אימרה לטינית ידועה בימי הביניים אמרה: lex" "Ex orient lux, ex occidentכלומר, הדתות הגדולות מוצאן מהמזרח, ואילו החוק השלטון (וגם המדע) מוצאם מהמערב מאירופה.

והנה בעקבות הוועדה של הגזען המערבי (מוגרבי) ארז ביטון הוציא משרד החינוך הוראה ללמד על 28 נשים פורצות דרך מארצות האיסלם:

http://edu.gov.il/owlHeb/Tichon/RefurmotHinoch/Documents/or.pdf

המטרות בתחום התוכן:

חשיפת דמויות מופת נשיות מקהילות ישראל בארצות האסלאם בארץ ובעולם והצבת מודלים מגוונים להזדהות ולחיקוי.

דיון ועיון ביקורתי במודל הסטריאוטיפי הקיים בחברה לגבי מקומה של האישה היהודייה בתרבות יהודי ארצות האסלאם.

גיבוש תפיסות מגדריות שוויוניות.

אז ראשית, טוב שמדובר על נשים מארצות האיסלאם ולא על "מזרחיות" בשעה שברשימה יש מערביות-(מוגרביות) ודרומיות-(תימניות).

מבדיקת הרשימה עולה שיש בה נשים חשובות וחשובות פחות. אבל האם יש דמויות מופת? ספק. ברשימה יש נשות ספרות בינוניות. אין משוררות או סופרות שכתבו ספרות מופת. יש אישה שייסדה בית אבות חשוב מאוד, אבל האם זה כשלעצמו מופת? ישנן שחקניות המתמחות בהצגת נשים מרוקאיות וכדומה. האם הנשים הללו מהוות "מודל להזדהות ולחיקוי"?

בעצם אם בוחנים לעומק, בעצם, המופת להזדהות ולחיקוי הוא תהליך "השיאכנוז" של הנשים היהודיות-ערביות.

את המופת של הנשים כפורצות דרך בעולם המוסלמי, כהגדרת התוכנית אני רואה בדבר אחד. כל הנשים יודעות לקרא ולכתוב. זה כשלעצמו פריצת דרך בהתחשב בעובדה שרוב רובן של הנשים מארצות האיסלם שעלו לארץ היו אנאלפאבתיות.

אימוץ הערך המערבי-אירופי-(אשכנזי) של השכלה לנשים הוא פריצת דרך.

אימוץ הערכים המערביים-אירופאים (אשכנזים) כגון תפיסה מגדרית שוויונית לנשים היא פריצת דרך. איסור על פוליגמיה, ותפיסת האישה כרכוש כאשר נכפה על צעירה להינשא כאישה שנייה או שלישית למבוגר, כפי שהיה נהוג למשל בתימן, היא פריצת דרך.

מעבר למופת האשכנזיות, כלומר לאימוץ עולם הערכים האשכנזי (בניגוד לעולם הערכים הערבי-מוסלמי) האם יש כאן מופת כלשהו?

אני חושב על התלמידים ובעיקר התלמידות, צאצאי העולים מארצות האיסלאם, הלומדים את התוכנית. האם זה ימלא את ליבם גאווה? האם המופת שלהם יתמצה בכך שיהפכו למשוררים/ות או סופרים/ות הכותבים רק על העולים מארצות ערב או האם התלמידות תשאפנה רק להיות שחקניות המתמחות בהצגת נשים מרוקאיות או תימניות? ואיפה גברים ונשות מופת בשטח המדע? למה אין אשת מדע? אין אישה רופאה, או מהנדסת?

אם כבר מוזכרת דונה גרציה כיהודייה ספרדית – מדוע לא מוזכר הרצל כיהודי ספרדי?

והנה עוד הפתעה. בין נשות המופת מופיעה דמותה של הגזענית האנטי-אשכנזית-יהודית- ציונית, ילידת מרוקו אווה אילוז. האם אישה זו המלאה בשנאה ליהדות, לציונות, לאשכנזים – יכולה להוות דמות מופת לילדי ישראל? האם זהו ה"אור מהמזרח" (מהמערב-המגרב) שמשרד החינוך מטיף לו?

מוזר עד מאוד ששר החינוך בנט, שמסרב ללמד את ילדי ישראל על "שואת יהודי ערב", נותן את ידו לתוכנית כזו.

מרים סיבוני-רגב על דרוויש ותרבות

בטקס פרסי הקולנוע ע"ש ישעיהו גולדברג-אופיר יצאה שרת התרבות מרים סיבוני-רגב מן האולם כאשר הוקרא שירו של המשורר מחמוד דרוויש.

את יציאתה הסבירה השרה כך: "יש לי סבלנות להרבה דעות, אבל אין לי סבלנות למחמוד דרוויש ולכל מי שרוצה לחסל את עם ישראל. דווקא עם ההתחלה של השיר, 'תרשום אני ערבי', אני יכולה להסכים, יש זהות ערבית ואני לא רוצה למחוק אותה, אבל בסוף השיר הוא אוכל את הבשר של כולנו, של העם היהודי, ולזה אני לא מסכימה."

לגופו של עניין, כל הצדק עם השרה. לא יעלה על הדעת שבטקס רשמי של מדינה יושמע שיר של משורר קניבל שמכריז כי שאיפתו היא לחסל את אותה מדינה ומאיים לאכול את אזרחיה היהודים.

יציאתה של השרה מהאולם היתה לכן ראויה, רק חבל שהפלישתיות (פיליסטיניות) של השרה הביאה אותה לציטוטים לא נכונים ולאי יכולת למנף את דבריה הצודקים.

ראשית אומרת השרה: " אני יכולה להסכים ,יש זהות ערבית ואני לא רוצה למחוק אותה." כאן היתה צריכה מיד להוסיף שהמילים של דרוויש "תרשום אני ערבי" שוללות את היותו פלישתינאי. המשורר מצהיר שהוא רק "ערבי", ולדידו כהצהרתו בשירו שנכתב ב-1964 – אין כלל עם פלישתינאי או זהות פלישתינאית.

לאחר מכן אומרת השרה "בסוף השיר הוא אוכל את הבשר של כולנו של העם היהודי ולזה אני לא מסכימה."

סיבוני-רגב, קצת הבנת הנקרא. הוא לא אוכל את העם היהודי הוא רק מאיים לאכול.

כאן היתה צריכה השרה להביא את דרוויש המשורר הקניבל כמופת מוסרי לכל ערבי שכמוהו רוצה לחסל את מדינת היהודים ומאיים לאכול את אזרחיה היהודים ללכת בדרכו של דרוויש כלומר לוותר על אזרחותו הישראלית ולצאת מהמדינה. עליה היה לקרא בקול גדול: "לכו בעקבותיו!"

לשרת התרבות עוד יש עוד הרבה ללמוד כדי לצאת מהפלישתיות (פיליסטיניזם), ולהתבטא בתרבותיות.

שרת התרבות מרים סיבוני-רגב: "תגיד לי אתה סתום?"

https://www.youtube.com/watch?v=qRgbeMEZHmk

שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי (עושה) חרם הוא!

בהערה על דבריי נגד תומכי חרם הב.ד.ס. ("צביעותו של ידידיה יצחקי", ב"חדשות בן עזר" גיליון 1178) ציין העורך: "אהוד: מהדברים כאן הושמטו שורות אחדות מחשש לתביעת דיבה נגד המכתב העיתי."

ההערה נראתה לי מאד משונה. מה צונזר? על איזו תביעת דיבה מדובר? בתחילה היה קשה לי למצוא אילו שורות בכלל נמחקו. לאחר בדיקה דקדקנית מצאתי. לא מיספר שורות צונזרו אלא שורה...

[אהוד: מכאן והלאה לא אוכל לצטט אותך כי ידידיה יצחקי שקל תביעת דיבה נגדנו בגלל דבריך המתפרסמים אצלנו עליו, ואל נא תיתמם! – לנו אין תומך עשיר שישפה אותנו על נזקי תביעת דיבה בגין דבריך, ולכן אנחנו נזהרים].

אגב באותו גיליון כותב הייטנר שהחרם הערבי החל ב-1951, ולא היא. החרם החל ב-1945 עוד לפני הקמת המדינה.