רס"מ האיל סתאוי ורס"מ כמיל שנאן שנרצחו בידי בני עוולה בהר הבית

לִשְלַל פִּרְקֵי הָעֹז וְהַגְּבוּרָה שֶאֵין גְּבוּלוֹת לָהּ
שֶל הָעֵדָה הַדְּרוּזִית שֶבְּאֵלֶּה הַיָּמִים
הֻכְּתָה בַּאֲבֵלוּת שֶאֵין עֵינֵינוּ יְכוֹלוֹת לָהּ
שֶלֹּא לִדְמֹעַ מוּל אָסוֹן שֶאֵין בּוֹ נִחוּמִים –

לִשְלַל פִּרְקֵי הַסַּאגָה הַקָּשָה, הַמְּדַמָּמֶת
וְהַחוֹזֶרֶת עַל עָצְמָה בְּלִי שֶמֶץ שֶל חֶמְלָה
נוֹסְפָה לִפְנֵי יָמִים סְפוּרִים, מָרָה וּמְהַמֶּמֶת
עוֹד הִתְנַקְּשוּת נִפְשַעַת וְהַלֵּב יָגוֹן נִמְלָא.

מוֹתָם הַלֹּא נִסְלָח שֶל שְנֵי בָּנִים עֲתִירֵי אֹמֶץ
מִגִּדּוּלֶיהָ הַיּוֹתֵר יָפִים שֶל אֶרֶץ זֹאת
שֶנֹּכַח רֶקוֹרְד עֹז הַלֵּב הַדְּרוּזִי הֵם רַק קֹמֶץ
אַךְ קֹמֶץ בֵּין נוֹפְלִים רַבִּים שֶלָּחֲמוּ עַזּוֹת

עַל קִיּוּמָהּ שֶל יִשְׂרָאֵל שֶהִיא לָהֶם כָּאן בַּיִת
מַמָּש כְּמוֹ לְבָנֵינוּ שֶנָּתְנוּ אֶת מְאוֹדָם
עַל הַיָּקָר מִכֹּל כְּשֶעַל שְׂדוֹתֵינוּ עָט הָעַיִט
שֶל הַשִּׂטְנָה שְטוּפַת הַמּוֹחַ וּצְמֵאַת הַדָּם.

הַאיֶל מִמְּרָאר שֶבְּבֵיתוֹ נוֹתְרוּ אִשָּה וְיֶלֶד
בֶּן שְלֹשֶת שָבוּעוֹת בְּאַלְמָנוּת וּבְיַתְמוּת,
יֶלֶד שֶלֹּא יַכִּיר אֶת אַבָּא וְאִשָּה אֻמְלֶלֶת
שֶאֲהוּבָם נִדּוֹן פִּתְאֹם בִּמְקוֹם לִחְיוֹת – לָמוּת.

וַחֲבֵרוֹ לָעֹז, כָּמִיל בֶּן הָעֶשְׂרִים וּשְתַּיִם,
יַלְדּוֹ שֶל אָב דָּגוּל, שַכִּיב שַנְאָן מִכְּפַר חוּרְפֵיש,
שֶבְּנוֹ נוֹעַד לְהִתְאָרֵס תּוֹךְ חֹדֶש, אַךְ בֵּינְתַיִם
אֶת חַג הָאַהֲבָה הַזֶּה הִשְבִּית מַטַּח הָאֵש.

שְנֵיהֶם שֵרְתוּ בְּהַר הַבַּיִת לִמְנִיעַת פִּגּוּעַ
בַּתְּחוּם הַמְּקֻדָּש כָּל-כָּךְ לִבְנֵי דָּתוֹת שוֹנוֹת
וְכָל אֶחָד מֵהֶם מוֹתִיר חָלָל שֶל גַּעֲגוּעַ
שֶאֵין לְמַצּוֹתוֹ בְּשוּם לָשוֹן מִן הַלְּשוֹנוֹת

זוּלַת הָאֶסְפֶּרַנְטוֹ הַפָּצוּעַ שֶל הַדֶּמַע
שֶל כָּל הָאִמָּהוֹת הַשַּכּוּלוֹת שֶבָּעוֹלָם
וְהָאָבוֹת שְבוּרֵי הַלֵּב שֶשּוּם פְּסוּקֵי פּוֹאֵמָה
אוֹ שִיר לֹא יְבַטְּאוּ אַף פַּעַם אֶת עֻמְקֵי סִבְלָם.

וְאָנוּ הַזּוֹכְרִים יוֹם-יוֹם, מִבֹּקֶר וְעַד עֶרֶב
אֶת שַבְרִירוּת חַיֵּינוּ שֶהִיא פֶּרַח לֹא מוּגָן
חוֹזְרִים וְשוֹאֲלִים פֹּה: עַד מָתַי תִּקְצֹר הַחֶרֶב
חַיֵּי אָדָם בִּמְקוֹם שֶהַחֶרְמֵש יִקְצֹר דָּגָן?

לְזִכְרָם שֶל נִרְצָחֵי נְוֵה צוּף חַלָּמִיש

הָרֶצַח הַמַּחְרִיד וְהַנִּתְעָב וְהַבַּרְבָּרִי
שֶל בְּנֵי הַמִּשְפָּחָה שֶבִּנְוֵה צוּף אוֹ חַלָּמִיש
מוֹכִיחַ לָנוּ בַּמֵּמַד הֲכִי אֵלמֶנְטָרִי
אֶת גֹּעַל פַּרְצוּפוֹ הַקָּנִיבָּלִי הַמֵּבִיש

שֶל פְּרִי שְטִיפוֹת-הַמּוֹחַ בַּמִּגְזָר הַפָּלֶסְטִינִי
וְגִנּוּיֵי מִצְרַיִם וְיַרְדֵּן אֶת הַפְּגוּעִים
בִּמְקוֹם אֶת הַפּוֹגְעִים – כְּשֶהַכָּזָב הַזֶּה, הַצִּינִי,
מַרְאֶה לָנוּ בְּמַאֲבָק עִם מִי אָנוּ תְקוּעִים.

אֲבָל לַמְרוֹת כָּל צְבִיעוּתוֹ זוֹ שֶל נְחַש הַפֶּתֶן
הַמַּטִּיל אֶרֶס שֶכֻּלּוֹ הוּא לַעֲנָה וָרוֹש
אָסוּר לָנוּ בְּשוּם פָּנִים לִפְעֹל כָּאן מִן הַבֶּטֶן
כִּי אִם, עַל אַף כָּל זַעַם מַר, לִפְעֹל רַק מִן הָרֹאש.

זֶה לֹא רַק מִבְחַן כּוֹחַ אֶלָּא גַם מִבְחָן שֶל מוֹחַ
וּמוֹחַ יְהוּדִי, כָּךְ יִתְבָּרֵר לְכָל בּוֹדֵק,
יֵדַע אִם עַיִן מְפֻכַּחַת כָּאן נֵיטִיב לִפְקֹחַ
כֵּיצַד לִהְיוֹת פֹּה הֶחָכָם וְלֹא רַק הַצּוֹדֵק.