹן אִיבָּן Aubrey Solomon Eban – אבא אבן: "גבולות אושוויץ".
אז אם כבר עורכים משאל עם (ויש לומר ברורות שזו יוזמה מגוחכת וחסרת טעם שכן יש להשאיר את ההחלטה על עתיד השטחים להחלטת הממשלה והכנסת, ורק אז לשאול את העם אם מקובל ההסדר אליה הגיעו) צריך לנסח את השאלה כך: האם בוחרים בחזרה לגבולות אושוויץ, או בוויתור על שטחים ונסיגה לגבולות בטחון. זהו נוסח השאלה היחיד האפשרי.
 
 
צביעותו של ידידיה יצחקי
על ידידיה יצחקי ותמיכתו בחרם ה-ב.ד.ס.מ. כבר כתבתי לא אחת.
https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe01046.php
https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe01049.php
והנה אותו אקטיביסט פרו-איסלאמי יוצא נגד משה כהן שכתב על עריצות השמאל בתקשורת וכותב כך: "משה כהן אינו מוכן להתמודד עם דעות שאינן תואמות את דעותיו. הוא תובע לסתום את הפה לכל דעה שאינה תואמת את דעותיו. במילון שלנו קוראים לתפיסה זו – פאשיזם. פאשיזם זה לא רק מחנות ריכוז, ורצח המונים. הוא התחיל בסתימת פיות. אתה מייצג כאן את "ניצני הפאשיזם". ("חדשות בן עזר" גיליון 1175).
אין גבול לצבעיות ולחוצפה. מי שמחרים אחרים תובע חופש מחרם לעצמו ועוד רואה עצמו דמוקרט.
למרבה הצער אהוד בן עזר לא שעה לבקשתי שניסחתיה כך: הדרך היחידה להילחם בחרם היא החרמת המחרימים ע"פ הכלל: "על דאטפת אטיפוך – האוחזים בחרם בחרם יאבדו!"
ודוק: היות ואנו דוגלים בחופש הדיבור אנו שומרים על זכותו של כל אדם להביע כל דעה, ונאבק לממש גם זכות זאת, אבל כאן אין מדובר בהבעת דעה, אלא בחרם על דעות אחרות, לכן חובה לקיים את הכלל: על דאטפת אטיפוך – האוחזים בחרם, בחרם יאבדו.
ולכן בעוד שאגודת הסטודנטים בגרמניה בלייפציג הכריזה כי היא רואה בתנועת החרם סכנה לחופש האקדמי. כי האמצעים בהם נוקטת ה-BDS מזכירים את סיסמת הנאצים "אל תקנו מיהודים". ומטרת תנועת החרם על ישראל הינה "להשמיד את מדינת ישראל". ממשיך ידידיה יצחקי בתמיכתו בחרם, ועוד מלין על בן עזר על כך שהוא ר"ל ימני...
אהוד בן עזר, אין מדובר כאן על חופש דיבור. מי שתובע חופש דיבור לכל – יש להילחם על זכות דיבורו. המחרים – בחרם יאבד, שאם לא כן מעולם לא נוכל להדביר את החרם ותומכיו.
 צביעותו של ידידיה יצחקי מזכירה לנו את צביעותו של כתב "הארץ" הערבי-מוסלמי הגזען סייד קשוע, שתומך בחרם נגד ישראל ובה בעת הוא ממשיך לקבל משכורת מבעל העיתון הישראלי בו הוא כותב. שלא לדבר על צביעותו של האקטיביסט הפרו-איסלאמי, לורד האו האו הישראלי, גדעון לואי (שם משפחתו האמיתי הוא "לואי", הוא רק מתחזה ל"לוי") שתומך בחרם נגד ישראל ומקבל שכר מעיתון ישראלי ומערוצי טלוויזיה ישראליים. אגב אני ממליץ לכולם לקרוא את תיאורו של גדעון לואי כגזען הגדול ביותר בספרו הנהדר של טוביה טננבאום, "תפוס ת'יהודי".
 
[אהוד: מהדברים כאן הושמטו שורות אחדות מחשש לתביעת דיבה נגד המכתב העיתי].
 
תקדים משפטי מפוקפק
במשפטו של הטרוריסט הערבי-מוסלמי נור אלדין חאשיה (מעניין שמשום מה השם נור נהפך לאחרונה לשם פרטי עברי פופולארי בישראל), הרוצח של החייל אלמוג שילוני, נקבע תקדים משפטי. המחבל קיבל מאסר עולם כאשר התקדים משפטי הוא שהנאשם לא ייכלא לתקופה פחותה מ-40 שנה, ועדת השחרורים לא תוכל להמליץ על הקלה בעונשו בטרם ירצה 15 שנות מאסר בכלא.
מישהו יכול להסביר למה אין בארץ מאסר עולם לרוצחים?
 
עמוס קלויזנר-עוז בגילום דמותו של יודאס תאב הבצע:
"לכנות את ישראל התגלמות השטן זה לגיטימי"
מה היה השווי של שלושים שקל הכסף שקיבל יהוה איש קריות תמורת בגידתו?
כידוע מערת המכפלה נקנתה ע"י אברהם אבינו במחיר של 400 שקל כסף. (בראשית כ"ג ח-י"ט). את המגרש של הר הבית עליו יוקם מאוחר בית המקדש קנה המלך דוד מארוונה היבוסי תמורת 50 שקל כסף לפי שמואל ב' כ"ד, או תמורת 600 שקלי זהב לפי דברי הימים א כ"ה. (ההסבר לפער מוסבר ע"י הליצנים באינפלציה שעברה מתקופת ספר שמואל לספר דברי הימים). 
בספר המרתק על תולדות הכסף בעולם תוהה ההיסטוריון גלברייט מה היה הערך של שלושים שקל הכסף שקיבל יהודה איש קריות? והוא כותב כך:
"הנוצרים דיברו מאז ומתמיד בגנותו של יהודה איש קריות על שמכר את ישו בשלושים שקל כסף. העובדה שהיו אלה שקלי כסף באה ללמד כי העיסקה כולה היתה עיסקה מסחרית רגילה. אילו נטל יהודה בתמורה שלושה שקלי זהב (וזה היה ככל הנראה השער המתאים באותם הימים) כי אז היתה הפרשה נחשבת לחריגה. היו גם מטבעות נחושת." (ג'ון קנט גלבריית, "כסף מאין הוא בא ולאן הוא הולך", ת"א 1983, עמ' 19). אם נחזור לשאלה ששאלנו מסתבר שסכום הבגידה של יהודה איש קריות לא היה גדול במיוחד.
כמסופר בהמשך יהודה הצטער על בגידתו, השליך את הכסף חזרה אל הכוהנים, והתאבד בתלייה (מתי כ"ז). לפי המסורת הנוצרית הוא תלה את עצמו על עץ כליל החורש ולכן הוא נקרא באנגלית Judas-tree.
על תאוות הכבוד והבצע של עמוס קלויזנר-עוז כבר כתבתי:
https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe01095.php
כתבתי על "האדמו"ר של השמאל" שעזב את הקיבוץ עקב רצונו לשמור את רווחיו לעצמו ולא לחלקם בין חברי הקיבוץ. כתבתי על התנגדותו לכל קשר עם גרמניה עד שזרם המרקים מגרמניה מירק את מצפונו והוא לא רק החל להיות בקשר עם הגרמנים אלא גם טיהר אותם חלקית כאשר תהה מה הוא היה עושה במקומם בגרמניה.
דומה שעתה, במרוץ שלו לפרס נובל, ולכסף חצה קלויזנר-עוז שיא חדש. בראיון לתוכנית "BBC Newsnight" בבריטניה לקידום המכירות של ספרו "הבשורה על פי יהודה" אמר כי "לכנות את ישראל התגלמות השטן זה לגיטימי."
http://e.walla.co.il/item/2997290
בראיון סותר קלויזנר-עוז את עצמו. אמנם הוא מתנגד לחרם על ישראל, ולקריאות לחיסול ישראל. הנימוק שלו הוא שכשם שלא קוראים לחיסול גרמניה לאחר היטלר או רוסיה לאחר סטלין (שימו לב להשוואת ישראל לגרמניה ההיטלריסטית ולרוסיה של סטלין) אין לקרוא לחיסול ישראל. אבל הרי עצם הלגיטימיות שהוא נותן לראות את ישראל כ"התגלמות השטן" מחייבת את החרם נגדה ואת חיסולה כ"התגלמות השטן".
קלויזנר-עוז משווה את עצמו ליהודה איש קריות ומתנאה בעצמו כ""בוגד": "עבור חלק מהאנשים בישראל – אתה בוגד", אומרת לו המראיינת. "כמובן," הוא משיב, "ואני עונד את זה כמו אות כבוד על דש בגדי. כוניתי בוגד פעמים רבות בחיי, כולל ממש לאחרונה. אני חושב שאני בחברה נהדרת. ההיסטוריה מלאה באנשים, נשים וגברים, שהקדימו את זמנם והואשמו בבגידה על ידי כמה מבני זמנם."
האם ריקוד ה"מה יופית" של קלויזנר-עוז לרוצח ההמונים פושע המלחמה הג'יהאדיסטי מרואן ברגותי ולשאר שונאי ישראל, והעובדה שהפך למשטין ואוכל קורצא, יביאו אותו למחוז חפצו פרס הנובל, הכבוד, והכסף? אני מעריך שכן. הוא יצליח להשיגם. הוא ירוויח הרבה-הרבה יותר משלושים שקל כסף שקיבל ג'ודאס.
המשורר חיים גורי התייאש כאיש רוח מלהיות "הצופה לבית ישראל", אבל מעולם לא חדל מאהבת ישראל.
http://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.2729870
דומה שקלויזנר-עוז הפך להיות "הצופה לבית ישמעאל."
ישפטו חוקרי הספרות אם עמוס קלוזנר-עוז הגיע לדרגתם הספרותית של הסופרים קנוט המסון או פרדינאן סלין, מה שבטוח הוא שכמותם הוא איננו יכול להוות מצפון מוסרי. מי שמצדיק את הלגיטימיות של ראיית ישראל כהתגלמות השטן אינו יכול להיות מצפן מוסרי.
הסופר הצרפתי לואי פרידנאן סלין Louis-Ferdinand Céline שיתף פעולה עם ממשלת משתפי הפעולה של וישי עם הנאצים והיה אנטישמי קיצוני.
הסופר הנורבגי קנוט המסון Knut Hamsun שיתף פעולה עם קוויסלינג ותמך בנאציזם ובהיטלר ואף שלח לו במתנה את מדליית פרס נובל שקיבל.
 
הסברה מינית ב"שומר הצעיר"
כמשוטט בעיר תל אביב, מה שהצרפתים קוראים (Flaneur), אני מוצא ברחובות ספרים רבים. ביניהם ספרים ישנים יקרי ערך, וביניהם חדשים שיצאו לאור זה עתה. אופנה פשטה בעיר קרא וזרוק לרחוב.
תופעה בולטת נוספת בתל אביב – מת אדם ודירתו מפונה וספריו מושלכים לרחוב. "הנה כאן נפטר מדריך או מדריכה בשומר הצעיר," חשבתי לעצמי כשמצאתי חוברת זרוקה שעליה כתוב: הסתדרות השומר הצעיר בישראל ההנהגה הראשית – מח' החינוך. ראשי פרקים לפעולות ההסברה המינית לכיתות ז'-יב' – גרעין. אוגוסט 1962. ליקט וערך אהרון רפלוביץ' קיבוץ יקום. 
אני פותח ומעיין.
החוברת כרוכה עם אטבי ברזל ויש בה איורים רבים של אברי המין והרבייה. בפתיחה נכתב: "אל לו למדריך לשכוח כי הוא מהווה דמות חינוכית בכל דמותו ואישיותו ובכל שטחי חייו. יזכור נא כי עינם של החניכים עוקבת עתה, יותר מאשר אי פעם, הליכות יחסיו לבן המין השני. פולחן גיבורים לובש לעתים קרובות צורה של הערצת המדריך." לכן את הפעולות הראשונות על איברי הרבייה יש לעשות בקבוצות נפרדות לבנים ובנות.
אני קורא את מהלכי השעורים וההסברים בחוברת. פעולה  ראשונה מומלץ לעשות אחרי ראיית "סרט סקסואלי" הנותן רקע מצוין לפתיחת הנושא בשיחה שלאחר הסרט. (מה נחשב בשוה"צ סרט סקסואלי? האם פורנו? אין בחוברת רשימת סרטים מומלצים).
הנקודות לסיכום השיחה לאחר הסרט: מטרות החינוך המיני בתנועתנו (השוה"צ) הן: א. הבנת התהליכים המיניים. ב. בניין האישיות. ג. עיצוב סגנון חיים תנועתי.
לאחר פרקים במה שמכונה בחוברת "המדע הפסיכואנליטי" חלוקת המיניות לאוראלית אנאלית וגניטלית והסבר על "תסביך אדיפוס" – מגיע הסבר על מה שמכונה ב"שומר הצעיר" "אונניה". למה "אונניה" ולא אוננות"? אין לי מושג (אונן אגב עשה למעשה משגל נסוג ולא אונניה), מכל מקום מצויין כי "מטרתו העיקרית של הדיון ב'אונניה' הוא שחרורם של הנער והנערה מהרגשות אשמה." ה"אונניה" היא "תופעה רגילה טבעית בריאה וחולפת. חשיבותה של הפעילות החברתית, עמלנית וצופית בגיל ההתבגרות (סובלימציה)."
ידוע אמנם שאוננות מעוררת רגשות אשם בחניכי בתי ספר יהודיים-דתיים או קתוליים אבל האם לנער או לנערה ב"שומר הצעיר" היו גם רגשות אשם על אוננות? ספק. מכל מקום לפי ספר ההדרכה, הפעילות בשוה"צ היא שתמנע את ה"אונניה".
בפעולה התשיעית הדיון הוא על האקט המיני, ההיריון וסטיות מיניות. "הסטיות המיניות" מוגדרות בחוברת כ"פרי חינוך מוטעה". הומוסקסואליות ולסביות: "יחסים הומוסקסואליים בגיל הבגרות – יחסים לא נורמליים. הם ניתנים ברוב המקרים לריפוי."
מעניין שבדומה לחינוך הדתי בארץ או לחוגים הפונדמנטליסטים באמריקה ההומוסקסואליות נתפשת ב"שומר הצעיר" כלא נורמאלית והיא ניתנת לריפוי. כלומר "השומר הצעיר" מקבל בעיקרון את "תוכנית ההמרה" (הריפוי) ההמרה מהומו להטרו. (על המוזרות בקביעת עקרון זה בהמשך).
 בפעולה העשירית נכתב: "יש לעשות שיחת סיכום לאחר הקראת הסיפור 'פייר וליס' של רומן רולאן. (אני רושם לעצמי להשיג את הסיפור. לצערי איני מכירו) ולסכם: א. גיבוש השקפה לגבי יחסי חברות בתנועה. ב. הגברת הזיקה והאמונה בערכים תנועתיים חינוכיים כלליים הקשורים לבעיות אהבה ומין." כלומר התנועה והאמונה בערכיה היא-היא הפתרון לבעיות המין.
מעניין שבכל החוברת לא מוזכרת כלל הדיברה העשירית של השוה"צ: "השומר הוא טהור במחשבותיו, דבריו ומעשיו, אינו מעשן, אינו שותה כהל ושומר על הטוהר המיני."
שלילת ההומוסקסואליות, ראייתה כלא נורמלית וניתנת לריפוי – מעניינת דווקא ב"שומר הצעיר". מנהיג השומר הצעיר ומפ"ם, מאיר ולד-יערי הצטרף בסוף 1920 לחבורת צעירים שישבו בביתניה עילית מול הכנרת. (לימים נכתב על החבורה המחזה של יהושע סובול "ליל העשרים")
ולד-יערי היה האדמו"ר הרוחני של הקבוצה וסחט מכולם וידויים אינטימיים. האווירה היתה אווירה הומו-ארוטית, כפי שהיתה בתנועות הנוער בגרמניה, וה"שומר הצעיר" אימץ את רוחן. ההיסטוריון בועז נוימן כתב על כך בספרו "תשוקת החלוצים".
יחסו של יערי לנשים באופן כללי היה שלילי ומתנשא. הוא לא רצה לצרף בחורות לחבורת ביתניה. אחת המעטות שהורשו להישאר שם היתה לימים לאשתו ואם ילדיו – הוא שלל בצעירותו את מוסד הנישואים. גם כשחזר בו מהרעיון של החיים בחבורות של גברים – הוסיף להאמין בנחיתותן של נשים.
בהיותו בן 23 סיפר ולד-יערי, במכתב לחברי תנועת "השומר הצעיר", בחו"ל על לילה שבילה בחברת צעיר בלונדיני על שפת הכינרת. היה זה ליל ירח ודמו של יערי החל לסעור. הוא קם על רגליו משך את חברו, 'בעל פני הגוי', אחריו, השניים פשטו את בגדיהם נכנסו שיכורי התרגשות למים 'לדוג את הירח...' 'גם בו תססו הזיות והנימה הרומנטית פעמה גם בו. פרענו את פניהם החלקים של המים והשתוללנו כל עוד נשמה בקרבנו. זרועותיו 'זרועות הנחושת הערומות' עוררו בי פחד ותשוקה... ברגע כזה אפשר לארש את המוות.' ברגע האחרון קרבה אליהם סירה, שהחזירה אותם "אל החיים הריאליים" והם נסוגו בבהלה אל החוף.
בזקנתו כשהיה בן 81, אמר ולד-יערי כי המשפט המתאים ביותר לתיאור הקשר הארוטי בין חברי "השומר הצעיר" הוא "ואהבת לרעך כמוך" והוסיף: "אף הומוסקסואלי אחד לא הופיע בכל תנועת 'השומר הצעיר' שאני זוכר, אף אחד! זה לא היה ולא נברא, לא היה ולא נברא, אף אחד!" (מזכיר קצת את אמירתו של אחמדינז'אד הטוען שאין באירן בכלל הומוסקסואלים).
מעניין מבחינה היסטורית שבמקביל לחבורת ביתניה של "השומר הצעיר" קמה זמן מועט לפניה קבוצה דומה בדרום אפריקה ליד יוהנסבורג. הקבוצה התארגנה בחווה שיתופית בשם "חוות טולסטוי".
מייסד החווה היו אדריכל יהודי, ד"ר חיים הרמן קלמנוביץ-קלנבאך, יליד פרוסיה שרכש את האדמה ומימן את הבניה והמחייה. אנשי הקבוצה ניסו להגשים את האידיאל של חיי פשטות שיוויוניים ברוח טולסטוי. השותף הבכיר של קלמנוביץ-קלאנבך בקבוצה היה צעיר הודי בשם מוהנדס קרמצ'נד גנדי.
קלנבאך וגנדי ניסחו שלושה עקרונות לקבוצה השיתופית: א. כל עבודה מכבדת את בעליה במידה שווה. ב. טובת הפרט זהה לטובת הכלל. ג. חיי עמל הם חיים ראויים.
בחווה הזו פיתח גנדי, במהלך שיחותיו המתמשכות עם קלמנוביץ-קלנבאך, את תורת הסאטיאגרהא ששימשה אותו במאבקו לעצמאות הודו.
קלמנוביץ-קלנבאך נפטר ב-1945 בדרום אפריקה כתוצאה ממלריה שנדבק בה בעת ביקורו בהודו. הוא הוריש את כספו לציונות, ונקבר בבית הקברות של דגניה.‏
לפני כמה שנים מכר אחיינו בחיפה את מכתביו של גנדי אל קלנבאך שנשמרו במשפחה, והם מוצגים בתערוכה בניו דלהי. האוסף נדיר של מכתבים שהחליפו מנהיג תנועת העצמאות ההודית, גנדי, וידידו הקרוב ד"ר הרמן קלמנוביץ-קלנבך היהודי, מרמזים על כך שהשניים קיימו מערכת יחסים רומנטית. "כמה מהר השתלטת על גופי והפכת אותו לשבוי שלך..." "אני מתגעגע לשפתיים שלך, אני אוהב אותך..." "אתה חבר במלוא מובן המילה..."
בדומה לוולד-יערי מערכת היחסים ההומוארוטית של גנדי עם קלמנוביץ-קלנבאך הזו לא הביאה את גנדי להפוך יחסים הומוסקסואלים ללגיטימיים בהודו. נהפוך הוא. הם נרדפים עד היום בהודו. מהי הסיבה להומופוביה? מה הביא את ולד-יערי ואת גנדי לשלילת ההומוסקסואליות?
חלק ניכר מההומופובים הם בעצם בעלי הומוסקסואליות לטנטית, כלומר משיכה מינית כלפי בני אותו מין, שאינה נחווית או מבוטאת בצורה גלויה. המושג הוגדר לראשונה ע"י זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה, ולפיו הומוסקסואליות "לטנטית" או "בלתי מודעת" נובעת מכישלון להדחיק ולעדן משיכה של גברים אל בני מינם. הסימפטומים כוללים: פחד להיות הומוסקסואל, פנטזיות ודחפים הומוסקסואליים, פאניקה הומוסקסואלית. פרויד אף טען שמקורה של הפרנויה הוא הומוסקסואליות מודחקת.
מושג נוסף הוא הומופוביה מופנמת (Internalized Homophobia) היא מצב שבו להט"בים (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים) מפנימים עמדות ורגשות שליליים כלפי גילויים הומוסקסואליים בקרב הפרט עצמו ובקרב אחרים.
ההוכחה להסברו של פרויד שההומופוביה והפרנויה מקורה בהומוסקסואלית לטנטית ניתנה לאחרונה כאשר הבהמה, מארגן מצעד הבהמות, בצלאל יואל סמוטריץ', התוודה שמקור ההומופוביה שלו היא ההומוסקסואליות הלטנטית שלו. "גם לי יש פנטזיות מיניות," הוא סיפר:
https://www.youtube.com/watch?v=PIp663wzE5U
 
כיצד עושים מאפס מסכן – אישיות?
רוגל אלפר אינו ברל כצנלסון, דב בר בורוכוב ואפילו לא דב בר קובנר
אין כמעט גיליון עיתון שבו אורי הייטנר אינו מתפלמס עם כתב "הארץ" רוגל אלפר.
על אלפר כתבתי פעם אחת: אכן "חָכְמַת הַמִּסְכֵּן בְּזוּיָה" (קהלת ט טז)
https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe01105.php
אלפר תינה בפומבי את מר גורלו: הוא התגרש בפעם השנייה ובנו הבכור הוא אוטיסט. "אני חי," הוא כותב, "כאילו קורה תיפול עליי ותמחץ אותי מחר. מי שחי אחרת מסרב להתבגר."
http://www.mako.co.il/video-blogs-rogel-alpher/Article-e0892f36d65c631006.htm
בגלל מצבו האישי הקשה של רוגל אלפר, ועתידה הקודר של ישראל, הוא דאג לפחות להציל את חיי בתו, הנערה בת ה-17, והשיג לה אזרחות אמריקאית. "לבתי ולילדיה (שייוולדו בעתיד) יהיה לאן לברוח הרגשתי שהצלתי את חייהם." (רוגל אלפר, "להציל את בתי", "הארץ" 20.9.15).
http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2734140
קצת כואב הלב שאלפר לא דאג להציל גם את בנו האוטיסט והשאיר אותו בארץ.
אז נכון שאלפר מכיש את כולם. הוא יוצא נגד הציונות, נגד העולים, קורא לבטל את חוק השבות, מעליב משפחות שכולות וכולי וכולי, אבל יש לזכור שאפילו הערבים, שהציע להם לבטל את חוק השבות, לועגים לו.
אין שום טעם להתפלמס עם אלפר. אין לו שום חשיבות. התפלמסות איתו רק מעצימה אותו משל היה בעל תורה חברתית-מדינית כברל כצנלסון או דב בר בורוכוב. הוא אפילו אינו מגיע לרמתו של דב בר קובנר (הידוע יותר בכינויו המחתרתי הקומוניסטי מאיר וילנר), שגם כן היה אנטי-ציוני אבל בניגוד לאלפר היתה לו חשיבות פוליטית, ועמדה מאחוריו מפלגה.
דב בר קובנר (מאיר וילנר) לפחות חתם על הצהרת העצמאות של מדינת ישראל, שאלפר לא היה חותם עליה. אכן במקרה דנן "חוכמת מסכן בזויה", אבל כך יש להשאיר אותה.
 
ליאור לוטן סידר לעצמו משרה טובה ובטוחה לאורך זמן
מתאם השבויים והנעדרים, ליאור לוטן, חשף כי ישראל העבירה "כמה פעמים" הצעות לחמאס בנוגע להשבת גופות הדר גולדין ואורון שאול: "הצענו להשיב את כל השבויים והגופות שנתפסו בידי ישראל בצוק איתן, ובתמורה לקבל את חללינו. במקביל הצענו חילופי אזרחים שחצו את הגבול. הם השיבו בשלילה."
דומה שמאז דברי הרהב הריקים של שר הביטחון איווט-אביגדור לובוביץ ליברמן – שהוא יחזיר את הגופות והאזרחים מחמאסטן תוך 48 ("אני נותן לאדון איסמעיל הניה 48 שעות או שאתה מחזיר את הגופות או שאתה מת") לא נשמעה איוולת כזו.
זו לא הדרך להחזיר את הגופות. כבר כתבתי על הפתרון היחידי. בהתחשב בעובדה שמתחילת השנה למעלה מ-15,000 פלסטינים נכנסו מעזה לישראל על מנת לקבל טיפולים רפואיים, יש להכריז את התנאי הבא: הומאניזם תמורת הומאניזם! ישראל לא תקבל חולה מעזה לטיפול רפואי בשטחה מבלי שיגיע עם גופות החיילים. נראה אם לאחר הכרזת התנאי ימשיכו מנהיגי החמאס לסכן את אזרחיהם בפומבי. ליברמן עשה! אל תדבר!
במחשבה שנייה, דברי ליאור לוטן אינם איוולת, הרי מו"מ בסגנון שהציג יביא לו משרה בטוחה ומתגמלת מאוד, ולאורך זמן.
 
על טיהור אתני ויודנריין
גלים גלים של אקטיביסטים פרו-איסלמים התקיפו את מיליקובסקי-נתניהו כאשר אמר שהערבים המוסלמים תומכים בטיהור אתני של יהודים.
אז הנה כמה עובדות לכל אותם אקטיביסטים החיים בג'האליה (בערות).
1. כשמוחמד הקים את האומה המוסלמית הוא הכריז: "לא תהיינה שתי דתות בארץ הערבים!" וביצע טיהור אתני של היהודים בערב. חלק גורשו וחלק נרצחו. הנשים והילדים אוסלמו בכפייה ונמכרו לעבדות. ארץ ערב נשארה עד ימינו נקייה מיהודים – "יודנריין".
2. האמנה הפלישתינאית המפורסמת שנחתמה ב-1964 בירושלים (וטרם בוטלה) אומרת כי אין עם יהודי יש רק דת יהודית ולכן יש לגרש מהארץ את כל היהודים שהגיעו אליה לאחר 1917. ליהודים שהיו לפני כן בארץ יתאפשר להישאר אבל לא לצאצאיהם. כלומר על ארץ ישראל להיות נקייה מיהודים – "יודנריין".
ודוק: אבא של מאזן חוזר וטוען שאין עם יהודי אלא רק דת יהודית והוא לעולם יכיר בישראל כמדינה יהודית וילחם להפכה למדינה ערבית-מוסלמית. (מובן שהמדינה הפלישתינאית בראשותו תהיה נקיה מיהודים.
3. באמנת החמאס סעיף 7 ובדברי המופתי של אש"פ נאמר שעל פי דברי מוחמד יש לרצוח את כל היהודים בעולם. כלומר לא רק ארץ ישראל אלא כל העולם צריך להיות נקי מיהודים – "יודנריין".
למרבה הצער טרם נמצא ערבי-מוסלמי שאינו גזען. טרם נמצא ערבי-מוסלמי הרואה בדברי מוחמד המופיעים באמנת החמאס ובדברי המופתי של הפת"ח הקוראים להשמדת היהודים גזענות ולא מופת מוסרי.
למרות שטרם נמצא ערבי-מוסלמי שאינו גזען (גם לא בין ערביי הדו-קיום של גבעת חביבה) – אנחנו טרם נואשנו מלמצוא כזה. אם אתם מכירים, אנא הודיעונו.
המגוחך והפתטי ביותר בהתנפלות על נתניהו ובתמיכה בטיהור אתני של יהודים היה הערבי-האחמדי הגזען, איימן עודה, ראש הרשימה הערבית המשותפת (בשנאת ישראל) שתומך בטיהור אתני של יהודים בעוד הוא יודע שבכל השטחים הכבושים ע"י הערבים-המוסלמים הוא ועמיתיו האחמדים לא יכולים בכלל לחיות. הם יכולים לחיות רק תחת כיבוש יהודי כי גם נגדם יש לבצע טיהור אתני.
למותר לציין כי בכל השטחים הכבושים ע"י הערבים-המוסלמים, כ-13 מיליון קמ"ר, יש תהליך בלתי פוסק של טיהור אתני מנוצרים. מדינות ערב ברובן הן כבר נקיות מנוצרים.
 
אילו היה באמת פרסקי-פרס רודן
ח"כ הערבי-נוצרי הגזען באסל גטאס (המטביל בערבית) עלז כששמע על מחלתו של שמעון פרסקי-פרס. מלא בתקווה ובשמחה שימות הוא כתב: "במותו נזכור את אישיות הרודן האחראי על פשעי מלחמה נגדנו." אילו היה באמת פרס רודן כדוגמת הרודנים הערביים, להם הוא מייחל, לא היה יכול באסל המטביל לחיות בחופש ובביטחון כנוצרי.
לשמעון פרסקי-פרס נאחל בריאות ואורך ימים, ואילו לגזען באסל המטביל נאחל שכמו שצרעת נעמן עברה לגיחזי – יקבל הוא את מחלתו של פרס.
 
האופנה החדשה תחרות התספורת היפה
חצי מיליארד שקל לסַפָּר אבא של מאזן
שר האוצר כחלון ויתר על חצי מיליארד שקל חוב של הרשות הפלישתינאית לחברת החשמל הישראלית. שוו בנפשכם מה יכול שלטון השחיתות של אבא של מאזן לקנות בסכום הזה.
אנו אזרחי ישראל נשארנו עם תספורת שעשו לנו הסַפָּרִים האומנים – תשובה, דנקנר, לבייב, ואבא של מאזן.
 
הלאה הכיבוש הערבי והטורקי! חופש לעם הכורדי!
על ישראל לתבוע באו"ם הקמת מדינה כורדית
הגיע הזמן שמדינת ישראל תתבע באו"ם סוף לכיבוש הערבי והטורקי, חופש לעם הכורדי, והקמת מדינה כורדית. מעניין מה תהיה התשובה לכך אצל כל התובעים כיבוש ערבי למיניהם.