שֶחֵרֶף כָּל הַהֶבְדֵּלִים כֻּלָּנוּ כָּאן אַחִים בַּדָּם

כקריאת-תיגר מצפונית וכלל-לאומית כנגד אווירת ההתקפות הבלתי מרוסנות של מיגזרים, מפלגות, אישי-ציבור ורשתות חברתיות אלה כנגד אלה, נפתחה בשבת האחרונה בבית האמנים על שם מארק שאגאל בחיפה תערוכה מיוחדת תחת השם "אחים בדם" הקוראת להכרה בקיומו ובכבודו של האַחֵר, כל אַחֵר, בציבור הישראלי.
פרופ' יוסי גמזו הקריא בטקס חגיגי זה את השיר שלהלן המיועד ללב כל איש נאור ותרבותי בארצנו.

דְּבֵקוּתָם שֶׁל רַבּוֹתֵינוּ בְּדָתָם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ
כְּבָר הִקְצִינָה עוֹד לִפְנֵי אַלְפֵי שָׁנִים אֶת בִּטּוּיָהּ
כְּשֶׁאוֹתוֹ מְתַעֲתֵעַ שֶׁקִּצֵּץ בִּנְטִיעוֹתֶיהָ
וְנוֹדַע בְּיִשְׂרָאֵל כְּאֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה
שֶׁאֶת כְּבוֹד עַמּוֹ עוֹכֵר, כֻּנָּה בְּשֵׁם-הַגְּנַאי "אַחֵר"
וּבְשֶׁצֶף קְסֶנוֹפוֹבִּי, אִם בִּכְתָב אוֹ בְּדִבּוּר,
כְּבָר הוּקַע וְגַם נֻדָּה מִן הָאֻמָּה וְהָעֵדָה
וְכָאָמוּר, כְּזָר גָּמוּר, הֻשְׁלַךְ הַרְחֵק מִן הַצִּבּוּר.

אַךְ רִשְׁעוּת אִינְקְוִיזִיטוֹרִית שֶׁל מוֹקְדִים וְכִבְשָׁנִים
בַּטְּרָגֶדְיָה הַהִיסְטוֹרִית שֶׁטִּפְּחָה אַלְפֵי שָׁנִים
אוֹתוֹ רַעַל אֶפִּידֶמִי שֶׁל הַשֵּׁד הָאַנְטִישֵׁמִי
כְּבָר הוֹקִיעָה כְּ"אַחֵר" בִּזְדוֹן שׂוֹנְאֵינוּ הַשּׁוֹנִים
אֶת עַמֵּנוּ הַנִּרְדָּף שֶׁחַי אַלְפֵי שְׁנוֹת אַפְלָיָה
כְּמוֹ זִכְרוֹ הַמְּגֻדָּף שֶׁל אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה
וְנִתָּן הָיָה, מוֹרָלִית, לְקַוּוֹת כִּי הוּא זוֹכֵר
מַה שְּׁגוּיָה הִיא וּפָטָלִית אוֹתָהּ סְטִיגְמַת הָ"אַחֵר".
דַּוְקָא אָנוּ, שֶׁיָּדַעְנוּ זַוְעָתָהּ שֶׁל גִּזְעָנוּת
שֶׁהוֹבִילָה רַכָּבוֹת לְאַוּשְׁוִיץ, שְׁנֶל, בְּסִיטוֹנוּת,
מְצֻפִּים הָיִינוּ כָּאן אַחְרֵי אוֹתָהּ קְלָאוּסְטְרוֹפוֹבְּיָה
שֶׁל צִינוֹק הַסְּטִיגְמָה "זִ'יד" לִהְיוֹת חַפִּים מִקְּסֶנוֹפוֹבְּיָה.

אַךְ צָרִיךְ לוֹמַר זֹאת דּוּגְרִי: זֶה אֵינֶנּוּ הַמַּצָּב
שֶׁמּוּלוֹ יִשְׂרְאֵלִי בַּעַל-מַצְפּוּן כָּיּוֹם נִצָּב
בַּנְּסִבּוֹת בָּהֶן גַּם אָנוּ מִדֵּי יוֹם מַרְבִּים לַחְטֹא
בַּהֲמוֹן דֵּעוֹת קְדוּמוֹת שֶׁל כָּל מִגְזָר עַל זוּלָתוֹ
וּמִכָּל אוֹתָה חוֹלֶרָה שֶׁחוֹבָה אוֹתָהּ לַחְשֹׂף
כָּאן מְלֵאָה הָאַטְמוֹסְפֵרָה בְּמַרְעִין בִּישִׁין בְּלִי סוֹף
כְּמוֹ זִהוּם בִּלְתִּי הִיגְיֶנִי שֶׁל אֲוִיר וּמֵי שְׁתִיָּה
וְסֶקְסִיזְם מִיזוֹגֶנִי וְזָרוּת הַמַּרְתִּיעָה
חִלּוֹנִים מִדָּתִיִּים וְדָתִיִּים מִחִלּוֹנִים,
יְהוּדִים מֵעַרְבִיִּים וְעַרְבִיִּים מִצִּיּוֹנִים,
בְּנֵי מִזְרָח מִבְּנֵי שִׁיכְּנוֹזִים, יְמָנִים מִשְּׂמֹאלָנִים
וְכָל סְטְרֵיט מִלָּהָטַ"בִּים הַסּוֹפְגִים עֶשְׂרוֹת מוֹנִים
הַשְׁפָּלוֹת מֵהֶן קָשֶׁה מְאֹד שֶׁלֹּא לְהִתְגַּעֵל
וּלְגִ'יפָה זֹאת קוֹרְאִים פֹּה "אַהֲבַת כְּלַל יִשְׂרָאֵל".

וְלָכֵן, בִּכְדֵי לִמְנֹעַ בְּרוֹךְ חָמוּר וְנוֹרָאִי
יֵש לִפְקֹד מִיָּד צַו 8 אֶזְרָחִי וְלֹא צְבָאִי
שֶיִּסְתֹּם מַהֵר כָּל סֶדֶק סֶקְטוֹרְיָלִי מְבַזֶּה
בְּלֵב כֹּתֶל הַמִּזְרָח שֶׁל לְכִידוּת הָעָם הַזֶּה
פֶּן נִרְאֶה אֵיךְ בְּגִינָם שֶׁל דִּיסוֹנַנְסִים כֹּה צוֹרְמִים
מִתְפָּרֶקֶת אַחְדּוּתֵנוּ הָרוֹפֶפֶת לְגוֹרְמִים
וְאֵיךְ חֹסֶן לְאֻמִּי יָקָר הוֹפֵךְ כָּאן לְחָרְבוֹת
מְגִלַּת הָעַצְמָאוּת שֶׁסַּכָּנוֹת רַבּוֹת אוֹרְבוֹת
לְרוּחָהּ אִם לֹא נַפְשִׁיל פֹּה
שַׁרְווּלִים וְלֹא נַכְשִׁיל פֹּה
אֶת הָרֹעַ וְנַתְחִיל פֹּה
לְנַקּוֹת אֶת הָאֻרְווֹת...