ל"עובדות בעידן פוסט אמת" (1)
לאחרונה פורסם שלאחר הבחירות האחרונות ובחירת טראמפ לנשיא עלתה מאד בארה"ב הפופולאריות של הסופר ג'ורג' אורוול.
מתנגדי הנשיא הנבחר זוקפים זאת לחובתו ולחובת הממשל החדש אבל, בחינה לעומק מגלה שהסופר האנגלי שטבע את המושג "שיחדש" – Newspeak ניבא דווקא את דברני הממשל הקודם.
ההתעלמות מהעובדות, ההימנעות מלומר את המילה "טרור איסלמי" והענקת פרס נובל לשלום לבאראכ חוסיין אובמה (כמו לעראפאת) היא הגשמת עקרון ה"שיחדש" של אורוול: "מלחמה היא שלום..."
אי אפשר שלא לזכור מהספר גם את טקסי השנאה לארכי-אוייב האדם שכולם מחונכים לשנוא "עמנואל גולדשטיין" (במקור הכוונה ליהודי ליאון ברונשטיין טרוצקי) והיום ברור מיהו היהודי הזה שאותו יש לשנוא...
לאור זאת ממש מדהימה הכותרת שנתנה כתבת "הארץ", המהגרת הבלתי חוקית מארגנטינה (לדעת הערבים), ובעצמה אקטיביסטית פרו-איסלמית התומכת בכיבוש ערבי-מוסלמי, קרולינה לנדסמן – לראיון שערכה עם האבטיפוס של האקטיביסט הפרו-איסלמי, הלוחם למען כיבוש ערבי-מוסלמי, חגי אלעד מנכ"ל ב"צלם".
כותרת הראיון בעיתון המודפס היא: "לא משת"פ" (מוסף "הארץ", 10.2.17) ואילו הכותרת באתר העיתון היא: "חגי אלעד הוא שגריר של עובדות בעידן הפוסט אמת."
ואכן העובדות בפיו אינן עובדות, והוא, חגי אלעד, אכן משת"פ של האוייב.
אורוול נודע גם באמרתו המפורסמת: "יש רעיונות שהם כל כך מטופשים, שרק אינטלקטואלים יכולים להאמין בהם." אבל קשה לראות את חגי אלעד בכלל כאינטלקטואל.
בלשון מתחמקת ומתחכמת (כאילו לא אומר, אבל בעצם כן) אומר חגי אלעד בראיון שנתניהו הוא פושע מלחמה ואיתו גם הרמטכ"ל ואלופים בדרגים בכירים, ואת כולם יש להעמיד לדין בהאג כפושעי מלחמה.
בפעילותו הוא מצהיר שהוא נאבק למען חרם על ישראל, ביטול ויזות כניסה לאירופה, ניתוק קשרי כלכלה, וכיו"ב.
ומה להגדרתו הוא "הכיבוש"? כלומר, מה נמצא תחת הכיבוש הישראלי?
על כך עונה אלעד ברורות: "הכול. עזה, שטחי B A C – ירושלים המזרחית, וכמובן כל השטח בתוך הקו הירוק."
כלומר ה"עובדות" של אלעד בעידן ה"פוסט אמת" הן שעזה אינה מדינה עצמאית תחת ריבונות החמאס, וכל המדינה היהודית היא בעצם "כיבוש" שיש לבטלו.
כאשר מבינים שכל הכיבוש הערבי (שהוא נאבק למענו) הוא לדידו "שחרור". אי אפשר שלא להיזכר ב"שיחדש" של אורוול: "מלחמה היא שלום, חירות היא עבדות, בערות היא כוח..."
אלעד מתנאה שארגונו ב"צלם" הפסיק לשתף פעולה עם מדינת ישראל ולהפנות אליה תלונות על הפרת זכויות אדם של ערבים (מה שמכעיס מאד דווקא את הערבים) כי מה שמעניין אותו אינו "זכויות אדם", אלא כיבוש-ערבי-מוסלמי.
אלעד מספר שבשירות הצבאי הוא הפעיל משת"פים ערבים אבל מתרעם על סיווגו כמשת"פ איתם.
הוא מתנאה בהיותו הומו מוצהר, שבעבר היה המנכ"ל הראשון של "הבית הפתוח" בירושלים, אבל למעשה הוא לוחם למען דיכוי להט"בים שיבוא בהכרח עם הכיבוש הערבי-מוסלמי, בדיוק כפי שהוא קיים בכל 13 מיליון הקמ"ר של השטחים הכבושים ע"י הערבים-המוסלמים.
היחס לאנשים מסוגו של חגי אלעד ראוי להיות ע"פ העקרונות הבאים:
"למשתפ"ים ולמלשינים אל תהיי תקווה."
"שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי (עושה) חרם הוא"!
"האוחזים בחרם בחרם יאבדו."

דניאל בלטמן בין "משת"פ" ל"עובדות בעידן פוסט אמת" (2)
לפני שבוע הראיתי כיצד האקטיביסט הפרו-איסלמי התומך בכיבוש ערבי-מוסלמי, דניאל בלטמן הופך את חקר השואה לכלי לקידום מאבקו, והנה השבוע בלטמן התעלה על עצמו כאשר הוא משווה את "חוק ההסדרה" ל"חוק ההסמכה" הנאצי. (דניאל בלטמן, "כמו החוק לסילוק מצוקת העם והרייך", "הארץ", 10.2.17)
מובן שהמסקנה של אותו פרופסור גמור היא: "לשכנע אחרים בחו"ל להחרים את המדינה המידרדרת לתהום שאין ממנה חזרה."
חוק ההסמכה הנאצי הפקיע כידוע את הזכויות הפוליטיות של העם הגרמני. ודוק, החוק לא הפקיע את זכויות המיעוט היהודי למשל, אלא את זכות הרוב הגרמני-הארי.
החוק קבע שהחקיקה תהיה בידי הממשלה בלבד. (אגב די דומה לשלטון אש"פ והחמאס):
https://he.wikipedia.org/wiki/חוק_ההסמכה_(גרמניה)
דומה שעצם ההשוואה שעשה הפרופסור הגמור היא-היא העדות הטובה ביותר למה שקרוי "עובדות בעידן פוסט אמת."
ודוק: אם פרופסור להיסטוריה באוניברסיטה העברית הופך את ההיסטוריה לאידיאולוגיה (כפי שעשה המשטר הנאצי והקומוניסטי בשעתו) ואין יותר "אמת ההיסטורית" אלא רק פוסט אמת, כפרופוגנדה פוליטית, אז בהחלט יש מקום לדאגה גדולה לגבי גורלם של מדעי הרוח בארץ.
ברוב בורותו עוד כותב הפרופסור הגמור לגבי "חוק ההסדרה": "מעניין אם את הסטנדרט הזה היתה מוכנה ממשלת ישראל ליישם גם לגבי פולני שחזר לעירו ב-1945 מברית המועצות לשם הוגלה, נכנס לגור בבית נטוש של יהודי שגורש לאושוויץ, וכעת הוא מסרב להחזיר את הבית לצאצאיו של אותו יהודי. והרי הוא בכלל לא היה זה שסילק את היהודי מביתו."
שכני היקר פאן קנטורוביץ בן המאה (כמו גם שאר היהודים ששרדו מפולניה) היה מאושר לו החזירה לו ממשלת פולניה את רכושו (שהיא מסרבת להחזיר) או לפצות אותו "לפי בחירתו לדמי שימוש שנתיים בשיעור של 125% מערכם הראוי של דמי השימוש כפי שתקבע ועדת שומה, או לדמי שימוש מהוונים לתקופות של 20 שנה כל פעם בשיעור של 125% מערכם הראוי, או לקרקע חלופית ככל שהדבר אפשרי בנסיבות העניין." (כנקבע בחוק).
הלוואי וגם כל מדינות ערב היו מחזירות את רכוש היהודים בכל השטחים הכבושים על ידיהם, 13 מיליון קמ"ר, על פי אותה הנוסחה שהוצעה בחוק ההסרדה.
(נ.ב. אין הדבר אומר שאני תומך בחוק ההסדרה).
אומר פעם נוספת. מעבר לכך שיש לשלוח את הפרופסור הנכבד להשתלמות היסטורית כתנאי להמשך העסקתו בהוראה יש לנהוג גם בו על פי העקרונות הבאים:
"למשתפ"ים ולמלשינים אל תהיי תקווה."
"שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי (עושה) חרם הוא"!
"האוחזים בחרם בחרם יאבדו."

[אהוד: עידן הפוסט-אמת קיים כבר שנים רבות, בעיקר במדעי הרוח, ושמו – הנראטיב, שבעזרתו יכולים כל חוקר וחוקרת לרמות על פי דיעותיהם הקדומות ורמת הבורות שלהם, ואפילו להיחשב כמומחים בתחום הנארטיב המדומיין שלהם].

"אני לא היסטוריון אני האמת"
ונעבור מן ההיסטוריה לספרות.
הגזען האנטי-אשכנזי, (המערבי-מוגרבי) רועי חסון השיק ספר שירים חדש. בהשקה הוא קרא את שירו:

אֲנִי לֹא הִיסְטוֹרְיוֹן
אֲנִי הָאֱמֶת...

אֲנִי לֹא הִיסְטוֹרְיוֹן
אֲנִי יָכוֹל לִהְיוֹת אַבָּא שֶׁלָּהֶם
אֲנִי לֵב הָעִנְיָן
הֵם לֹא יְכוֹלִים לִהְיוֹת אַבָּא שֶׁלִּי
הֵם לֹא יְכוֹלִים לִהְיוֹת הַנַּעַל שֶׁל אַבָּא שֶׁלִּי

אֲנִי לֹא הִיסְטוֹרְיוֹן
פָּחוֹת מְשַׁנֶּה לִי מִי הִתְחִיל
אֲנִי תָּמִיד צוֹדֵק
גַּם כְּשֶׁאֲנִי מְצַחְצֵחַ שִׁנַּיִם אַחֲרֵי הַקָּפֶה

אֲנִי לֹא הִיסְטוֹרְיוֹן
אַל תִּתְוַכְּחוּ אִתִּי.

מבקר הספרות אילן ברקוביץ (כנראה אשכנזי) אומר כך: "היה הדור של ביאליק וטשרניחובסקי, אחר דור אלתרמן, שלונסקי, ולאה גולדברג. אחר דור תש"ח, חיים גורי, דור המדינה, נתן זך ויהודה עמיחי, והנה סוף סוף קם לנו דור משוררים חדש, דור ערספואטי בהנהגת חתוכה וחסן. בפעם הראשונה שני משוררים מזרחיים (אחד מערבי והשני דרומי) צעירים שהופכים קאנוניים. "החיינו והגיענו לזמן הזה." (אילן ברקוביץ, "מי זה נתן זך", "הארץ", "תרבות וספרות", 10.2.17).
לעומתו כתב המשורר והמתרגם שמעון בוזגלו: "על ערס פואטיקה אני לא יכול לקרוא לזה שירה. זו לא שירה זה פלקטים. אין לזה שום ערך מוסף. בני ציפר פירסם אותם בהפוך על הפוך, קטע ציני לחלוטין. החבורה הזו אפילו לסדנת שירה לא היו מתקבלים אצלי." ("הוליווד של העת העתיקה", נטע הלפרין, "ישראל היום" 21.11.14).

[אהוד: רועי חסן הוא לא רק גרפומן אלא גם דמגוג].

חוכמת מסכן אכן בזויה
כתבתי כבר לא אחת על כתב "הארץ" המסכן והמרושע, רוגל אלפר, שכל פעם עולה על עצמו ברשעותו.
https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe01105.php
והנה התקפתו האחרונה על משפחתו של חלל צה"ל סגן הדר גולדין:
"חמי גולדין מפגין תסמינים מתקדמים של מצב שאפשר לכנות 'תסמונת גולדין', על שם אחיו, סגן הדר גולדין, שנהרג ב'צוק איתן' וגופתו מוחזקת בידי החמאס בעזה. מדובר בדיסוננס קוגניטיבי שמתאפיין בכך שהדובר חדל להבחין בין המתים לחיים ומתרעם על כך שאין המת זוכה ליחס של חי."
אלפר מוסיף: "היבט נוסף ב'תסמונת גולדין' הוא שיגעון גדלות, שמאפיין הרבה משיח 'משפחת השכול' הישראלית. מעמד השכול מעניק לו בעיניו סמכות ופריווילגיה לקבוע סדר יום וסדרי עדיפויות לאומיים." ("הארץ" 9.2.17).
על רשעותו של אלפר למשפחה השכולה והימנעותו מלומר אפילו את המילה ז"ל, אין צורך להכביר מילים. זה המסכן המרושע וזה סגנונו.
אבל כאן נכנס לתמונה עורך העיתון עמוס שוקן.
בתגובה לדברי אלפר כתבו לאה ושמחה גולדין, הוריו של סגן הדר גולדין, למו"ל עיתון 'הארץ' עמוס שוקן, ושאלו אותו:
"האם לדעתך לרצות בקבורה ראויה לבננו זו ההגדרה ל'שיגעון גדלות'?"
שוקן הגיב באופן שלא משתמע לשתי פנים, וענה: "בהחלט."
לאחר שהתשובה החד משמעית שלו עוררה את זעם הגולשים, הבין שוקן את טעותו ומחק את אמרתו, וכתב: "מחקתי את הציוץ הבאמת מטורלל, שכתבתי מבלי שקראתי עד הסוף את השאלה של גולדין. השאיפה להביא לקבר ישראל את הדר ואת אורון מוצדקת לחלוטין ואני תומך בה."
גולדין הוסיפו לצייץ בטוויטר כי המאמר הינו "מופע מביך של דמגוגיה. (אלפר) אינו מכיר את ערכי צה"ל לערבות הדדית, לא מפקירים חיילים בשטח. שלושת הדתות חותרות להבאת המת לקבורה ראויה. אנחנו מאמינים שאם הדר גולדין היה פלסטיני, עמירה הס וגדעון לוי היו נאבקים להחזרתו לקבורה גם מעל גבי עיתון 'הארץ'."
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/862/980.html?hp=1&cat=402&loc=3
מעבר לגסות הרוח של אלפר, למרבה הצער יש צדק מסוים בדבריו, אסור להתייחס לגופות כאנשים חיים. התייחסות כזו רק מקשה על החזרת הגופות.
לפני כמה ימים נמסר מטעם החמאס שהוא דוחה את הצעות הישראליות להחזרת הגופות של הדר גולדין ואורון שאול, והחזרת אברה מנגיסטו, בן 29 מאשקלון, שחצה את הגבול בספטמבר 2014. ושני הבדואים שעברו מרצון לעזה: הישאם א-סייד, וג'ומעה אבראהים אבו ענימה.
"חמאס רוצה עסקת שליט 2 עם שחרור של מאות אסירים, ודורש גם 'דמי כניסה': שחרור 50 אסירים ביטחוניים שנעצרו לאחר חטיפת הנערים במבצע 'שובו אחים' – רק כדי לשבת ולדבר".
לא ברור לי כלל למה ממשלת ישראל ממשיכה במו"מ מסוג זה. ועוד על ידי איווט אביגדור לובוביץ ליברמן, שהתרברב עם פיו הגדול שאם יהיה שר הביטחון יושבו הגופות תוך 48 שעות.
אני חוזר על מה שכבר כתבתי:

הדרך להחזרת גופות חיילי צה"ל
במאמר חריף שכתב פרופסור שמחה גולדין, אביו של הדר גולדין ית"ד (ישראל תיקום דמו), דורש גולדין כיאה ליהודי דתי לקחת דוגמה מהתנ"ך: "שתיקתה של ההנהגה הישראלית לנוכח החזקת גופות בנינו בשבי חמאס," הוא כותב, "מעידה על כשל ערכי עמוק. כדוד המלך בשעתו, הנהגה אמורה להעז ולקחת אחריות חסד יבש גלעד."
לאחר מות שאול, כשגופתו מוקעת ע"י הפלישתים על חומות בית שאן, באו אנשי יבש גלעד, כמסופר בשמואל א י"א-י"ג: "ויקומו כל איש חיל וילכו כל הלילה ויקחו את גוויית שאול ואת גוויות בניו מחומת בית שן ויבאו יבשה וישרפו אתם שם. ויקחו את עצמותיהם ויקברו תחת האשל ביבשה ויצומו שבעת ימים." (שמחה גולדין, "חרפה מרחפת עלינו", "מקור ראשון", מוסף שבת לתורה הגות ספרות ואמנות. 18.12.16)
יש לומר ברורות לא זה הדרך. בשביל גופות אין להקריב חיילי צה"ל ואין לשחרר ח"ו מחבלים שיביאו לשפיכת דם של אזרחים.
יש דרך אחרת להחזיר את גופות חללי צה"ל משבי החמאס והיא פשוטה:

הומאניזם תמורת הומאניזם
חולה תמורת גופה
מתחילת השנה למעלה מ-15,000 פלסטינים נכנסו מעזה לישראל על מנת לקבל טיפולים רפואיים.
https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=1040290296066654&substory_index=0&id=724192144343139&__tn__=*s
אז ככה. ראשית, יש להפסיק את הדיבור השקרי על החזרת ה"בנים", ולדבר על החזרת גופות הבנים בלבד. אין להקריב חיים תמורת המתים. זכורה לטובה בתיה ארד ז"ל, אימו של רון ארד, שכתבה באצילות שלא להחזיר מחבלים חיים תמורת גופתו של בנה.
את החזרת הגופות מעזה יש להשיג ע"י המעשה הבא:
ראשית, תיקון טעות – לא ישראל הטילה מצור על עזה אלא עזה הטילה מצור על ישראל. בתקשורת הבינלאומית ובקרב הקולבורטורים-משת"פים, תומכי החמאס בישראל, נשמעת התביעה להסיר את המצור מעזה. יש להזכיר – עזה היא שהטילה מצור על ישראל.
האֶמירוֹת המוסלמית של עזה היא-היא שהכריזה מלחמת שמד על ישראל במטרה לחסלה ולהשמיד את אזרחיה, ואת כל יהודי העולם, והיא שהטילה את המצור על ישראל. ודוק: כל אלו התובעים את הסרת המצור על עזה אינם תובעים שעזה תסיר את המצור על ישראל ותיתן למשל לאזרחי ישראל היהודים לבקר בעזה.
ובכן, בהתחשב בעובדה שצוינה לעיל, לפיה מתחילת השנה למעלה מ-15,000 פלסטינים נכנסו מעזה לישראל על מנת לקבל טיפולים רפואיים, יש להכריז את התנאי הבא:
הומאניזם תורת הומאניזם! ישראל לא תקבל חולה מעזה לטיפול רפואי בשטחה מבלי שיגיע עם גופות החיילים.
נראה אם לאחר הכרזת התנאי ימשיכו מנהיגי החמאס לסכן את בריאות אזרחיהם בפומבי.