בְּלֵב עוֹלָם שֶל דָּם וָאֵש וּמַשְׂטֵמוֹת וּפַחַד
כְּשֶמּוּל בַּצֹּרֶת הַיֵּאוּש פְּרִי הַתִּקְוָה גָמֵל
יֵש עִיר אַחַת בָּהּ בְּנֵי עַמִּים שוֹנִים חַיִּים בְּיַחַד
וְחוֹגְגִים בָּהּ חַג מֻפְלָא בֵּין יָם וּבֵין כַּרְמֶל.

הַחַג שֶל הַחַגִּים הוּא לֹא רַק חַג, הוּא גַם מִין סֶמֶל
לְמָה שֶהָעוֹלָם כֻּלּוֹ יָכוֹל סוֹף-סוֹף לִהְיוֹת
כְּשֶרוּחַ הָאָדָם פּוֹתַחַת לֵב וְלֹא חוֹסֶמֶת
שוּם דֶּרֶךְ לַחַיִּים כְּפִי שֶרָאוּי אוֹתָם לִחְיוֹת.

הַחַג שֶל הַחַגִּים,
הַחַג שֶל הַחַגִּים
בּוֹ בְּנֵי עַמִּים שוֹנִים וּבְנֵי דָּתוֹת שוֹנוֹת אוֹרְגִים
בִּמְקוֹם אֵיבָה וּמִלְחָמוֹת שֶאֵין לָהֶן סִיּוּם
מַסֶּכֶת לֹא שֶל דּוּ-אִיּוּם כִּי אִם שֶל דּוּ-קִיּוּם.

יֵש אֹמֶץ לֹא רָגִיל בְּעִיר בָּהּ מוֹשִיטִים יָדַיִם
בִּמְקוֹם לִשְלֹף סַכִּין וּלְהַנְצִיחַ שֶפֶךְ-דָּם
כִּי בְּלִי הֶבְדֵּל שָׂפָה וְדָת וְצֶבַע-עוֹר עֲדַיִן
הַדָּם תָּמִיד אָדֹם הוּא וְאָדָם תָּמִיד אָדָם.

וְרַק שְפוּיֵי-הַדַּעַת הַקּוֹרְאִים הַיּוֹם לְמֶרֶד
מוּל מַעֲגַל-הַשְּכוֹל זוֹכְרִים כָּל יוֹם וְכָל שָנָה
שֶמֵּאוֹתָן הַאֲבָנִים מֵהֶן שִׂנְאָה עִוֶּרֶת
בּוֹנָה חוֹמוֹת – אֶפְשָר לִסְלֹל דְּרָכִים שֶל הֲבָנָה.

הַחַג שֶל הַחַגִּים,
הַחַג שֶל הַחַגִּים
בּוֹ בְּנֵי עַמִּים שוֹנִים וּבְנֵי דָּתוֹת שוֹנוֹת אוֹרְגִים
בִּמְקוֹם אֵיבָה וּמִלְחָמוֹת שֶאֵין לָהֶן סִיּוּם
מַסֶּכֶת לֹא שֶל דּוּ-אִיּוּם כִּי אִם שֶל דּוּ-קִיּוּם.

מחר תחגוג חיפה במופע הקראת שיריהם של משורריה את תחילתו של חגה הייחודי, החג של החגים, בו מציינת עיר רבת לאומים, עדות ודתות זו את חג החנוכה היהודי, את חג הכריסמס הנוצרי ובשנים מסויימות גם את חג הראמאדאן המוסלמי כביטוי לאווירת הסובלנות ההדדית המאפיינת אותה זה שנים. השנה תרמו המשורר פרופ' יוסי גמזו והמלחינה טובה פורת שיר מיוחד למועד זה, "החג של החגים", בתקווה להפוך זאת למסורת המתחדשת מדי שנה.

המכתב העיתי הוא האכסניה הראשונה בה מופיע שיר זה.