Bye Bye Germany
גרמניה, 2017 | גרמנית | 101 דקות
בימוי: סם גרברסקי
שחקנים: מוריץ בלייבטראו, אנטיה טראו, מארק איווניר
בילדותה שהתה המיסתורית עם הוריה במחנה עקורים בגרמניה, עד שעלו משם, ממש בחודשים הראשונים להקמת המדינה. היא היתה אז ילדה כבת תשע. יש לה זיכרונות ממחנה העקורים, והסרט "ארוכה היא הדרך" בכיכובו של ישראל בקר עורר בה בשעתו זיכרונות מהמחנה, מה עוד שבקר היה ידיד ילדות של אביה בביאליסטוק. לא פלא על כן שמיהרנו ביוזמתה ללכת לראות את הסרט "להתראות גרמניה" המתרחש במחנה עקורים יהודיים בגרמניה אחרי המלחמה.
על הסרט נכתב בוויקיפדיה: "1946. חבורה של יהודים, ניצולי המלחמה, ממתינים במחנות העקורים שהקימו האמריקאים וממתינים למסמכי ההגירה – מי לאמריקה, מי לפלשתינה, מי לדרום אמריקה. ומה עושים בינתיים? נוקמים בגרמנים, עושים קצת כסף, ובעיקר משמרים את הדבר היחידי שהנאצים לא הצליחו למחוק, את ההומור היהודי.
"דוד ברמן [השחקן הנהדר מוריץ בלייבטראו] שרד את המחנות כי ידע לספר בדיחות, ועכשיו הוא אוסף חבורה של פליטים כמוהו ויוצא למכור לגרמנים מצעים לבנים ורגשות אשם. בדרך הוא צריך להתמודד עם חשדות לגבי העבר המפוקפק שלו, ומתעמת עם חוקרת צבאית יהודייה אמריקאית, ילדת גרמניה [אנטיה טראו], שלא תמיד מצליחה להבין מה המלחמה יכולה לעשות לאנשים.
"'להתראות גרמניה' היא דרמה קומית מקורית, חצופה ונועזת שמעיזה לצחוק גם במקומות שהכי כואב. הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל ברלין 2017 וזכה לשבחים וביקורות מפרגנות."
צפינו בסרט הארוך, כשעה וארבעים דקות, ולא השתעממנו. אמנם בולט מאוד שארץ-ישראל אינה נזכרת כלל בהווייה של היהודים העקורים, שבמציאות חלק גדול מהם עלה ארצה, תחילה גם כמעפילים, ובמחנות פעלו אז אירגונים יהודיים וארצישראליים רבים, ואולם בסרט, היעד של כל העקורים הוא אחד – אמריקה. ובינתיים עושים כסף ועושים צחוק מהגרמנים. נוקמים בהם. ודוד, שלימים הוא היחיד מכל חבורת העקורים שנשאר בגרמניה, נוקם בהם בדרך מקורית משלו, הוא מקים מחדש את חנות הכלבו הענקית של משפחתו, למצעים ולמגבות, הנושאת את השם "ברמן", וזאת לאחר שהנאצים בזזו והרסו בשעתם את החנות הגדולה והרגו את כל משפחתו.
לרגעים נדמה שהסרט קצת מותח את הגבול ויש בו אפילו נימות אנטישמיות. אך לא. הוא נשאר באנושיותו, בהומור וגם במוזרות שלו. מציג חיוניות יהודית מופלאה של שרידי השואה. הוא לא דומה לשום סרט אחר. גם השחקן הישראלי-למחצה מארק איווניר מגיש בו משחק מצויין. מומלץ.