הילד שנולד ב-1940 הגיע בהיותו בן ארבע למחנה אושוויץ יחד עם ארבעת בני משפחתו, ביניהם אחותו התאומה. כל משפחתו נשלחה לתאי הגזים והושמדה. הוא לבדו הועבר לבלוק התאומים שם ביצע בו מנגלה ניסויים רפואיים שכללו זריקות לגבו ולעיניו, עקירת כל שיניו ועוד "ניסויים" מזעזעים שגרמו לו לקשיים בריאותיים כל חייו. כל חייו הוא חיפש את אחותו התאומה ללא הצלחה.
ביציאה מהמחנה בהיותו בן חמש בלבד היה לבדו ונרדם על השלג.
הילד הקטן אומץ על ידי ניצול בשם שמואל גרינפלד שהעניק לו את השם פיטר גרינפלד כיוון שהוא לא זכר את שמו שנתנו לו הוריו, אלא רק את הכינוי שהעניקה לו אימו - "פפיצ'ק", וכמובן את השם שקיבל באושוויץ A2459.
קורות חייו שימשו בסיס לספרו של יוסף שניידר-שריד "פפיצ'ק – הוא לא ידע את שמו", ת"א 2006.
לימים גילה פפיצ'ק שהוא נולד בפראג כיוזף קליינמן. הוא נישא בהונגריה ועלה לארץ בשנת 1979 עם שלושת ילדיו.
במשך שנים רבות ליווה פפיצ'ק מסעות של בני נוער ומבוגרים למחנות ההשמדה בפולין כאיש עדוּת.
פפיצ'ק הלך לעולמו ב-12 למרץ, שבעים ושלוש שנים אחרי שהגיע לאושוויץ.
הנה עדותו האישית על חייו כילד באושוויץ:
https://www.youtube.com/watch?v=ikrfvkLKzm4

עם שם אבל לא שואה ולא ניצול שואה
השבוע הגיע מטופל למרפאת קופת חולים כללית ברחוב קפלן בחולון, נכנס לחדר האחות טובה קררו, שפך עליה בקבוק בנזין, הצית אותה, וגרם למותה.
בהודעה ראשונה נמסר כי המצית הוא ניצול שואה שהתלונן על הרגשה לא טובה לאחר שקיבל זריקה נגד שפעת.
מיד החלו ספקולציות על ניצול שואה אומלל שעבר ודאי ניסויים רפואיים באושוויץ, והזריקה שקיבל מהאחות עשתה לו טראומה כאילו קיבל אותה ממנגלה.
מאוחר יותר התגלה שהרוצח אשר פאראג' בן 78 יליד עיראק מעולם לא היה במחנות.
הסיבה מדוע פורסם שהוא ניצול שואה היא פשוטה, הוא רשום ככזה בקופת חולים.
מסתבר שב-03.12.2015 התקבלה החלטה לפיה יוצאי עיראק שסבלו במהלך אירועי הפרהוד ממעשה אלימות שננקט נגדם או שחזו במעשה אלימות יוכרו כניצולי שואה ויהיו זכאים למענק הטבות שנתי ולפטור מלא מתשלום עבור תרופות-מרשם הכלולות בסל שירותי הבריאות. וכן יקבלו מענק שנתי החל מיום 01.01.2017 של 3,960 ש"ח בשנה. לצורך קבלת המענק יוכרו גם מי שהיו עוברים בתקופה זו, ונולדו בעיראק עד יום 29.3.1942.
זה בסדר לתת מענק כלשהו ליהודי עיראק אבל דומה כי ההחלטה להשוות את מעמדו של הילד פפיצ'ק כניצול שואה למעמדו של הילד אשר פאראג' כניצול שואה היא החלטה המתקרבת להכחשת שואה, ומוטב היה שלא לעשותה.

אבא של מאזן ממשיך בהסתה אנטישמית
ראש הרשות הפלישתינאית של הפת"ח, ההיסטוריון והתיאולוג הגזען ד"ר אבא של מאזן (ד"ר להיסטוריה מכחיש השואה, ותיאולוג מוסלמי "היהודים טמאים"), שחוזר ואומר שהוא לא מכיר בקיומו של העם היהודי ובזכותו למדינה ומכריז ש"במסגרת הסדר קבע לא תתאפשר נוכחות אף לא של ישראלי אחד על אדמתו," הכריז השבוע ע"פ מיטב המסורת האנטישמית ההיטלריסטית כי היהודים אשמים בכל המלחמות והבעיות בעולם.
"הסיבה לכל הטרוריסטים והקיצוניים בכל העולם," הצהיר ד"ר אבא של מאזן, "היא בגלל שהבעיה הפלישתינאית לא נפתרה."
לדברי הבלע השקריים של ההיסטוריון והתיאולוג הגזען שונא ישראל כבר התרגלנו אבל עדיין קשה לנו לקבל את ההיסטוריונית והתיאולוגית גולדה זלטה שניפיצקי (זהבה גלאון) שתומכת בו וחוזרת כתוכי אחרי עמדתו: "דעא"ש קיים בגלל הבעיה הפלישתינאית."

הזוג שטרנהל בין פרו-איסלמיות לנאציזם
האקטיביסטית הפרו-איסלמית, התומכת בכיבוש ערבי-מוסלמי, זיוה שטרנהל, מפתחת תיאולוגיה פוליטית חדשה במטרה להצדיק את תורתה.
"האמונה המשיחית היהודית, הלאומנות, מקורה בתורה הלותרנית," קובעת שטרנהל. "ההוגים הגרמניים אימצו את התנ"ך בסוף המאה ה-18 כי היהדות התנ"כית סימלה עבורם אומה אותנטית קדמונית, שהוצגה כניגוד למודל הקלאסי האוניוורסאלי, שהיה מקובל בתרבות הצרפתית הדומיננטית. השבטים העבריים חדורי רוח הקרב, שבזכות הבטחה אלוהית הצליחו להשמיד עם אחר ולכבוש את ארצו, נתפשו כמודל לתחיית הלאומיות הגרמנית."
האידיאל הזה התממש הלכה למעשה ע"י הנאצים בגרמניה במאה ה–20, אך לדברי שטרנהל, "הלקח לא נלמד. המיתוס הגרמני של אומה נחושה הקרובה לאלוהים ולטבע, המשמרת את כוח הנעורים, שלא 'הושחתה' על ידי התרבות המערבית הליברלית, נשמר כיום באדיקות על ידי היהודים הגרים בגבעות יהודה ושומרון למרות שהם אינם מודעים לתשתית התיאולוגית הפרוטסטנטית המתקיימת בבסיס השקפת עולמם."
"הסכנה מתעצמת," קובעת התיאולוגית הפוליטית זיוה שטרנהל, "כשהתיאולוגיה הופכת לאידיאולוגיה פוליטית, ותחושת השליחות האלוהית הגוברת על נורמות אונוורסאליות, זולגת גם לכנסת ולצבא." (זיוה שטרנהל, "המיתוס הגרמני המתקיים ביהודה ושומרון", "הארץ", 16.3.17).
לאור תיאולוגיה פוליטית זו, המציגה את היהודים בגבעות יהודה ושומרון כנאצים וכסכנה לעולם, אין פלא אפוא שבעלה, האקטיביסט הפרו-איסלמי, פרופ' זביגנייב-אורלובסקי, הידוע יותר בשמו – זאב שטרנהל, חוקר הפאשיזם האירופי, הפך בזמנו להיות יועץ הטרור של ערפאת, כאשר שלח לו מסר ובו אמר שהוא רואה את "ההתנגדות" (הטרור הפלשתינאי) כלגיטימית, אבל הוא מייעץ לו שמטעמים פוליטיים, כדאי לו להתרכז ברצח יהודים בהתנחלויות בלבד. ("הארץ" 11.5.2001).
מסתבר שתעמולה פרו-איסלמית התומכת בכיבוש ערבי-מוסלמי הנעשית הן ע"י ערבים-מוסלמים והן ע"י תומכיהם היהודים חייבת לעשות להצדקתה דה-הומניזציה של היהודים. התעמולה הפרו-איסלמית אינה יכולה להצדיק את קיומה ללא הצגת היהודים כנאצים.
לזוג שטרנהל יש על מי להסתמך וממי ללמוד. מוחמד עשה ליהודים דה-הומניזציה כקופים וכחזירים לפני טיהורם מארץ ערב לאחר הכרזתו: "לא תהיינה שתי דתות בארץ הערבים."
בדומה לו גם היטלר, כהכשר לרציחתם, עשה ליהודים דה-הומניזציה כגזע נחות המביא לכל האסונות בעולם. זה כמובן לא מנע ממנו להכריז על עצמו כ"הומניסט גדול".
השטרנהלים גם הם עושים דה-הומניזציה ליהודי יו"ש כהכשר לחיסולם, וגם הם מציגים את עצמם ר"ל כהומניסטים גדולים.

מה פתאום הסדר טיעון למטביל השרץ?
הסדר טיעון, הוא הסכם שנערך במסגרת משפט פלילי, בין רשויות התביעה לנאשם. במסגרת ההסדר, הנאשם מודה בחלק מן האישומים המיוחסים לו, ובתמורה התביעה מסירה חלק מן האישומים מתוך כתב האישום.
הסדר טיעון מאפשר לתביעה ולנאשם להסכים על תוצאת המשפט הפלילי כאשר לתביעה יש קושי בהוכחות ברורות ובכך הוא חוסך את ניהול המשפט, או כאשר מדובר בעבירות מין, בוחרת התביעה בהסדר טיעון כדי למנוע מקורבן העבירה את הצורך להעיד בבית המשפט.
דומה שמעולם לא נעשה הסדר טיעון תמוה מזה שנעשה עם ח"כ באסל גטאס (בערבית מבטאים "רטאס" שפירושו "המטביל"), בשעה שההוכחות לאשמתו הן כה ברורות וחותכות.
https://www.youtube.com/watch?v=0p4bJrfF2aI
ח"כ באסל גטאס-המטביל, הנוצרי והאקטיביסט הפרו-איסלמי (העולה בהפגנתיות למסגד הקצה כנוצרי) נתפס כשהוא מעביר טלפונים למחבלים בכלא.
כמובן שהוא עצמו מדגיש שכל אשר עשה נובע ממניעים אישיים מצפוניים והומניטאריים כלפי האסירים, הרי לפי מצפונו והומאניותו (בדומה לבן דודו מרגל החיזבאללה עזמי בשארה) יש לחסל את מדינת היהודים ולהקים במקומה מדינה ערבית-מוסלמית, אבל האם הכרזה זו היא המקשה על הרשעתו לסיוע לטרור?
מדוע בכלל הסדר הטיעון שנעשה לו אינו כולל סעיפים הקשורים לפגיעה בביטחון המדינה או האזרחים או תמיכה בטרור?
חבר כנסת הבוגד במדינתו יש להחמיר עימו את הדין ולא לעשות לו הנחה בגין היותו חבר כנסת, אשר על כן באסל המטביל טובל ושרץ בידו ועליו להיכנס לכלא לשנים ארוכות כתומך טרור.

בין אל ג'זירה והטלוויזיה הישראלית
השבוע ביקר בארץ שר החוץ הבריטי בוריס ג'ונסון. עם הגיעו הוא התראיין לערוץ הטלוויזיה הערבי של קטאר-אל ג'זירה.
הנה תמלול הראיון:
בוריס ג'ונסון: "אנחנו יוצאים מהאיחוד אבל לא מאירופה. אנחנו רוצים יחסי סחר ובמיוחד עם ישראל."
(מראיין אל-ג'זירה אינו מעוניין כמובן לשמוע על יחסי הסחר של בריטניה עם ישראל הוא מעוניין רק בהיבט אחד).
מראיין: "אם מדברים על הסכמי סחר חופשי עם ישראל האם תבטל את סימון המוצרים הישראליים שיוצרו בהתנחלויות בגדה המערבית?"
בוריס ג'ונסון: "תמיד היתה לי דעה נחרצת נגד כל סוג של אפלייה, חרמות."
מראיין: (לא מרפה ומוכיח את שר החוץ) "אבל זו לא דעת ממשלתך על מוצרים ישראליים."
בוריס ג'ונסון: "אנחנו לא רואים שום הגיון בכך. אנחנו רוצים לחזק את הסחר עם ישראל."
(כתב אל ג'זירה לא מתעניין בסחר עם ישראל וחיזוקו, אלא רק באג'נדה הפוליטית שלו – החרם)
מראיין: "האם אין הבדל בין מוצרים ישראליים לבין מוצרים ישראליים שיוצרו בגדה המערבית על ידי המתנחלים?"
בוריס ג'ונסון: "אני חושב שהצרכנים יכולים להחליט בעצמם. אני תומך בישראל (רצה לומר בניגוד אליך המראיין) אל תשכח, כשהייתי בן 18 באתי לעבוד כאן, עבדתי בקיבוץ. לא הייתי אומר שתרמתי רבות לכלכלה הישראלית אבל עשיתי את חלקי."
(בוריס ג'ונסון משווע שיישאל על ידי המראיין על חוויותיו בישראל ובקיבוץ, אבל החווייה הישראלית שלו אינה מעניינת כלל את כתב אל-ג'זירה והוא מיד חוזר לאג'נדה שלו. וקוטע את שר החוץ).
מראיין: "האם אתה מתכוון לבטל את ההוראות האלה בבריטניה?"
בוריס ג'ונסון: "הצרכנים יכולים להחליט אבל אני לחלוטין ..."
מראיין: "אז זה יהיה תלוי בצרכנים והאנשים שמוכרים סחורות?"
בוריס גונסון: "אבל אני מאמין נלהב של ישראל ותומך בה, כמו גם בכלכלה הישראלית ובהעצמה."
מראיין: (חוזר ולא מרפה) "אתה לא שש להביע התחייבות בעניין."
בוריס ג'ונסון: "נתתי לך תשובה ברורה אבל אני חושב שנמשיך עם הסידור הנוכחי שלנו."
מראיין: "אתם בעד פתרון שתי המדינות או פתרון המדינה האחת?" (כמובן שכתב אל ג'זירה אינו שואל על "שלוש מדינות" ואם על ישראל לכבוש את מדינת החמאס בעזה ולתיתה לאבא של מאזן, או על הפרסום של הדיילי מייל באותו יום על כך שהבריטים מממנים ב-25 מיליון שטרלינג בתי ספר על שם מחבלים ורוצחים המסיתים נגד ישראל).
מראיין: "האם אתה קורא לממשלת ישראל להפסיק את ההתנחלויות והריסת הבתים?"
בוריס ג'ונסון: "כן."
מראיין: "כלומר פעילות ההתנחלויות היא מכשול לשלום? איך ממשלתך תגיב אם ישראל תספח התנחלויות העיקריות בגדה המערבית?"
בוריס ג'ונסון: "כפי שאמרתי אנחנו מודאגים ומוטרדים אבל זה טרם קרה. (המראיין מייחל לתשובה ישירה בנוסח "נחרים אתכם") אני מדבר כתומך ישראל מאז שהתנדבתי לקיבוץ עשיתי שם כביסה. ואנחנו רוצים לראות את ישראל משגשגת."
מראיין: (כמובן שכתב אל-ג'זירה אינו מתעניין בחוויית הקיבוץ והכביסה של שר החוץ וקשה לו לשמוע שהוא רוצה בישראל משגשגת) "מה תגובתכם על חוק ההסדרה שנחקק בכנסת?"
בוריס ג'ונסון: (מנסה להתחמק מהשאלה) "ובכן זה טרם נחקק זה היפותטי."
מראיין: (לא מרפה) "ואם ממשלת ישראל תעשה זאת, איך ממשלתך תגיב?"
בוריס ג'ונסון: (במבוכה) "אני, אני, חושב עם כל הכבוד עוד פעם שאלת אותי שאלה היפותטית..."
מראיין: "ממשלת ישראל מקימה עוד ועוד התנחלויות ..."
בוריס ג'ונסון: "יש לנו חששות שהבענו פעמים רבות לגבי אי החוקיות של ההתנחלויות וחששות להאצת ההריסות. באותה מידה אנחנו מודאגים מהאלימות כלפי ישראלים. והטרור נגד ישראל".
מראיין: (באכזבה) "ג'ונסון, בהחלט הפכת לדיפלומט מיספר אחד של ארצך..."
הנה תמלול הראיון ראו מדקה 12 ואילך:
http://www.mako.co.il/news-channel2/world-order-q1_2017/Article-b7c31c8f38eba51004.htm?sCh=2c87073e552cc110&pId=25483675

תיקון קטן. את הראיון לא עושה כתב אל ג'זירה אלא האקטיביסט הפרו-איסלמי התומך בכיבוש ערבי-מוסלמי, כתב החוץ של הערוץ השני, ערד הלבר-ניר.

המסקנה למקימי תאגיד השידור החדש ברורה. על התאגיד החדש לשמור על איזון ולזכור שהוא אינו ערוץ אל ג'זירה, אלא ערוץ ישראלי.
על מנת שהדברים יהיו ברורים אדגיש כי בהחלט נחוץ גם עיתונאי אקטיביסט פרו-איסלמי כערד הלבר-ניר. אין לפטרו ואין לצנזרו, אבל יש לאזן את אותו עם כתב מראיין נוסף שייצג בכל ראיון, (בניגוד אליו), את האינטרס הישראלי.

ידידיי ומכריי שואלים אותי תמיד מדוע אני חתום על עיתון "הארץ"? התשובה שלי היא תמיד היא שיש חובה לדעת את דעות האוייב הערבי-מוסלמי אותן מייצג העיתון. יחד עם זה כמובן שאני מקפיד גם לקראו את "מקור ראשון", ו"ישראל היום". הוא הדבר בטלוויזיה יש לאזן את הדעות השונות ולא להציג דעה אחת בלבד.

החמאס: אנחנו אוהבים את המוות והישראלים את החיים
שמונה שנים אחרי מבצע "עופרת יצוקה", החליט ד"ר עז א-דין אבו אל-עייש, ששכל את בנותיו כשפגז צבאי נורה לעבר ביתו, להגיש תביעת פיצויים נגד ישראל בגין מה שהוא קורא: "פשעי מלחמה."
על מנת להגביר את אפקט התעמולה בתביעה נגד ישראל הצהיר עייש כי הכסף שיזכה בו ישמש לקרן הנצחה על שם בנותיו, שתממן לימודים גבוהים לנשים פלסטיניות וישראליות.
בניגוד למנהיג החמאס ישמעאל הנייה שהצהיר שבניגוד לישראלים: "אנחנו אוהבים את המוות":
https://www.youtube.com/watch?v=Qjon9EceZg8
השופט שלמה פרידלנדר פנה בתחילת הדיון לאל-עייש ואמר: "אני מבקש להביע את הצער והזעזוע העמוק על הטרגדיה שקרתה לך ולמשפחתך. על זאת לא יכולה להיות מחלוקת. הגרון נחנק למקרא ולמשמע האסון הזה. אני מביע את צערי. התכנסנו כאן לקיים דיון משפטי בשאלות העובדתיות השנויות במחלוקת. נקיים אותו מבלי לגרוע בהשתתפותנו בצער המשפחה."
בניגוד לחמאס ששמחים במוות, אין יהודי שאינו מתאבל על הרג בנותיו של אל עייש.
עמדת המדינה לתביעת הנזיקין של ד"ר עז א-דין אבו אל-עייש, ששלוש בנותיו ואחייניתו נהרגו בהפגזה ב"עופרת יצוקה" בעזה – נסמכת על כך שמדובר בפעולה מלחמתית.
צה"ל פעל כראוי נגד תצפיתנים בבניין, שהיו בו מצבורי תחמושת. שהם שגרמו להרג הבנות, ולאו דווקא ירי פגזי צה"ל לעבר הבית שבו שהו.
ייאמר ברורות גם אם מדובר בטעות של צה"ל, הרי מדובר במלחמה ובמלחמה יש טעויות. האחריות לכל ההרוגים מוטלת על החמאס שהצהיר בריש גלי שהוא יוצא במלחמה במטרה לחסל את מדינת היהודים ולרצוח את כל היהודים בולם.
דוקטור עז א-דין אבו אל-עייש מעולם לא יצא נגד פעולות החמאס של עז א-דין אקסאם, ולא של יחיה עייש.
דוקטור עז א-דין אבו אל-עייש תמיד תמך בחמאס ומעולם לא יצא נגדם ואמר כי לדעתו דברי מוחמד באמנת החמאס לפיהם יש לרצוח את כל היהודים הם לדידו גזענות ולא מופת מוסרי.
אשר על כן לדוקטור עז א-דין אבו אל-עייש יש אחריות אישית מסוימת למות בנותיו.
מכל מקום עקב הטרגדיה הקשה. על ישראל לעזור לו לממן תביעת נזיקין נגד החמאס. עליו לפנות מיידית לניצה דרשן-לייטנר מארגון "שורת הדין" שתתבע בשמו את החמאס על האחריות למות בנותיו.

נפילת אימפריית הרשע ארה"ב ועימה מדינת עבר-הירדן
לכתב "הארץ" הערבי-מוסלמי-סוני עבד ל. עזב התגשם חלום. הוא מאושר. לאחר שחזה את נפילתה הקרובה של מה שהוא מכנה "מעצמת הרשע ארה"ב", הוא סבור קרובה גם נפילתה של ממלכת עבר-הירדן.
"אין בשורה גדולה יותר מזו עבור העמים המדוכאים על ידי ארה"ב וגרורותיה," טוען עבד ל. עזב. "ירדן, כמדינה, הומצאה על ידי הבריטים כדי לשמש בסיס לפעילות האימפריאליזם המערבי במזרח כולו. השושלת ההאשמית השולטת בירדן הובאה מסעודיה ואין לה כל נגיעה היסטורית או שורשים בירדן. זו שושלת שפועלת אך ורק לטובת האינטרסים של אדוניה במערב ונגד כל אינטרס ערבי אמיתי.
"שלטון הבגידה הירדני היה לטובת ישראל במלחמת יום הכיפורים וגיס חמישי לטובת מעצמת הרשע במלחמת המפרץ. אבל הפשע הנורא ביותר שלהם הוא ספטמבר השחור, שבו טבח ללא רחם בנשים, זקנים ותינוקות פלסטיניים בשנת 1970."
(עבד ל. עזב, "התגשמות חלום", "הארץ", 14.3.17).
הדברים האלו מעניינים מאוד. הנה ערבי-מוסלמי-סוני המסכים לטענה שהמלוכה ההאשמית אינה לגיטימית, ומדינת עבר-הירדן היא בעצם פלסטין. זה מעלה מחדש את האקטואליות של פתרון מדיני ברוח תוכנית אלון.
מעניין לא פחות מאמר שפרסם עבד ל. עזב בו הוא כותב את הדברים הבאים:
"אני שב ואומר, מהו הרצון של הרוב המכריע של האוכלוסייה הערבית בישראל. יכולים אבירי 'הנרטיב הפלסטיני' לנופף בדגל פלסטין כרצונם, לשאת נאומים רושפי אש בעד המולדת פלסטין, שהיא גן עדן ממש, ונגד החיים בצל האפרטהייד כאן. העובדה היא שרוב ערביי ישראל רוצים לחיות בישראל." (עבד ל. עזב, "אנחנו ישראלים", "הארץ", 14.11.6)

על הומניזם סוציאליזם שוויון וזנות
הקיבוץ הסוציאליסטי-שיתופי של פעם היה בנוי על העיקרון – "כל אחד עובד לפי יכולתו וכל אחד מקבל לפי צרכיו." ודוק: בניגוד למקובל בשפה היום יומית, "עיקרון הקיבוץ" לא היה מבוסס על שוויון אלא להיפך, על חוסר שוויון בין בני האדם. לכל אחד יכולת שונה ולכל אחד צרכים שונים.
בקיבוץ הסוציאליסטי-שיתופי של פעם היו חברים שמסיבות שונות לא יכלו לממש את הליבידו שלהם. לאותם מוכי גורל ניתן תקציב מיוחד לנסוע לעיר הגדולה חיפה ולפרוק את הליבידו אצל זונות העיר. זה היה הנוהג וכולם קיבלו אותו כהגשמת העיקרון ההומניסטי-סוציאליסטי – "כל אחד מקבל לפי צרכיו".
אני זוכר שחבר מסוים הוזמן פעם לבירור ב"ועדת חברה" בקיבוץ על שום שלקח את "הקצבת הליבידו" ולא השתמש בה, אלא השאירה בכיסו. "לא קיבוצי," אמרו לו.
חברת הכנסת ההומניסטית גולדה-זלטה שניפיצקי (זהבה גלאון) היתה מכניסה את אותם מוכי גורל לכלא.
ביחד עם עוד נשים "צדקניות" כמותה, הן יוזמות חוק להפללת ההולכים (וההולכות?) לזונות.
החוק המוצע המפליל נזקקים לשירותי מין הוא אווילי ומנוגד לטבע האנושי ולכן חסר תועלת.
כל בר-בי-רב יודע שהזנות היא המקצוע העתיק בעולם. אין ילד יהודי שלא למד על רחב הזונה. אפילו ההלכה (בניגוד לרבנית הפוריטנית שניפיצקי-גלאון) מתירה אותה: "ר' אילעי אומר: אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו – ילך למקום שאין מכירין אותו וילבש שחורים ויתעטף שחורים ויעשה מה שלבו חפץ ואל יחלל שם שמים בפהרסיא". (בבלי, מועד קטן, דף י"ז.)
החכמים תמיד הבינו כי עדיף שבן אדם ישיג את סיפוקו המיני אצל זונה משיבצע מעשים מגונים או מעשי אונס. מה חושבת המציעה? היכן ניתן יהיה לשכן את כל המורשעים (והמורשעות) החדשים? הרי יהיה הכרח לבנות בתי סוהר חדשים לכל העבריינים צרכני הזנות, ומבצעי האונס החדשים.
נכון, יש להילחם מלחמת חורמה בסחר הנשים ובניצולן המחפיר, אבל הדרך לכך איננה בהפללת צרכני הזנות אלא במיסוד חוקי וחברתי של מוסד הזנות. תבנה המדינה מוסדות מיוחדים בנוסח רחוב החלונות האדומים באמסטרדם, ותפקח עליהם.
רק העמדת הזנות על בסיס חוקי תחת פיקוח, תשים קץ לסוחרי הנשים ולניצולן. הזנות כשלעצמה לעולם לא תחוסל.
ברומן החטא ועונשו" של דוסטויבסקי. דווקא סוניה הזונה (ע"פ דוגמת מרים ממגדל) היא המייצגת את החמלה האלוהית, המביאה את החוטא לגאולה.
זנות יכולה להביא פשע ויכולה למנוע פשע. הכול תלוי במדינה.