אהוד בן עזר
"כתר בראש" ואיפה הציצים של אבישג
במשך קדנציה של שלוש שנים, שנסתיימה בשנת 2004, שימש מר בן עזר בתור "שופט" ב"אקדמיה לתיאטרון". סופר נידח הצליח לחדור לכונן הקשיח של השופט ולהוציא משם ביקורות, שאחדות מהן נחשפו ותיחשפנה לתועלת קוראי המכתב העיתי.
26.10.04. יום שלישי. בערב להצגת "כתר בראש" מאת יעקב שבתאי ב"הבימה" בבימויו של אילן רונן ובכיכובו של יוסי בנאי בתפקיד ראשי של דוד המלך.
מה אומר ומה אדבר, מעודי לא הייתי חסיד של יעקב שבתאי. לדעתי ניפחו מעבר לכל פרופורציה את הרומאנים, הסיפורים והמחזות שלו. אולי היו חן ושובבות בהפקה הראשונה של המחזה, בבימויו של שמואל בונים בשנת 1969 בתיאטרון הקאמרי, עם אבנר חזקיה בתור דוד, ושורה של שחקנים מהשורה הראשונה. אבל מה שראינו הערב היה לא קומדיה ולא טרגדיה, לא תנ"ך ולא אקטואליה, סתם גיבוב של שטויות, והלב כואב על שחקן גדול כיוסי בנאי, שהוא כבר מעל שבעים, ויכול היה לעשות עוד כמה תפקידים נהדרים מהרפרטואר הקלאסי כמו המלך ליר או הקמצן או החולה המדומה, והוא מתבזבז כאן על מערכון "גששי", שנופל בברק ובהומור אפילו מ"מים לדוד המלך" של ה"גששים". ולא עוד אלא שב"סעודה" הוא עושה טעות מביכה ומזכיר פעמיים בפני יואב בן צרויה את אבנר בן נר אך קורא לו יואב בן נר. טוב שלא אמר יצחק בן נר!
אמנם אהרון אלמוג כשריה הסופר מגיש משחק טוב. וכך גם אורי אברהמי בתפקיד נתן הנביא. אבל רוב השאר ממש לא-נעימים, ומוטב שלא להזכיר את שמם. רמת המשחק היא של הצגת סיום בתיכון. כולם מדקלמים ואין כל מתח דרמטי ועלילתי של ממש. ייאמר רק שהדבר האמיתי היחיד בהצגה הוא זוג שדיה התפוחים של אבישג השונמית, היא הגר תפוחי בת העשרים ושלוש, חתיכה לתפארת שכולה מאוּפֶּרת בגוון עור כהה במקצת אבל היא לא חושפת את האוצר העליון מתוך חזיית הזהב שלה אפילו רגע אחד במהלך ההצגה, וחוץ מלצחוק היא לא עושה כלום.
אך מתסכל פי כמה הוא תפקיד הקלוץ שלמה, זה הילד הקטן עזר קלמנוביץ' הגבוה, שמופיע רק בחמש הדקות האחרונות של ההצגה!
בזבוז של ערב ושל כמה שחקנים טובים. ובאשר לבמאי, כנראה, אם הוא לא יכול לעוות את המחזה לפלקט פוליטי פרו-פלשתיני, הוא מאבד כנראה את כל כישרונו. היחיד שנראה כיום דומה לדוד המלך הוא דווקא ערפאת החולה והזקן, הנמצא בדמדומי שלטונו ומחפש ולא מחפש יורשים. אבל כנראה שבהצגות שאילן רונן מביים זה לא "בון טון" ללגלג על ערפאת כי הוא שייך לצד "הטובים" בתיאטרון הישראלי בימינו.
ציון כללי להצגה 7 מינוס. אין על מה להמליץ.
[הדברים נכתבו עוד בטרם עלה המנוח לגן עדן של מעלה שבו מזומנים לכל גבר ולכל אישה שבעים נערות בתולות ושבעים נערים בתולים].
רוצים גישה מלאה לכל הגיליונות?
הצטרפו לאתר וקבלו גישה לארכיון של למעלה מ-2,100 גיליונות עם אלפי מאמרים, שירים ויצירות ספרותיות.
הצטרפו לאתר