כ"א שְנוֹת יִזְכֹּר מֵאָז לֵילוֹ שֶל רֶצַח רַבִּין,
מֵאָז הוּטַח בָּנוּ הַהֶלֶם הָאָיֹם
וְהַזְּוָעָה הַזֹּאת מֵאָז יוֹם-יוֹם מַתְרָה בִּי
עַל סַכָּנוֹת שֶעוֹד אוֹרְבוֹת לָנוּ כַּיּוֹם.

אֲנִי זוֹכֵר אֶת הַכָּזָב הַגַּס, הַקְּרִיטִי
אוֹתוֹ שָמַעְנוּ רַק לִפְנֵי יָמִים סְפוּרִים
שֶרֶצַח זֶה הָיָה דָתִי וְלֹא פּוֹלִיטִי
וְאֵין טִמְטוּם גָּדוֹל מִזֶּה אִם רַק זוֹכְרִים

שֶ"לֹּא תִרְצַח" הוּא כָּאן, בָּאֶתוֹס שֶל דָּתֵנוּ,
אִסּוּר חָמוּר, וְשוּם אִיש-דָּת מְסוֹרָתִי
לֹא יְחַלֵּל אֶת הַדִּבֵּר הַזֶּה אֶצְלֵנוּ
כָּךְ שֶהָרֶצַח בֶּטַח לֹא הָיֶה דָתִי.

וְזֹאת אִשֵּר בְּרֵיש גְּלֵי אִם לֹא טָעִיתִי
רֹאש מֶמְשַלְתָּהּ הַנּוֹכְחִי שֶל יִשְׂרָאֵל
אֲשֶר הִדְגִּיש כִּי רֶצַח זֶה הָיָה פּוֹלִיטִי
וְאִם זֶה כָּךְ, אָז כָּל אֶזְרָח יָשָר שוֹאֵל:

מָה עִם אוֹתָהּ הַהֲסָתָה לִפְנֵי הָרֶצַח
שֶל דִּין רוֹדֵף וּתְמוּנַת רַבִּין בְּמַדִּים
שֶל הָ"אֶס-אֶס"? אֵיךְ רַבָּנִים שֶל עַם-הַנֵּצַח
לֹא הִתְבַּיְּשוּ לְהַכְלִילוֹ בֵּין הַבּוֹגְדִים?

וּמָה עִם כָּל אוֹתָם צְבוּעִים פּוֹלִיטִיקָאִים
שֶלֹּא פָּסְקוּ מֵהֲסָתָה זוֹ, וְאַחַר
שֶרַבִּין מֵת הִצִּיגוּ כָּאן "נִקְיוֹן כַּפַּיִם"
שֶעוֹרֵר גֹּעַל בְּלֵב כָּל אֶזְרָח יָשָר?

כִּי עַם בְּלִי "לֹא!" לָאַלִּימוּת הוּא עַם בְּלִי כּוֹחַ
לָצֵאת חוֹצֵץ מוּל הָרִשְעוּת הַחֲשוּכָה
וּמִשּוּם כָּךְ אָסוּר לָעָם הַזֶּה לִשְכֹּחַ
אֶת עֲלִילַת-הַדָּם הַזֹּאת וְאֶת לִקְחָהּ:

בְּשֶל שִׂנְאַת-חִנָּם אֵרַע חֻרְבַּן-הַבַּיִת,
בְּשֶל אַחְדוּת נִבְנָה הַבַּיִת הַשְּלִישִי,
וְכָאן כֻּלָּנוּ נֵאָבֵק בְּצִפָּרְנַיִם
עַל דְּמוּת הָעָם הַזֶּה, טָהוֹר וֶאֱנוֹשִי.

כִּי רָם הוּא סֶלַע-הַמַּחְלֹקֶת וְרַב-תֹּקֶף
אַךְ הַמְּשֻתָּף בֵּינֵינוּ עַז יוֹתֵר וָרָם
וְזֶה הַסֶּלַע שֶיִּגְבַּר עַל כָּל מַחְלֹקֶת
מוּל מַשְחִיתֵי צֶלֶם הָעָם וְהָאָדָם.

אִם הַמְּדִינָה, שֶבָּהּ מִפְלַס-הַקֶּטֶל קְרִיטִי
וְרַף-זִילוּת-חַיֵּי-אֱנוֹש בָּהּ כְּבָר נִכָּר
גַּם בַּמִּישוֹר הַחֶבְרָתִי גַם בַּפּוֹלִיטִי
כְּלוּם לֹא לָמְדָה מֵאָז הָרֶצַח בַּכִּכָּר –

אָז בְּלִי בִּעוּר-הָאַלִּימוּת שֶיְּפַצֵּחַ
אֶת חֹק הַגּ'וּנְגֶּל הַמַּרְחִיב אֶת מְמַדָּיו,
בְּלִי הַצֵּרוּף הָעַז הַזֶּה, הַמְּנַצֵּחַ
שֶבּוֹ לֵב עַם וּתְבוּנָתוֹ חוֹבְרִים יַחְדָּיו

לְהֵחָלְצוּת מוּל כָּל הִתְקַרְנְפוּת נוֹסֶפֶת
בָּהּ אֵין לְאִיש יוֹתֵר כָּל בִּטָּחוֹן אִישִי
בִּמְדִינָתוֹ, כְּשֶמוּל עֵינֵינוּ כָּאן נֶחְשֶׂפֶת
הַסַּכָּנָה לִשְלוֹם חֶבְרָה שֶל עַם חָפְשִי,

נִסְבֹּל כֻּלָּנוּ כָּאן מֵהֵעָדֵר הַכּוֹחַ
לְהִתְעַמֵּת עִם אֶתְגָּרָיו שֶל הֶעָתִיד
וּמִשּוּם כָּךְ אָסוּר בְּשוּם פָּנִים לִשְכֹּחַ
אֶת עֲקֵדַת יִצְחָק הַהִיא, שֶזֶּה מֵעִיד

עַל סַכָּנָה, שֶתְּקֵפוּתָהּ כָּל-כָּךְ מוּכַחַת
כָּאן גַּם הַיּוֹם, כְּשֶמְטַיְּחִים הֵם אֶת חֶטְאָם
וְעַל תּוֹמְכָיו וּמִתְנַגְדָּיו, כֻּלָּם גַּם יַחַד,
חוֹבָה לִלְחֹם בַּמַּכְחִישִים אֶת אַשְמָתָם.