"גירושם של הערבים מארץ-ישראל באיזו צורה שהיא נחשב בעינַיי לבלתי-אפשרי בהחלט; בארץ ישראל יהיו תמיד שני עמים... ככל היהודים מוכן אני להישבע בשמנו ובשם צאצאינו, שלעולם לא נפר שיווי-זכויות זה ולא נעשה ניסיון לגירוש או לדיכוי..."
(זאב ז'בוטינסקי: "קיר הברזל")

בַּלַּיְלָה יוֹצֵאת מִקִּבְרָהּ בְּהַר הֶרְצֶל
כְּדֶרֶךְ רוּחוֹת-רְפָאִים
רוּחוֹ שֶל זְאֵב זַ'בּוֹטִינְסְקִי. – "מַהֵר צֵא,"
קוֹלָהּ שֶל הָרוּחַ מַרְעִים,
"וְעוּץ מֵאוֹצַר תְּבוּנוֹתֶיךָ כִּי רַבּוּ
עֵצָה לְרָאשֵי הַלִּכּוּד
שֶאֵין תְּבוּנָתָם מַגִּיעָה בִּכְלָל, זַ'בּוֹ,
לִקְצֵה סֻלְיַתְךָ. תְפֹס פִּקּוּד
וּמְסֹר לְאוֹתָם מִתְיַמְּרִים כְּיוֹרְשֶיךָ
שֶכְּלוּם בָּם מִמְּךָ לֹא נוֹתַר,
לֹא חוּש דֵּמוֹקְרָטִי, לֹא רוּם מִדּוֹתֶיךָ
כִּי כְּבָר בַּהִמְנוֹן שֶל בֵּיתָ"ר
הֻטְבַּע כְּסִסְמָה וְנִקְבַּע כְּמִין תֵּזָה
פָּסוּק שֶמִּמְּךָ כְּבָר נִגְזַר:
"בְּדָם וּבְיֶזַע יוּקַם לָנוּ גֶזַע
גָאוֹן וְנָדִיב וְאַכְזָר."

וְאַף שֶמֵּאָז שוֹאָתוֹ שֶל עַמֵּנוּ
גַם "גֶּזַע" וְכָךְ גַּם "אַכְזָר"
אֵינָם תּוֹאֲמִים אֶת תְּפִיסַת-עוֹלָמֵנוּ
וְאַף נֶחְשָבִִים זְמוֹרַת זָר
וְאֵין בֵּין אוֹתָם מִתְיַמְּרִים כְּיוֹרְשֶיךָ
גָאוֹן גַּם אֶחָד מִמִּנְיָן
עֲדַיִן "נָדִיב" הִיא מִלָּה שֶחוּשֶיךָ
מוֹצְאִים בָּהּ כַּיּוֹם רֹב עִנְיָן
בִּפְרָט בְּתִסְבֹּכֶת עָמוֹנָה, שֶחוּשָם
יִמְצָא בָּהּ רַבִּים מִכְּפִילָיו
מוּל שְנֵי צַדִּיקִים יְחִידִים שֶאָמְרוּ שָם
לְשוֹד-קַרְקָעוֹת כָּזֶה לָאו
בְּרוּחַ שִוְיוֹן הַזְּכֻיּוֹת הַנָּאוֹר שֶ-
הִדְגַּשְתָּ בְּ"קִיר הַבַּרְזֶל"
(כְּמוֹ בֶּגִין הַבֵּן וּכְמוֹ דָן מְרִידוֹר שֶ-
אָמְרוּ שֶבּוֹ אֵין לְזַלְזֵל).
רַק הֵם, גַּם אִם אֵין הֵם סוֹפְסוֹף אֶלָּא קֹמֶץ
קָבְעוּ – בְּלִי שֶאִיש בָּם הֻזְמַן
לוֹמַר אֶת דְּבָרוֹ – בְּיָשְרָה וּבְאֹמֶץ
אֶת מָה שֶאָמַרְתָּ מִזְּמַן.
וּמְדִינָה יְהוּדִית הַפּוֹעֶלֶת בְּלִי בֶּדֶק
יְסוֹדִי בְּמִדּוֹת מוּסָרָהּ
וְחֻקֵּי הַסְדָּרָה שֶאֵינָם עוֹשִׂים צֶדֶק
וּשְאַר טְרִיקִים בָּהֶם הַשְּׂרָרָה
מְפַבְּרֶקֶת לְשֵם טִהוּרוֹ שֶל הַשֶּרֶץ
פוֹיְלֶע שְטִיקִים שֶגַּם הַבָּגָ"ץ
לֹא יִקְנֶה (וּבָאוּ"ם, אַנְטִישֵמִים בְּמֶרֶץ
יְנַצְּלוּ זֹאת בִּשְמוּץ וּבִשְמָץ) –
כָּל זֶה לֹא יַעֲבֹד, כָּל תִּחְמוּן וְכָל נֵכֶל
מִשְפָּטִי כִּבְיָכוֹל לֹא יוֹעִיל
וּפִתְרוֹן רַק אֶחָד, שֶל הוֹגְנוּת וְשֶל שֵׂכֶל
יֵש חָזָק וּמִיָּד לְהַפְעִיל:

לְהַשְאִיר אֶת עָמוֹנָה וְכָל תּוֹשָבֶיהָ
בִּמְקוֹמָם בְּלִי שוּם פְיַאסְקוֹ חָצוּי
בֵּין פִּנּוּי וְגִנּוּי – אַךְ הַשֵּׂכֶל תּוֹבֵעַ
נְדִיבוּת יְתֵרָה בְּפִצּוּי
בַּעֲלֵי אַדְמוֹתֶיהָ הַפָּלֶסְטִינָאִים
כַּכָּתוּב בַּהִמְנוֹן שֶל בֵּיתָ"ר
בּוֹ "אַכְזָר" וְגַם "גֶּזַע" כַּיּוֹם הֵם אַרְכָאִים
אַךְ "נָדִיב" כְּלָל אֵינוֹ מְיֻתָּר.

כָּךְ רוּחוֹ שֶל זְאֵב זַ'בּוֹטִינְסְקִי אָמְרָה לוֹ
בְּגָלוּי, בְּיָשְרָה, בְּלִי הֶסְתֵּר
בְּנִגּוּד לִמְסַלְּפֵי מִשְנַת זַבּוֹ הַלָּלוּ
הָעוֹשִׂים אֶת כְּתָבֶיהָ פְּלַסְתֵּר.

שֶכֵּן הוּא – דֵמוֹקְרַטְיָה בִּקֵּש וְקוּלְטוּרָה
בְּמִזּוּג לִיבֶּרָלִי חָסוֹן
בְּעוֹד הֵם – מַמְלִיצִים כָּאן עַל דֵּמוֹקְטָטוּרָה
שֶתָּמִיט עַל כֻּלָּנוּ אָסוֹן.

אהוד: אם אינני טועה, אין מצליחים כלל לאתר את בעלי האדמות ה"פלסטיניות" שעליהן יושבת עמונה.