לראשונה בהיסטוריה מנציחים את ניצולים מהשואה במקום את הנספים בה.
לקראת יום השואה הודיעה בגאווה חברת הכנסת מירב מיכאלי (קסטנר): "ממש עכשיו חנכנו את גן ניצולות וניצולי קסטנר בחיפה אחרי כמעט שלושים שנות מאבק להנצחה וללגיטימציה. הניצולות והניצולים ניצחו.
http://rotter.net/forum/scoops1/397511.shtml
בשלט ההנצחה של הגן מצוין המיספר של 1684 הניצולים ברכבת המפורסמת. וכמובן מונצח שמו של ד"ר ישראל רודולף רֶזֶ'ה קסטנר מארגן הרכבת.
ומי לא מונצח? לא מונצחים מאות אלפי היהודים שנרצחו בשואה בהונגריה שחלקם יכלו להינצל אלמלי פעולות ההשתקה של קסטנר.
אה, כן, וגם לא מונצחים הניצולים מקרב פושעי המלחמה הנאצים שניצלו מחבל התליה בזכותו של קסטנר.

אנטישמיות – בין מרין לה פן לאבא של מאזן
דומה שיש קונצנזוס בארץ הרואה בשלילה את דמותה של מרין לה פן המתמודדת לתפקיד נשיא צרפת, ורואה בה אף סכנה ליהודים. דעה הרווחת במיוחד בקרב האקטיביסטים הפרו-איסלאמים.
הקונצנזוס הזה לא כל כך ברור. האם מרין לה פן כל כך שלילית ליהודים בצרפת ולישראל?
"אני המגן של יהודי צרפת" טוענת מרין לה פן. "הסכנה שלהם היא מהמוסלמים, ורק אני אגן עליהם."
נכון, אך במאבקה במוסלמים היא פוגעת בהכרח גם ביהודים. מרין לה פן תומכת באיסור על חבישת כיפות בציבור (מה רע בברט?) איסור על שחיטה כשרה, וגם אולי על אזרחות כפולה.
האם היא אנטישמית ומכחישת שואה? דומה שלא.
ללא ספק אביה, יוחנן מרים (ז'אן מארי) לה פן, היה אנטישמי ומכחיש שואה אבל היא התנערה מאביה וסילקה אותו ממפלגתה.
אחרי הבחירות, לאחר שהתפטרה מראשות המפלגה כדי לרוץ לראשות הממשלה, היה אמור להתמנות במקומה ז'אן פרנסואה ז'אלק, סגן נשיא מפלגת "החזית הלאומית" בצרפת, אבל הוא סולק מהתפקיד לאחר שפורסם שכתב מאמר שערער על כך שיהודים נרצחו בתאי גזים על-ידי הנאצים בתקופת השואה.
"אין אדם אחד בהנהגת המפלגה שיגן על הדברים," הבהירה בניסיון לשמר מצביעים לקראת הבחירות ב-7 במאי, והוסיפה "אני מתעבת מכחישי שואה."
עם זאת בתחילת החודש היא הכחישה כי צרפת אחראית לגירוש של כ-13 אלף יהודים מפריז למחנות ההשמדה. דבר שעשו לפניה מנהיגי צרפת כשארל דה גול, ופרנסוא מיטראן, שבזמן המלחמה אף שיתף פעולה עם ממשלת וישי ברדיפת היהודים, עד שיראק.
נשווה את דמותה עם דמותו של הנשיא הערבי-פלישתי אבא של מאזן.
לעומת מרין לה פן, שייתכן שבתוככי נפשה עדיין קיימים רגשות אנטישמיים, ד"ר אבא של מאזן הוא מכחיש שואה מדופלם. בעל דוקטורט בהיסטוריה מאוניברסיטת פטריס לומומבה במוסקבה.
לעומת מרין לה פן אבא של מאזן הוא אנטישמי מוצהר. הוא אינו מכיר בקיומו של העם היהודי ובזכותו למדינה ריבונית, ומכריז כי היהודים "טמאים ומטמאים."
אז מי מסוכן יותר ליהודים מרין לה פן, או אבא של מאזן?

פרופסור צימרמן מכחיש שואה
פרופסור משה צימרמן, ההיסטוריון והאקטיביסט הפרו-איסלאמי, התומך בכיבוש ערבי-מוסלמי, ממומן ברובו ע"י קרנות גרמניות. לעובדה זו יש תוצאה מחקרית.
פרופ' צימרמן עושה הקבלה בין נתניהו להיטלר: בראיון לרגל יום השואה בגלי צה"ל אמר: "אנשים אינם שמים לב עד כמה הדברים שהיטלר אמר בספרו 'מיין קאמפף', או אנשים כמוהו אמרו, יכולים להיהפך להיות מקובלים על אחרים." אמר ופירט, "היטלר האמין שהאדם החלש, העם החלש, הוא נידון לכלייה, ולכן הגרמנים צריכים להיות חזקים, וכך כל המשנה שלו היתה על הפיכת הגרמנים לחזקים."
לדברי צימרמן, בנאומו ב'יד ושם' השמיע נתניהו "משפט דומה לזה של היטלר, לא בכוונה, אבל מתוך חוסר תשומת לב לסכנות שיש באורח החשיבה הגזעני, הכוחני, הדרוויניסטי שמוביל למקומות מסוכנים."
פרופםסור צימרמן לעולם אינו משווה את משטר מדינת ישראל ומנהיגיה לזה השורר במדינות ערב, אלא רק לגרמניה הנאצית. אצלו ישראל תמיד דומה לנאצים.
בעבר הוא השווה "בין נוער חברון ל'היטלר יוגנד'. הוא השווה בין המוטיבציה ותנאי השירות של חיילים ישראלים בכמה יחידות מובחרות בצה"ל לאלה של הוואפן אס-אס, ובין אוהדי כדורגל ישראלים ואלה של הרייך השלישי ובין התנ"ך ו'מיין קאמפף'."
המסקנה שלו ברורה. בביקורתו על נתניהו, שהדגיש את הצורך בכוח, הוא אומר: "זו אשלייה. לאמונה שצבא הוא הפתרון אין בסיס. קח את המדינה הפולנית. היתה מדינה פולנית, היה צבא פולני, היה כוח, ופולין בכל זאת הפסידה ואיבדה מיליוני אנשים מול גרמניה."
כלומר, אין צורך בכוח, כפי שמסביר נתניהו, כי גורלנו ממילא יהיה הפסד כמו של פולניה. ובעצם לא נורא אם נפסיד שהרי ישראל דומה לגרמניה הנאצית.
צימרמן הוא אקטיביסט פרו-איסלאמי התומך בכיבוש ערבי-מוסלמי, כבר אמרנו.
ודוק: בדומה לאבא של מאזן כל ההשוואות שעושה פרופסור צימרמן בין ישראל והיהודים לנאצים הן בגדר הכחשת שואה, או לכל היותר גימודה.
http://rotter.net/forum/scoops1/397516.shtml

תלמידים מוסלמים מחרימים את יום השואה
התלמידים הערבים-מוסלמים בבית הספר הדו-לשוני בירושלים החרימו את טקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה בשל החג המוסלמי אל אלאסראא ואלמעראג' שמציין את יום עלייתו של הנביא מוחמד השמיימה.
http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1242742
על הגזענות של בית הספר הדו-לשוני כבר כתבנו. האמת שזה פשוט אווילי לחייב את התלמידים הערבים-מוסלמים לציין את יום השואה בשעה שמייסד עמם המופתי הירושלמי מוחמד אל חוסייני לקח חלק פעיל בשואת היהודים וזכה בשל כך לתמיכה מקיר לקיר.
לעומת זאת אווילי, ויותר מזה, ממש מזעזע, שהורים לילדים יהודיים שולחים את בניהם לחגוג בבית הספר את יום ההולדת של אדם שחיסל את יהודי ערב וקרא להשמדת כל היהודים.
בניגוד לגרמנים, ששמרו בסוד את תוכנית השמדת היהודים, הערבים-המוסלמים אומרים בריש גלי שיש לחסל את מדינת היהודים ולרצוח את כל היהודים בעולם על פי דברי מוחמד נביאם (אמנת החמאס סעיף 7, ודברי המופתי של אש"פ) – האם אלו הם ערכי ההומניזם שרוצים ההורים היהודים להנחיל לבניהם?
למרבה הצער כל סגל המורים והמנהלים בבית הספר הדו-לשוני מסרבים לראות בדברי מוחמד הנ"ל גזענות ולא מופת מוסרי.
לזכות בית הספר יאמר בכל זאת דבר חיובי. הם אינם חוגגים את ה-20 באפריל, יום ההולדת של היטלר.

בוטל טקס לניצולי השואה בסכנין:
''הטקס מהווה פגיעה ברגשות הערבים''
תחת הכותרת "את העבר זוכרים. את ההווה חיים. נותנים יד לניצולי השואה," ולקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה, החליטו במנהלת הליגות לכדורגל לקיים טקסי הוקרה לניצולי השואה במהלך מחזור הכדורגל הנוכחי.
בעוד שבכלל המשחקים נערכו טקסים אלו, במשחק הכדורגל בין בני סכנין לאלופה ומוליכת טבלת ליגת העל בכדורגל, הפועל באר שבע, לא נערך טקס שכזה. הסיבה: דרישתה של הקבוצה המארחת מסכנין, שלא לקיים טקס שכזה. לטענת הקבוצה הערבית-מוסלמית, טקס שכזה מהווה פגיעה ברגשות האוהדים והמעורבים.
במנהלת הליגות אישרו את הבקשה של סכנין.
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/344690
זה הרי מובן. העובדה שיש ניצולי שואה פוגעת בערבים-המוסלמים ומזכירה להם את כישלונם בהשלמת המלאכה.
כזכור המופתי הירושלמי – מוחמד אמין אל-חוסייני, אירגן את ערביי ארץ ישראל והעולם הערבי כולו, להשמיד בארץ את שארית הפליטה. "הגרמנים," חשב המופתי בסיפוק, "כמעט והגשימו את חלומי. לא נשארו מספיק יהודים שיוכלו להקים מדינה." המופתי חישב בדקדקנות: הגרמנים איבדו רק 8-10 אחוז והיהודים 30% הגיע הזמן להשלים את המלאכה!
מוחמד אל חוסייני אירגן את הערבים למלחמה. הוא נתן הוראה לסגנו חסן סלאמה (זה שהוצנח בשליחות הנאצים להרעיל את מקורות המים של היהודים) להתחיל לפעול. יום לאחר החלטת האו"ם ב-30 בנובמבר 1947, בשעה 8:12, חסן סלאמה הוציא לפועל התקפה על אוטובוס 2094 שנסע מנתניה לירושלים. נהרגו חמישה יהודים. התקפה זו פתחה את "מלחמת השחרור".

הפריץ הגרמני בן הנאצים ונתניהו
ידוע המשל היהודי המפורסם המבוסס גם על המדרש, (מכילתא, בשלח, ויהי פרשה א). על יהודי שקנה דגים באושים לפריץ. אמר לו הפריץ: יש לך שלוש אפשרויות: או תאכל אותם, או תקבל מאה מלקות, או תגורש מהעיר.
התחיל היהודי לאכול, כמעט הקיא ואמר: איני יכול לאכול. אני בוחר לקבל מלקות.
התחילו להלקותו, כאב לו, אמר די, וסולק מהעיר.
על כך נאמרה האימרה היהודית: "גם אכל דגים באושים, גם חטף מלקות וגם גורש מהעיר." "פוילע פיש גיגעסן, א שמיץ באקומען, און פון א שטאט ארויס געטריבן."
נזכרתי במשל לאור התנהלותו של נתניהו.
גרמניה אינה יכולה לסלוח ליהודים על אושוויץ. ככל שישוו הגרמנים את היהודים לנאצים כן יטהרו הגרמנים את עצמם ויסירו מעליהם את חרפת אושוויץ. מכאן נובעת ההתנהלות הגרמנית.
במארב כנראה מתוכנן ומאושר ע"י הקנצלרית אנגלה מרקל, שנעשה על מנת לקושש קולות בבחירות בגרמניה מהגרמנים שונאי ישראל, הגיע גבריאל, שר החוץ הגרמני (בן לנאצי אידיאולוגי. הוא גילה זאת רק כשרץ בבחירות) לארץ ערב יום השואה, ובחר להזדהות עם ארגון "שוברים שתיקה" ודוק: אין מדובר על שמיעה או לימוד, אלא על הזדהות.
נתניהו נתן לו את הברירה להיפגש איתם או איתו, אבל גבריאל, שבעבר טען שבישראל יש אפרטהייד, בחר בזלזול מכוון בנתניהו, והעדיף להזדהות עם "שוברים שתיקה" בנימוק ש"זה לא יהיה אסון אם לא אפגש עם נתניהו." (רוצה לומר זה יהיה אסון אלקטוראלי בשבילי אם לא אפגש עם "שוברים שתיקה" ואעליב את נתניהו).
ייאמר ברורות נתניהו צודק. הגרמנים מתערבים בפוליטיקה הפנימית בארץ ע"י מימון כל ארגון התומך בכיבוש ערבי-מוסלמי ובחיסול מדינת היהודים.
http://rotter.net/forum/scoops1/397827.shtml
https://imti.org.il/27678/
(מניסיון אישי, כל הניסיונות שלי לקבל מימון גרמני למלחמה בגזענות הערבית-מוסלמית התומכת בחיסול מדינת היהודיים ובהשמדת היהודים, עלו בתוהו. הגרמנים מוכנים לממן רק את הארגונים הגזעניים האנטישמיים).
אז נתניהו, אם כבר עשית מעשה נכון, מדוע זה לאחר מעשה ניסית לטלפן לפריץ הגרמני כדי לנסות להסביר לו את מעשיך? הרי ניסיונך זה רק איפשר לשר החוץ הגרמני להעליבך ולהציגך ככלי ריק ע"י זה שלא הסכים לקבל ממך את השיחה
הוא שאמרנו: "פוילע פיש גיגעסן, א שמיץ באקומען, און פון א שטאט ארויס געטריבן."
אי אפשר שלא להזכיר את העליבות של נשיא חצי העם, ראובן ריבלין, שלא קיבל אישור מהרשות המבצעת לקבל את הפריץ הגרמני, אבל קיבל אותו מתוך שירת "מה יפית", ובלבד שיצליח לו לפגוע בנתניהו.

מנחם בגין שיכתב את ההיסטוריה
בערב יום השואה הוקרן בטלוויזיה הסרט "ונזכור את כולם", סרט דוקומנטרי על "הארגון הצבאי היהודי של הרוויזיוניסטים (אצ"י) בראשות פאבל פרנקל, שלקח חלק במרד גטו ורשה. הסרט, המביא את מחקרו של משה ארנס, מנסה להחזיר לתודעה את סיפורו של הארגון שנשכח, לטענת היוצרים, במכוון ע"י אנשי תנועת העבודה, היריבים הפוליטיים של הרוויזיוניסטים.
אז ככה. לא "השמאל שיכתב את ההיסטוריה" בכך שתנועת העבודה טישטשה את מה שהסרט קורא "עובדה", שיוזם ומנהיג מרד גטו ורשה היה פאבל פרנקל הבית"רי ולא איש "השומר הצעיר" מרדכי אנילביץ.
מי ששיכתב את ההיסטוריה והשכיח את פעולתו של פאבל פרנקל היה לא אחר מאשר מנחם בגין.
בגין, שכיהן כנציב בית"ר בפולין, מנהיג של כשישים אלף חניכים, כפסע לפני כניסת הנאצים לווארשה – נכנס בגין לבנק הדואר, לקח את הקופה – 150 אלף זלוטי, ברח עם אשתו לווילנה, והשאיר את חניכיו למות.
מה עשה בכל הכסף לא ידוע. סכום השווה לאלף דולר (של אז) הוא נתן לנוכל פולני שהבטיח לעזור למשפחתו. (אבי שילון, הביוגרפיה של בגין).
אדם פרטי שהצליח לברוח מציפורני הנאצים – ראוי להלל, אבל מנהיג הבורח עם הקופה כדי להציל את עצמו ומשפחתו בלבד, אינו ראוי לתואר מנהיג.
לשם השוואה, מרדכי אנילביץ', חבר השומר הצעיר, אנטק צוקרמן וצביה לובטקין מ"דרור", שברחו גם הם, חזרו מווילנה לווארשה לעמוד בראש חניכיהם, והקימו את "הארגון היהודי הלוחם" (אי"ל).
בגין, שקיבל ביקורת קשה על בריחתו משרידי תנועת בית"ר שנותרו בגטו, טישטש בכוונת מכוון את זכר הבית"רים שנשארו מאחור.
 בזכות נתן ילין מור (שהושכח ע"י בגין, ויזרניצקי-שמיר, מפני שנהפך לשמאלן קיצוני), פורסם הסיפור על בגין ובריחתו עם הקופה. הסיפור פורסם רק ב-1990, בספרו של נתן ילין-מור "שנות בטרם". אילו היה הדבר מתפרסם לפני כן, ספק אם היה בגין מצליח בכלל להיבחר בארץ לתפקיד ציבורי כלשהו.
אותו שיכתוב היסטוריה נעשה ע"י מנחם בגין גם ב"פרשת אלטלנה". הפרשה מתוארת היום כאילו בזכות מפקד האצ"ל מנחם בגין נמנעה "מלחמת אחים".
בגין ואנשיו שיכתבו את ההיסטוריה כך שפרשת אלטלנה לא מתוארת כפי שהיתה באמת – מרד מזויין נגד ממשלה חוקית בעיצומה של מלחמה, אלא מלחמת אזרחים שנמנעה ע"י בגין. לפי השיכתוב לא בגין אחראי למרד המזוין, אלא הוא מנע אותו... (כאילו שלא היה יכול לתת פקודה לאנשיו לא לערוק מצה"ל ולמסור את הנשק לצה"ל).
שיכתוב ההיסטוריה הצליח עד כדי כך שאפילו ראש עיריית תל-אביב, איש תנועת העבודה, רון אובז'נסקי-חולדאי, מסרב להנציח באנדרטת אלטלנה על חוף הים בתל-אביב את שלושת חיילי צה"ל שנהרגו ע"י אנשי האצ"ל באותו מרד מזוין.
מובן שנשיא חצי המדינה ראובן ריבלין, נציג "הפורשים" מתנגד גם הוא להנצחת חיילי צה"ל שנהרגו ע"י אנשי האצ"ל.
באנדרטת אלטלנה מונצחים אנשי האצ"ל שבפקודת בגין ערקו מצה"ל עם כלי הרכב והנשק שגנבו מצה"ל בעיצומה של מלחמת השחרור, אבל את חיילי צה"ל שהם הרגו, מסרבים להנציח.
אין ספק בגין הצליח מאד בשיכתוב ההיסטוריה. 
הצלחה נוספת: בני הנוער היום יודעים על "המחתרות", היום כולן שוות. במערכת החינוך אין הבדל בין חשיבות ההגנה והפלמ"ח, לבין שוּליות האצ"ל והלח"י, שהרי איך אמר קרילוב: "חרשנו – אמר הזבוב לשור."

יום העצמאות ה-69 – משבית שמחות (1)
כתב ערוץ 2 האקטיביסט הפרו-איסלמי התומך בכיבוש ערבי-מוסלמי, ערד הלבר-ניר, טען ביומן שישי כי היהודים הם העם היחיד שכובש.
מעבר לבורות ההיסטורית (ישנם עמים רבים אחרים), לרגל חג העצמאות הייתי רוצה להשבית את שמחת אלו התומכים בכיבוש יהודי.
השטחים הכבושים ע"י האימפריאליזם והקולוניאליזם הערבי והגזענות המוסלמית הם למעלה מ-13 מיליון קמ"ר. יותר מכל יבשת אירופה, ששטחה רק 10,600,000 קמ"ר. כיבושי הערבים היו גדולים בהרבה. רק הצרפתים, הספרדים, הפורטוגזים, האיטלקים, המלטזים, היוונים, הארמנים, הגאורגים, ודרום סודן (ואולי לאחרונה הכורדים), הצליחו לסלק את הכיבוש הערבי ולפרק את כל ההתנחלויות הערביות הבלתי חוקיות.
שטחי הכיבוש הערבי היו רובם ככולם שטחים נוצריים עם יישוב יהודי גדול. בכל השטחים הללו אין כבר בכלל יהודים, וכמעט גם אין נוצרים.
כמה עלובים היהודים שאינם מצליחים לכבוש אפילו 5,790 ק"מ (שטחי יהודה ושומרון).
אם היו מצליחים היהודים לכבוש 13 מיליון קמ"ר ולהקים בהם 23 מדינות יהודיות והיתה קיימת רק מדינה ערבית-מוסלמית אחת, אף אחד בעולם לא היה מאשים את היהודים ב"כיבוש".
ודוק: בגלל חוסר הצלחת היהודים בכיבוש כל ה"כיבושניקים" מאשימים אותם בכיבוש.

משבית שמחות (2)
הזמר הפופולארי, בן לניצולי השואה, שלמה הרציג-ארצי, החליט להופיע לרגל חג העצמאות באולם ה"מדיסון סקוור גרדן" בניו יורק.
הרציג-ארצי מתנאה בהישג: "הסולן של פרל ג'אם אומר: 'אם לא הופעת במדיסון סקוור גרדן אתה כלום,' מצטט אותו ארצי, "ובילי ג'ואל אומר," הוא ממשיך: 'זה מרכז היקום. מרכז העולם,' אז אני שלמה ארצי במרכז העולם..."
ואכן האולם הענקי בן 5,500 המקומות היה מלא ישראלים ששילמו 120 דולר לכרטיס.
אכן הישג גדול לישראל בחג העצמאות – 5,500 יורדים מהארץ.